#micarloshana Chasuna Drasha
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareblybin shver on the sugya of flat earth but 1 thing we kno is the shiabud beenpropagandizin since been propagandizing
מתני׳ כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור רבן שמעון בן גמליאל אומר אף כל שיש בידו כל דבר:
MISHNA: All statues are forbidden, i.e., it is prohibited to derive benefit from them, because they are worshipped at least once a year; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: The only type of statue that is forbidden is any statue that has in its hand a staff, or a bird, or an orb, as these are indications that this statue is designated for idolatry. If the statue is holding a different item, it may be assumed that the statue was fashioned for ornamental purposes and not for worship. Rabban Shimon ben Gamliel says: It is prohibited to derive benefit even from any statue that has any item whatsoever in its hand.
כדור שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו ככדור
§ The mishna teaches: And the Rabbis say: The only statues that are forbidden are: Any statue that has in its hand a staff, or a bird, or an orb, as these are indications that this statue is designated for idolatry. The Gemara explains that each of these items symbolizes the statue’s supposed divinity, indicating its dominion over the world: A staff symbolizes dominion as the idol rules itself under the entire world, i.e., it rules the entire world, like one rules over an animal with a staff. A bird symbolizes dominion as the idol grasps itself under the entire world, i.e., it grasps the entire world, as one grasps a bird in his hand. An orb symbolizes dominion as the idol grasps itself under the entire world, i.e., it grasps the entire world, as one grasps a ball in his hand.
תחת כל העולם כולו - לשון גנאי נקיט כלומר שרודה על כל:
ככדור - שהעולם עגול כדאיתא בירושלמי שאלכסנדרוס מוקדון עלה למעלה עד שראה כל העולם ככדור ואת הים כקערה פי' ים אוקינוס שמקיף את כל העולם:
Like a ball - That the world is round, as stated in the Jerusalem Talmud, that Alexander of Macedon ascended above until he saw all of the world like a ball, and the sea like a basin, meaning the great ocean that entirely encompasses the Earth.
גמרא מקל שרודה וכו' במקל וכו' אין לפרש דר"ל שהוא רודה במקל את העולם דהא גבי צפור וכדור לא שייך לומר כן אלא גבי כדור וצפור ע"כ צריך לפרש שהוא תופס כל העולם בידו כמו שהוא תופס כדור זה או צפור זה וכן גבי מקל ע"כ צריך לומר דתרווייהו איתנהו דרוצה לומר שתופס העולם בידו כמו שהוא תופס מקל זה והיה באפשר שיתנו לתפוס בידו דבר אחר אלא שרמז ג"כ על הרדיה והממשלה שמקל רומז לממשלה וכן בצפור רמז גם כן בו שהוא מתנשא על העולם כצפור הזה שהוא פורח ושט למעלה על כל העולם ובכדור רומז ג"כ העולם שהוא ככדור ולכך נתנו כדור ולא ד"א זולתו:
שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו הרי הוא אומר (שמות יב, לו) וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו אמר גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהן אמר להן מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (שמות יב, מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה אמר להן אלכסנדרוס מוקדון החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות וברחו ואותה שנה שביעית היתה
The Gemara relates: On another occasion, the people of Egypt came to judgment with the Jewish people before Alexander of Macedon. The Egyptian people said to Alexander: It says in the Torah: “And the Lord gave the people favor in the eyes of Egypt, and they lent them” (Exodus 12:36). Give us the silver and gold that you took from us; you claimed that you were borrowing it and you never returned it. Geviha ben Pesisa said to the Sages: Give me permission and I will go and deliberate with them before Alexander of Macedon. If they will defeat me, say to them: You have defeated an ordinary person from among us, and until you overcome our Sages, it is no victory. And if I will defeat them, say to them: The Torah of Moses, our teacher, defeated you, and attribute no significance to me. The Sages gave him permission, and he went and deliberated with them. Geviha ben Pesisa said to them: From where are you citing proof that you are entitled to the silver and gold? They said to him: From the Torah. Geviha ben Pesisa said to them: I too will cite proof to you only from the Torah, as it is stated: “And the sojourning of the children of Israel, who dwelt in Egypt, was four hundred and thirty years” (Exodus 12:40), during which they were enslaved to Egypt, engaged in hard manual labor. Give us the wages for the work performed by the 600,000 men above the age of twenty (see Exodus 12:37) whom you enslaved in Egypt for four hundred and thirty years. Alexander of Macedon said to the people of Egypt: Provide Geviha ben Pesisa with a response to his claims. They said to him: Give us time; give us three days to consider the matter. The emperor gave them the requested time and they examined the matter and did not find a response to the claims. Immediately, they abandoned their fields when they were sown and their vineyards when they were planted, and fled. The Gemara adds: And that year was a Sabbatical Year.
בִּגְדֵי כְהוּנָּה, הַיּוֹצֵא בָּהֶן לַמְּדִינָה — אָסוּר. וּבַמִּקְדָּשׁ, בֵּין בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה — מוּתָּר, מִפְּנֵי שֶׁבִּגְדֵי כְהוּנָּה נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן. שְׁמַע מִינַּהּ. וּבַמְּדִינָה לָא? וְהָתַנְיָא: בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה [בְּטֵבֵת] יוֹם הַר גְּרִזִים [הוּא], דְּלָא לְמִסְפַּד? יוֹם שֶׁבִּקְּשׁוּ כּוּתִיִּים אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן לְהַחְרִיבוֹ, וְנָתְנוּ לָהֶם. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. מֶה עָשָׂה? לָבַשׁ בִּגְדֵי כְהוּנָּה, וְנִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי כְהוּנָּה, וּמִיַּקִּירֵי יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, וַאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר בִּידֵיהֶן. וְכׇל הַלַּיְלָה, הַלָּלוּ הוֹלְכִים מִצַּד זֶה, וְהַלָּלוּ הוֹלְכִים מִצַּד זֶה, עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אָמַר לָהֶם: מִי הַלָּלוּ? אָמְרוּ לוֹ: יְהוּדִים שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרֵס זָרְחָה חַמָּה וּפָגְעוּ זֶה בָּזֶה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, יָרַד מִמֶּרְכַּבְתּוֹ וְהִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו. אָמְרוּ לוֹ: מֶלֶךְ גָּדוֹל כְּמוֹתְךָ יִשְׁתַּחֲוֶה לִיהוּדִי זֶה?! אָמַר לָהֶם: דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל זֶה מְנַצַּחַת לְפָנַי בְּבֵית מִלְחַמְתִּי. אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָּאתֶם? אָמְרוּ: אֶפְשָׁר בַּיִת שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בּוֹ עָלֶיךָ וְעַל מַלְכוּתְךָ שֶׁלֹּא תֶּחְרַב, יַתְעוּךָ גּוֹיִם לְהַחְרִיבוֹ? אָמַר לָהֶם: מִי הַלָּלוּ? אָמְרוּ לוֹ: כּוּתִיִּים הַלָּלוּ, שֶׁעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי הֵם מְסוּרִין בִּידֵיכֶם. מִיָּד נְקָבוּם בְּעִקְבֵיהֶם וּתְלָאוּם בְּזַנְבֵי סוּסֵיהֶם, וְהָיוּ מְגָרְרִין אוֹתָן עַל הַקּוֹצִים וְעַל הַבַּרְקָנִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר גְּרִיזִים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר גְּרִיזִים — חֲרָשׁוּהוּ, וּזְרָעוּהוּ כַּרְשִׁינִין, כְּדֶרֶךְ שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת לְבֵית אֱלֹהֵינוּ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב.
Since the mishna’s intention is uncertain, it cannot provide a clear proof for the dilemma of whether it is permitted to derive benefit from priestly vestments. The Gemara therefore suggests another proof: Come and hear an explicit baraita concerning this issue: With regard to priestly vestments, it is prohibited to go out to the country, i.e., outside the Temple, while wearing them, but in the Temple it is permitted for the priests to wear them, whether during the Temple service or not during the service, due to the fact that it is permitted to derive benefit from priestly vestments. Learn from this that it is indeed permitted. § The baraita taught that the priestly vestments may not be worn outside the Temple. The Gemara challenges this: Is it really not permitted to wear priestly vestments in the country? Wasn’t it taught in another baraita, in Megillat Ta’anit: The twenty-fifth of Tevet is known as the day of Mount Gerizim, which was established as a joyful day, and therefore eulogizing is not permitted. What occurred on that date? It was on that day that the Samaritans [kutim] requested the House of our Lord from Alexander the Macedonian in order to destroy it, and he gave it to them, i.e., he gave them permission to destroy it. People came and informed the High Priest, Shimon HaTzaddik, of what had transpired. What did he do? He donned the priestly vestments and wrapped himself in the priestly vestments. And the nobles of the Jewish People were with him, with torches of fire in their hands. And all that night, these, the representatives of the Jewish people, approached from this side, and those, the armies of Alexander and the Samaritans, approached from that side, until dawn, when they finally saw one another. When dawn arrived, Alexander said to the Samaritans: Who are these people coming to meet us? They said to him: These are the Jews who rebelled against you. When he reached Antipatris, the sun shone and the two camps met each other. When Alexander saw Shimon HaTzaddik, he descended from his chariot and bowed before him. His escorts said to him: Should an important king such as you bow to this Jew? He said to them: I do so because the image of this man’s face is victorious before me on my battlefields, i.e., when I fight I see his image going before me as a sign of victory, and therefore I know that he has supreme sanctity. He said to the representatives of the Jewish people: Why have you come? They said to him: Is it possible that the Temple, the house in which we pray for you and for your kingdom not to be destroyed, gentiles will try to mislead you into destroying it, and we would remain silent and not tell you? He said to them: Who are these people who want to destroy it? The Jews said to him: They are these Samaritans who stand before you. He said to them: If so, they are delivered into your hands to deal with them as you please. Immediately, they stabbed the Samaritans in their heels and hung them from their horses’ tails and continued to drag them over the thorns and thistles until they reached Mount Gerizim. When they arrived at Mount Gerizim, where the Samaritans had their temple, they plowed it over and seeded the area with leeks, a symbol of total destruction. This was just as they had sought to do to the House of our Lord. And they made that day a festival to celebrate the salvation of the Temple and the defeat of the Samaritans.
אמר להו מי אכלי אינשי נהמא דדהבא אמרו ליה אלא אי נהמא בעית לא הוה לך באתרך נהמא למיכל דשקלית ואתית להכא כי נפיק ואתי כתב אבבא דמחוזא אנא אלכסנדרוס מוקדון הויתי שטייא עד דאתיתי למדינת אפריקי דנשיא ויליפת עצה מן נשיא
Alexander said to the women: Do people eat bread of gold? They said to him: But if all you wanted was actual bread, didn’t you have bread to eat in your own place? It was not for bread that you took up a campaign and toiled and came here. You must have come to increase your wealth. When Alexander left and came back to his land, he wrote upon the gate of the town: I, Alexander of Macedon, was a fool until I came to the country of Africa of women, and I learned sense from women.
בְּעֶשׂרִים וַחֲמִשָׁה בֵּיהּ אִתְנַטִילוּ דִימַסְנָאִי מִיְהוּדָה וּמִירוּשָׁלֵם: כשבאו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבחורה ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנעניים ומצריים אמרו מי ילך וידון עמהם אמר להם גביהא בן פסיסא שוער הבית לחכמים אני אלך ואדון עמהם. אמרו לו הזהר שלא תחלוט את ישראל אמר להם אלך ואדון עמהם אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם. אמרו ישמעאלים כתוב בתורה ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת ואנו מזרעו של אברהם שישמעאל בן אברהם ונחלוק עמכם. השיב להם גביהא בן פסיסא כתוב בתור' ולבני הפילגשי' אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. וכתוב בתורה ויתן אברה' את כל אשר לו ליצחק ברחו להם. כנעניים אמרו ארץ כנען שלנו שכן כתוב בתורה ארץ כנען לגבולותי' אמר להם גביהא בן פסיסא וכי יש גזר דין שמקצתו בטל ומקצתו קיים הרי כתוב בתורה ויאמר ארור כנען עבד עבדים וגו' עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי ולא עוד אלא שיש לכם שנים הרבה שלא עבדתם אותנו. אמר להם אלכסנדרוס תשובה נצחת השיב אתכם אם אתם מחזירין תשובה הרי מוטב ואם לאו הרי אתם לו לעבדים. אמרו תן לנו זמן ג' ימים הלכו ולא מצאו תשובה מיד הניחו בתיהם כשהם מלאים שדותיהם כשהם זרועות כרמיהם כשהם נטועות הלכו וברחו להם, תנא אותה שנה שביעית היתה ועשו אותו היום י"ט. באו המצריים ואמרו מתורתם אנו מביאין עליהם ראיה שנאמר ושאלה אשה משכנתה וגו' ששים רבוא אנשים יצאו מאצלנו כולם טעונים כסף וזהב שכן כתוב בתורתם וינצלו את מצרים יתנו לנו כספנו וזהבינו. אמר להם גביהא בן פסיסא כלום אתם מביאין ראיה אלא מן התורה כתוב בתורה ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה. ששים רבוא היו אבותינו והעבידום בחומר ובלבנים ובכל עבודה חנם בלא שכר ראו כמה פעולתנו לנו לכל יום ויום סלע לכל א' וא' ביום. ישבו פילוסופים וחשבו ולא הגיעו למאת שנה עד שהיתה מצרים שלהם. הלכו משם בבושת פנים. ובקש אלכסנדרוס מוקדון לעלות לירושלים הלכו הכותיים ואמרו לו הזהר שאינם מניחין אותך להיכנס לבית קדשי הקדשים שלהן מפני שאתה ערל וכיון שהרגיש גביהא בן פסיסא הלך ועשה לו שתי אנפילאות ונתן בהן שתי אבנים טובות ובהם ריבוא כסף וכיון שהגיע להר הבית אמר לו אדוני המלך שלוף מנעליך ונעול שתי אנפילאות הללו מפני שהרצפה חלקה שלא תחלוק רגליך וכיון שהגיע לבית קדשי הקדשים אמר לו אדוני המלך עד כאן יש לנו רשות להיכנס מכאן ואילך אין לנו רשות להיכנס אמר לו הריני נכנס וכשאצא אשוה לך גביהתך אמר לו אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא ושכר הרבה תטול אמרו לו זזו משם עד שהכישו נחש אמרו חכמים לגביהא בן פסיסא עליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. וכתיב חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר:
On the 25th thereof the publicans were removed from Judah and Jerusalem.
כדור שהעולם עשוי ככדור. א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה בגין כן ציירין לה בכדורא בידה.
מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּבֵין (כׇּל) רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כׇּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ, ״אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר״.
the disciple in corruption of Nimrod the wicked, who caused the entire world to rebel against Me during his reign by advising the generation of the dispersion to build a tower in order to fight the Hosts of Heaven, how many are the years of a person altogether? Seventy years, and if he is with strength, eighty years, as it is stated: “The days of our years are seventy years and with strength eighty years” (Psalms 90:10). In contrast, from the earth to the first firmament of seven (see Ḥagiga 12b) is a walking distance of five hundred years, and the thickness of the firmament is a walking distance of five hundred years, which is equal to approximately 1.8 million parasangs, and between each firmament is another walking distance of five hundred years, and so too between each and every firmament. Therefore, how can you, Nebuchadnezzar, hope to reach the heavens in your lifetime, such that you say: “I will be like the Most High”? Rather, as the verse continues: “Yet you shall be brought down to the netherworld, to the uttermost parts of the pit” (Isaiah 14:15). In any event, this is a conclusive refutation of Rava’s opinion that the thickness of the firmament is only one thousand parasangs.
וכן בין רקיע לרקיע - לאורכו של עולם כמדת גובהו כדכתיב אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים וגו' במסכת חגיגה (דף יב.) דריש ליה הכי אלמא עולם מהלך חמש מאות שנה צא וחשוב עשר פרסאות ליום נמצא עולה לכמה אלפים ותיובתא דרבא:
חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בַּיּוֹם חַמָּה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, וּבַלַּיְלָה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ. וְחַכְמֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: בַּיּוֹם חַמָּה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, וּבַלַּיְלָה לְמַטָּה מִן הַקַּרְקַע. אָמַר רַבִּי: וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶן מִדְּבָרֵינוּ, שֶׁבַּיּוֹם מַעֲיָנוֹת צוֹנְנִין, וּבַלַּיְלָה רוֹתְחִין.
Rav Aḥa bar Ya’akov strongly objects to this proof: And perhaps the stars are stationary within the sphere like the steel socket of a mill, which remains stationary while the stones of the mill revolve around it. Alternatively, perhaps they are stationary like the pivot of a door, which remains stationary while the door makes wide turns around it; similarly, perhaps the constellations are stationary within a sphere, and there is an outer sphere within which the sun revolves around all the constellations. Therefore, Rabbi Yehuda HaNasi’s statement is not necessarily true. The Gemara presents a similar dispute: The Jewish Sages say that during the day the sun travels beneath the firmament and is therefore visible, and at night it travels above the firmament. And the sages of the nations of the world say that during the day the sun travels beneath the firmament, and at night it travels beneath the earth and around to the other side of the world. Rabbi Yehuda HaNasi said: And the statement of the sages of the nations of the world appears to be more accurate than our statement. A proof to this is that during the day, springs that originate deep in the ground are cold, and during the night they are hot compared to the air temperature, which supports the theory that these springs are warmed by the sun as it travels beneath the earth.
תָּנוּ רַבָּנַן, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: גַּלְגַּל קָבוּעַ, וּמַזָּלוֹת חוֹזְרִין. וְחַכְמֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: גַּלְגַּל חוֹזֵר, וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין. אָמַר רַבִּי: תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם — מֵעוֹלָם לֹא מָצִינוּ עֲגָלָה בַּדָּרוֹם וְעַקְרָב בַּצָּפוֹן. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וְדִילְמָא כְּבוּצִינָא דְרִיחְיָא. אִי נָמֵי כְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא. חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בַּיּוֹם חַמָּה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, וּבַלַּיְלָה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ. וְחַכְמֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: בַּיּוֹם חַמָּה מְהַלֶּכֶת לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, וּבַלַּיְלָה לְמַטָּה מִן הַקַּרְקַע. אָמַר רַבִּי: וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶן מִדְּבָרֵינוּ, שֶׁבַּיּוֹם מַעֲיָנוֹת צוֹנְנִין, וּבַלַּיְלָה רוֹתְחִין. תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בִּימוֹת הַחַמָּה, חַמָּה מְהַלֶּכֶת בְּגוֹבַהּ שֶׁל רָקִיעַ, לְפִיכָךְ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ רוֹתֵחַ וּמַעֲיָנוֹת צוֹנְנִין. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, חַמָּה מְהַלֶּכֶת בְּשִׁיפּוּלֵי רָקִיעַ, לְפִיכָךְ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ צוֹנֵן וּמַעֲיָנוֹת רוֹתְחִין. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּאַרְבָּעָה שְׁבִילִין חַמָּה מְהַלֶּכֶת. נִיסָן אִיָּיר וְסִיוָן — מְהַלֶּכֶת בֶּהָרִים, כְּדֵי לְפַשֵּׁר אֶת הַשְּׁלָגִין. תַּמּוּז אָב וֶאֱלוּל — מְהַלֶּכֶת בַּיִּשּׁוּב, כְּדֵי לְבַשֵּׁל אֶת הַפֵּירוֹת. תִּשְׁרֵי מְרַחְשְׁוָן וְכִסְלֵיו — מְהַלֶּכֶת בַּיַּמִּים, כְּדֵי לְיַבֵּשׁ אֶת הַנְּהָרוֹת. טֵבֵת שְׁבָט וַאֲדָר — מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא לְיַבֵּשׁ אֶת הַזְּרָעִים.
In a discussion related to the structure of the natural world, the Sages taught: The Jewish Sages say the celestial sphere of the zodiac is stationary, and the constellations revolve in their place within the sphere; and the sages of the nations of the world say the entire celestial sphere revolves, and the constellations are stationary within the sphere. Rabbi Yehuda HaNasi said: A refutation of their words that the entire sphere moves can be derived from the fact that we have never found the constellation of Ursa Major in the South or Scorpio in the North. This indicates that it is the stars themselves that revolve in place and not the celestial sphere as a whole, because otherwise it would be impossible for Ursa Major to remain in the North and Scorpio to remain in the South. Rav Aḥa bar Ya’akov strongly objects to this proof: And perhaps the stars are stationary within the sphere like the steel socket of a mill, which remains stationary while the stones of the mill revolve around it. Alternatively, perhaps they are stationary like the pivot of a door, which remains stationary while the door makes wide turns around it; similarly, perhaps the constellations are stationary within a sphere, and there is an outer sphere within which the sun revolves around all the constellations. Therefore, Rabbi Yehuda HaNasi’s statement is not necessarily true. The Gemara presents a similar dispute: The Jewish Sages say that during the day the sun travels beneath the firmament and is therefore visible, and at night it travels above the firmament. And the sages of the nations of the world say that during the day the sun travels beneath the firmament, and at night it travels beneath the earth and around to the other side of the world. Rabbi Yehuda HaNasi said: And the statement of the sages of the nations of the world appears to be more accurate than our statement. A proof to this is that during the day, springs that originate deep in the ground are cold, and during the night they are hot compared to the air temperature, which supports the theory that these springs are warmed by the sun as it travels beneath the earth. It was taught in a baraita that Rabbi Natan says: During the summer the sun travels high in the sky, above the earth, and therefore the entire world is hot, and springs that originate deep in the ground are cold. On the other hand, during the winter the sun travels low in the sky, over the edges of the earth. Therefore, the entire world is cold, but springs are hot relative to the air temperature. The Sages taught: The sun travels in four paths during the four seasons of the year, and each causes a unique weather pattern: During the months of Nisan, Iyyar, and Sivan, the sun travels over the mountains in order to melt the snows that collected during the winter. During Tammuz, Av, and Elul, it travels over the areas of the settlement in order to ripen the produce. During Tishrei, Marḥeshvan, and Kislev, it travels over the seas in order to dry the rivers, as the rivers flow more gently during that time of year and the water turns into rain clouds. During Tevet, Shevat, and Adar, it travels over the desert in order to not dry the seeds that were planted in the inhabited areas of settlement, which begin to sprout during this time.
למטה מן הרקיע - זורחת על הארץ כאשר אנו רואין ובלילה למעלה מן הרקיע זורחת ואינה נראית למטה:
ה"ג וחכמי או"ה אומרים ביום למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע:
ומעינות רותחים - דהיינו אצל המים מצדי העולם שהמעינות באות מהם:
בארבע שבילין - מהלכת גבורתה של חמה:
גמ' ונראין דבריהם. עי' שיטה מקובצת כתובות יג:
ואת הארץ את הוא מורה על עצם הנפעל. וי"ו הוא ו' העיטוף ודע מה שבא האלף של הארץ קמוצה לא מפני שהו' סוף פסוק כי גם בתחיל' הפסוק והארץ היתה תהו וכו' באה ג"כ קמוצה אפס הקמץ בא להורות שכוונתו לכלול כל הד' יסודות עולם ומלואן עד גלגל השני. וארץ בסגול הונח להורות רק על יסוד העפר והיא היבשה לבדנה. ודע שכל הרקיעים יחד נקראים שמים הוא שם הכולל וכל אחת לבדנה יש לה שם הפרטי. וכן הכוכבים כלם בכלל נקראים כוכבים. וכל א' יש לה שם בפני עצמה כמו ש"צ"ם חנכ"ל. ויש בהן אחת מיוחדת אשר שם הפרטי שוה לשם הכללי והוא מזל כוכב. כן רקיע התחתונה שם הפרעי שלה שוה לשם הכללי ונקרא בעצמה ג"כ שמים. ומה שבא ה"א בתחלת תיבת שמים וארץ. הוא מסוג האמור על העתיד כי בא בתחלתו להורות על ד' פנים. א' הוא הידוע. ב' הוא המפורסם והמקובל. ג' הוא הנגלה. ד' הוא האמור למטה. וכן אמר יום הששי ויום השביעי ולא אמר יום החמישי וזולתן. מפני שיום הששי והשביעי נשנו ונאמרו עוד בתורה כמו והי' ביום הששי והכינו ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט. אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. אפס שאר ימי המעשה לא נשנו עוד בכל ספרי אנ"ך לכן לא נכתב בהן ה"א בתחלתן. וכן שמים וארץ נשנו ונאמרו פעמים שונות נכתב ה"א בתחלתן. הביטה וראה ותמצא בפסוק ראשון שבעה תיבות ובהן. כ"ח אותיות. ד' פעמים ז' כנגד ד' עולמות סימנן אבי"ע. בראשית ברא הוא עולם הבריאה. אלקים הוא אצילות ב"ה. את השמים ואת הארץ המה עולמות היצירה והעשי' את השמים יש בהן שבעה אותיות ונחלקו לב' תיבות של ב' וה' אותיות. לכלול שבעה הרקיעי' שנחלקו ג"כ שנים בפני עצמן וחמש בפ"ע ולא פליגי רב יהוד' וריש לקיש במס' חגיגה דף י"ב במציאות אלא שזה חשב בכללות הן נחלקים לשני' השמים ושמי השמים. וזה חשב בפרטות הן נחלקים לשבעה. וארז"ל רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות שהם חמשה כוכבי לכת ומזלות. והקשו התוכנים הלא נראה שהם קבועים בח' גלגלים ובהן הרבה גלגלים ובאמת כולן נקרא א'. וחמשה רקיעים העליונים המה נבראו ביום ראשון וזהו את השמים שנכללו בו ה' רקיעים. ורקיע נברא ביום ב' שנא' יהי רקיע ובו נתלו המאורות ביום ד' והוא נקרא שמים והשמים שנברא ביום ראשון נקרא שמי שמים לכן נאמר בפרשה הזאת יהי מאורות ברקיע השמים וכן ועוף יעופף על פני רקיע השמים הוא רקיע התחתונה הנקרא שמים שלא לעעות שהוא השמים. הנברא ביום הראשון. ווילון הוא נכלל ברקיע התחתונ' בלילה יוצא לעה"ז וביום הוא נכנס לנרתיק והוא הרקיע. ומה שנחלקו חכמי ישראל עם חכמי האומות (פסחים דף צ"ד ע"ב) אם גלגל קבוע ומזל חוזר או גלגל חוזר ומזל קבוע. וודאי הגלגלים חוזרים כי שמם מוכיח עליהם. וכן אמרו במס' בבא בתרא (דף ע"ד ע"א) גלגלא דרקיע הוא דהדר. אלא שהרקיע שבו הגלגלי' חוזרים הוא קבוע ועומד ובו חלונות שאמרו בוקע חלוני רקיע וכן דלתי' ופתחים כמ"ש ודלתי שמים פתח. וברקיע הזאת סובבים הגלגלים שבהן המזלות ולכן אמרו שהמזלות חוזרים. וצבא השמי' העליוני' שנבראו ביום ראשון לא נזכר במ"ב. כי לא הזכירה התורה בכ"מ רק הנראה לעינים. וכן ג"ע של מעלה ועה"ב לא נזכר בתורה. והראיה שלא חשיב מעשה שמים עליוני' שנבראו ביום ראשון כי אמרו בחגינה י"ב ב' מכדי בשמים אתחיל ברישא מ"ש דקא חשיב מעש' ארץ ולא אמרו מ"ש דקא חשיב מעשה ארץ בריש' אלא שעיקר הקושיא דלא חשיב מעשה שמים הנזכרי' בפסוק ראשון בפרטי' כלל וכלל רק והארץ היתה הוא הכולל עם ארבע היסודות עד גלגל השני. ואת הארץ יש בו ג"כ שבעה אותיו' כנגד שבעה ארצות ושבעה מדורין גהינם והמה חלוקים ג"כ לשנים חמש בפ"ע ושנים בפ"ע כמ"ש (משלי ל' ט"ו) לעלוקה שתי בנות הב הב. ועוד רמז ה' של והארץ על ה' חומרים שחשב בפסוק שני:
ויקרא אלהים לרקיע שמים. ויקרא גם לרקיע הזה שמים כנ"ל ויקרא רקיע השמים וז"ש בורא שמים הוא שמי השמים ונוטיהם הוא רקיע השמים ונגנז האור ע"י הרקיע הזה והוצרך למאורות להאיר על הארץ. ולכן נקרא שמים העליוני' שמי השמים שהם רחוקים עוד מהשמים כאשר ביארנו לעיל במלת שמים. והשמים העליונים הנקר' שמי השמים הוא הנברא ביום הראשון. והרקיע השני הנקר' שמי' הוא נברא מאש וממים. ובזה נסתל' הכרחת רש"י ז"ל בפסוק הראשון ורז"ל אמרו (פסחים צ"ד ב') ת"ר חממי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי א"ה אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין א"ר תשובה לדבריהם מעולם לא מצינו כו'. זה המאמר יפלא מאד בעיני העם האיך אמרו חכמי ישראל דבר המנגד החוש אם הגלגלים קבועים מעולם הי' השמש והירח מהלכם שוה. אבל יבנה ויתכונן דברי חכמים ז"ל בהקדמת ביאור רקיע הוא המורה על חומר כלול ש"ץ רקיעים ושבעה גלגלים הקבועים בו שצ"ם חנכ"ל. ולחכמי א"ה לא נגלה זאת תעלומות החכמה לכן אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועים כפי ראות המוחש שהמהלך גלגלים אינם שוים. אבל חכמי ישראל אומרי' שגלגל קבוע כונתם על גלגל הרקיע שבו קבועים גלגלי הכוכבים ומזלות חוזרים כונתם על הגלגלים שבו המזלות קבועים:
אָמַר לִי תָּא אַחְוֵי לָךְ הֵיכָא דְּנָשְׁקִי אַרְעָא וּרְקִיעָא אַהֲדָדֵי שְׁקַלְתָּא לְסִילְתַּאי אַתְנַחְתָּא בְּכַוְּותָא דִרְקִיעָא אַדִּמְצַלֵּינָא בְּעֵיתֵיהּ וְלָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ אָמֵינָא לֵיהּ אִיכָּא גַּנָּבֵי הָכָא אֲמַר לִי הַאי גִּלְגְּלָא דִרְקִיעָא הֲוָה דְּהָדַר נְטַר עַד לִמְחַר הָכָא וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ
This Arab also said to me: Come, I will show you the place where the earth and the heavens touch each other. I took my basket and placed it in a window of the heavens. After I finished praying, I searched for it but did not find it. I said to him: Are there thieves here? He said to me: This is the heavenly sphere that is turning around; wait here until tomorrow and you will find it.
היכא דנשקי ארעא ורקיעא - מקום גבוה היה שם שנושקין יחד זה לזה ולאו היינו סוף העולם דהא מהלך חמש מאות שנים הוי וא"י אמצעיתו של עולם היא כדכתיב (יחזקאל ל״ח:י״ב) יושבי על טבור הארץ והיינו מקומו של רבה בר בר חנה:
דהדר - חוזר כדאמרינן בפסחים (דף צד:) גלגל חוזר ומזלות קבועים:
תָּא וְאַחְוִי לָךְ הֵיכָא דְּנָשְׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעָא אַהֲדָדֵי. המאמר הזה אינו כפשוטו כפירוש רשב"ם ז"ל כי באמת אין מקום בעולם אשר נושקין הרקיע והארץ ביחד כי הארץ כולה היא כדורית ועומדת בתוך החלל ורחוקה מן הרקיע מרחק עצום ונורא למאד מאד מכל הצדדין שלה כזה: [הציור חסר] ועוד הרקיע הוא אש ומים ואיך יצוייר שיגע בו רבה בר בר חנה ויניח סלתיה בחלון ויש הרחק מן הארץ עד הרקיע מהלך ת"ק שנה?
ונראה לי בס"ד הכונה דידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בספר מבוא שערים ש"ב ח"ג פ"ח) שבכל תפילות מעלים התחתונים מ"ן [מיין נוקבין] שהם הניצוצות הנבררים וכפי כונתם ומעשיהם כך גודל תיקונם להעלות נצוצים רבים דמ"ן [מיין נוקבין] אם בכמות אם באיכות ובכל יום מעלים ניצוצות חדשות מחודשות וזהו גודל התפילות והמצות ואין כל האנשים שוים כי כל אחד מעלה כפי בחינתו הראויה אליו ולכן הכל צריכין זה לזה ולא יוכל זה לעשות מה שיעשה חבירו והבן זה היטב עד כאן לשונו.
ועוד כתוב שם כי מ"ן [מיין נוקבין] שמעלים בזה היום אין נשלם ונגמר תיקונם באותו היום אלא עד יום שני שאז יוצאים מהם בריות ונשמות מתוקנות ומתלבשות בגוף בעולם הזה עיין שם.
ובשער הכונות (דף נו"ן ע"ד) כתב רבינו מורנו הרב רבי חיים ויטאל ז"ל: אמר לי מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט עולה תפלתו דרך שער מיוחד לו והוא סוד י"ב שערים הנזכרים בספר יחזקאל עד כאן לשונו עיין שם.
והנה ההוא טייעא היה צדיק אחד מן עולם הבא שבאה נפשו לעולם הזה ונתלבש בצורת טייעא וכמו שתמצא בתיקונים ובזוהר הקדוש בסבא דמשפטים ובמקומות אחרים בזוהר שהיו נשמות קדושות של צדיקים באים לעולם הזה ומתלבשים בצורת טעין חמרי וכיוצא וכן היה אותו טייעא שנגלה לרבה בר בר חנה וגילה לו סוד עמוק ביחוד התפילות שבהם יהיה זווג תפארת ומלכות הנקראים 'שמים וארץ'.
וזהו שאמר תָּא וְאַחְוִי לָךְ סוד הֵיכָא דְּנָשְׁקֵי אַרְעָא המלכות וּרְקִיעָא התפארת או ארעא המלכות ורקיעה היסוד כי לימדו סוד של יחוד וזוג שלהם אשר יהיה על ידי התפילה וְחַזָּאֵי דְּעָבֵיד כַּוִּי כַּוִּי פירוש שראה ברוח מבינתו סוד י"ב חלונות שיש ברקיע שבהם עולים התפילות של י"ב שבטים שַׁקְלִיתָא לְסַלְתָּאִי וְאַנְחָתָהּ בְּכַוְּתָּא דְּרָקִיעַ פירוש סלתאי היא התפלה שלו שהתפלל בו ביום העלה אותה בחלון אחד השייך לו ולשבטו אַדְמַצְלִינָא בָּעִיתָהּ וְלָא אַשְׁכְּחִיתָהּ פירוש חשב דאותם מ"ן [מיין נוקבין] שהעלה בו ביום בתפילתו יגמר בו ואמר לו אותו צדיק המלמדו גֻּולְגָּלְתָּא דִּרְקִיעָא הוּא דְּהָדַר, נָטַר עַד לְמָחָר כִּי הַשְׁתָּא וּמַשְׁכַּחַת לָהּ פירוש דאין שום מ"ן [מיין נוקבין] שהוא בירור ניצוצי קדושה הנברר ועולה על ידי התפלה נגמר תיקונו ביום עלייתו אלא ישאר עד יום שני בתפלה השנית.
ונראה לי בס"ד הכונה דידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בספר מבוא שערים ש"ב ח"ג פ"ח) שבכל תפילות מעלים התחתונים מ"ן [מיין נוקבין] שהם הניצוצות הנבררים וכפי כונתם ומעשיהם כך גודל תיקונם להעלות נצוצים רבים דמ"ן [מיין נוקבין] אם בכמות אם באיכות ובכל יום מעלים ניצוצות חדשות מחודשות וזהו גודל התפילות והמצות ואין כל האנשים שוים כי כל אחד מעלה כפי בחינתו הראויה אליו ולכן הכל צריכין זה לזה ולא יוכל זה לעשות מה שיעשה חבירו והבן זה היטב עד כאן לשונו.
ועוד כתוב שם כי מ"ן [מיין נוקבין] שמעלים בזה היום אין נשלם ונגמר תיקונם באותו היום אלא עד יום שני שאז יוצאים מהם בריות ונשמות מתוקנות ומתלבשות בגוף בעולם הזה עיין שם.
ובשער הכונות (דף נו"ן ע"ד) כתב רבינו מורנו הרב רבי חיים ויטאל ז"ל: אמר לי מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט עולה תפלתו דרך שער מיוחד לו והוא סוד י"ב שערים הנזכרים בספר יחזקאל עד כאן לשונו עיין שם.
והנה ההוא טייעא היה צדיק אחד מן עולם הבא שבאה נפשו לעולם הזה ונתלבש בצורת טייעא וכמו שתמצא בתיקונים ובזוהר הקדוש בסבא דמשפטים ובמקומות אחרים בזוהר שהיו נשמות קדושות של צדיקים באים לעולם הזה ומתלבשים בצורת טעין חמרי וכיוצא וכן היה אותו טייעא שנגלה לרבה בר בר חנה וגילה לו סוד עמוק ביחוד התפילות שבהם יהיה זווג תפארת ומלכות הנקראים 'שמים וארץ'.
וזהו שאמר תָּא וְאַחְוִי לָךְ סוד הֵיכָא דְּנָשְׁקֵי אַרְעָא המלכות וּרְקִיעָא התפארת או ארעא המלכות ורקיעה היסוד כי לימדו סוד של יחוד וזוג שלהם אשר יהיה על ידי התפילה וְחַזָּאֵי דְּעָבֵיד כַּוִּי כַּוִּי פירוש שראה ברוח מבינתו סוד י"ב חלונות שיש ברקיע שבהם עולים התפילות של י"ב שבטים שַׁקְלִיתָא לְסַלְתָּאִי וְאַנְחָתָהּ בְּכַוְּתָּא דְּרָקִיעַ פירוש סלתאי היא התפלה שלו שהתפלל בו ביום העלה אותה בחלון אחד השייך לו ולשבטו אַדְמַצְלִינָא בָּעִיתָהּ וְלָא אַשְׁכְּחִיתָהּ פירוש חשב דאותם מ"ן [מיין נוקבין] שהעלה בו ביום בתפילתו יגמר בו ואמר לו אותו צדיק המלמדו גֻּולְגָּלְתָּא דִּרְקִיעָא הוּא דְּהָדַר, נָטַר עַד לְמָחָר כִּי הַשְׁתָּא וּמַשְׁכַּחַת לָהּ פירוש דאין שום מ"ן [מיין נוקבין] שהוא בירור ניצוצי קדושה הנברר ועולה על ידי התפלה נגמר תיקונו ביום עלייתו אלא ישאר עד יום שני בתפלה השנית.
בפרק מי שהיה טמא (פסחים צד:), תנו רבנן, חכמי ישראל אומרים, גלגל קבוע, ומזלות חוזרים. וחכמי אומות אומרים, גלגל חוזר, ומזלות קבועים. אמר רבי, תשובה לדבריהם, לעולם לא מצינו עגלה בדרום, ועקרב בצפון. מתקיף לה רב אחא בר יעקב, דלמא כבוצינא דרחיא, אי נמי כצנורא דדשא, עד כאן. ומפני שהם מפרשים דברי חכמים 'גלגל קבוע ומזלות חוזרים', שהמזל סובב ברקיע בלא גלגל. ואין ספק כי דבר זה אי אפשר שיקבל השכל, וכמו* שיתבאר בסמוך (ד"ה ועוד טענו), שדבר זה אי אפשר לומר בשום צד, שיהיה הכוכב חוזר בעצמו. וכל שכן שאם כן יהיו דבריהם סותרים, כי יקשה לאותן האנשים מהא דאיתא בפרק הספינה (ב"ב עד.) אצל תא ואחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיע, דאמר שם גלגלא דרקיע הוא דהדר. הרי כי הם עצמם אומרים שהגלגל חוזר, ולא הכוכב. ואני תמה, למה פרשו כך דברי חכמים, שכשם שמה שאמרו חכמי האומות 'גלגל חוזר ומזלות קבועים', אי אפשר לפרש שיהיה הכוכב בעל מנוחה לגמרי, אבל בודאי פירושו שאין התנועה מן הכוכב, רק התנועה מן הגלגל, והכוכב נח שקט בגלגל, והגלגל מסבב את הכוכב עמו. וכך מה שאמרו חכמי ישראל 'גלגל קבוע', אין הגלגל קבוע לגמרי, רק שהתנועה היא על ידי הכוכב, והגלגל סובב על ידי הכוכב. וההפרש שביניהם, כי לחכמי אומות, הכוכב בגלגל כמו מסמר בספינה, מתנועע עמו. ולדעת חכמי ישראל, הפך הדבר; שהגלגל דומה אל הקרון, שהקרון הולך על ידי תנועת הסוס המושך הקרון אחריו. כך יאמרו שהכוכב מתנועע, והגלגל נמשך אחריו.
