From Sinai to the Siddur: Prayer as the Continuation of Prophecy
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Share1. From Prophecy to Prayer
Rabbi Joseph B. Soloveitchik, The Lonely Man of Faith, p. 55
2. Origins of Tefilah
איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא' (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני יקוק ישפוך שיחו יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי
It has been reported : R. Jose b. R. Hannina said : The Patriarchs instituted the Tefillot. R. Joshua b. Levi said: The Tefillot were instituted to correspond with the continual sacrifices. There is a teaching in agreement with both of them. There is a teaching in agreement with R. Jose b. R. Hannina: Abraham instituted the morning Tefillah; as it is said, "And Abraham got up early in the morning to the place where he had stood" (Gen. xix. 27) — "standing" means prayer; as it is said, "Then stood up Phineas and prayed" (Ps. cvi. 30). Isaac instituted the afternoon Tefillah; as it is said, "And Isaac went out to meditate in the field at eventide" (Gen. xxiv. 63) — "meditation" [sihah] means prayer; as it is said, "A prayer of the afflicted when he fainteth, and poureth out his complaint [sihah] before the Lord" (Ps, cii. 1). Jacob instituted the evening Tefillah ; as it is said, "And he lighted [paga'] upon the place, and tarried there all night" (Gen. xxviii. 11) — "alighting" means prayer; as it is said, "Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession [paga'] to Me" (Jer. vii. 16).
3. Tefila as Prayer?
א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר (ישעיהו נו, ז) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב"ה מתפלל. מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא א"ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה יקוק צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקמ"ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך
R. Johanan said in the name of R. Jose : Whence is it that the Holy One, blessed be He, prays? ] As it is said, "Even them will I bring to My holy mountain, and make them joyful in My house of prayer [lit. the house of My prayer]" (ibid. Ivi. 7). It is not said "their prayer" but "My prayer" ; hence we infer that the Holy One, blessed be He, prays. What does He pray? Rab Zotra b. Tobiah said in the name of Rab : "May it be My will that My mercy may subdue My wrath ; and may My mercy prevail over My attributes, so that I may deal with My children in the quality of mercy and enter on their behalf within the line of strict justice." There is a teaching : R. Ishmael b. Elisha said : Once I entered [the Holy of Holies] to offer incense in the innermost part of the Sanctuary, and I saw Okteriel, Jah, the Lord of Hosts, seated upon a high and exalted throne. He said to me, "Ishmael, My son, bless Me." I replied, "May it be Thy will that Thy mercy may subdue Thy wrath ; and may Thy mercy prevail over Thy attributes, so that Thou mayest deal with Thy children in the quality of mercy and enter on their behalf within the line of strict justice." And He nodded His head towards me. We are thus informed that the blessing of a common person should not be esteemed lightly in thine eyes.
(יא) וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ׃
(11) And Israel said unto Joseph: ‘I had not thought to see thy face; and, lo, God hath let me see thy seed also.’
לא פללתי. לא מלאני לבי לחשב מחשבה שאראה פניך עוד פללתי לשון מחשבה, כמו (ישעיה טז ג) הביאי עצה עשו פלילה:
() והמאמר הזה רבים זורקים בו מרה, כי למי יתפלל כי אין זולתו וביכולתו הכל. ועתה ראו נא, כי מי הוא זולתם אשר הורו לנו וקבעו בנו אחדות הש"י ערב ובוקר ויכלתו וגבורתו, כאשר סדרו לפנינו סדר התפילה והברכות, וכי יעלה על הדעת שאחר כל זה יהיו הם אומרים דבר כזה ח"ו להיות בדעתם ענין זה. אבל דבר זה מפני שרחוקה דעתם מדעתנו, והם ידעו סתרי החכמה והתפילה, ומהות ענין התפילה, ומהו לשון תפילה. שכאשר תתבונן בלשון תפילה הוא מלשון פלל וכדכתיב (תהלים ק"ו) ויעמד פנחס ויפלל, ודבר זה מפורסם. ולשון פלל כמו שפירש"י על ראות פניך לא פללתי (בראשית מ"ח) שהוא לשון מחשבה וכמו הביאו עצה עשו פלילה, וכמו כן תרגם אונקלוס למחזי אנפיך לא סברית. ונקראו הדיינים פלילים מפני שהוא שופט במחשבתו, דבר זה כך הוא ודבר זה כך הוא, וזהו לשון תפילין ג"כ מלשון מחשבה שהתפילין הם לאות ולזכרון בין עיניו והזכרון הוא במחשבה, ולכך התפילין הם על הראש ששם המחשבה, שיהי' מחשבתו תמיד כי הוא ית' לו לאלקים, וכן הם כנגד לבו שיהי' לבו אל הש"י תמיד. והציצית ע"ש הראיה מלשון מציץ מן החרכים, ובתפילין כתיב ולזכרון בין עיניך ובצצית וראיתם. ונקראת התפילה מלשון פלל שהוא לשון מחשבה, כי התפילה צריכה כוונה ומחשבה שיעשה השם ית' חפצו ורצונו, ודבר זה נקרא תפילה שרצונו ומחשבתו חפץ ומבקש. וזה שאמר מנין שהקב"ה מתפלל, מפני שהוא ית' הטוב האמיתי ורב חסד נקרא חפץ בחסד ומבקש הטוב, וזה שהוא יתברך מתפלל ר"ל בקשת הטוב. והרי אין ענין התפילה רק בקשה וזהו עצם לשון התפילה בכל מקום, רק אצל האדם בקשתו הוא מהשם יתברך ואל"כ מה מועיל בקשתו כאשר יבקש דבר, ומכל מקום לשון תפילה לשון בקשה. וקאמר שהש"י חפץ ומבקש בדבר זה, שיהי' הרצון לפניו שיכבשו רחמיו את כעסו וינהג עם בניו במדת הרחמים ויכנס לפנים משורת הדין. ומה שאמרו לשון זה שהקב"ה מתפלל ולא אמרו שהקב"ה חפץ או מבקש, דבר זה יתבאר בסמוך למה אמרו בזה הלשון דוקא:
4. Sinai as Unfolding Revelaton
Mei Hashiloach, Parshat Yitro
Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg (1785-1865), Haketav Vehakabbalah (quoted by R. L. Cardozo)
The truth is that the people of Israel were not all equal in their spiritual level. And they did not all see or perceive the same kind of revelation at Sinai. Rather, each one was able to receive this revelational experience only in accordance with the spiritual condition of his soul. Every Jew saw something, but what he experienced was directly proportional to the preparation he had put into it. When a person was less prepared, he experienced only a minimal level of revelation at Sinai; and the one who prepared more received more. This is the meaning of “a consuming fire.” The perception of God’s greatness is exactly the same as the way fire takes holds of various objects. There are materials that are intrinsically combustible, so that when you touch them with a flame an enormous fire erupts. But there are other items that are fireproof, and when you put a flame to them nothing happens. Just as nature has made certain materials receptive to fire, so it is with the Sinai revelation. (4)
5. Prayer as listening to the divine
R. A. Y. Kook Olat R’iyah, “Introduction”, Paragraph 2
Tefilah is only wholesome when it arises from the idea that in truth the soul is always praying. She flies and embraces her lover without any break or separation. At the moment of actual prayer, the perpetual soul-prayer is revealed in action. This is her pleasure, her joy, her glory and crown, of tefilah. She then resembles a lily that opens her gentle petals towards the dew or towards the presence of the rays of sun. If only one would pray the entire day.
: ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע וכו': מאי קבע א"ר יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא כל שתפלתו דומה עליו כמשוי ורבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כל שאינו יכול לחדש בה דבר א"ר זירא אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא אביהוה בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מצוה להתפלל עם דמדומי חמה
R. Eliezer says "one who makes his prayer 'set'"...What is "set"? R. Jacob b. Idi said in the name of R. Oshiya [it means] anyone whose prayer seems like a burden. Rabbis say [it means] anyone who doesn't pray in the language of tachanunim--supplication. Rabbah and R. Yosef both say: whoever isn't able to generate a new insight into it....Abaye b. Avin and R. Chanina b. Avin both say anyone who doesn't pray with the sunrise.
6. Mystical Prayer: Listening to God's Voice Within
R. Dov Ber of Mezeritch, Maggid Devarav L’Ya’akov, 14a
As a person begins to pray, reciting the words: “O Lord, open my lips and let my mouth declare Your praise,”
the Presence of God comes into him. Then it is the Presence Itself who commands his voice; it is That which speaks the words through him. One who knows in faith that all this happens within him will be overcome with trembling and with awe.
R. Yisrael Ba’al Shem, Tza’va’at RiVaSH 4b
There are times when the love of God burns so powerfully within your heart that the words of prayer seem to rush forth, quickly and without deliberation. At such times it is not you yourself who speak;
rather it is through you that the words are spoken.
|
|
|