“ואברהם שב למקומו”
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareהרב מוטי אלון דן בשיחה של אברהם אבינו עם הקדוש ברוך הוא. "אברהם שב למקומו". מה זה חשוב ? משמעות "שב למקומו" אדם צריך להכיר את מקומו: פוטנציאל ומגבלות ואז יהיה שמח בחלקו. אם מוכן לקבל יכולות וחסכונות הוא שמח בחלקו. מנסה ולא מצליח. לעתים מאבד את השמחה בגלל ההצלחה. ואז "הפך להיות מלאך". אינו שמח מכל דבר מושלם. נתמקד בשני דברים 1. אברהם התפלל לקב"ה, הוא "נגש", רש"י אומר "לשון מלחמה". הוא מגיע לדרגות גבוהות. בעקבות "וילך ה'" מעלה דרגה. לכל אדם זה היה מעלה את הדרגה. 2. מה קרה בפועל, הכל חרב. "וישכם ... וישקף על פני סדום". האם זה מדכא. לא יצא כלום מכל הבקשות. "וישכם על המקום" - התפלל תפילת שחרית. מכאן נקבעה תפילת שחרית. "קובע מקום לתפילתו" - נובע מאברהם אבינו. ממשיך בתפילת שחרית, מיידי יום ביומו. מכיר את מקומו בענווה. גם אם לא מצליח. הוא דוחף. זה חלקי מכל עמלו. "שפת אמת" אומר בתחילת הפרשה:"וירא אליו ה' והוא יושן" - הוא מכיר את מקומו.
וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃
When the LORD had finished speaking to Abraham, He departed; and Abraham returned to his place.
ואברהם שב למקומו. נסתלק הדין נסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג, ולפיכך (יט א) ויבאו שני המלאכים סדומה [בערב] להשחית אחד להשחית את סדום ואחד להציל את לוט, והוא אותו שבא לרפאות את אברהם. והשלישי שבא לבשר את שרה, כיון שעשה שליחותו נסתלק לו:
ואברהם שב למקומו AND ABRAHAM RETURNED UNTO HIS PLAGE — The Judge departed, the Advocate went away, but the Prosecutor continued his accusation, and on that account— ויבואו שני המלאכים סדומה “The two angels came to Sodom” to destroy it (Genesis Rabbah 49:14).
ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמד פינחס ויפלל:
The Gemara asks: From where do we derive that Abraham our father set a fixed place for his prayer? The Gemara answers: As it is written: “And Abraham rose in the morning to the place where he had stood before God” (Genesis 19:27), and the verb “standing” means nothing other than prayer, as it is stated: “And Pinehas stood and prayed” (Psalms 106:30).
(נט) יקבע מקום - שכן מצינו בא"א שקבע מקום לתפילתו כדכתיב וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ד' וגו'. וגם כשמתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו בני הבית:
אל המקום אשר עמד שם, כמו שאמר "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" והוא המקום שנפרדו ממנו המלאכים במראה. ורז"ל סמכו לזה כי אברהם תקן תפלת שחרית דכתיב וישכם ואין עמידה אלא תפילה, דכתיב ויעמד פינחס ויפלל (תהלים ק"ו) ופירש שלמד לבני אדם שראוי לאדם להתפלל בשחרית ולהודות לאל על האור ולהתפלל קודם שיצא לעסקיו, ועוד סמכו לזה שראוי לאדם לקבוע מקום לתפילתו שנאמר, אל המקום אשר עמד שם:
וישכם...אל המקום אשר עמד שם, this is similar to 18,22 where we were told that Avraham was still standing in the presence of the Lord. This was the place where the angels had parted from him in his vision. Our sages (Berachot 26) state that Avraham initiated the morning prayer shacharit, as whenever the word עומד is used it refers to the amidah, the principal prayer. David makes reference to this in Psalms 106,30 where he said ויעמוד פנחס ויפלל, that Pinchas stood and prayed, meaning that it behooves man to recite prayers in the morning in which he gratefully acknowledges the daylight in the universe which was provided for him before he set out to go to work. They also add (on folio 6) that it is appropriate for a person to select a specific place where he offers up his prayers on a regular basis.
והנראה שדיוק חז"ל הוא מזה אשר השכים בבוקר ואם בכדי שישקיף על פני סדום מה לו להקדים בהשכמה כל כך ואם הוא קם בהשכמה והלך לראות, על מה מודיענו זאת הכתוב שהשכים בבוקר מה נפקא מניה בזה, וסתם היה לו לכתוב ויבוא אברהם אל המקום אשר עמד שם וישקף וגו', ואצל העקידה שנאמר שם (לקמן כ"ב, ג') וישכם אברהם בבוקר, למדו חז"ל (פסחים ד'.) שזריזין מקדימין למצוות, ולכן הודיע הכתוב זאת ללמוד מזה אשר צריך אדם לזרז לעשות מצות בוראו, אבל כאן מה מודיענו הכתוב מהשכמתו בבוקר להשקיף על פני סדום, אלא ודאי מה שהשכים אברהם בבוקר היה בכדי להתפלל עוד על הסדומיים, כי הנה בעת התפללו אז עליהם היה לעת תפילת המנחה כי היה אחר אכילת המלאכים אצלו שנאמר ואברהם הולך עמם לשלחם וה' אמר המכסה אני וגו', ואכילתם היה אחר חום היום שהוא ששה שעות על היום כמאמר חז"ל (בראשית רבה מ"ח, ח') ונמצא תפילתו היה לעת ערב, ואמר אברהם בלבו הנה עת ערב ידוע שהוא עת הדין והזעם שולט בעת ההיא ואפשר על כן לא פעלתי בתפילתי אז, ועל כן למחרתו השכים בבוקר עת שליטת החסדים בעולם בוקרו של אברהם ובא לו למקום אשר עמד שם אתמול להתפלל עוד עליהם בבוקר בבוקר אולי בשעת הרחמים ירחם ה' עליהם וישמע לקול תפילתו, ומזה אשר מפרש הקרא שחזר דוקא אל המקום אשר עמד שם אתמול מזה שמעינן שמצוה לקבוע מקום לתפילתו והכתוב מספר בשבח אברהם שלא נח ולא שקט, ועוד השכים בבוקר ובא למקום קביעותו להתפלל עוד אולי יחנן ה' צבאות. ואך הנה וישקף על פני סדום ועמורה והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן ואז חדל להתפלל כי אחר שנעשה המעשה מה לו לזעוק עוד אל המלך.
