[אם] לֹא כָתַב לָהּ,
אִם תִּשְׁתַּבָּאִי אֶפְרְקִנָּךְ וְאוֹתְבִנָּךְ לִי לְאִנְתּוּ
[אם תילקחי בשבי אפדה אותך ואשיבך להיות לי לאשה]
וּבְכֹהֶנֶת [אשת כהן], אֲהַדְרִנָּךְ [אחזירך] לִמְדִינְתָּךְ,
חַיָּב,
שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין:
(8) If he did not write in her ketubah, "If you are captured I will ransom you, and will take you back as a wife;" or, with regard to the wife of a kohen, "and will bring you back to your land [your father's home]," he is obligated [nevertheless], as that is a [fixed] stipulation [enacted] by the court.
נִשְׁבֵּית, חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ.
וְאִם אָמַר, הֲרֵי גִטָּהּ וּכְתֻבָּתָהּ, תִּפְדֶה אֶת עַצְמָהּ,
אֵינוֹ רַשָּׁאי.
(9) If she was taken captive, he is obligated to ransom her. And if he says, "Here is her document of divorce, and [the amount of] her ketubah, let her ransom herself [at her own expense]," he is not allowed [to do so]. If she gets injured, he is obligated to [pay for] her [to be] healed. [However, if] he says, "Here is her document of divorce, and [the amount of] her ketubah, let her heal herself [at her own expense]," he is allowed [to do so].

תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ב עמוד א'
"נשבית חייב לפדותה וכו'".
תנו רבנן:
נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה
הכיר בה בעלה- יורשין חייבין לפדותה
לא הכיר בה בעלה-
אין יורשין חייבין לפדותה.
לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא
אמר ליה רב: הכי אמר חביבי:
לית הלכתא כי הא מתניתא
אלא כי הא דתניא
נשבית לאחר מיתת בעלה-
אין היתומין חייבין לפדותה
ולא עוד, אלא אפילו נשבית בחיי בעלה
ואחר כך מת בעלה
אין היתומין חייבין לפדותה
שאין אני קורא בה 'ואותבינך לאינתו'
שנינו במשנה שאם נשבית אשתו - חייב לפדותה.
תנו רבנן [שנו חכמים]:
נשבית אשה בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה בלי שהספיק לפדותה.
אם הכיר בה בעלה, כלומר, נודע לבעלה טרם מותו שנשבתה - יורשין חייבין לפדותה.
לא הכיר בה בעלה - אין יורשין חייבין לפדותה.
ומספרים: לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא
[חשב לעשות מעשה כמו הברייתא הזו].
אמר ליה [לו] רב: הכי [כך] אמר חביבי [דודי ר' חייא]:
לית הלכתא כי הא מתניתא [אין הלכה כברייתא זו],
אלא כי הא דתניא [כמו זו ששנינו בברייתא אחרת]:
נשבית לאחר מיתת בעלה -אין היתומין חייבין לפדותה.
ולא עוד, אלא אפילו נשבית בחיי בעלה ונודע לו הדבר
ואחר כך מת בעלה - אין היתומין חייבין לפדותה.
ומדוע - שאין אני קורא בה את התנאי הכתוב בכתובה: "ואותבינך לאינתו" [ואחזירך לאשה].
1. אם האישה נשבתה, האיש חייב לפדותה. הסבירו את ההבחנה שעושה משנה ח' בין
פדיון "רגיל" לבין פדיון של אשת כהן. ממה נובע שוני זה?
2. א. הציגו בלשונכם את המקרה המתואר במשנה ט'. מדוע ירצה הבעל לנהוג כך?
ב. מהו דין המשנה במקרה זה? נסו לנמק ולהסביר מדוע המשנה קבעה כך.
3. בסוגיית התלמוד (כתובות נ"ב א') מובאות שתי ברייתות.
א. מהי ברייתא?
ב. רשמו את שני הביטויים בסוגיה זו המצביעים על הבאת ברייתא.
4. "לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא" – מה חשב לוי לעשות? מדוע?
תארו את המקרה!
5. מה פסק רב? על מה הוא התבסס? הסבירו את הנימוק המשפטי לדבריו.
6. מבחינה מוסרית- האם אתם מסכימים עם פסיקתו של רב? נמקו!


