(ט) גדולים מעשי ד' דרושים לכל חפציהם וכו'. הנ"ל בזה על ענין חנוכה. דהנה הקדושת לוי זי"ע הקשה למה נס של חנוכה הוקבע לדורות לזכרון ולא כן בשאר הניסים הדומה להם כגון נס של הצלת סנחרב וכדומה הרבה ע"ש בדבריו הקדושים. אך הנ"ל לפרש דהנה כתיב זכרו נפלאותיו אשר עשה מופתיו ומשפטי פיו מהו ענין שייכות המשפטים אל הנפלאות. אכן משפטים הם התורה ומצות דהנה כן הוא ענין הנס הגדול הנעשה ברצון הבורא ית"ש הוא להיות רצון הבורא ב"ה לחדש להם הלכות ומצות לישראל. הנה ע"י השפעת אורו הגדול ית"ש בשעת הנס ההוא הנה עי"כ הוא משפיע וממשיך להם התורה והלכות לישראל וכל עיקר הנס הוא ע"י ההלכות והמצות האלו והשפעתם שנתחדשו בעולם שע"י חדושי ההלכות הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כנודע. הנה זה שאמר הכתוב זכרו נפלאותיו אשר עשה להודות לד' עליהם. וע"י מה יהי' הזכרון אמר הכתוב מופתיו ומשפטי פיו כי הלא נתחדשו מזה משפטים ותורות כגון הלכות חנוכה. הלכות פורים. והתורה היא נצחית ולא תשכח לעולם. וזהו זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור היא התורה שניתנה בכך כנ"ל וע"י התורה יש זכרון לנפלאותיו. וז"ש בהמגלה ליהודים היתה אורה זו תורה כמ"ש ותורה אור. כי מכח התורה נעשה הנס לישראל ונתחדש להם חדושי תורה בענין המגלה. בחי' נר חנוכה הוא מאור העליון אור התורה. וזהו והאר עינינו בתורתך. נר לרגלי דבריך. וכן בחנוכה אמרו ז"ל מאי חנוכה דת"ר ע"ש פי' ששואל מאי חנוכה ומה ענינה ומתרץ דתנו רבנן זה עיקר מכח התורה ללמוד דברי רבנן וסברתם כנ"ל. וזה נ"ח נר מצוה ותורה אור. אבל אם אין בבחי' הנס התחדשות התורה הנה הוא רק לשעה כשאר הניסים אשר נעשים לישראל. וזהו גדולים מעשי ד' דרושים לכל חפציהם שנעשה תורה ודרושים והלכות ולכך הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד שהם נצחיים כמו התורה זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ד' ע"י התורה שנתן לישראל. ובזה מתורץ קושיית הקדושת לוי כנ"ל:
(א) תרל"ו - ב"ה (ליל ב) אמו"ז ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פי' הגמרא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהן בחנוכה. דהיינו נפשות מבני ישראל אשר לא טהורים הם כי נפש ר"ת נר פתילה שמן ואלו שאין להם עלי' בשבת היינו שאור מסכסך בהם ואין נמשכין כו'. מ"מ יש עלי' להם בחנוכה עכ"ד ז"ל. כי יו"ט האלה חנוכה ופורים הם בחי' תושבע"פ כי הג' מועדות שנתן לנו הקב"ה הם תורה שבכתב שמפורשין בתורה והקב"ה נתן לנו זמני קודש אשר נתקדשו בעת הבריאה שהכל בתורה נברא. והם עדות שהקב"ה בחר בישראל ויש לו התקרבות אליהם שהרי מסר לנו מעדות שלו וזהו שם מועד מלשון עדות כמ"ש במ"א. וחנוכה ופורים הם מועדות שזכו להם בנ"י במעשיהן נקרא תורה שבע"פ והם עדות שהם בוחרים בהקב"ה ומיוחדים אליו ושמעשיהן מעוררין אותו ית' שהרי חידשו במעשיהם זמנים מקודשים. וע"י שאלה המועדות זכו בנ"י להם במעשיהם לכן יוכל למצוא בהם כל נפש ישראל תקונו כי יש לכל בני ישראל דביקות ושייכות להם כנ"ל:
(ליל ז' ר"ח טבת) איתא כי היונים בקשו לבטל ג' מצות חודש שבת ומילה. וקשה מה ענין חודש שביקשו לבטל יותר מכל המצות. וגם גוף הביטול דוחק לפרש על קרבן מוסף. רק נראה הפי' על קידוש החודש שזה חרה להם אשר יהיה תלוי קדושת הזמנים בישראל כמ"ש ישראל דקדשינהו לזמנים. וז"ש בגמרא שאמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. וקשה ממ"נ קרי לי' אלקי ישראל ואיך אין לכם חלק. רק שאמונה זו רצו לבטל מבני ישראל שלא יאמינו בזה אשר הקדושה משפעת כפי מעשיהם. ואשר יש לכם חלק דייקא. שמעשיהם מעוררין בשמים זהו רצו לבטל. והקב"ה הוסיף לנו עוד על ידיהם חנוכה שהוא גם כן כדמיון החודש. ואדרבא חודש הוא זמן התחדשות רק סידור הקביעות תלוי בישראל ועתה נוסף לנו התחדשות אף בעת החושך שהוא בסוף החודש. ובאמת חודש וחנוכה הכל אחד רק ר"ח הוא ראש ההתחדשות וחנוכה סוף ההתחדשות:

