Shir HaShirim verse 5

(ה) שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃

(5) I am dark, but comely, O daughters of Jerusalem— Like the tents of Kedar, Like the pavilions of Solomon.
שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וגו'. אַתֶּם רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי, כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת, קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. דֻּגְמָא הִיא זוּ: אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי בְמַעֲשַׂי וְנָאָה אֲנִי בְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי, וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים, אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה". וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת "בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם" עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל "וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת", כְּמוֹ "עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ":
I am black but comely, etc. You, my friends, let me not be light in your eyes. Even if my husband has left me because of my blackness, for I am black because of the tanning of the sun, but I am comely with the shape of beautiful limbs. Though I am black like the tents of Keidar, which are blackened because of the rains, for they are always spread out in the wilderness, I am easily cleansed to become like the curtains of Shlomo. The allegory is: The congregation of Yisroel says to the nations, “I am black in my deeds [i.e., sins], but I am comely by virtue of the deeds of my ancestors, and even some of my deeds are comely. If I bear the iniquity of the [golden] calf,20According to Targum the faces of the Bnei Yisroel actually turned black like the skin of the Cushites, when they sinned with the golden calf. After they repented the blackness went away. I can offset it with the merit of the acceptance of the Torah.” [Scripture] calls the nations, “the daughters בְּנוֹת of Yerusholayim” because it is destined to become the metropolis for them all, as Yechezkeil prophesied, “I will give them to you as surrounding villages לְבָנוֹת,”21Yechezkeil 16:61. and similarly, “Ekron, and its suburbs וּבְנֹתֶיהָ.”22Yehoshua 15:45.
שחורה אני ונאוה. שחורה אני במעשי ונאוה במעשה אבותי עויתכן בטעם הדרשה הזאת והבאות אחריה בלשון זה ע"פ מ"ש בשמ"ר פרשה מ"ט שחורה אני ונאוה, וכי יש שחורה נאוה, לכן מחלק המלות לענינים שונים, וכן דריש התם בפנים שונים. .
(שם)
שחורה אני ונאוה. שחורה אני במצרים שנאמר (יחזקאל כ') וימרו בי, ונאוה אני במצרים – בדם פסח ובדם מילה. שחורה אני בים שנאמר (תהלים ק"ו) וימרו על ים, ונאוה אני בים שנאמר זה אלי ואנוהו. שחורה אני במרה שנאמר וילנו העם, ונאוה אני במרה שנאמר ויורהו ה' עץ וישלך אל המים עחכנראה חסר כאן סוף הפסוק וימתקו המים שעל זה דרשו במכילתא ששבו בתשובה, והיינו שנמתקה מרירות הדין, ובילקוט מסיים כמ"ש שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו, ששם נצטוו על המצות. . שחורה אני ברפידים שנאמר ויקרא שם המקום מסה ומריבה, ונאוה אני ברפידים שנאמר ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי עטותכלית מעשהו זה להשרות השכינה בישראל. . שחורה אני בחורב שנאמר (תהלים ק"ו) יעשו עגל בחורב, ונאוה אני בחורב, שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. שחורה אני במדבר שנאמר (שם ע"ח) כמה ימרוהו במדבר, ונאוה אני במדבר – בהקמת המשכן. שחורה אני במרגלים, ונאוה אני ביהושע וכלב. שחורה אני בשטים שנאמר וישב ישראל בשטים ויחל העם העם לזנות וגו', ונאוה אני בשטים שנאמר (שם ק"ו) ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה.
(שם)
שחורה אני ונאוה. שחורה אני בעכן שנאמר (יהושע ז') וימעלו בני ישראל מעל בחרם, ונאוה אני ביהושע שנאמר (שם) ויאמר יהושע אל עכן שים נא כבוד לה' פוסופו שהודה וקידש שם השם. .
(שם)
שחורה אני ונאוה. שחורה אני כל ימות השבוע ונאוה אני בשבת פדכמ"ש בר' חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת, משא"כ בשבת כל המוסיף להוציא עליו הוצאות, לענגו ולכבדו, מוסיפין לו מן השמים (ביצה ט"ז א'). או י"ל דבעסק בתורה איירי, ואומרת התורה שחורה אני כל ימות השבוע שלא יתעסקו בי מפני טורח ודאגת הפרנסה ונאוה אני בשבת שאז כולם עוסקים בי. . שחורה אני בעוה"ז ונאוה אני לעוה"ב פהכי הצדיקים בעוה"ז מעונים ומדוכאים וכמ"ש בהוריות י' א' ובר"ה כ"ה א' אי אתה יודע בצערן של ת"ח, משא"כ לעוה"ב עטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה, וכמ"ש בסוף תענית ל"א א' עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכו'. , שחורה אני כל ימות השנה ונאוה אני ביוהכ"פ פודאז מתכפרין עונותיהם של ישראל ונעשו כמלאכים טהורים ונאוים, משא"כ בשאר ימות השנה שחורים מענני עונותיהם. וטעם הדיוק בכל אלה הדרשות עיין מש"כ למעלה אות ע"ו. .
(שם)
כאהלי קדר. מה אהלי קדר אע"פ שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים אע"פ שנראים כעורים ושחורים בעוה"ז אבל בפנים יש בהם תורה מקרא משנה מדרשות והלכות, תלמוד תוספתות ואגדות צוטעם הכעור והשחרות י"ל ע"פ מ"ש בתענית ז' א' שאמרה בת קיסר לר' יהושע בן חנניא, תורה מפוארה בכלי מכוער [שמראהו לא היתה יפה], והשיב לה במשל ליין טוב שמשתמר יותר בכלי חרס, ושאלה אותו הלא יש אנשים נאים והם בעלי חכמה, והשיב לה, דאי הוו סני הוו גמירי טפי. וטעם הדבר, משום דמי שהוא נאה ביותר מטרידו יצרו ומבטל הת"ת וכמ"ש בנזיר ד' ב' מעשה באדם אחד יפה ופחז עליו יצרו וכו', משא"כ אם אין להם יתרון זה הם פנוים ונתונים ביותר לעסק התורה. .
(שם)
כיריעות שלמה. מה יריעות שלמה זו מתלכלכת ומתכבסת וחוזרת ומתלכלכת ומתכבסת, כך ישראל אע"פ שמתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יוהכ"פ ומכפר עליהם צגהוצרך לדרשה זו בהמשך להלשון כאהלי קדר, דהו"א כיון דנמשלו לאהלי קדר, יכול מה אהלי קדר אין להם תכבוסת, שדרכם לקיים אותם בלא כביסה עד שבלים וכלים, קמ"ל דישראל מתטהרים בכל שנה מלכלוכם. .
(שם)