Pirke Avot: Silence.... (adapted from a sheet by Rabbi Joshua Franklin)

Madrichim Training Session - Communication and Active Listening

(יז) שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר, כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה. וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים, מֵבִיא חֵטְא:

Pirkei Avot 1:17

(17) Shimon, his son, says, "All my days I grew up among the Sages, and I did not find anything better for the body except silence. And the exposition [of Torah] is not what is essential, but the action. And whoever increases words brings sin."

משנה אבות ג׳:י״ג

(יג) רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה:

Pirkei Avot 3:13

(13) Rabbi Akiva says: A safeguarding fence around wisdom is silence.

Abravanel:

The flaws in this mishnah are obvious. Rabban Shimon ben Gamliel teaches us that there is nothing better than silence. However, is it not true that in academia and in intellectual circles discussions, argumentation, rebuttals and persuasion are the essence of dialogue? Presentation and rebuttal are sine qua non for intellectual debate. Similarly, the only difference between humans and animals is the formers' ability to spea. How could Rabban Shimon even have thought that silence is a virtue? Furthermore, we find in the Torah that God said to Moshe, "Who has made man's mouth?" (Exodus 4:11). Finally, why does Rabban Shimon state that during his entire lifetime he has found no better thing for a body than silence? Would it not have been more appropriate if instead of "body" he had said "person"?

נחלת אבות על אבות א׳:י״ז:א׳

זהו רבן שמעון בן גמליאל הזקן שהיה ראש הדור התשיעי מחכמי המשנה. והנה במה שאמר בזה יפול ספק גדול באומרו, שבהיותו בין החכמים לא מצא טוב משתיקה, כי הנה הלמוד וההגייה בתורה לא תעשה בשתיקה כי אם בדבור "ומותר האדם מן הבהמה" (קהלת ג, יט), אין כי אם הבדל הדבור. ולכן תרגם אונקלוס – "ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב, ז) – 'לרוח ממללא'. ועם היות שזה נאמר על הכוח הפנימי המשיג במחשבה ועיון, שעליו נקרא האדם מדבר, מכל מקום הדבור החצוני שותפו הוא ומליצו יצא לחוץ ידבר זולתו את אשר עם לבבו, אם על דרך השאלה, או התשובה, או על דרך הלמוד, וכמו שאמר הנביא (ישעיה נ, ד): "יהוה' אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר". ונאמר (משלי טז, א): "לאדם מערכי לב ומיהוה' מענה לשון". וכבר התפאר בזה הקדוש ברוך באומרו (שמות ד, יא): "מי שם פה לאדם או מי ישום אלם". וידוע שהאלם הבלתי מדבר נמשל כבהמות נדמו עם היות לו רוח שכלי, לפי שהדבור החיצוני הוא מעלה גדולה לאדם. ומפני זה אמר (איוב יב, כ): "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח", להיות השפה ציר נאמן לטעם, וההפך – לב חכם ישכיל פיהו. ואיך אם כן יאמר השלם הזה, שבמקום חכמים שאיש יחד פני רעהו בפלפולו ולמודו לא מצא טוב "משתיקה", שהוא העדר הדבור והלמוד. והנה דוד מתפאר (תהילים קיט, יג-טו): "בשפתי ספרתי כל משפטי פיך... בפקודיך אשיחה", וכאלה רבים עמו ולא שבח עצמו בשתיקה בדברי החכמה והתורה? ויקשה עוד אומרו: "ולא מצאתי לגוף טוב", כי אמר לגוף והיה ראוי שיאמר ולא מצאתי לאדם טוב יותר משתיקה?

Nachalat Avot on Avot 1:17:1

...

ויקרא רבה ט״ז:ה׳

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִלָּה בְּסֶלַע וּמִשְׁתּוֹקָא בִּשְׁתַּיִם,

Vayikra Rabbah 16:5

Rabbi Yehoshua Ben Levi taught: a single word is worth a sela (coin), but silence is worth two.

Rabbi Shlomo Ibn Gabirol:

In seeking wisdom the first step is silence, the second listening, the third remembering, the fourth practicing, and the fifth teaching others.

Akeidat Yitzchak 62:1:6

(6) From the above it is dear that when man abuses this power of speech, he denies his superiority over the beasts and calls into question the value of his whole existence. It is like a king who presented his servant with a fancy garment, only to have the servant drape it over his donkey. The sages of Israel are complimented when the Talmud Sukkah 28, states that they never indulged in idle talk. Maimonides divides speech into five categories. 1) Obligatory speech, i.e. teaching Torah. 2) Speech which must be avoided; false testimony, slander etc. 3) Disgraceful speech; i.e. what we call idle talk. 4) Desirable speech, i.e. words of mussar, moral instruction, sermons etc. 5) Permissible speech, i.e. speech needed in the pursuit of earning one's livelihood. In view of the above, we can understand Rabbi Shimon ben Gamliel who said that he found silence to be the essence of all wisdom, the best remedy for maintaining one's body's good health. (Avot 1,17) By moving in the company of sages, he learned that more even than the words of wisdom he learned, he learned to appreciate the importance of minimising talk. Silence is the seyag, the protective fence built around wisdom. It ensures that the latter remains untainted. Even a fool may be considered wise, as long as he keeps his mouth shut. We are taught in Pessachim 3, that one should employ few words when teaching one's students. The Mishnah in Avot tells us that "not the exposition is of crucial importance, but the execution, the deed." An alternate meaning of Rabbi Shimon ben Gamliel's statement might be this: "I have not found that sitting silently, without asking for clarification, contributes to the essence, namely the learning process. However, excessive talk is harmful."

מלכים א י״ט:י״א-י״ב

(יא) וַיֹּ֗אמֶר צֵ֣א וְעָמַדְתָּ֣ בָהָר֮ לִפְנֵ֣י יהוה וְהִנֵּ֧ה יהוה עֹבֵ֗ר וְר֣וּחַ גְּדוֹלָ֡ה וְחָזָ֞ק מְפָרֵק֩ הָרִ֨ים וּמְשַׁבֵּ֤ר סְלָעִים֙ לִפְנֵ֣י יהוה לֹ֥א בָר֖וּחַ יהוה וְאַחַ֤ר הָר֨וּחַ רַ֔עַשׁ לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יהוה׃(יב) וְאַחַ֤ר הָרַ֙עַשׁ֙ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יהוה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ ק֖וֹל דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃

I Kings 19:11-12

(11) “Come out,” He called, “and stand on the mountain before YHVH.” And YHWH passed by. There was a great and mighty wind, splitting mountains and shattering rocks by the power of YHWH; but YHWH was not in the wind. After the wind—an earthquake; but YHWH was not in the earthquake.(12) After the earthquake—fire; but YHWH was not in the fire. And after the fire—there was a still small voice.

במדבר י״ב:א׳-ג׳

(א) וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃(ב) וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יהוה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יהוה׃(ג) וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה ענו [עָנָ֣יו] מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ס)

Numbers 12:1-3

Numbers 12:1 Now Miryam spoke, and Aharon, against Moshe on account of the Cushite wife that he had
taken-in-marriage, for a Cushite wife had he taken.
Numbers 12:2 They said: Is it only, solely through Moshe that YHVH speaks? Is it not also through us that he speaks? And YHVH heard.
Numbers 12:3 Now the man Moshe is exceedingly humble, more than any (other) human who is on the face of the earth.

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, עמידה, אלוהי נצור א׳

(א) יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. יהוה צוּרִי וְגואֲלִי: אֱלהַי. נְצר לְשׁונִי מֵרָע וּשפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ. וּבְמִצְותֶיךָ תִּרְדּף נַפְשִׁי. וְכָל הַחושְׁבִים עָלַי רָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: עֲשה לְמַעַן שְׁמֶךָ. עֲשה לְמַעַן יְמִינֶךָ. עֲשה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. עֲשה לְמַעַן תּורָתֶךָ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. יהוה צוּרִי וְגואֲלִי: עשה שָׁלום בעשי"ת - הַשָּׁלום בִּמְרומָיו. הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Concluding Passage 1

( My God, guard my tongue from evil and my lips from speaking deceit. To those who curse me, let my life remain silent and my life be like dust to all, open my heart to Your Torah, then I will pursue Your commandments. As for those who design evil against me, quickly nullify their counsel and disrupt their design. Act for Your Name's sake; act for Your right hand's sake; act for Your sanctity's sake; act for Your Torah's sake. Then Your beloved ones may be given rest; may Your right hand save and respond to me. May the words of my mouth and the musings of my heart be acceptable before You, O Lord, my rock and my redeemer.

Ben Zeidman

Topics