Using G-d's Name in Conversation (Copy)

(ז) לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ (פ)

Exodus 20:7

(7) You shall not swear falsely by the name of the LORD your God; for the LORD will not clear one who swears falsely by His name.

There are 4 varieties of שוא: swearing about something obviously true that it is true; swearing in such a case that it is false; swearing to do something obviously impossible; swearing to violate a mitzva. See Rambam Shevuot Chapter 1
https://judaism.stackexchange.com/questions/38426/what-does-it-mean-to-take-gods-name-in-vain

Falsely = la-shav, which can refer to perjury or "in vain". Our Eitz Chaim states, "The ambiguity broadens the prohibition and allows for the proscription of both perjury (by the principals of a law suit, swearing falsely) and unnecessary or frivolous use of the Divine Name.

רש"י על שמות כ׳:ז׳:א׳

(א) לשוא. חִנָּם, לַהֶבֶל, וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ – עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב (שבועות כ"ט):

Rashi on Exodus 20:7:1

(1) לשוא IN VAIN — for no valid reason, idly. What is a שבועת שוא, an oath taken for no valid reason? If one takes an oath declaring something, the nature of which is evident, to be different from what it is: e. g., swearing about a stone pillar that it is of gold (Shevuot 29a).

The 3rd commandment is not to take a pointless oath in G-d's name (e.g. swearing that a table is a table, and other pointless oaths, see ch 1) as is codified by Rambam (Hilchos Shvuos) and Sefer HaChinuch(30). By swearing pointlessly invoking the name of G-d, one trivializes G-d's significance as the singular force in the Universe.
https://judaism.stackexchange.com/questions/38426/what-does-it-mean-to-take-gods-name-in-vain

ספר החינוך ל׳:ב׳

...וראוי ומחיב עלינו בזכרנו שמו הגדול על מעשנו ועל דבורינו לזכרו באימה, ביראה, ברתת ובזיע, ולא כמהתלים ומדברים בדבר קל, כמו הדברים ההווים ונפסדים ואינם נשארים בקיומם כמונו אנחנו בני אדם ושאר דברי העולם השפל.

Sefer HaChinukh 30:2

And it is fitting and obligatory upon us when we mention His great name upon our actions and upon our words, to mention it with fear, with awe, with trembling and perspiration; and not like those that joke and speak about something light, such as the things that exist and perish and do not continue to exist - like us people, and the other things of the lowly world.

נדרים ז׳ ב:ד׳

אמר רב חנין אמר רב השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו ואם לא נידהו הוא עצמו יהא בנידוי שכל מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה

Nedarim 7b:4

Rav Ḥanin said that Rav said: One who hears mention of the name of God in vain by another individual must ostracize him for doing so. And if he did not ostracize him, he himself, the listener, shall be ostracized, as wherever mention of God’s name in vain is common, poverty is also common there.

ספורנו על שמות כ׳:ז׳:א׳

לא תשא בשבועת האלה, על דרך ונשא בו אלה להאלותו:

Sforno on Exodus 20:7:1

לא תשא, invoking the name of G’d when swearing an oath. The word נשא is used in this sense in Kings I 8,31 ונשא בו אלה לאלותו, “when someone utters a curse against another in retaliation, using the curse to make his adversary swear an oath,”

ספורנו על שמות כ׳:ז׳:ב׳

לשוא לשקר, כי אין ספק שתחול באופן זה אלת השבועה על הנשבע: כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא. להבל ובלתי צורך, כי אף על פי שישבע על האמת לא ינקה ה' אותו מאלת השבועה, כל שכן כשישבע לשקר, כי אין כבודו שישא האדם את שמו, זולתי לקיים איזה אמת אשר לא יקויים בלעדיו. אמנם השבועה בשמו כשתהיה לשקר, שאומר הנשבע זה אמת, כמו שהאל יתברך אמת, הנה הוא כופר ומחלל את שמו, כאומר שאין האל יתברך אמת, כאמרו ולא תשבעו בשמי לשקר, וחללת את שם אלקיך:

Sforno on Exodus 20:7:2

לשוא, committing perjury thereby; without doubt this oath will backfire on the one uttering it; כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא, for having used His holy name to utterly no purpose. Even if the person swearing such an oath had spoken the truth he will not be free from this sin, how much more so if someone used G’d’s name to swear falsely. It is not compatible with G’d’s honour and dignity that man use His Holy name for his own ends. The only time such an oath is permissible, or in some instances even mandatory, is when it is impossible to arrive at the truth by any other means there being no witnesses to the matter under dispute. As far as swearing a false oath, i.e. perjuring oneself is concerned, the Torah has a separate commandment in Leviticus 19,12 spelling this out. ולא תשבעו בשמי לשקר, “and you must not swear an oath in My name when that oath is a lie.”

ברכות ל״ג א:ל״ה

הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה מְשׁוּבָּח יוֹתֵר מִמִּי שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אַלְמָא תְּפִלָּה לְחוּדַהּ סַגִּי. וַהֲדַר תָּנֵי אִם הִבְדִּיל בְּזוֹ וּבָזוֹ — יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ. וְכֵיוָן דְּנָפֵיק לֵיהּ בַּחֲדָא — אִפְּטַר, וְהָוְיָא בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, וְאָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רֵישׁ לָקִישׁ, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל הַמְבָרֵךְ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תִשָּׂא״!

Berakhot 33a:35

And Rav, and some say Reish Lakish, and still others say Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish both said: Anyone who recites an unnecessary blessing violates the biblical prohibition: “Do not take the name of the Lord your God in vain” (Exodus 20:7).

The tradition demands that we neither swear falsely in court nor use God's name in vain. We therefore, refrain from using the traditional names for God in secular writings or conversation, much less in voicing profanities. However, the English word "God" is not God's name or an English translation of it, but rather a description of God's role in our lives, as in the traditional formula for blessings, "Praised are You, Lord (God's name), our God, Sovereign of the Universe." The CJLS has, therefore, ruled that Jews need not hyphenate the word "God." -Eitz Hayim commentary

Sheri Allen