The Meaning of the Hallel Prayer
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareדאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב (הראשון) של עצרת ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת
As Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: There are eighteen days a year on which the individual completes the full hallel: The eight days of the festival of Sukkot, including the Eighth Day of Assembly; and the eight days of Hanukkah; and the first festival day of Passover; and the festival day of Assembly, i.e., Shavuot. And in the Diaspora, where a second day is added to each Festival due to uncertainty over the precise date, there are twenty-one days: The nine days of the festival of Sukkot; and the eight days of Hanukkah; and the first two festival days of Passover; and the two festival days of Assembly, i.e., Shavuot.
(ה) בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשְּׁמוֹנַת הַיָּמִים אֵלּוּ גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בֵּין יָחִיד בֵּין צִבּוּר. אַף עַל פִּי שֶׁקְּרִיאַת הַהַלֵּל מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מְבָרֵךְ עָלָיו אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַמְּגִלָּה וְעַל הָעֵרוּב. שֶׁכָּל וַדַּאי שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מְבָרְכִין עָלָיו. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם וְעִקַּר עֲשִׂיָּתָן לוֹ מִפְּנֵי הַסָּפֵק כְּגוֹן מַעֲשֵׂר דְּמַאי אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. וְלָמָּה מְבָרְכִין עַל יוֹם טוֹב שֵׁנִי וְהֵם לֹא תִּקְּנוּהוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַסָּפֵק כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בּוֹ:
(5) We complete the Hallel on each and every day of the eight days of Chanukah. And before it, we recite the blessing, "Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who has sanctified us with His commandments, and commanded us to complete the Hallel" — both the individual or the community. Even though the reading of the Hallel is a commandment from the words of the Scribes (rabbinic), one recites the blessing, "who has sanctified us with His commandments, and commanded us" — in the [same] way that we recite the blessing on the Scroll and on the eruv (which are also rabbinic). For we recite a blessing over any definite [commandment] from their words.
Raavad
לעולם מדברי סופרים וכו'. א''א ויש בהם עשה מדברי קבלה השיר יהיה לכם:
לעולם מדברי סופרים וכו'. א''א ויש בהם עשה מדברי קבלה השיר יהיה לכם:
ומי חדי קודשא בריך הוא במפלתן של רשעים הכתיב (דברי הימים ב כ, כא) בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו ואמר רבי יונתן מפני מה לא נאמר בהודאה זו כי טוב לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים דאמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן מאי דכתיב (שמות יד, כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה אמר להן הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני
The Gemara asks: But is the Holy One, Blessed be He, gladdened by the downfall of the wicked? Isn’t it written in the verse describing the victory of the Jewish people in battle: “He appointed them that should sing unto the Lord, and praise in the beauty of holiness, as they went out before the army, and say: Give thanks to the Lord, for His mercy endures forever” (II Chronicles 20:21). And Rabbi Yonatan says: For what reason is it not stated in this praise: “Give thanks to the Lord for He is good, for His mercy endures forever,” as is stated elsewhere, e.g., Psalms 118:1? This is because the Holy One, Blessed be He, is not gladdened by the downfall of the wicked. The Gemara comments: As Rabbi Shmuel bar Naḥman says that Rabbi Yonatan says: What is the meaning of that which is written in the passage describing the splitting of the Red Sea: “And the one came not near the other all the night” (Exodus 14:20)? At that time the ministering angels desired to recite a song before the Holy One, Blessed be He. The Holy One, Blessed be He, said to them: My handiwork, i.e., the Egyptians, are drowning in the sea, and you are reciting a song before Me? Apparently, God is not gladdened by the downfall of the wicked.
(ד) רָ֖ם עַל־כָּל־גּוֹיִ֥ם ׀ ה' עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ׃ (ה) מִ֭י כַּה' אֱלֹקֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת׃ (ו) הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ׃ (ז) מְקִֽימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן׃
(4) The LORD is exalted above all nations; His glory is above the heavens. (5) Who is like the LORD our God, who, enthroned on high, (6) sees what is below, in heaven and on earth? (7) He raises the poor from the dust, lifts up the needy from the refuse heap
(ה) מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ (ו) הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ (ז) מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹקַּ יַעֲקֹֽב׃ (ח) הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃
(5) What alarmed you, O sea, that you fled, Jordan, that you ran backward, (6) mountains, that you skipped like rams, hills, like sheep? (7) Tremble, O earth, at the presence of the Lord, at the presence of the God of Jacob, (8) who turned the rock into a pool of water, the flinty rock into a fountain.
(א) לֹ֤א לָ֥נוּ ה' לֹ֫א לָ֥נוּ כִּֽי־לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃ (ב) לָ֭מָּה יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם אַיֵּה־נָ֝֗א אֱלֹהֵיהֶֽם׃
(1) Not to us, O LORD, not to us but to Your name bring glory for the sake of Your love and Your faithfulness. (2) Let the nations not say, “Where, now, is their God?”
(יב) לָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ׃
(12) Let not the Egyptians say, ‘It was with evil intent that He delivered them, only to kill them off in the mountains and annihilate them from the face of the earth.’ Turn from Your blazing anger, and renounce the plan to punish Your people.
(יב) ה' זְכָרָ֪נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ יְ֭בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל יְ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃ (יג) יְ֭בָרֵךְ יִרְאֵ֣י ה' הַ֝קְּטַנִּ֗ים עִם־הַגְּדֹלִֽים׃
(12) The LORD is mindful of us. He will bless us; He will bless the house of Israel; He will bless the house of Aaron; (13) He will bless those who fear the LORD, small and great alike.
Malbim
הקטנים עם הגדולים, שע''י שיברך את הגדולים בברכה פרטיית מיוחדת, תחול אח''כ הברכה הגדולה שברך את הגדולים גם על הקטנים, בענין שהברכה הגדולה שברך את יראי ה' תחול אח''כ גם על בית ישראל, (כמו שכתבתי בפסוק כי אצק מים על צמא ישעיהו מ״ד:ג׳, עי''ש) :
הקטנים עם הגדולים, שע''י שיברך את הגדולים בברכה פרטיית מיוחדת, תחול אח''כ הברכה הגדולה שברך את הגדולים גם על הקטנים, בענין שהברכה הגדולה שברך את יראי ה' תחול אח''כ גם על בית ישראל, (כמו שכתבתי בפסוק כי אצק מים על צמא ישעיהו מ״ד:ג׳, עי''ש) :
(טז) הַשָּׁמַ֣יִם שָׁ֭מַיִם לַה' וְ֝הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־אָדָֽם׃
(16) The heavens belong to the LORD, but the earth He gave over to man.
(א) אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ ה' אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃ (ב) כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃ (ג) אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃
(1) I love the LORD for He hears my voice, my pleas; (2) for He turns His ear to me whenever I call. (3) The bonds of death encompassed me; the torments of Sheol overtook me. I came upon trouble and sorrow
Rashi
אהבתי כי ישמע ה' את קולי. כך אמר דוד לאחר שנפטר שאול והוא מלך, שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי חסד ולך קוני אני מתאוה כי חלצת נפשי ממות אהבתי כי ישמע ה'. תאבתי שישמע ה' את קולי
אהבתי כי ישמע ה' את קולי. כך אמר דוד לאחר שנפטר שאול והוא מלך, שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי חסד ולך קוני אני מתאוה כי חלצת נפשי ממות אהבתי כי ישמע ה'. תאבתי שישמע ה' את קולי
(י) הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃ (יא) אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃
(10) I trust [in the LORD]; out of great suffering I spoke (11) and said rashly, “All men are false.”
Rashi
אני אמרתי בחפזי. לנוס מפני אבשלום: ,כל האדם כוזב. ובוגד באוהב בו כי ראיתי את בני בוגד בי ומבקש את נפשי וכל ישראל גומלים לי רעה תחת טובה לפיכך האמנתי לציבא ואמרתי אף מפיבושת כוזב ובוגד בי כל לשון כזב אינו אלא ל' חסרון מבטח שבטחו עליו פילנ"צא בלע"ז, כמו (ישעיה כ"ח) אשר לא יכזבו מימיו
אני אמרתי בחפזי. לנוס מפני אבשלום: ,כל האדם כוזב. ובוגד באוהב בו כי ראיתי את בני בוגד בי ומבקש את נפשי וכל ישראל גומלים לי רעה תחת טובה לפיכך האמנתי לציבא ואמרתי אף מפיבושת כוזב ובוגד בי כל לשון כזב אינו אלא ל' חסרון מבטח שבטחו עליו פילנ"צא בלע"ז, כמו (ישעיה כ"ח) אשר לא יכזבו מימיו
(יב) מָֽה־אָשִׁ֥יב לַה' כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃ (יג) כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם ה' אֶקְרָֽא׃ (יד) נְ֭דָרַי לַה' אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃ (טו) יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י ה' הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃ (טז) אָֽנָּ֣ה ה' כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃ (יז) לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם ה' אֶקְרָֽא׃ (יח) נְ֭דָרַי לַה' אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃ (יט) בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית ה' בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
(12) How can I repay the LORD for all His bounties to me? (13) I raise the cup of deliverance and invoke the name of the LORD. (14) I will pay my vows to the LORD in the presence of all His people. (15) The death of His faithful ones is grievous in the LORD’s sight. (16) O LORD, I am Your servant, Your servant, the son of Your maidservant; You have undone the cords that bound me. (17) I will sacrifice a thank offering to You and invoke the name of the LORD. (18) I will pay my vows to the LORD in the presence of all His people, (19) in the courts of the house of the LORD, in the midst of Jerusalem. Hallelujah.
(ה) מִֽן־הַ֭מֵּצַ֥ר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃ (ו) ה' לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם׃ (ז) ה' לִ֭י בְּעֹזְרָ֑י וַ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹׂנְאָֽי׃ (ח) ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּה' מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם׃ (ט) ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּה' מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃ (י) כָּל־גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם ה' כִּ֣י אֲמִילַֽם׃ (יא) סַבּ֥וּנִי גַם־סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם ה' כִּ֣י אֲמִילַֽם׃ (יב) סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם ה' כִּ֣י אֲמִילַֽם׃
(5) In distress I called on the LORD; the Lord answered me and brought me relief. (6) The LORD is on my side, I have no fear; what can man do to me? (7) With the LORD on my side as my helper, I will see the downfall of my foes. (8) It is better to take refuge in the LORD than to trust in mortals; (9) it is better to take refuge in the LORD than to trust in the great. (10) All nations have beset me; by the name of the LORD I will surely cut them down. (11) They beset me, they surround me; by the name of the LORD I will surely cut them down. (12) They have beset me like bees; they shall be extinguished like burning thorns; by the name of the LORD I will surely cut them down.
(כא) א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה׃ (כב) אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃ (כג) מֵאֵ֣ת ה' הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ׃ (כד) זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה ה' נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃
(21) I praise You, for You have answered me, and have become my deliverance. (22) The stone that the builders rejected has become the chief cornerstone. (23) This is the LORD’s doing; it is marvelous in our sight. (24) This is the day that the LORD has made— let us exult and rejoice on it.