דר' חייא ור' שמעון בר רבי הוו יתבי פתח חד מינייהו ואמר המתפלל צריך שיתן עיניו למטה שנאמר (מלכים א ט, ג) והיו עיני ולבי שם כל הימים וחד אמר עיניו למעלה שנאמר (איכה ג, מא) נשא לבבנו אל כפים אדהכי אתא ר' ישמעאל בר' יוסי לגבייהו אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בתפלה אמר להו כך אמר אבא המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה כדי שיתקיימו שני מקראות הללו אדהכי:
ואת דכא ושפל רוח רב הונא ורב חסדא חד אמר אתי דכא וחד אמר אני את דכא ומסתברא כמ"ד אני את דכא שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה א"ר יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני (והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה):
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה נוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה בַּתַּחְתּוֹנִים אֶצְלֵנוּ, וּשְׁכִינָתְךָ תַּשְׁרֶה בָּעֶלְיוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי אַתָּה יקוק מַחְסִי, שֶׁנָּתַתָּ לִי תּוֹרָתְךָ, וְעֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ, וְאַתָּה שַׂמְתָּ מְעוֹנְךָ בָּעֶלְיוֹנִים, (תהלים צא, י): לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי יב, כא): לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, (תהלים צא, י): וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַמַּזִּיקִין מִתְגָּרִין בָּעוֹלָם לַבְּרִיּוֹת, וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן שֶׁשָּׁרָה הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה, כָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה לְּךָ אֵצֶל סֵפֶר תְּהִלִּים, וַהֲלֹא בִּמְקוֹמוֹ אֵינוֹ חָסֵר (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ יקוק וְיִשְׁמְרֶךָ, מִן הַמַּזִּיקִין, אֵימָתַי, וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, מַהוּ בְּיוֹם כַּלּוֹת, שֶׁכָּלוּ הַמַּזִּיקִין מִן הָעוֹלָם:
משחרב בהמ"ק פליגי ודריש מכל הימים דאף בזמן הזה עיני ולבי גו' שהיא השכינה שם והכי מפורש בירושלמי ארשב"ן כו' משחרב בהמ"ק יקוק בשמים כסאו סלק שכינתו בשמים ר"א בן פדת אומר בין חרב ובין לא חרב אינו זז ממקומו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים ומאן דפליג נמי הכא ואמר שיתן עיניו למעלה שנאמר נשא לבבינו גו' אל אל בשמים ירמיה אמרו לאחר החורבן אבל בזמן שבהמ"ק קיים לכ"ע עיניו למטה כמ"ש ושמעת אל תחנת עבדך גו' אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך גו' ונאמר שם והתפללו אליך דרך ארצם גו' ובא ר"י בר' יוסי ואמר פשרה ביניהם עיניו למטה ולבו למעלה רמז שעיקר שכינתו סילק לשמים אבל עיניו למטה כי לא סילק ממש שכינתו משם כי דעתו לבא עוד שם בבהמ"ק בבנינו לקיים מה שנאמר כל הימים ועיין פי' המאמר הזה בדברי רבינו יונה בפרק אין עומדין באורך וק"ק דהכא מסיק לבו למעלה ובפרק תפלת השחר שנינו במתפלל שיכוין לבו כנגד בית קדשי קדשים ואפשר לפרש כנגד בית קדשי קדשים למעלה כמ"ש בהמ"ק שלמעלה מכוון כנגד בהמ"ק שלמטה ולא משמע כן שם בגמרא שאמרו היה עומד בח"ל יכוין לבו כנגד א"י כו' היה עומד בא"י יכוין לבו כו':
(א) אמר ר' נחוניא בן הקנה: כתוב אחד אומר (איוב ל"ז כא) ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים, וכתוב אחד אומר (תהלים י"ח י"ב) ישת חושך סתרו ואומר (תהלים צ"ז ב) ענן וערפל סביביו קשיא, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (שם קל"ט יב) גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה:
(1) Rabbi Nehunia ben HaKana said: One verse (Job 37:21) said, "And now they do not see the light; it was bright/dazzling/luminous/brilliant in the skies," and another (Tehillim 18:12) said, "He made darkness His concealment," and [another] (Tehillim 92:2) said, "Clouds and mist surround Him" Question/difficulty/contradiction. A third verse (Tehillim 139:12) decides between them: "Even darkness is not darkness from You; night is like day and darkness shines like light."


