(יג) אִשָּׁה שֶׁלָּמְדָה תּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שָׂכָר אֲבָל אֵינוֹ כִּשְׂכַר הָאִישׁ. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִצְטַוֵּית. וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ אֵין שְׂכָרוֹ כִּשְׂכַר הַמְצֻוֶּה שֶׁעָשָׂה אֶלָּא פָּחוֹת מִמֶּנּוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שָׂכָר צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה. מִפְּנֵי שֶׁרֹב הַנָּשִׁים אֵין דַּעְתָּם מְכֻוֶּנֶת לְהִתְלַמֵּד אֶלָּא הֵן מוֹצִיאוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדִבְרֵי הֲבַאי לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתָּן. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ לִמְּדָהּ תִּפְלוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לֹא יְלַמֵּד אוֹתָהּ לְכַתְּחִלָּה וְאִם לִמְּדָהּ אֵינוֹ כִּמְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת:
(13) A woman who studied the Torah has a reward coming to her but it is incomparable to the reward of a man because she was not commanded to do so, and whosoever does something which is not mandatory upon him to perform receives not a hire equal to the hire of him who is commanded to perform it but less than he. And, although she has a reward coming the sages commanded that a man shall not instruct his daughter in the Torah, because most women have no set mind to be instructed therein, but, on the contrary, are apt to divert matters of the Torah to nonsensical matters, of course, in proportion to the inferiority of their mind. The sages said: "Whosoever instructs his daughter in Torah does no better than if he instructed her in matters of profanity." (Sotah, 21b). These matters are thus spoken of only concerning the Oral Torah, but respecting Holy Writ it is best not to begin to instruct her therein but if he did instruct her it is not as if he instruct her in profanity.14Abodah Zarah, 3b; Kiddushin, 31a. C.
(ו) אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל לא כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה ואע"פ שיש לה שכר צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות (פי' דבר עבירה) בד"א תורה שבע"פ אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם מלמדה אינו כמלמד' תיפלות (רמב"ם וסמ"ג ולא כמקצת ספרי הטור) : הגה ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה (אגור בשם סמ"ג) ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה ומ"מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה חולקת שכר בהדייהו (הגהות מיי' פ"א דת"ת וסמ"ג):
(6) A woman who studied Torah receives a reward, but not like that of a man, because she is not obligated yet performs the commandment. And even though she earns a reward, our rabbis have commanded that one should not teach his daughter Torah, because the majority of women are not intellectual prepared to be taught, and remove words of Torah to words of emptiness due to their intellectual limitations. The rabbis said: One who teaches his daughter Torah is as if he taught her frivolity. When is this stated? In regard to the oral Torah. However, in regard to the written Torah one should preferably not teach her, but if he did so it is not comparable to frivolity. Rama: Nonetheless, a woman is obligated to study laws that are relevant to her. And a woman is not obligated to teach her son Torah. Nonetheless, if she assists her son or husband to study Torah, she receives reward along with them.
(א) חייב אדם ללמוד לבנותיו המצות כגון פסקי הלכות ומה שאמרו שהמלמד לאשה תורה כאלו מלמדה תיפלות זהו עומק תלמוד וטעמי המצות וסודי התורה אותן אין מלמדין לאשה ולקטן אבל הלכות מצות ילמד לה שאם לא תדע הלכות שבת איך תשמור שבת וכן כל מצות כדי לעשות להזהר במצות שהרי בימי חזקיהו מלך יהודה אנשים ונשים גדולים וקטנים ידעו אפילו טהרות וקדשים וזהו הקהל את העם האנשים והנשים והטף וזהו אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שואב מימיך כדי שידעו עבדים ושפחות פסקי המצות מה לעשות ומה שלא לעשות אבל לא יתכן לבחור ללמוד לבנות ואפילו האב עומד שם ושומר פן יתייחד לא יתכן פן יתגבר יצרו עליה או יצרה עליו וקול באשה ערוה אלא האב ילמוד בתו ואשתו והשונמית הולכת ושומעת הדרשה מפי אלישע שהרי אמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת הולכת:
(ד) אבל תורה שבכתב. בטור כתוב איפכא וכתב בית יוסף שט"ס יש שם והעיקר כמו שכתוב כאן והוא נכון בטעמו דמצינו בפרשת המלך הקהל את העם האנשים והנשים והמלך היה לומד ספר משנה תורה ויש להקשות אם כן אפי' לכתחלה שרי כמו התם נראה לי דהתם לא דרש המלך כי אם פשוטי הדברים וזה באמת מותר אף לדידן לכתחלה כמו שהוא המנהג בכל יום מה שאין כן בלימוד פירוש דברי תורה דרך התחכמות והבנה אסרו לכתחלה וזה מובן בלשון התלמוד אנשים ללמוד והנשים לשמוע דהיינו שהנשים לא ישימו לב רק בפשוטי הדברים לשמוע אותן אבל לא בחלק הלימוד כמו שזכרנו כן נראה לי:


