ת"ר מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור הגדול ובאו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמר לה בתי מי העלך אמרה לו זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בו זרעו אמר רבי אבא אע"פ כן מת בנו בצמא שנאמר (תהלים נ, ג) וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה
(ט) בדרותיו יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, כָּל שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה בְדוֹר צַדִּיקִים הָיָה צַדִּיק יוֹתֵר; וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי, לְפִי דוֹרוֹ הָיָה צַדִּיק וְאִלּוּ הָיָה בְדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיָה נֶחְשָׁב לִכְלוּם (סנה’ ק”ח):
(9) בדורותיו IN HIS GENERATIONS — Some of our Rabbis explain it (this word) to his credit: he was righteous even in his generation; it follows that had he lived in a generation of righteous people he would have been even more righteous owing to the force of good example. Others, however, explain it to his discredit: in comparison with his own generation he was accounted righteous, but had he lived in the generation of Abraham he would have been accounted as of no importance (cf. Sanhedrin 108a).
ושמואל אמר זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו אמר רבא היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיחא לתליתא שכיח
But Samuel said, This [verse above of good actions that are judged harshly refers to] someone who bestows money upon the poor man in the hour of his extreme distress [and not before that point]. Rava said, This is the proverb, Money [to buy] produce, it is not there. To [buy] produce [in a time of distress] that is hung, it is there.
(ט) האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו. כשחטאו בעגל ואמרתי (שמות לב, כו) מי לה' אלי, נאספו אלי כל בני לוי וצויתים להרוג את אבי אמו והוא מישראל, או את אחיו מאמו, או את בן בתו, וכן עשו ואי אפשר לפרש אביו ממש ואחיו מאביו וכן בניו ממש, שהרי לוים הם ומשבט לוי לא חטא אחד מהם שנאמר כל בני לוי:
(י) כי שמרו אמרתך. (שמות כ, ב) לא יהיה לך אלהים אחרים:
(יא) ובריתך ינצרו. ברית מילה, שאותם שנלדו במדבר, וישראל לא מלו את בניהם, והם היו מולין ומלין את בניהם:
(א) יורו משפטיך. ראויין אלו לכך:
(9) האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו WHO SAID TO HIS FATHER AND TO HIS MOTHER, I HAVE NOT SEEN HIM — When they sinned in the matter of the golden calf and I said, “Who is on the Lord’s side, let him come to me” (Exodus 32:26), all the sons of Levi gathered themselves unto me, and I ordered them each to kill his mother’s father, he being an ordinary Israelite, or his brother on the mother’s side, or the son of his daughter whose husband was an ordinary Israelite, and thus did they do. — It is impossible to explain the term “his father” literally, and “his brothers” as being those on his father's side, and similarly to understand “his sons” literally, for really all these are Levites, and of the tribe of Levi no one sinned., as it is said, “[And there gathered unto me) all the tribe of Levi” (Siphre, Yoma 66b).
(10) כי שמרו אמרתך BECAUSE THEY KEPT THY WORD, viz., Thou shalt have no other gods,
(11) ובריתך ינצרו AND THEY GUARDED THY COVENANT viz., the covenant of circumcision (Siphre on בהעלתך); For the [ordinary] Israelites who were born in the desert did not circumcise their sons, whereas the Levites were [not only] circumcised themselves, [but they] also circumcised their sons.
(1) יורו משפטיך THEY MAY TEACH THY JUDGMENTS (the emphasis is to be placed on “they”) — they alone are worthy of doing this (cf. Onkelos).
(לח) ויהושע וכלב ... חיו וגו'. מַה תַּ"ל חיו מן האנשים ההם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם שֶׁל מְרַגְּלִים בָּאָרֶץ וְקָמוּ תַחְתֵּיהֶם לַחַיִּים (בבא בתרא קי"ח):
(38) ויהושע וכלב ... חיו וגו׳ AND JOSHUA AND CALEB LIVED [FROM THOSE MEN] etc. — What is the force of חיו מן האנשים ההם (does it not state later on, Numbers 26:65, ‘‘And there was not left a man of them save Caleb the son of Yephuneh and Joshua the son of Nun)"? But the phrase teaches that they received the portion of the spies in the Land and thus remained alive, so to speak, in their stead (i.e. the text does not intend to state that they alone of all those men remained alive, but that they lived “from” the other men, i.e. from their portion in the Land) (Bava Batra 118b).
תני רבי שמעון בן יוחאי אומר אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם. מ"ט הפרו תורתך עת לעשות לה'.
(יז) והיה וכו' . ר''ל ביוה''כ כשיבואו הכהנים הגדולים אל שערי חצר הפנימי והוא ההיכל :
(יח) בגדי פשתים . הם בגדי הלבן שכ''ג משתמש בהן ביוה''כ עבודת פנים :
(כ) וביתה . ובפנים בחלל הבית בין בהיכל בין בבית ק''ק :
(יח) לא יחגרו ביזע . שנינו בברייתא אין חוגרין במקום שמזיעין לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם שהוא מקום זיעה אנלאשויי"רא בלע"ז ל"א אסרה התורה לכהנים מלבושי הצמר כי הצמר מזיע הגוף ומזיע את הבשר , ( סא"א ) :
(יט) וּ֠בְצֵאתָם אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַחִיצוֹנָ֜ה אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָה֮ אֶל־הָעָם֒ יִפְשְׁט֣וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֗ם אֲשֶׁר־הֵ֙מָּה֙ מְשָׁרְתִ֣ם בָּ֔ם וְהִנִּ֥יחוּ אוֹתָ֖ם בְּלִֽשְׁכֹ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְלָֽבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְלֹֽא־יְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּבִגְדֵיהֶֽם׃ (כ) וְרֹאשָׁם֙ לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת־רָאשֵׁיהֶֽם׃
כהן הדיוט אחד לשלשים יום דכתיב (יחזקאל מד, כ) וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם ויליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא פרע לא ישלחו וכתיב התם (במדבר ו, ה) גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים . . . מאי כסום יכסמו את ראשיהם תנא כמין תספורת לוליינית מאי תספורת לוליינית אמר רב יהודה אמר שמואל תספורתא יחידאה ה"ד אמר רב אשי ראשו של זה בצד עיקרו של זה שאלו את רבי איזהו תספורת של כ"ג אמר להן צאו וראו מתספורת של בן אלעשה תניא רבי אומר לא על חנם פיזר בן אלעשה את מעותיו אלא כדי להראות בו תספורת של כהן גדול:
(כא) וְיַ֥יִן לֹֽא־יִשְׁתּ֖וּ כָּל־כֹּהֵ֑ן בְּבוֹאָ֖ם אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃ (כב) וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹֽא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃
אמר ליה רב נחמן לרבא האי קרא רישא בכהן גדול וסיפא בכהן הדיוט? אמר ליה אין. וכתב קרא הכי? אמר ליה אין . . . (יחזקאל מד, כב) והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו. מכהן אין מישראל לא? הכי קאמר מכהן יקחו משאר כהנים יקחו תניא נמי הכי מכהן יקחו משאר כהנים יקחו

