Who is Wise? - The Rabbinic Ethical Ideal

Who is to be considered wise? What is the Rabbinic ideal of the ethical person?

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז) טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְטוֹב לָךְ, לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד, הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ:

Pirkei Avot 4:1

Ben Zoma said:Who is wise? He who learns from every man, as it is said: “From all who taught me have I gained understanding” (Psalms 119:99). Who is mighty? He who subdues his [evil] inclination, as it is said: “He that is slow to anger is better than the mighty; and he that rules his spirit than he that takes a city” (Proverbs 16:32). Who is rich? He who rejoices in his lot, as it is said: “You shall enjoy the fruit of your labors, you shall be happy and you shall prosper” (Psalms 128:2) “You shall be happy” in this world, “and you shall prosper” in the world to come. Who is he that is honored? He who honors his fellow human beings as it is said: “For I honor those that honor Me, but those who spurn Me shall be dishonored” (I Samuel 2:30).

אבות דרבי נתן כ״ג:א׳

בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם שנא׳ (תהילים קי״ט:צ״ט) מכל מלמדי השכלתי איזו עלוב שבעלובים זה שהוא עלוב כמשה רבינו שנאמר (במדבר י״ב:ג׳) והאיש משה עניו מאד. איזו עשיר שבעשירים זה ששמח בחלקו שנאמר (תהילים קכ״ח:ב׳) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. איזו גבור שבגבורים זהו שכובש את יצרו שנאמר (משלי ט״ז:ל״ב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. וכל הכובש את יצרו מעלין עליו כאילו כבש עיר מלאה גבורים שנאמר (שם כא) עיר גבורים עלה חכם ואין גבורים אלא גבורי תורה שנא׳ (תהילים ק״ג:כ׳) גבורי כח עושי דברו. וי״א מלאכי השרת שנאמר (שם) ברכו ה׳ מלאכיו [גבורי כח וגו'] ויש אומרים מי שעושה שונא אוהבו:

Avot DeRabbi Natan 23:1

Ben Zoma would say: Who is wise? One who learns from every person, as it says (Psalms 119:99), “From all my teachers I gained insight.”<br>Who is the humblest of all? One who is humble like Moses our teacher, as it says (Numbers 12:33), “And the man Moses was exceedingly humble.”
Who is the richest of all? One who is happy with what he has, as it says (Psalms 128:1), “You will eat from the work of your hands, and you will be happy and prosperous.”<br>Who is the strongest of all? One who is able to conquer his desire, as it says (Proverbs 16:32), “Better to be forbearing than mighty, to have self-control than to conquer a city.” And one who conquers his desire is considered as if he had conquered a city full of warriors, as it says (Proverbs 21:22), “One wise man prevailed over a city of warriors.” The true warriors are warriors in Torah, as it says (Psalms 103:20), “Mighty warriors do His bidding.” Some say these are the angels who serve God, as it says (ibid.), “Bless the Eternal, His angels, [mighty warriors.]” And some say: One who can turn an enemy into his friend.

במדבר רבה כ״ב:ט׳

דָּבָר אַחֵר, וּמִקְנֶה רַב, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יֵצֶר טוֹב, שֶׁהוּא נָתוּן בִּימִינוֹ... וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, אֵלּוּ הֵן הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן נוֹתְנִין לִבָּם לְהַעֲשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, טז): בִּשְׂמֹאולָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד. דָּבָר אַחֵר, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה משֶׁה. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעִקָּר טָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל עִקָּר, שֶׁחִבְּבוּ אֶת מָמוֹנָם יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁהֵן אוֹמְרִים לְמשֶׁה (במדבר לב, טז): גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. אָמַר לָהֶם משֶׁה, אֵינָהּ כְּלוּם, אֶלָּא עֲשׂוּ אֶת הָעִקָּר עִקָּר, תְּחִלָּה (במדבר לב, כד): בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וְאַחַר כָּךְ (במדבר לב, כד): וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם, הֱוֵי לֵב חָכָם לִימִינוֹ זֶה משֶׁה, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ אֵלּוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם חִבַּבְתֶּם אֶת מִקְנֵיכֶם יוֹתֵר מִן הַנְּפָשׁוֹת, חַיֵּיכֶם אֵין בּוֹ בְּרָכָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי כ, כא): נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כג, ד): אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל. וְאֵיזֶה הוּא עָשִׁיר הַשָֹּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח, ב): יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.

Bamidbar Rabbah 22:9

Another interpretation of "And much cattle" (Numbers 32:1). This is [the meaning of] that which is stated by the verse (Ecclesiastes 10:2), "A wise man’s heart is to his right," that is the good impulse; "but a fool’s heart is to his left," that is the evil impulse. ... Another interpretation: "A wise man’s heart is to his right," that is Moshe; "but a fool’s heart is to his left," that is the Children of Reuven and the Children of Gad, who made the essential, secondary, and the secondary, essential. Why? Because they loved their possessions more than the [human] souls. As they said to Moshe (Numbers 32:16), "'We will build here sheepfolds for our flocks, and towns for our children.'" Moshe said to them, "This is nothing; rather make the essential, essential. First 'build towns for your children,' and afterwards 'sheepfolds for your flocks' (Numbers 32:24)." Hence, "A wise man’s heart is to his right," that is Moshe; "but a fool’s heart is to his left," that is the Children of Reuven and the Children of Gad. The Holy One, blessed be He, said to them, "You loved your money more than [your] souls. By your lives, there is no blessing in this, as stated (Proverbs 20:21), 'An estate acquired in haste at the outset will not be blessed in the end.'" And it likewise states (Proverbs 23:4), "Do not toil to gain wealth; have the sense to desist." And who is wealthy? One who is happy with his lot, as stated (in Psalms 128:2), "You shall eat the produce of your hands; you shall be happy, and it shall go well with you."

ברטנורא על משנה אבות ד׳:א׳:ג׳

הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן מִמֶּנּוּ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חָס עַל כְּבוֹדוֹ וְלוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים, נִכָּרִים הַדְּבָרִים שֶׁחָכְמָתוֹ הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְהִתְיַהֵר וּלְהִתְפָּאֵר בָּהּ:

Bartenura on Pirkei Avot 4:1:3

"He who learns from all men": And even though [that person that he learns from] is lesser than he. As since he is not concerned about his honor and learns from the lesser ones, [it shows] that his wisdom is for the sake of Heaven and not to boast and revel in.

ברטנורא על משנה אבות ד׳:א׳:ז׳

אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד. לְפִי שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים טוֹבִים הַלָּלוּ שֶׁנִּזְכְּרוּ לְעֵיל, שֶׁהֵם הַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה וְהָעֹשֶׁר, הַזּוֹכֶה בָּהֶם הוּא נִכְבָּד מֵעַצְמוֹ בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם, וְאַף אִם הַבְּרִיּוֹת לֹא יְכַבְּדוּהוּ בַּעֲבוּרָם, לְכָךְ חִבֵּר הַתַּנָּא לְזֶה וְאָמַר מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ וְהוּא נִכְבָּד בְּעַצְמוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִהְיֶה מְכֻבָּד מֵאֲחֵרִים, יְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת:

Bartenura on Pirkei Avot 4:1:7

"Who is honored": Because [of the fact] that one who merits to have these three things that are mentioned above - which are wisdom, might and riches - is automatically honored in the eyes of God and man, even if the [people] do not [fully] honor him on their account; hence the teacher appended [the following] to this and said, "Someone who has these traits and is honored automatically, what can he do to be [properly] honored by others? He should honor others."

רבינו יונה על פרקי אבות ד׳:א׳:א׳

בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם. אמרו חכמי האומות כי היודע כל החכמות אם אינו אוהב החכמה אינו חכם אלא טפש הוא אחר שאינו אוהב החכמה כי היא הדעת. אך האוהב אותה ומתאוה אליה אע"פ שאינו יודע כלום הרי זה נקרא חכם שעל כל פנים תשיג אל החכמה האמיתית ודעת אלקים תמצא. ועל זה אמר בן זומא איזהו חכם הלומד מכל אדם שכל כך אוהב החכמה ומתאוה אליה ששואל לכל אדם ואף מי שאינו יודע כי אם דבר (אחר) [אחד] ילמד ממנו ואז יצליח דרכו ואז ישכיל. ועל זה נקרא חכם שנאמר מכל מלמדי השכלתי שכן אמר דוד ע"ה שלמד מכל אדם ולא היה אומר זה אינו יודע כמוני כי מכלם למד והשכיל. משל לאדם שהפסיד כלי קטן והלא מכל אדם מבקש אותו:

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 4:1:1

Ben Zoma said, "Who is the wise one? He who learns from all men: The sages of the nations of the world have said one who knows all of the wisdoms [yet] does not love wisdom is not a wise man but a fool. As he does not love knowledge, which is intelligence. However, one who loves and desires it - even though he does not know anything - behold, this one is called a wise man. In any event, he will reach true wisdom and find knowledge of God. And about this Ben Zoma said, "Who is the wise one? He who learns from all men" - as so much does he love wisdom that he asks [it] from every person. And even from the one who only knows (another) [one] thing does he learn; and then his path becomes successful and he will become enlightened. And because of this he is called a wise one, as it says, "I have acquired understanding from all my teachers" (Psalms 119:99). As so did David, peace be upon him, say - that he learned from every person; and he did not say, "This one is not as knowledgeable as I." Rather he learned from them all and became enlightened. There is a metaphor [relevant to this] about a man that lost a small vessel - would he not seek it from every man?

רבינו יונה על פרקי אבות ד׳:א׳:ג׳

שנאמר טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלוכד עיר. ארך אפים נקרא המאריך אפו ואין רצונו להנקם מיד אך ממתין שעה ומקום לנקום נקמתו. כי הכעסן ומתנקם מיד מחבל את מעשיו ובלא דעת הוא עושה. ועל זה אמר שלמה ע"ה טוב ארך אפים מגבור המאריך אפו אע"פ שאינו מוחל מתוך כעסו אלא שמניח הדבר להנקם אחר זמן יותר היא גבורת הלב מן הגבור במלחמה שגם בלא דעת יהיה גבור להלחם. והמושל ברוחו שהוא יותר ממאריך אפים כי מתוך הכעס הוא מוחל מאשר הוא ירא את דבר ה' הוא גבור מלוכד עיר אע"פ שיש לו שני דברים גבורת הלב וחכמה כמו שנא' (משלי כ"א כ"ב) עיר גברים עלה חכם וירד עוז מבטחה. כי בגבורת הלב והחכמה העצה הנכונה לכדו העיירות. ועל זה נאמר (מלכים ב' י"ח כ') עצה וגבורה למלחמה. ומושל ברוחו גדול וחשוב מכל זה ונמצא כובש את יצרו מכל דבר רע:

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 4:1:3

as it says, "slowness to anger is better than a mighty person and the ruler of his spirit than the conqueror of a city." (Proverbs 16:32): Slowness to anger [describes] the one who holds his anger and his will is not to take revenge immediately, but to wait for the time and place of his vengeance. As the angry one that takes revenge immediately, confounds his actions and acts without intelligence. And about this, Shlomo, peace be upon him, stated, "slowness to anger is better than a mighty person." The one who holds his anger - even though he does not forgive during his anger - since he leaves the matter of revenge until later, [shows] more might of the heart than the mighty one in war; as also without intelligence can he be mighty in fighting. But "the ruler of his spirit" - which is more than one who is slow of anger, since he forgives during his anger, as he fears the word of God - is mightier "than the conqueror of a city." [This is] even though [the latter] has two things - might of the heart and wisdom, as it is stated (Proverbs 21:22), "A wise man climbed to a city of warriors, and brought down its mighty stronghold." As it is with might of the heart, wisdom and correct counsel that they conquer cities. And about this it is stated (II Kings 18:20), "counsel and might for war." And the ruler of his spirit is greater and more significant than all of this and he comes out overcoming his impulse from all bad things.

רבינו יונה על פרקי אבות ד׳:א׳:ד׳

איזהו עשיר השמח בחלקו. האומר די לי בחלקי אחר שאני יכול לפרנס את עצמי ואת ביתי ולעסוק בתורה. מה לי לממון אחר אך להיות לי כדי צרכי ולהקים את דבר ה'. כי מי שאינו שמח בחלקו ואינו שבע במה שנתן לו השם ית' עני הוא כמו שמפורש בפסוק (משלי ט"ו ט"ו) כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד. ר"ל כל ימי עני המתאוה לממון רעים (קהלת ה' ט') אהב כסף לא ישבע כסף. אך טוב לב ושמח בחלקו כל ימיו טובים (כי מי) [כמו] העושה משתה תמיד. על כן מדה טובה היא עד מאד להיות שמח בחלקו והוא הנקרא עשיר אחר שהשם ית' נתן לו במה שיתפרנס ויעסוק בתורה ובמצות. כי מה יתרון לאדם בכל עמלו אך לקיים את התורה והמצות:

Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 4:1:4

Who is the rich one? He who is happy with his lot: [This is] the one who says, "I have enough with my lot: since I am able to support myself and my household and to engage in Torah [study], what is there [for] me with [any] other money - it is only for me to have what I need and to uphold the word of God." As one who is not happy with his lot and is not satisfied with what God, may He be blessed, gave him is a poor person; as it is explained in the verse (Proverbs 15:15), "All the days of a poor man are bad, but one with a good heart has a constant feast." He wanted to say [in this verse] that all the days of a 'poor man' that desires money are bad - 'a lover of money never has his fill of money': but all the days of the one with a good heart, who is happy with his lot, are good (as the one) [like] one who makes a constant feast. Hence it is an extremely good trait to be happy with his lot. And he is called rich, since God, may He be blessed, gave him with what to support himself and engage in Torah and in the commandments. As 'what is the advantage to man in all of his toil,' except to fulfill the Torah and the commandments.

R Stephen Slater

Topics