Sheets
Filter
#12 עולם התפילה של הבעש"ט
שיעורם של לאנה, יעל וג'וש
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹֹהֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵנוּ:
# 11 – "וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא עֲרוּמָּה": הסרת לבושין – מרים ז'אנו ודוד שפרבר
כל עניני העולם הזה הם לבושין לניצוץ אלוהי, דהיינו לפניה האלהית אלינו, שמבקשת מאתנו העלאה, התמרה והפשטה. האדם צריך לשאוף לפגוש את המלך עצמו ולא את שליחיו. הפחד והיראה נובעים מכך שאנו מתרכזים בשליח ולא בשולח. לרע אין ממשות עצמית, הוא רק לבוש וכשמסירים ממנו את הלבוש לא נשאר ממנו כלום. הדמות של ושתי במגילת אסתר, מייצגת קליפה, לבוש, שאין לו קיום עצמי כמו הסוס הטפל לרוכב. ולכן כשמפשיטים אותה מהלבוש אין לה קיום ולכן היא "לא באה". (בפורים אנו אמנם מתחפשים אבל בפועל התחפושת מכוונת להסרת הלבושין - לגילוי העצמי). התפקיד שלנו הוא לזהות את הממד הגבוה במציאות שהיא עצמה רק לבוש וקליפה, לתעל את מה שמקופל בהפרעה, למקור טוב ואז ההפרעה והרע נעלמים כי אין להם מציאות בפני עצמה. נשאל בקבוצה ואת עצמנו מה משמעות הדבר "לזהות את הממד הגבוה במציאות?" איך בדיוק אנחנו יכולים לתעל את המציאות לצורך זה? ברמה הפרקטית? איך זה בא לידי ביטוי בחיים שלנו? באמצעות מה אנחנו יכולים לחיות את החיים בעוצמות גבוהות? זוגיות? הורות? עבודה?