Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareנוצר/נערך בלשנו, פולין (1665 - 1671 לספירה בקירוב)
Composed in Leszno, Poland (c.1665 - c.1671 CE). Magen Avraham is a commentary on Orah Hayyim a section of R. Joseph Karo’s Shulhan Arukh. R. Avraham Gombiner began his commentary in 1665 and completed it in 1671. His brother Yehudah travelled in 1673 to Amsterdam to print the work, but did not have the necessary funds and died on the journey. It was not published until 1692 by Shabbethai Bass in Dyhernfurth after Rabbi Gombiner’s death. Gombiner's son Hayyim named the book Magen Avraham to perpetuate his memory even though his father's students s claimed he wished to name it Ner Yisrael ("Lamp of Israel") (abbreviation: נר יפה של רבי אברהם הלוי). Rabbi Gombiner's innovative approach incorporates the customs of his contemporary Poland and introduced the Kabbalistic customs of Safed, especially those found in Rabbi Isaiah Horowitz's Shene Luhot Haberit. His work is terse and difficult and requires explanation by later commentators.
Hopstein was born in Opatów, to his father, Shabbetai, who was at an advanced age, after having received a blessing from the Baal Shem Tov. The father was a bookbinder; his mother's name was Perl.
As a young child he was recognized as an illui (prodigy). He studied under the tutelage of Rabbi Shmelke of Nikolsburg, who eventually convinced Hopstein to learn with Dov Ber, the Maggid of Mezritch. After the passing of Dov Ber, he went to learn with Elimelech of Lizhensk.
Hopstein lived for years in Kozhnitz (Kozienice), was founder of the Kozhnitz Hasidic dynasty, and died the 14th of Tishrei[4] (Sept. 28, 1814).[5][6]
נוהגין הנערים העניים לסבב בחנוכ' על הפתחים ובס' חנוכת הבית כ' טעם לזה: הנשים. דוקא נשים לפי שנעשה נס על ידיהם [מט"מ]:
. . . ואמרו בגמ' ת"ר נר חנוכה איש וביתו דהיינו כי נ"ר עולה רמ"ח איברין דנוק' היא כנסת ישראל מתיחדת עם דודה בין תרין דרועין דמלכא הם החסד והגבורה המורים על אהבה ויראה. והיחוד נרמז במלת איש וביתו. ורמזו חז"ל עוד כי אין די שיביא האדם הבהירות לעצמו רק להשפיע לכל ביתו שיעבדו ג"כ את ה' באהבתו ויראתו. להשפיע להם קדושה ע"י הדלקת נר חנוכה. והמהדרין נר לכא"וא דהיינו אם ב"ב הם אנשי לבב ויכולים למשוך להם בעצמם קדושת השם אז נר לכא"וא.
ואמרו ג"כ מניחו על פתח ביתו מבחוץ כי עיקר הארת חנוכה לכל מי שיש בכוחו להמשיך הקדושה מבחוץ ר"ל לאותן העומדים עדיין מבחוץ ואינם משיגים הקדושה ולהאיר לכל העולמות שיכירו וידעו כי ה' לבדו הוא המושל בכל אפסי ארץ
ולכן אפשר מטעם זה לא נזכר פלפולי חנוכה במשניות הגם שיש בהם פלוגתת ב"ש וב"ה כי המשנה סוד פנימית העולמות ושם אין צורך כ"כ רק נזכר הפילפול בברייתא שהוא לשון חיצונית כמ"ש פוק תני לברא דהיינו לרמז כי עיקר הבהירו' לשלשל הקדושה להאיר מבחוץ.
וז"ש במג"א נוהגין הנערים לסבב בחנוכה ומנהגן של ישראל תורה הוא. ורמז כי צריך להשפיע בחנוכה למי שהוא במדרגת נער וע"י הצדקה שנותנים לנערים מתעורר למעלה צדקה וחסד להשפיע לאדם הגם שהוא בבחינת נער.
וגם בלא"ה ההכנה בחנוכה על הימים הבאים אחריהם טבת ושבט שהם ימי שובבי"ם כי תמיד צריך האדם להכין קדושה מימים טובים על ימים הנמוכים וכמ"ש בפסוק ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה וכמו שקבלנו מרבינו מ"א זצ"ל בספרו הקדוש אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים שמימי מוחין דגדלות צ"ל הכנה על יומין דמוחין דקטנות. והחדשים הנ"ל הם סוד עיינין דרחל כנודע לכן נעשה ההכנה עפ"י הסתכלות בנר חטכה לראותם בלבד לתקן כל אחד מה שפגם מעודו בראיית עין.
ואמרו שם ואם היה דר בעלי' פירו' כמאמרם ז"ל ראיתי בני עליה והם מועטים כי הצדיקים הגדולים נקראים בני עלי' צירוף ע"ל י"ה פי' שהם מתקדשים ומטהרים א"ע עד שמשיגים בחי' אי"ן ועולים בקוצו של י' משם הוי"ה והוא ע"ל י"ה לכן הם מועטים שלא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול. -------------------------------------------------------------------------------------------------
