Haftaras Parshas Bechukosai Kollel Jewish Learning Center - Pittsburgh, PA - 5776
Toggle Reader Menu Display Settings
Options
Menu iconSave
Menu iconCopy
Menu iconAdd to Collection
Menu iconExport to Google Docs
Menu iconShare
ירמיהו ט״ז:י״ט-כ״א
(יט) ה' עֻזִּ֧י וּמָעֻזִּ֛י וּמְנוּסִ֖י בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֙אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֙קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל׃ (כ) הֲיַעֲשֶׂה־לּ֥וֹ אָדָ֖ם אֱלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה לֹ֥א אֱלֹהִֽים׃ (כא) לָכֵן֙ הִנְנִ֣י מֽוֹדִיעָ֔ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֔את אוֹדִיעֵ֥ם אֶת־יָדִ֖י וְאֶת־גְּבֽוּרָתִ֑י וְיָדְע֖וּ כִּֽי־שְׁמִ֥י ה' (ס)
Jeremiah 16:19-21
(19) O LORD, my strength, and my stronghold, And my refuge, in the day of affliction, Unto Thee shall the nations come From the ends of the earth, and shall say: ‘Our fathers have inherited nought but lies, Vanity and things wherein there is no profit.’ (20) Shall a man make unto himself gods, And they are no gods? (21) Therefore, behold, I will cause them to know, This once will I cause them to know My hand and My might; And they shall know that My name is the LORD.
ירמיהו י״ז:א׳

(א) חַטַּ֣את יְהוּדָ֗ה כְּתוּבָ֛ה בְּעֵ֥ט בַּרְזֶ֖ל בְּצִפֹּ֣רֶן שָׁמִ֑יר חֲרוּשָׁה֙ עַל־ל֣וּחַ לִבָּ֔ם וּלְקַרְנ֖וֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם׃

Jeremiah 17:1

(1) The sin of Judah is written With a pen of iron, and with the point of a diamond; It is graven upon the tablet of their heart, And upon the horns of your altars.

ירמיהו י״ז:ב׳-ד׳
(ב) כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָע֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃ (ג) הֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵילְךָ֥ כָל־אוֹצְרוֹתֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכָל־גְּבוּלֶֽיךָ׃ (ד) וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד׃ (ס)
Jeremiah 17:2-4
(2) Like the symbols of their sons are their altars, And their Asherim are by the leafy trees, Upon the high hills. (3) O thou that sittest upon the mountain in the field, I will give thy substance and all thy treasures for a spoil, And thy high places, because of sin, throughout all thy borders. (4) And thou, even of thyself, shalt discontinue from thy heritage That I gave thee; And I will cause thee to serve thine enemies In the land which thou knowest not; For ye have kindled a fire in My nostril, Which shall burn for ever.
ירמיהו י״ז:ה׳-ו׳
(ה) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר ה' אָר֤וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־ה' יָס֥וּר לִבּֽוֹ׃ (ו) וְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּֽעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּי־יָב֣וֹא ט֑וֹב וְשָׁכַ֤ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב׃ (ס)
Jeremiah 17:5-6
(5) Thus saith the LORD: Cursed is the man that trusteth in man, And maketh flesh his arm, And whose heart departeth from the LORD. (6) For he shall be like a tamarisk in the desert, And shall not see when good cometh; But shall inhabit the parched places in the wilderness, A salt land and not inhabited.
בראשית רבה פ״ט:ג׳

(ג) (תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף. ולא פנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקים: זכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים.

Bereshit Rabbah 89:3
...
ירמיהו י״ז:ז׳-ח׳
(ז) בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽה' וְהָיָ֥ה ה' מִבְטַחֽוֹ׃ (ח) וְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ ׀ שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֤א ירא [יִרְאֶה֙] כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֙רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי׃
Jeremiah 17:7-8
(7) Blessed is the man that trusteth in the LORD, And whose trust the LORD is. (8) For he shall be as a tree planted by the waters, And that spreadeth out its roots by the river, And shall not see when heat cometh, But its foliage shall be luxuriant; And shall not be anxious in the year of drought, Neither shall cease from yielding fruit.
מדרש תנחומא ב׳:ד׳:כ׳

. . . דבר יום ביומו. מי שברא יום, ברא פרנסתו. מכאן היה רבי אלעזר המודעי אומר, כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר, הרי זה מחוסר אמנה. . . . מכאן היה רבי שמעון בן יהושע אומר, לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן, שלא היה להם צורך לא למלאכה ולא לסחורה. הא כיצד. היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן היה אוכל ושותה, ומהיכן ללבוש ולכסות. הא לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן. . .

Complex Midrash Tanchuma, Beshalach 20
...
דברים כ״ח:ס״ו
(סו) וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃
Deuteronomy 28:66
(66) And thy life shall hang in doubt before thee; and thou shalt fear night and day, and shalt have no assurance of thy life.
רש"י על דברים כ״ח:ס״ו:א׳-ב׳

(סו) חייך תלאים לך. על הספק, כל ספק קרוי תלוי, . . . ורבותינו דרשו זה הלוקח תבואה מן השוק:

(סז) ולא תאמין בחייך. זה הסומך על הפלטר:

Rashi on Deuteronomy 28:66:1-2

(66) חייך תלאים לך THY LIFE SHALL HANG BEFORE THEE — because of uncertainty. — Anything that is uncertain may be termed תלוי (“hanging”); . . . Our Rabbis interpreted this to refer to one who is obliged to buy produce in the market (who does not possess any of his own),

(67) ולא תאמין בחייך AND THOU SHALT HAVE NONE ASSURANCE OF THY LIFE — this they refer to one who must rely on the baker (cf. Menachot 103b).

ירמיהו י״ז:ט׳-י״ד
(ט) עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ׃ (י) אֲנִ֧י ה' חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כדרכו [כִּדְרָכָ֔יו] כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃ (ס) (יא) קֹרֵ֤א דָגַר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּחֲצִ֤י ימו [יָמָיו֙] יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַחֲרִית֖וֹ יִהְיֶ֥ה נָבָֽל׃ (יב) כִּסֵּ֣א כָב֔וֹד מָר֖וֹם מֵֽרִאשׁ֑וֹן מְק֖וֹם מִקְדָּשֵֽׁנוּ׃ (יג) מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ ה' כָּל־עֹזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ יסורי [וְסוּרַי֙] בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָזְב֛וּ מְק֥וֹר מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־ה' (ס) (יד) רְפָאֵ֤נִי ה' וְאֵ֣רָפֵ֔א הוֹשִׁיעֵ֖נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה כִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה׃
Jeremiah 17:9-14
(9) The heart is deceitful above all things, And it is exceeding weak—who can know it? (10) I the LORD search the heart, I try the reins, Even to give every man according to his ways, According to the fruit of his doings. (11) As the partridge that broodeth over young which she hath not brought forth, So is he that getteth riches, and not by right; In the midst of his days he shall leave them, And at his end he shall be a fool. (12) Thou throne of glory, on high from the beginning, Thou place of our sanctuary, (13) Thou hope of Israel, the LORD! All that forsake Thee shall be ashamed; They that depart from Thee shall be written in the earth, Because they have forsaken the LORD, The fountain of living waters. . (14) Heal me, O LORD, and I shall be healed; Save me, and I shall be saved; For Thou art my praise.
RS
Rabbi Senft

Part of Collections