Shir HaShirim verese 4

מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃ (ס)

Song of Songs 1:4

Draw me after you, let us run! The king has brought me to his chambers. Let us delight and rejoice in your love, Savoring it more than wine— Like new wine they love you!

שיר השירים רבה א׳:ד׳:א׳

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, אָמַר רַבִּי מֵאִיר בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַלְעִיקֵי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָכֶם. אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲבוֹתֵינוּ עֲרֵבִים לָנוּ. אָמַר לָהֶם אֲבוֹתֵיכֶם צְרִיכִין עֲרֵבִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁהָלַךְ לִלְווֹת מִן הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הָבֵא לִי עָרֵב וַאֲנִי מַלְוֶה אוֹתְךָ, הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ עָרֵב אֶחָד, אָמַר לוֹ עֲרֵבְךָ צָרִיךְ עָרֵב, הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ עָרֵב שֵׁנִי, וְאָמַר לוֹ עֲרֵבְךָ צָרִיךְ עָרֵב, כֵּיוָן שֶׁהֵבִיא לוֹ עָרֵב שְׁלִישִׁי אָמַר תֵּדַע כִּי מִפְּנֵי זֶה אֲנִי מַלְוֶה לְךָ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה אָמַר לָהֶם אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם תּוֹרָתִי הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים שֶׁתִּשְׁמְרוּהָ וְאֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, אָמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ עוֹרְבִים אוֹתָנוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבוֹתֵיכֶם יֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם, אַבְרָהָם יֵשׁ לִי עָלָיו, שֶׁאָמַר (בראשית טו, ח): בַּמָּה אֵדַע. יִצְחָק יֵשׁ לִי עָלָיו, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְעֵשָׂו וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ג): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי. יַעֲקֹב שֶׁאָמַר (ישעיה מ, כז): נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה'. אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָכֶם. אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נְבִיאֵינוּ עֲרֵבִין לָנוּ. אָמַר לָהֶם יֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ח): וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וגו', וּכְתִיב (יחזקאל יג, ד): כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ, אֶלָּא הָבִיאוּ לִי עֲרֵבִים טוֹבִים וְאֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, אָמְרוּ הֲרֵי בָּנֵינוּ עוֹרְבִים אוֹתָנוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָא וַדַּאי עֲרֵבִים טוֹבִים, עַל יְדֵיהֶם אֶתְּנֶנָּהּ לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. בְּשָׁעָה שֶׁהַלֹּוֶה נִתְבָּע וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם, מִי נִתְפָּשׂ לֹא הֶעָרֵב, הֱוֵי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (הושע ד, ו): וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי. אָמַר רַבִּי אַחָא גַּם אֲנִי כִּבְיָכוֹל אַף אֲנִי בְּשִׁכְחָה, מִי יֹּאמַר בַּתּוֹרָה לְפָנַי בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ, לֹא הַיּוֹנְקִים, הֱוֵי מֵרִפְיוֹן הַתּוֹרָה שֶׁבָּכֶם נִתְפְּשׂוּ בְּנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ל): לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם, כִּבְיָכוֹל גַּם אֲנִי בְּשִׁכְחָה, מִי יֹאמַר בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ לְפָנַי. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַכְנִיס בְּנוֹ לַתּוֹרָה וּלְחַנְּכוֹ בְּלִמּוּד, שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, יא): כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ.

Shir HaShirim Rabbah 1:4:1

“Draw me after you / we will run” (Song of Songs 1:4). At Sinai, when the Jews were ready to receive the Torah, God said to them, “What? Am I supposed to give you the Torah without any security? Bring some good guarantors that you will keep it properly, and I will give it to you.” Jews: Our ancestors will be our guarantors. God: They themselves need a guarantor! Avraham questioned Me: “How will I know?” (Genesis 15:8). Yitzchak loved Esav although I hate him (Malachi 1:3). Yaakov thought I mistreated him (see Isaiah 40:27). Jews: Our prophets. God: I have complaints against them, too: “The shepherds sinned against Me” (Jeremiah 2:8). “Israel, your prophets were like foxes…” (Ezekiel 13:4). Jews: Our children are our guarantors. God: Now, that’s a guarantor! “From the mouth of infants and babes You founded oz (strength)” (Psalms 8:3)—this is Torah (ibid., 29:11). What happens if the borrower doesn’t pay? The lender collects from the guarantor. “If you forget [My] Torah, I will ‘forget’ your children” (Hosea 4:6). Therefore a person has to bring his child into the Torah and educate him in it (Shir HaShirim Rabbah 1:4:1).

רש"י על שיר השירים א׳:ד׳:א׳

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי, "אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה" לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה:

Rashi on Song of Songs 1:4:1

Draw me we will run after you. I heard from your messengers a hint that you said to draw me, and I said, “We will run after you,” to be as a wife to you.¹⁶Alternatively, You initiate, by drawing us after You and to return to You as it is stated, “Bring us to You Adonoy and we will return,” in Eichah 5:21.

ליקוטי מוהר"ן ע׳:ב׳:א׳

וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, כִּי מִשְׁכָּן הָיָה לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּת לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם, בְּחִינַת (שיר השירים א׳:ד׳): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה. אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה דַּיְקָא, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר אֵלָיו, הוּא רָץ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל.

Likutei Moharan 70:2:1

2A. This is the concept of the Tabernacle. The Tabernacle had an attracting force for drawing Godliness to the site in which it stood, as in “Draw Me; we will run after You” (Song of Songs 1:4). Specifically “we will run after You,” since the closer one comes to it, the faster one runs, on account of the attracting force.

תורה תמימה על שיר השירים א׳:ד׳:ט״ו

מישרים אהבוך. אמר משה לפני הקב"ה, רבש"ע, הודיעני הלכה ^ער"ל הלכה ברורה ומוחלטת בכל דיני התורה. , אמר ליה, אחרי רבים להטות [וכל כך למה ^עאר"ל למה הניח לו כלל זה שמביא לידי חקירות ודרישות ולא כמו שבקש הוא, הלכה מוחלטת וברורה. ], כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, ואומר מישרים אהבוך ^עבהכונה שאמר לו הקב"ה שאי אפשר להודיע הלכה ברורה ומוחלטת, משום דכתיב אחרי רבים להטות והתורה צריכה להיות נדרשת במ"ט פנים לכאן ולכאן, ואם אני מגלה לך פסק ההלכה האחרונה שוב לא תהיה נדרשת בהרבה פנים, וזה גופא שהתורה צריכה להדרש בכמה פנים נרמז בלשון מישרים אהבוך, דמוסב על התורה, דעיקר אהבת התורה הוא לעשות לה מישרים ע"י דעות הנוטים לכאן ולכאן ואח"כ מיישרים אותה ע"פ דעות הרוב ומתוך העסק מגיע אהבה ליוצרה. .
(ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ב)

Torah Temimah on Song of Songs 1:4:15

...

תורה תמימה על שיר השירים א׳:ד׳:ז׳

הביאני המלך חדריו. על מי נאמר זה, על ר' עקיבא שנכנס לפרדס בשלום ויצא בשלום ^סאפרדס הוא כנוי לחכמת הנסתר והפלוסופיא העמוקה והדקה, והרבותא בזה, שיצא בשלום מחקירותיו, שלא נפגע בדעות כוזבות כמו שקרה לאיזו מן החכמים, והכונה הביאני המלך חדריו – בסתרי היכליו, וחדר כנוי למסתרים כמו ויבא חדר בחדר (מלכים א כ׳:ל׳). ובחגיגה ט"ו ב' הובא בזה תחלת הפסוק משכני אחריך נרוצה, וכנראה כיון לסוף הפסוק וכמו כאן במ"ר. .
(שם)

Torah Temimah on Song of Songs 1:4:7

...

yonaton hirschhorn