Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareנתיבות שלום: נתיב המידות
ולהסביר למה המדות הם שורש לדביקות בה׳ י״ל ע״ד משל לעץ רב ענפים ופירות שכל מקור החיות והיניקה של הענפים והפירות הוא בשרשים, אשר הם אפילו לא נראים בחוץ.
And to explain why the middot represent the foundations to our dveikut (attachment) in Hashem, we can see through a mashal to a tree with plentiful branches and fruits whose entire source of life and sustenance come from its roots. The roots are not even seen by the external eye.
וכמו שבמשל האמור אם יארע ליקוי רק בענפים ובפירות אין זה חמור כ״כ כמו עם הליקוי הוא בשרשים, כי בענפים ובפירות יכולים לקצוץ ולכרות את החלק הלקוי, משא״כ אם השרש לקה אין ברירה אלא לעקור את כל העץ. כן באדם קבעו חז״ל בענין המדות הרעות שהם שרשא דכולא, הם בבחינת רקבון בעיקר החיות התכונות והטבעיות של האדם.
1. If a major rotting were to happen to the branches or the fruits it would pale in comparison to the damage caused if the rotting took place at the root of the tree. The branches and fruits can be cut or trimmed and regrown. If the root however is rotten, the entire tree needs to be uprooted.
(א) אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:
(1) They are four days in the year that serve as the New Year, each for a different purpose..... On the first of Shevat is the New Year for the tree; the fruit of a tree that was formed prior to that date belong to the previous tithe year and cannot be tithed together with fruit that was formed after that date; this ruling is in accordance with the statement of Beit Shammai. But Beit Hillel say: The New Year for trees is on the fifteenth of Shevat.
(יט) כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתׇפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ן כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹר׃
(19) When in your war against a city you have to besiege it a long time in order to capture it, you must not destroy its trees, wielding the ax against them. You may eat of them, but you must not cut them down. Are trees of the field human to withdraw before you into the besieged city?
(א) אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֢ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃ (ב) כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת ה' חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃ (ג) וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
(1) Happy is the man who has not followed the counsel of the wicked, or taken the path of sinners, or joined the company of the insolent; (2) rather, the teaching of the LORD is his delight, and he studies that teaching day and night. (3) He is like a tree planted beside streams of water, which yields its fruit in season, whose foliage never fades, and whatever it produces thrives.-b
(יח) בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', נוֹתֵן הַתּוֹרָה: [אמן]
(סז) יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ ה' צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃
(67) May they find favor, the words of my mouth & the thoughts of my heart, before You, L·rd, my Rock & my Redeemer.
(סח) אֱלֹקַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה,....
(68) My G·d! Guard my tongue from Bad, & my lips from [speaking] deceit....
(ג) וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹקֵֽינוּ, אֶת־דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
(3) And sweeten for us, Hashem, our God, the words of Torah in our mouths and in the mouths of Your nation, the House of Israel. And let us and our offspring, and our offspring's offspring, and the offspring of Your nation, the House of Israel - all know Your name, learn Your Torah for its own sake. Blessed are You, Hashem, who teaches Torah to His nation Israel.