Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Share(ב) כֹּ֤ה אָמַר֙ ה' צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם׃
(2) Thus saith the LORD of hosts: I remember that which Amalek did to Israel, how he set himself against him in the way, when he came up out of Egypt.
(ד) מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַחֲרִים שִׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ-יז) "הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם". וְכָל שֶׁבָּא לְיָדוֹ אֶחָד מֵהֶן וְלֹא הֲרָגוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה
(ה) וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לְאַבֵּד זֵכֶר עֲמָלֵק. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה-יט) "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק". וּמִצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר תָּמִיד מַעֲשָׂיו הָרָעִים וַאֲרִיבָתוֹ. כְּדֵי לְעוֹרֵר אֵיבָתוֹ. . .
(ג) משור ועד שה . שהיו בעלי כשפים , ומשנין עצמן ודומין לבהמה :
(ו) . . . וידמה שהכונה היתה בהחרמת עמלק בזה האופן שצוה השם ית' שלא יהנו ישראל כלל מנכסיהם להעיר כי הכונה האלהית היתה בזה ללקיחת הנקמה ממה שעשה עמלק לישראל בדרך בצאתם ממצרים אשר זנב בהם כל הנחשלים אחריהם למען ייראו הבאים מעשות כדבר הרע הזה ולא היתה הכונה בזאת המלחמה לקחת שללם וליהנות מנכסיה' , וכאשר פשטו שאול וישראל ידיהם בשלל הראו כי לא היתה כוונתם בזה לנקמה אך להועיל לעצמם וזה היה הפך הכוונה האלהית וידמה שלזאת הסבה בעינה נשמרו ישראל בימי מרדכי ואסתר משלוח ידם בבזת אויביה' שהיו מעמלק כמו שספר ובבזה לא שלחו את ידם :
(ד) בטלאים . שם מקום , כמו ( יהושע טו כד ) :
דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה . . . אלא מהכא (שמואל א טו, ד) וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים
ויפקדם בטלאים - צום לקחת כל אחד טלה מצאן המלך ובאו למרחב ונמנו הטלאים:
(טז) אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר - אל תהי צדיק הרבה, יותר מבוראך, מדבר בשאול. דכתיב (שמואל א' ט"ו) ויבא שאול עד עיר עמלק וגו'. ר' הונא ור' בנייה אומר: התחיל מדיין הוא כנגד בוראו ואמר: כך אמר הקדוש ברוך הוא: לך והכית את עמלק! אם אנשים חטאו, הנשים מה חטאו? והטף מה חטאו? והבקר ושור וחמור מה חטאו? יצאת בת קול ואמרה: אל תהי צדיק הרבה, יותר מבוראך.
(שמואל א טו): ויאמר שאול אל הקיני, לכו סורו רדו וגו', וכי עם כל ישראל עשה חסד והלא לא עשה אלא עם משה לבדו?! אלא ללמדך שכל מי שעושה חסד עם א' מגדולי ישראל, מעלין עליו כאלו עושה חסד עם כל ישראל.
(ו) עם כל בני ישראל . שנהנו מסעודתו משה ואהרן וכל זקני ישראל , והרי מעלה עליו כאלו עשה חסד עם כל בני ישראל :
(ו) עשיתה חסד . על יתרו יאמר , והחסד הוא מה שיעץ להעמיד שופטים , שהיה טובה לכל ישראל , להקל עליהם מלעמוד על משה מבקר עד ערב :
(ז) וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת־עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם׃ (ח) וַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶת־אֲגַ֥ג מֶֽלֶךְ־עֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶת־כָּל־הָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִי־חָֽרֶב׃ (ט) וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל־אֲגָ֗ג וְעַל־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל־הַכָּרִים֙ וְעַל־כָּל־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכָל־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ׃ (פ) (י) וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ה' אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽר׃ (יא) נִחַ֗מְתִּי כִּֽי־הִמְלַ֤כְתִּי אֶת־שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּֽי־שָׁב֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְאֶת־דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל־ה' כָּל־הַלָּֽיְלָה׃ (יב) וַיַּשְׁכֵּ֧ם שְׁמוּאֵ֛ל לִקְרַ֥את שָׁא֖וּל בַּבֹּ֑קֶר וַיֻּגַּ֨ד לִשְׁמוּאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר בָּֽא־שָׁא֤וּל הַכַּרְמֶ֙לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד וַיִּסֹּב֙ וַֽיַּעֲבֹ֔ר וַיֵּ֖רֶד הַגִּלְגָּֽל׃ (יג) וַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽה' הֲקִימֹ֖תִי אֶת־דְּבַ֥ר ה' (יד) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹל־הַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאָזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃ (טו) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל מֵעֲמָלֵקִ֣י הֱבִיא֗וּם אֲשֶׁ֨ר חָמַ֤ל הָעָם֙ עַל־מֵיטַ֤ב הַצֹּאן֙ וְהַבָּקָ֔ר לְמַ֥עַן זְבֹ֖חַ לַה' אֱלֹהֶ֑יךָ וְאֶת־הַיּוֹתֵ֖ר הֶחֱרַֽמְנוּ׃ (ס)
(7) And Saul smote the Amalekites, from Havilah as thou goest to Shur, that is in front of Egypt. (8) And he took Agag the king of the Amalekites alive, and utterly destroyed all the people with the edge of the sword. (9) But Saul and the people spared Agag, and the best of the sheep, and of the oxen, even the young of the second birth, and the lambs, and all that was good, and would not utterly destroy them; but every thing that was of no account and feeble, that they destroyed utterly. (10) Then came the word of the LORD unto Samuel, saying: (11) ’It repenteth Me that I have set up Saul to be king; for he is turned back from following Me, and hath not performed My commandments.’ And it grieved Samuel; and he cried unto the LORD all night. (12) And Samuel rose early to meet Saul in the morning; and it was told Samuel, saying: ‘Saul came to Carmel, and, behold, he is setting him up a monument, and is gone about, and passed on, and gone down to Gilgal.’ (13) And Samuel came to Saul; and Saul said unto him: ‘Blessed be thou of the LORD; I have performed the commandment of the LORD.’ (14) And Samuel said: ‘What meaneth then this bleating of the sheep in mine ears, and the lowing of the oxen which I hear?’ (15) And Saul said: ‘They have brought them from the Amalekites; for the people spared the best of the sheep and of the oxen, to sacrifice unto the LORD thy God; and the rest we have utterly destroyed.’
(טו) מעמלקי הביאום . רצה לומר : הן אמת מעמלק הובא , ועם כל זה אין רע , כי מה שחסו על מבחר הצאן , היה למען יזבחום לה' , ולא להחזיק לעצמן , ולזה לא יכולתי למחות בידם , כי אמרו שעוד למצוה יחשב :
(טז) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר ה' אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה ויאמרו [וַיֹּ֥אמֶר] ל֖וֹ דַּבֵּֽר׃ (ס) (יז) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִם־קָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ ה' לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ (יח) וַיִּשְׁלָחֲךָ֥ ה' בְּדָ֑רֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶת־הַֽחַטָּאִים֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם׃ (יט) וְלָ֥מָּה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל ה' וַתַּ֙עַט֙ אֶל־הַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י ה' (ס) (כ) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֙עְתִּי֙ בְּק֣וֹל ה' וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֣נִי ה' וָאָבִ֗יא אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי׃ (כא) וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַֽה' אֱלֹהֶ֖יךָ בַּגִּלְגָּֽל׃ (כב) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽה' בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל ה' הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים׃ (כג) כִּ֤י חַטַּאת־קֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר ה' וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ׃ (ס)
(16) Then Samuel said unto Saul: ‘Stay, and I will tell thee what the LORD hath said to me this night.’ And he said unto him: ‘Say on.’ (17) And Samuel said: ‘Though thou be little in thine own sight, art thou not head of the tribes of Israel? And the LORD anointed thee king over Israel; (18) and the LORD sent thee on a journey, and said: Go and utterly destroy the sinners the Amalekites, and fight against them until they be consumed. (19) Wherefore then didst thou not hearken to the voice of the LORD, but didst fly upon the spoil, and didst that which was evil in the sight of the LORD?’ (20) And Saul said unto Samuel: ‘Yea, I have hearkened to the voice of the LORD, and have gone the way which the LORD sent me, and have brought Agag the king of Amalek, and have utterly destroyed the Amalekites. (21) But the people took of the spoil, sheep and oxen, the chief of the devoted things, to sacrifice unto the LORD thy God in Gilgal.’ (22) And Samuel said: ‘Hath the LORD as great delight in burnt-offerings and sacrifices, As in hearkening to the voice of the LORD? Behold, to obey is better than sacrifice, And to hearken than the fat of rams. (23) For rebellion is as the sin of witchcraft, And stubbornness is as idolatry and teraphim. Because thou hast rejected the word of the LORD, He hath also rejected thee from being king.’
(כג) כי חטאת קסם מרי . החטא שיש במעשה הקסם , הוא החטא בעצמו שיש בהממרה בדברי ה' , כי כמו השואל בקסם , הסיר בטחונו מה' , כן הממרה בדברו בעבור הסתת או יראת אדם , מסיר בזה בטחונו מה' :
(כג) ואון ותרפים הפצר . רצה לומר : דבר התוהו והשקר שיש בתרפים , דבר התוהו ההיא בעצמה יש בהמרבה דברים , כי כמו שאף הרבה מן התרפים תוהו המה ואת כולם ישא הרוח , כן מרבית דברים לא צודקים , לתוהו נחשבו עם רבוים , . . . כי המרי בדבר ה' מיראת העם , ידמה לקוסם , וההפצר בדברים לא יועיל בם , ידמה לעושה התרפים :
(כג) כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר . וכעונש של און ותרפים , כן עונש של הפצר ויונתן תרגם : ארי כחוב גבריא וכו' וכחובי עמא דטעו בתר טעותא , כן חובת כל אנש דפצר ומוסיף וכו' :
(כד) הפצר . לשון תוספת , וכן ( בראשית לג יא ) : ויפצר בו , הרבה עליו דברים :
(כט) וגם נצח ישראל לא ישקר . ואם תאמר אשוב מעוני לפניו , לא יועיל עוד ליטול את המלוכה ממי שנתנה לו , כי הקב"ה שהוא נצחונו של ישראל , לא ישקר מליתן הטובה לזה שאמר ליתן :
(ל) וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽי־עַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַֽה' אֱלֹהֶֽיךָ׃ (לא) וַיָּ֥שָׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַֽה' (ס) (לב) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג מַעֲדַנֹּ֑ת וַיֹּ֣אמֶר אֲגָ֔ג אָכֵ֖ן סָ֥ר מַר־הַמָּֽוֶת׃ (ס)
(לב) אכן סר מר המות . באמת ידעתי כי סר וקרב עלי מרירת המות :
(לב) ויאמר אגג אכן סר מר המות . ידמה שאגג היה ירא כשהגישוהו לפני שמואל אסור ונקשר בכבלי ברזל וכאשר ראה שמואל והיתה צורתו מוכחת על גודל חסידותו ורחמנותו אמר באמת סר מרירות המות כי נפלתי ביד מי שראוי שירחם עלי וכאשר הבין שמואל מדבריו שהוא היה חושב שינצל על יד שמואל אמר לו אין הענין כן כמו שאתה חושב אבל תדע כי מות תמות מיתה אכזרית וזה ראוי לך מדה כנגד מדה כאשר שכלה נשים חרבך כשהרגת בעליהן כן תשכל מנשים אמך במותך :
אמר רב הונא כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו שאול באחת מאי היא מעשה דאגג . . . דוד בשתים מאי נינהו דאוריה ודהסתה
רבי שמעון בן לקיש אומר: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי, סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן. ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן? שנאמר (שמואל א' כ"ב) ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב. ולא תהא נוב כזרעו של עמלק?!
אכזר = אך זר