Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
ShareThey said about Rabbi Akiva that he would distribute roasted grains and nuts to children on Passover eve, so that they would not sleep and so they would ask. It was taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: One grabs the matzot on the nights of Passover. One should eat them very quickly on account of the children, so that, due to the hasty consumption of the meal, they will not sleep and they will inquire into the meaning of this unusual practice.
that which you said, why do I need two dippings, perhaps the reason is so that there should be a conspicuous distinction for the children, which will cause them to inquire into the difference between this night and all others.
(6) “Seven days you shall eat unleavened bread, and on the seventh day there shall be a festival of the LORD. (7) Throughout the seven days unleavened bread shall be eaten; no leavened bread shall be found with you, and no leaven shall be found in all your territory. (8) And you shall explain to your son on that day, ‘It is because of what the LORD did for me when I went free from Egypt.’: 14) And when, in time to come, your son asks you, saying, ‘What does this mean?’ you shall say to him, ‘It was with a mighty hand that the LORD brought us out from Egypt, the house of bondage.
The word of the LORD came to me, saying, Go proclaim to Jerusalem: Thus said the LORD: I accounted to your favor The devotion of your youth, Your love as a bride— How you followed Me in the wilderness, In a land not sown.
דוד היה משבח את יוצאי מצרים כי אפילו המצוה האחת שהיתה בידם נוח לפני הקב"ה הרבה יותר מן כמה מצות שלנו ומהו המצוה האחת שהיתה בידם שנתקבצו כולם באגודה אחת וכרתו ברית שיעשו גמילות חסדים זה עם זה.
(א) מצות ספור יציאת מצרים - לספר בענין יציאת מצרים בליל ט''ו בניסן, כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח לשם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם. שנאמר (שמות יג ח) והגדת לבנך. וכבר פרשו חכמים, (מכילתא בא שם) דמצות הגדה זו הוא בליל ט''ו בניסן בשעת אכילת מצה. ומה שאמר הכתוב לבנך, לאו דוקא בנו, (פסחים קטז, א) אלא אפילו עם כל בריה.
(ב) וענין המצוה, שיזכר הנסים והענינים שארעו לאבותינו ביציאת מצרים, ואיך לקח האל יתברך נקמתנו מהם, ואפילו בינו, לבין עצמו, אם אין שם אחרים, חיב להוציא הדברים מפיו, כדי שיתעורר לבו בדבר, כי בדבור יתעורר הלב (עי' סהמ''צ להרמב''ם מ''ע קנז).
(ג) משרשי מצוה זו. מה שכתוב בקרבן הפסח. ואין מן התמה אם באו לנו מצות רבות על זה, מצות עשה ומצות לא תעשה, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותנו ובתפלותנו זכר ליציאת מצרים, לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחדוש העולם, וכי יש אלה קדמון חפץ ויכול, פועל כל הנמצאות הוא ובידו לשנותם, כפי שיחפץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים, ששנה טבעי העולם בשבילנו, ועשה לנו אותות מחדשים גדולים ועצומים, הלא זה משתק כל כפר בחדוש העולם ומקים האמונה בידיעת השם יתברך, וכי השגחתו ויכלתו בכללים ובפרטים כלם.
(ד) דיני המצוה. כגון הסדר שחיבין ישראל לעשות בלילה הזה בענין סעדתן, והכוסות של יין שחיבין לשתות, ושעורן, ומזיגתן, וסדורן. והנני כותב לך בני הסדר בקצרה, כאשר שמעתיו מפי חכמי הדור בדיוק. בתחלה מביאין מים ונוטלין יד אחת בשביל כוס של קדוש שצריכין לטל. והכי איתא בברכות בפרק כיצד מברכין, (ברכות מג, א) שבכוס מספיק נטילת יד אחת, ואין מברכין על נטילה זו. ואם רצה לטל שתי ידיו לכוס נוטל בלא ברכה. ואחר כך מברך על היין ומקדש ואינו מברך על היין לאחריו. ואחר כך נוטל שתי ידיו ומברך על נטילת ידים, ומטבל בירק (הירק בדפוס וילנא) ומברך עליו בורא פרי האדמה לפניו, ולאחריו אינו מברך בורא נפשות וכו', לפי שימתין עד שיאכל המרור ואז יברך בורא נפשות על המרור ועל הירק. ואין כל מה שעשה בנתים הפסקה, כמו שנפרש. ואחר שאכלו מן הירק בחרסת, מוזגין כוס שני, וקוראין ההגדה עם שני פרקים מן ההלל, ונוטלין היד אחת ומברך אשר גאלנו וכו' על כוס השני, ושותין אותו, ואין מברכין עליו פרי הגפן, ולא לאחריו על הגפן. ואחר ששתו כוס שני, נוטלין לידים ומברכין על נטילת ידים, ונוטלין חצי מצה ומניחין אותה על השלמה ומברכין על החצי המוציא ולאכל מצה. ונוטלין חזרת ומברכין לאכל מרור, ואוכלין ממנו בטבול בחרסת, ואין מברכין עליה בורא פרי האדמה, לפי שנפטר בברכה שברכו בירק תחלה, דהכי מכח בגמרא, (פסחים קג, ב) דלא הוי הפסקה לעולם, שנצטרך לחזר ולברך, אלא אם כן יש בדבר שני ענינים, שיעקר האדם דעתו מן הענין, כגון דאמרי הב לן ונברך, וכיוצא בזה. וכן שלא יהא באפשר לעשות שני הדברים ביחד, כגון מה שאמרו ז״ל (חולין פז, א ורש״י שם) משתי וברוכי בהדי הדדי לא אפשר. ואחר שאוכלין מן המרור בטבול, כורכין ממנו על גבי מצה ואוכלין. ואחר כך אוכלין סעדתן. ואחר כך אוכל כל אחד ואחד מעט מצה, זכר לפסח שהיה נאכל על השבע, ואין אוכלין עוד כל הלילה, שלא לסלק טעם המצה מן הפה. דכתיב (תהלים קיט קג) מדבש לפי, אבל מים ודאי שותין שאין המים מפגין הטעם. וכן שותין גם כן תרי כסי דמצוה, כי לא נדחה מצוה מטעם זה. ואחר כך נוטלין לידים ואין מברכין על נטילת ידים. ומוזגין כוס שלישי, ומברך עליו ברכת המזון ובורא פרי הגפן, אבל לא לאחריו על הגפן (עי' בעל המאור סוף ערבי פסחים). ואחר כך מוזגין כוס רביעי וגומרין עליו את ההלל, ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן, אבל אחריו מברכין על הגפן, והוא שלא יהא דעתו לשתות עוד כוס חמישי. נמצא לפי זה, שאין מברכין בורא פרי הגפן, אלא תרי זמני, על כוס של הקדוש, ועל כוס הברכה. ועל הגפן, פעם אחת אחד כל הכוסות. וארבע הכוסות ומצה דמצוה, צריכין הסבה. ויתר הפרטים מבוארים בסוף פסחים (א״ח מסי' תס״ט עד תפ״ב)
(ה) ונוהגת בזכרים ונקבות (פסחים לו, א קטו, ב) בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה, בטל עשה.
(2) The content of the commandment is that one mentions the miracles and the [related] matters that happened to our forefathers during the exodus from Egypt, and how the Almighty, may He be blessed, exacted our revenge from [the Egyptians]. And even one who is by himself - if no other people are present - is obligated to verbally express these matters, so that his heart will be inspired in this matter; for the heart is inspired through verbal expression.
(3) That which we have written about the Pesach sacrifice (Sefer HaChinukh 5) is from the roots of this commandment. And it is no wonder if there are many commandments that came about this - positive commandments and negative commandments - since it is a great foundation and a strong pillar in our Torah and in our faith. And therefore we always say, "in memory of the exodus from Egypt," in our blessing and in our prayers" - since it is a sign and a total proof for the creation of the world and that there is a primordial God that has will [and] ability: He controls all of what exists and it is in His hand to change them according to what He desires at any time - as He did in Egypt when He changed the natural processes of the world for our sake, and made for us novel, great and powerful signs. Does this not silence all that deny the creation of the world and support the faith with the knowledge of God, may He be blessed; and that His providence and power is upon all of the general categories [as well as upon] the particulars!
We’re glad that you’re all here
We’ll talk about the seder steps
As all of them appear
1. Kadesh
The first of them is kadesh
Make a blessing on the wine
It’s the first of 4 we’ll drink tonight
Like free men we’ll recline
2. Urchatz / 3. Karpas
We’re gonna wash our hands now
This time without a blessing
And then we’ll dip the parsley
In the salt-and-water dressing
4. Yachatz
Now we’ll split a matza
At this point in the seder
Just like the slaves with little food
We’ll hide one piece for later
5. Maggid
The way to find the answers
Is to ask and ask some more
We’re gonna ask 4 questions
‘Cause the theme tonight is 4
Now imagine you’re in Egypt
You’ve been living there a while
You’ve got a lovely little house
That’s right next to the Nile
One day the Pharaoh changes
Doesn’t like you any more
He throws your babies in the river
Now what’d he do that for?
The decrees are getting harsher
Now he says “Pick up a brick
Build a pyramid for me RIGHT NOW!
I want it done real quick!”
So you’re building in a hurry
As the master holds the whip
But then you see it’s quicksand
And the building starts to slip
One day the job gets harder
‘Cause they’re getting very sly
Now you must make the bricks like always
But the straw they DON’T supply
So Moses says to Pharaoh
Now it’s time to make a fuss
G-d will punish the Egyptians
If you don’t let go of us
First blood you’ll find all over-
Instead of H2O
Then frogs infest your houses
In your bed and in your dough
Then lice will make you itchy
Wild animals will roar
Then your cattle will all die
And some big boils make you sore
Then hail with fire in it
Will rain down upon your crops
They’ll destroy all vegetation
But leave some for the grasshop’s
Then you’ll be paralyzed in darkness
So thick that you can’t see
Then the firstborn sons will die
If you don’t let us go free
So Pharaoh goes to Moses
In the middle of the night
“Get out now pretty please” he says
His voice trembles with fright
But Moses waits ‘til morning
So that all the world will know
That the Jews got out of Egypt
Because G-d declared it so
So you pack up all your things
And you put them in a sack
You leave from Egypt quickly
With the dough upon your back
But Pharaoh starts to chase you
He decides he’s changed his mind
The Red Sea is in front of you
The Egyptians are behind
You don’t know what to do
But then G-d splits the sea
The Jews walk on dry land
And the people now are free!
You turn to look behind you
The Egyptians are all sunk
G-d put all the water back
And they fell in with a plunk
The Jews give thanks to G-d
They sing praises for a while
For saving us from Egypt
Home of sphinxes and the Nile
After all those miracles
It’s time to get real close
To G-d who has redeemed us
Hey Egyptians- Adios!
6. Rachtza / 7. Motzi Matza
We’re gonna wash our hands again
The blessing we recite
And then we’ll eat the matza
For the first time here tonight
So we’ll endeavor to not speak
From now until the meal
So we can focus on the mitzvahs
That is really the ideal
8. Maror
Then we’ll have the bitter herbs
It’s dipped in sweet stuff though
The charoses looks like mortar
That the Jews used long ago
9. Korech
Then we’ll have a matza sandwich
With all those foods combined
It was eaten with the Paschal lamb
That’s what we’ll have in mind
10. Shulchan Orech
Let’s celebrate this holy day
With yummy things to eat
We’ll enjoy this special, festive meal
And thank G-d for this treat
11. Tzafun
We’re gonna find the afikoman
The piece we hid before
And eat it to remind us
Of the Paschal lamb of yore
12. Barech
Once again a time to thank
We’re thanking G-d for all He gave us
For delicious food and blessings
And the miracles that save us
13. Hallel
We’re praising G-d together
As we see all that He’s done
We feel we’re so much closer
Since the seder has begun
14. Nirtza
It’s the ending of our seder
And we pray that it went well
Next year we hope to be back home
In Eretz Yisrael