Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Share(נא) את קדשי דוד אביו . מה שנשאר מכסף וזהב שהקדיש אביו ומדרש אגדה ( ילקוט שמעוני רמז קפו ) שלא רצה שלמה לתת מאותו הקדש לבנין הבית, ושמעתי מחכמי ישראל שהיו אומרין לפי שהיה יודע שסופו ליחרב , שלא יהיו העובדי כוכבים אומרים , קשה יראתם , שלקחו נקמתם מן הבית , שנבנה מן גזלות וחבלות שגזל מהם דוד . ויש אומרים : כך אמר שלמה , רעב היה בימי אביו שלש שנים , שנה אחר שנה , והיה לו לבזבז ההקדשות הללו , להחיות בהן עניי ישראל :
(מלכים א ח, ב) ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג ירח שנולדו בו איתני עולם . . . (ואידך נמי הכתיב) בירח האיתנים התם דתקיפי במצות
דתקיף במצות - שופר יוה"כ וסוכה לולב וערבה וניסוך המים (וערבה):
בסוכות תשבו שבעת ימים זהו שאמר הכתוב סוכה תהיה לצל יומם, אמר רבי לוי כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אומר הקדוש ברוך הוא הוא קיים מצות סוכה אני מסיך עליו מדמתי של יום הבא. רבי ינאי ור"ל אמרי אין גיהנם לעתיד לבוא אלא היום הבא הוא מלהט את הרשעים . . . באותה שעה הקדוש ברוך הוא עושה סוכה לצידיקים ומטמין אותם לתוכה שנאמר כי יצפנני בסוכה ביום רעה וגו'
וכשהחזירוהו למקומו - בימי שלמה לבית קדשי הקדשים דכתיב ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון (מלכים א ח) והיינו החזירוהו למקומו
(כד) וְהִנֵּ֨ה גַם־צָד֜וֹק וְכָֽל־הַלְוִיִּ֣ם אִתּ֗וֹ נֹֽשְׂאִים֙ אֶת־אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּצִּ֙קוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּ֖עַל אֶבְיָתָ֑ר עַד־תֹּ֥ם כָּל־הָעָ֖ם לַעֲב֥וֹר מִן־הָעִֽיר׃ (כה) וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְצָד֔וֹק הָשֵׁ֛ב אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים הָעִ֑יר . . . (כט) וַיָּ֨שֶׁב צָד֧וֹק וְאֶבְיָתָ֛ר אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים יְרוּשָׁלִָ֑ם וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם׃
(24) And, lo, Zadok also came, and all the Levites with him, bearing the ark of the covenant of God; and they set down the ark of God—but Abiathar went up—until all the people had done passing out of the city. (25) And the king said unto Zadok: ‘Carry back the ark of God into the city; . . .(29) Zadok therefore and Abiathar carried the ark of God back to Jerusalem; and they abode there.
דתניא (מלכים א ח, ח) ויאריכו הבדים יכול לא היו נוגעין בפרוכת תלמוד לומר ויראו אי ויראו יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין תלמוד לומר (מלכים א ח, ח) לא יראו החוצה הא כיצד דוחקין ובולטין בפרוכת ודומין כמין שני דדי אשה
דוחקין ובולטין בפרוכת ודומין כמין שני דדי אשה. מעשה נס היה דארון באמצע קדשי הקדשים היה ולכל צד היה עשר אמות ומקום ארון אינו מן המדה כדאיתא בפרק קמא דמגילה (דף י:) ואם כן אפילו למאן דאמר שהבדים נשמטים לצד אחד היאך מגיעים עד הפרוכת הא לא היה אורכן עשר אלא ע"י נס האריכו הבדים עד שהיו דוחקין ובולטין ונראין כשני דדי אשה לחיבתן של ישראל:
רלב"ג ומהר"י קרא - האומנים עשו בדים חדשים שהיו ארוכים יותר
(ט) אֵ֚ין בָּֽאָר֔וֹן רַ֗ק שְׁנֵי֙ לֻח֣וֹת הָאֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֨ר הִנִּ֥חַ שָׁ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּחֹרֵ֑ב אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת ה' עִם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (י) וַיְהִ֕י בְּצֵ֥את הַכֹּהֲנִ֖ים מִן־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהֶעָנָ֥ן מָלֵ֖א אֶת־בֵּ֥ית ה' (יא) וְלֹֽא־יָכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַעֲמֹ֥ד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֥י הֶֽעָנָ֑ן כִּי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית ה' (פ) (יב) אָ֖ז אָמַ֣ר שְׁלֹמֹ֑ה ה' אָמַ֔ר לִשְׁכֹּ֖ן בָּעֲרָפֶֽל׃ (יג) בָּנֹ֥ה בָנִ֛יתִי בֵּ֥ית זְבֻ֖ל לָ֑ךְ מָכ֥וֹן לְשִׁבְתְּךָ֖ עוֹלָמִֽים׃ (יד) וַיַּסֵּ֤ב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־פָּנָ֔יו וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמֵֽד׃ (טו) וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ ה' אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר בְּפִ֔יו אֵ֖ת דָּוִ֣ד אָבִ֑י וּבְיָד֥וֹ מִלֵּ֖א לֵאמֹֽר׃ (טז) מִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֜אתִי אֶת־עַמִּ֣י אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ מִמִּצְרַיִם֒ לֹֽא־בָחַ֣רְתִּי בְעִ֗יר מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לִהְי֥וֹת שְׁמִ֖י שָׁ֑ם וָאֶבְחַ֣ר בְּדָוִ֔ד לִֽהְי֖וֹת עַל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
(9) There was nothing in the ark save the two tables of stone which Moses put there at Horeb, when the LORD made a covenant with the children of Israel when they came out of the land of Egypt. (10) And it came to pass, when the priests were come out of the holy place, that the cloud filled the house of the LORD, (11) so that the priests could not stand to minister by reason of the cloud; for the glory of the LORD filled the house of the LORD. (12) Then spoke Solomon: The LORD hath said that He would dwell in the thick darkness. (13) I have surely built Thee a house of habitation, A place for Thee to dwell in for ever. (14) And the king turned his face about, and blessed all the congregation of Israel; and all the congregation of Israel stood. (15) And he said: ‘Blessed be the LORD, the God of Israel, who spoke with His mouth unto David my father, and hath with His hand fulfilled it, saying: (16) Since the day that I brought forth My people Israel out of Egypt, I chose no city out of all the tribes of Israel to build a house, that My name might be there; but I chose David to be over My people Israel.
ראה מה הארון חביב, שהמשכן כלו לא נעשה אלא בשביל הארון, שהשכינה בתוכו]. וכל הנסים שהיו נעשים לישראל, בארון היו נעשים, לפי שהשכינה בתוכו.
(ג) יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃ . . . (ה) כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃
(3) Jerusalem, that is built up is as a city that is compact together; . . . (5) For there were set thrones for judgment, the thrones of the house of David.
(קנד) וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב. . . וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוכָהּ תָּכִין . . .
(ד) ברכה שלישית פותח בה רחם ה'' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך . . . וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו מפני שהיא ענין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד.
(א) כתוב אחד אומר האתה תבנה לי בית וכתוב אחד אומר לא אתה תבנה ללי הבית, היאך אני מקיים שני מקראות הללו, אלא לא אתה תבנה שאין אתה בונה אותו האתה תבנה שבנך בונה אותו, אתה הקדמת כבודך לכבודי שמשראית עצמך יושב בבית ארזים תבעת בנין בית המקדש אבל שלמה בנך מקדים כבודי לכבודו שנאמר ובשנה האחת עשרה בירח בול וגו' כלה הבית ואחר כך את ביתו בנה שלמה.
(כ) וַיָּ֣קֶם ה' אֶת־דְּבָר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וָאָקֻ֡ם תַּחַת֩ דָּוִ֨ד אָבִ֜י וָאֵשֵׁ֣ב עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֗ל כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר ה' וָאֶבְנֶ֣ה הַבַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם ה' אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כא) וָאָשִׂ֨ם שָׁ֤ם מָקוֹם֙ לָֽאָר֔וֹן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּרִ֣ית ה' אֲשֶׁ֤ר כָּרַת֙ עִם־אֲבֹתֵ֔ינוּ בְּהוֹצִיא֥וֹ אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ס)
(20) And the LORD hath established His word that He spoke; for I am risen up in the room of David my father, and sit on the throne of Israel, as the LORD promised, and have built the house for the name of the LORD, the God of Israel. (21) And there have I set a place for the ark, wherein is the covenant of the LORD, which He made with our fathers, when He brought them out of the land of Egypt.’
(יא) וָאָשִׂ֥ים שָׁם֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּרִ֣ית ה' אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִם־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
(ב) משנטל הארון, אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתיה היתה נקראת, גבוהה מן הארץ שלש אצבעות, ועליה היה נותן.
(2) After the Ark was taken away, there was a stone there, from the days of the earlier prophets, called Shtiyah, three fingers above the ground, on which he would place [the coal-pan].