חק לישראל - פרשת מקץ יום שלישי
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareתורה
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
מא (יא) וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃
וַחֲלֵמְנָא חֶלְמָא בְּלֵילְיָא חַד אֲנָא וָהוּא גְּבַר כְּפִשְׁרַן חֶלְמֵיהּ חֲלֵמְנָא:
(יב) וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתׇּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃
וְתַמָּן עִמָּנָא עוּלֵם עִבְרָאָה עַבְדָא לְרַב קָטוֹלַיָּא וְאִשְׁתָּעֵינָא לֵיהּ וּפָשַׁר לָנָא יָת חֶלְמָנָא גְּבַר כְּחֶלְמֵיהּ פָּשָׁר:
(יג) וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃
וַהֲוָה כְּמָא דִי פָּשַׁר לָנָא כֵּן הֲוָה יָתִי אֲתֵיב עַל שִׁמּוּשִׁי וְיָתֵיהּ צְלָב:
(יד) וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃
וּשְׁלַח פַּרְעֹה וּקְרָא יָת יוֹסֵף וְאַרְהִיטוֹהִי מִן בֵּית אֲסִירֵי וְסַפַּר וְשַׁנִּי כְסוּתֵיהּ וְעַל לְוַת פַּרְעֹה:
(טו) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃
וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף חֶלְמָא חֲלֵמִית וּפָשַׁר לֵית לֵיהּ וַאֲנָא שִׁמְעֵית עֲלָךְ לְמֵימַר דְּאַתְּ שָׁמַע חֶלְמָא לְמִפְשַׁר יָתֵיהּ:
41 (11) and we dreamed a dream in one night, I and he; we dreamed each man according to the interpretation of his dream.
(12) And there was there with us a young man, a Hebrew, servant to the officer of the guard; and we told him, and he interpreted to us our dreams; to each man according to his dream he did interpret.
(13) And it came to pass, as he interpreted to us, so it was; I was restored to my office, and he was hanged.
(14) Then Par῾o sent and called Yosef, and they brought him hastily out of the dungeon: and he shaved himself, and changed his garments, and came in to Par῾o.
(15) And Par῾o said to Yosef, I have dreamed a dream, and there is none that can interpret it: and I have heard say of thee, that thou canst understand a dream to interpret it.
נביאים
ג (כה) וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ גִּזְר֛וּ אֶת־הַיֶּ֥לֶד הַחַ֖י לִשְׁנָ֑יִם וּתְנ֤וּ אֶֽת־הַחֲצִי֙ לְאַחַ֔ת וְאֶֽת־הַחֲצִ֖י לְאֶחָֽת׃
וַאֲמַר מַלְכָּא פְּסוּקוּ יַת רַבְיָא חַיָא לִתְרֵין גִזְרִין וְהָבוּ פַלְגָא לַחֲדָא וּפַלְגָא לַחֲדָא:
(כו) וַתֹּ֣אמֶר הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר־בְּנָ֨הּ הַחַ֜י אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ כִּֽי־נִכְמְר֣וּ רַֽחֲמֶ֘יהָ֮ עַל־בְּנָהּ֒ וַתֹּ֣אמֶר ׀ בִּ֣י אֲדֹנִ֗י תְּנוּ־לָהּ֙ אֶת־הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת אַל־תְּמִיתֻ֑הוּ וְזֹ֣את אֹמֶ֗רֶת גַּם־לִ֥י גַם־לָ֛ךְ לֹ֥א יִהְיֶ֖ה גְּזֹֽרוּ׃
וַאֲמַרַת אִתְּתָא דִי בְרָה חַיָא לְמַלְכָּא אֲרֵי אִתְגְלָלוּ רַחֲמָהָא עַל בְּרָהּ וַאֲמַרַת בְּבָעוּ רִבּוֹנִי הָבוּ לָהּ יַת רַבְיָא חַיָא וּמִקְטַל לָא תִקְטְלוּנֵיהּ וְדָא אֲמַרָא אַף דִלִי אַף דִילָךְ לָא יְהֵי פְּסוּקוּ:
(כז) וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר תְּנוּ־לָהּ֙ אֶת־הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת לֹ֣א תְמִיתֻ֑הוּ הִ֖יא אִמּֽוֹ׃ {ס}
וַאֲתֵיב מַלְכָּא וַאֲמַר הָבוּ לָהּ יַת רַבְיָא חַיָא וּמִקְטַל לָא תִקְטְלוּנֵיהּ הִיא אִמֵיהּ:
(כח) וַיִּשְׁמְע֣וּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַמִּשְׁפָּט֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפַ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־חׇכְמַ֧ת אֱלֹהִ֛ים בְּקִרְבּ֖וֹ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃ {ס}
וּשְׁמָעוּ כָל יִשְׂרָאֵל יַת דִינָא דְדָן מַלְכָּא וּדְחִילוּ מִן קֳדָם מַלְכָּא אֲרֵי חֲזוֹ אֲרֵי חוּכְמְתָא מִן קֳדָם יְיָ בִּמְעוֹהִי לְמֶעְבַּד דִינָא:
ד (א) וַֽיְהִי֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
וַהֲוָה מַלְכָּא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל:
3 (25) And the king said, Divide the living child in two, and give half to the one, and half to the other.
(26) Then spoke the woman whose child was the living one to the king, for her love was enkindled towards her son, and she said, O my lord, give her the living child, but do not slay it. But the other said, Let it be neither mine nor thine, but divide it.
(27) Then the king answered and said, Give her the living child, and do not slay it: she is its mother.
(28) And all Yisra᾽el heard of the judgment which the king had judged; and they feared the king: for they saw that the wisdom of God was in him, to do judgment.
4 (1) So king Shelomo was king over all Yisra᾽el.
כתובים
ט (ז) יֹ֤סֵ֨ר ׀ לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ׃
דְרָדֵי מְמִיקְנָא נָסֵיב לֵיהּ צַעֲרָא וּמַכְסְנוּתָא לְרַשִׁיעָא מוּמָא הוּא לֵיהּ:
(ח) אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃
לָא תְכוּס לִמְמִקְנָא דְלָא נִסְנְיָךְ אֲכֵיס לְחַכִּימָא דְנִרְחֲמָךְ:
(ט) תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח׃
אֲלֵיף לְחַכִּימָא וְיִתְחַכֵּם תּוּב אוֹדַע לְצַדִיקָא וְיוֹסֵף מַנְדְעָא:
(י) תְּחִלַּ֣ת חׇ֭כְמָה יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים בִּינָֽה׃
שֵׁירוּי דְחָכְמְתָא דְחַלְתֵּיהּ דֶאֱלָהָא וִידִיעֲתָא דְקַדִישֵׁי בְיוּנָא:
(יא) כִּי־בִ֭י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃
מְטוּל דְבָהּ נִסְגְיָן יוֹמָתָךְ וְיוֹסְפוּן לָךְ שְׁנַיָא דְחַיֵי:
9 (7) He who corrects a scorner brings shame on himself: and he who rebukes a wicked man brings on himself his blemish.
(8) Do not reprove a scorner, lest he hate thee: rebuke a wise man, and he will love thee.
(9) Give instruction to a wise man, and he will be yet wiser: teach a just man, and he will increase in learning.
(10) The fear of the Lord is the beginning of wisdom: and the knowledge of holy matters is understanding.
(11) For by me thy days shall be multiplied, and the years of thy life shall be increased.
משנה
א. הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעְלֵךְ, וְנִסֵּת, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַעְלָהּ, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵט מִזֶּה וּמִזֶּה. וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה וְלֹא פֵרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת, לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה. אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה, תַּחֲזִיר. וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ, וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין לֹא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וְלֹא בַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל, נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, וּבַת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר, וּבַת כֹּהֵן מִן הַתְּרוּמָה. וְאֵין יוֹרְשִׁים שֶׁל זֶה וְיוֹרְשִׁים שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁים אֶת כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם מֵתוּ, אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הָרִאשׁוֹן זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ מֵאָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, וְאֵין הַוָּלָד מִמֶּנּוּ מַמְזֵר. וְאִם נִסֵּת שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לוֹ:
ב. נִסֵּת עַל פִּי בֵית דִּין, תֵּצֵא, וּפְטוּרָה מִן הַקָּרְבָּן. לֹא נִסֵּת עַל פִּי בֵית דִּין, תֵּצֵא, וְחַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן. יָפֶה כֹּחַ בֵּית דִּין, שֶׁפּוֹטְרָהּ מִן הַקָּרְבָּן. הוֹרוּהָ בֵית דִּין לִנָּשֵׂא, וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה, חַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן, שֶׁלֹּא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לִנָּשֵׂא:
ג. הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעְלֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנֵךְ, וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ, חִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים, תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר. אָמְרוּ לָהּ, מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלֵךְ, וְנִתְיַבְּמָה, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ, חִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים, תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר. אָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעְלֵךְ, וְנִסֵּת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ, קַיָּם הָיָה וּמֵת, תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן מַמְזֵר, וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר. אָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעְלֵךְ, וְנִתְקַדְּשָׁה, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַעְלָהּ, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֲרוֹן גֵּט, לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. אֶת זוֹ דָרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ (ויקרא כא), וְלֹא מֵאִישׁ שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ:
ד. מִי שֶׁהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּאת אִשְׁתּוֹ, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לוֹ. הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. וְאִם מֵתָה רִאשׁוֹנָה, מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה. אָמְרוּ לוֹ, מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ, קַיֶּמֶת הָיְתָה, וּמֵתָה, הַוָּלָד רִאשׁוֹן מַמְזֵר, וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁפּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְכָל שֶׁאֵין פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֵינוֹ פוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ:
ה. אָמְרוּ לוֹ, מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ, מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ, מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ, מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ, וְנִמְצְאוּ כֻלָּן קַיָּמוֹת, מֻתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, בַּשְּׁלִישִׁית, וּבַחֲמִישִׁית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה, מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ:
ו. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוּא פוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין, וְהָאַחִים פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא פוֹסֵל תְּחִלָּה, וְהָאַחִין פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף. כֵּיצַד, בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין. בָּאוּ עָלֶיהָ אַחִין, וְעָשׂוּ בָהּ מַאֲמָר, נָתְנוּ גֵט אוֹ חָלְצוּ, פָּסְלוּ עַל יָדוֹ:
ז. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, פָּסַל עַל יָדוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא פָסַל:
ח. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עַל צָרָתָהּ, פָּסַל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא פָסָל. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וּמֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת, הֲרֵי זוֹ פְטוּרָה:
ט. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וּמִשֶּׁהִגְדִּיל נָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וּמֵת, אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל, הָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, וְהַשְּׁנִיָּה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מְיַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה. אֶחָד שֶׁהוּא בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְאֶחָד שֶׁהוּא בֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת:
1. With regard to a woman whose husband went overseas, and witnesses came and they said to her: Your husband is dead, and she married another man on the basis of this testimony, and afterward her husband came back from out of the country, she must leave both this man and that one, as they are both forbidden to her. And she requires a bill of divorce from this one and that one. And furthermore, she has a claim to neither payment of her marriage contract, nor the profits of her property used by either of them, nor sustenance, nor the worn clothes she brought to the marriage. She has rights to these claims neither against this man nor against that one, i.e., she cannot collect these payments from either her first or second husband. And if she took any of these items from this man or from that one, she must return them to him. And the offspring is a mamzer from this one and from that one. Her child from the second husband is a definite mamzer, as she was never divorced from her first husband, and the Sages decreed that if she returned to her first husband, a child born later from him is also a mamzer. And neither this man nor that man may become impure for her upon her death, if they are priests. And neither this one nor that one is entitled to the rights that stem from the marriage bond: Neither to her found articles, nor to her earnings, nor to the nullification of her vows. If she was a regular Israelite woman, she is disqualified from marrying into the priesthood, as her intercourse with the second husband is considered an act of illicit sexual relations, and the daughter of a Levite is disqualified from partaking of the first tithe, and the daughter of a priest is disqualified from partaking of teruma. And neither the heirs of this man nor the heirs of that one inherit her marriage contract, as she is not considered married to either of them. This clause will be explained in the Gemara. And if they both died childless, the brothers of this one and the brothers of this one must perform ḥalitza and they do not enter into levirate marriage. Rabbi Yosei disagrees with the first tanna and says that she does receive payment of her marriage contract, and the obligation of her marriage contract is upon the property of her first husband. Rabbi Elazar says: The first husband is entitled to her found articles, to her earnings, and to the nullification of her vows. Since her second marriage was an error, the first husband does not forfeit his rights. Rabbi Shimon says an even more far-reaching ruling: Her sexual relations or her ḥalitza with the brothers of the first husband exempts her rival wife, as it is considered a proper levirate marriage or ḥalitza, and certainly she does not require ḥalitza from the brother of the second husband. And if she returns to her first husband, the child from him is not a mamzer. All these halakhot refer to a situation when she married with the permission of the court, after hearing that her husband had died. But if she married without the consent of the court, basing herself entirely on the testimony she heard, and her husband returned, it is permitted for her to return to her first husband. The mishna adds another difference between these two scenarios: If she married by permission of the court, she must leave both of them and she is exempt from bringing the offering, i.e., the sin-offering for her unwitting adultery, as she had the authorization of the court and is therefore considered to have acted under duress.
2. If, however, she did not marry by permission of the court, she must leave her second husband and is liable to bring an offering for mistakenly having relations with a man forbidden to her. In this regard, the power of the court is greater, as she is exempt from bringing an offering. If the court instructed her to marry on the basis of inaccurate testimony, and she went and ruined herself by engaging in licentious relations outside matrimony, she is liable to bring an offering, as they permitted her only to marry, and not to engage in licentious relations.
3. With regard to a woman whose husband and child went overseas, and witnesses came and said to her: Your husband died and afterward your child died, she does not require levirate marriage, as she had a child when her husband died. And for this reason she married another man. And if afterward they said to her that the matters were reversed, i.e., the child died before the husband, which means that she did require levirate marriage, she is therefore a yevama who married a stranger without ḥalitza and she must consequently leave her second husband. And with regard to the first child, the one born before they heard about the reversal, and the last one, born after they realized who actually died first, each of these children is a mamzer. Conversely, if they said to her: Your child died and afterward your husband died, and she therefore entered into levirate marriage, and afterward they said to her that the matters were reversed, which means she married her husband’s brother when there was no obligation of levirate marriage, she must leave her husband, and the first child and the last one are each a mamzer. If they said to her: Your husband died, and she married, and afterward they said to her that he was alive at the time of her marriage and he later died, she must leave the second husband. And the first child, born when her original husband was still alive, is a mamzer, and the last one, born after his death, is not a mamzer. If they said to her: Your husband died, and she became betrothed to another man, and afterward her husband came, she is permitted to return to him, as betrothal alone does not render her forbidden to her husband. Furthermore, although the last man, i.e., her betrothed, gave her a bill of divorce, he has not thereby disqualified her from marrying into the priesthood. She was never his wife, for the betrothal was invalid, and a bill of divorce given to the wife of another man does not disqualify her. This was taught by Rabbi Elazar ben Matya: The verse states with regard to priests: “Neither shall they take a woman divorced from her husband” (Leviticus 21:7), which indicates: And not one who was divorced from a man who is not her husband, e.g., the second man in this case.
4. In the case of one whose wife went overseas and people came and told him: Your wife is dead, and he married her sister, and afterward his wife came back from overseas, the original wife is permitted to return to him, as his erroneous marriage to her sister is considered licentious sexual relations, and one who has intercourse with his wife’s relatives has not rendered his first wife forbidden to himself. And he is permitted to the relatives of the second woman, e.g., her daughter, and this second woman is permitted to his relatives, e.g., his son, as the marriage was entirely invalid. And if the first woman died he is permitted to the second woman, despite the fact that he has already engaged in forbidden relations with her. If they said to him that his wife is dead, and he married her sister, and afterward they said to him that she was alive when he married the sister and only later died, in this case the first child, born to the sister while his wife was still alive, is a mamzer, as he was born from the union of a man and his sister-in-law, and the last one is not a mamzer. Rabbi Yosei says: Whoever disqualifies others also disqualifies himself, and whoever does not disqualify others does not disqualify himself either. Rabbi Yosei’s obscure statement will be explained by the Gemara.
5. Witnesses said to a husband: Your wife is dead, and he married her paternal sister, and witnesses subsequently told him that his second wife was dead and he married her maternal sister; afterward witnesses said that this one too was dead and he married her paternal sister; finally they told him that she was dead and he married the last woman’s maternal sister, and then they were all discovered to be alive. In this case he is permitted to his first wife, and to the third and to the fifth. Since these women are not sisters, his betrothal to them is effective. Consequently, if he died and one of them entered into levirate marriage, they exempt their rival wives. But he is forbidden to the second and fourth wife, each of whom is the sister of his original wife. Therefore, if he passed away and the yavam had relations with one of them, his relations with any one of them does not exempt her rival wife, as she was forbidden to his brother, which means there was no mitzva of levirate marriage here at all. And if he had relations with the second woman in the aforementioned list after the death of the first, i.e., the first one indeed died but the other rumors were all false, in that case he is permitted to the second and the fourth, who are his lawful wives, and they exempt their rival wives, and he is forbidden to the third and the fifth, the sisters of the women married to him, and the sexual relations of the brother with any one of them does not exempt her rival wife.
6. The mishna addresses a different issue: If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama he thereby disqualifies his brothers from levirate marriage, despite the fact that as a minor he has not acquired the yevama through this act of intercourse, and the brothers likewise disqualify the woman from him if they have intercourse with the yevama. However, there is a difference between them, as he disqualifies them only if he engaged in relations with her first, and the brothers disqualify him whether they had relations first or last. The mishna explains: How so? A boy aged nine years and one day who had relations with his yevama has disqualified his brothers, as they are no longer eligible to marry her. If his brothers had relations with her, or performed levirate betrothal with her, or gave her a bill of divorce, or performed ḥalitza with her, they permanently disqualify him from engaging in relations with her.
7. If a boy aged nine years and one day had sexual relations with his yevama, and afterward his brother, who is also nine years and one day old, had relations with her, the second brother disqualifies her to the first one. Rabbi Shimon says he does not disqualify her.
8. If a minor aged nine years and one day had relations with his yevama, and afterward that same boy had relations with her rival wife, he thereby disqualifies her to himself, and both women are now forbidden to him. Rabbi Shimon says he does not disqualify her. If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama and died, that yevama performs ḥalitza and may not enter into levirate marriage. If the minor married a woman in a regular manner and died, she is exempt from levirate marriage and ḥalitza, as by Torah law a minor cannot marry.
9. If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama, and after he matured he married a different woman and then died childless, if he did not carnally know the first woman after he matured, but only when he was a minor, the first one performs ḥalitza and may not enter into levirate marriage, as she is in essence a yevama who had relations with a minor, and the second woman either performs ḥalitza or enters into levirate marriage, as she is his full-fledged wife. Rabbi Shimon says: The brother consummates levirate marriage with whichever woman he chooses, and performs ḥalitza with the second one. The mishna comments: This is the halakha both for a boy who is nine years and one day old, and also for one who is twenty years old who has not developed two pubic hairs. He has the status of a nine-year-old boy in this regard, as his intercourse is not considered a proper act of intercourse.
גמרא
תָּנוּ רַבָּנָן גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּיר בִּזְמַן הַזֶּה אוֹמְרִים לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּיר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַזֶּה דְּווּיִם דְּחוּפִים סְחוּפִים וּמְטוּרָפִים וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶם. אִם אוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְדַאי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצַת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עוֹנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָּאתָ לְמִדָּה זוּ אָכַלְתָּ חֵלֶב אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְעַכְשָׁיו אָכַלְתָּ חֵלֶב עָנוּשׁ כָּרֵת חִלַּלְתָּ שַׁבָּת עָנוּשׁ סְקִילָה. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ מַתַּן שְׂכָרָן. אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לַצַדִּיקִים וְיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל לֹא רוֹב טוֹבָה וְלֹא רוֹב פּוּרְעָנוּת. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו קִבֵּל מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. נִשְׁתַּיְּירוּ בוֹ צִיצִין הַמְּעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה חוֹזְרִין וּמָלִין אוֹתוֹ שֵׁנִית. נִתְרַפָּא מַטְבִּילִין אוֹתוֹ מִיָּד וּשְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצַת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. טָבַל וְעָלָה הֲרֵי הוּא כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דְּבָרָיו. אִשָּׁה. נָשִׁים מוֹשִׁיבוֹת אוֹתָהּ בְּמַיִם עַד צַוָּארָהּ וּשְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹמְדִים לָהּ מִבַּחוּץ וּמוֹדִיעִין אוֹתָהּ מִקְצַת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר. וּבְמָקוֹם שֶׁנִּדָּה טוֹבֶלֶת שָׁם גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר טוֹבְלִין וְכָל דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ בַּטְּבִילָה חוֹצֵץ בְּגֵר וּבְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וּבְנִדָּה:
§ The Sages taught in a baraita: With regard to a potential convert who comes to a court in order to convert, at the present time, when the Jews are in exile, the judges of the court say to him: What did you see that motivated you to come to convert? Don’t you know that the Jewish people at the present time are anguished, suppressed, despised, and harassed, and hardships are frequently visited upon them? If he says: I know, and although I am unworthy of joining the Jewish people and sharing in their sorrow, I nevertheless desire to do so, then the court accepts him immediately to begin the conversion process.
And the judges of the court inform him of some of the lenient mitzvot and some of the stringent mitzvot, and they inform him of the sin of neglecting the mitzva to allow the poor to take gleanings, forgotten sheaves, and produce in the corner of one’s field, and about the poor man’s tithe. And they inform him of the punishment for transgressing the mitzvot, as follows: They say to him: Be aware that before you came to this status and converted, had you eaten forbidden fat, you would not be punished by karet, and had you profaned Shabbat, you would not be punished by stoning, since these prohibitions do not apply to gentiles. But now, once converted, if you have eaten forbidden fat you are punished by karet, and if you have profaned Shabbat, you are punished by stoning.
And just as they inform him about the punishment for transgressing the mitzvot, so too, they inform him about the reward granted for fulfilling them. They say to him: Be aware that the World-to-Come is made only for the righteous, and if you observe the mitzvot you will merit it, and be aware that the Jewish people, at the present time, are unable to receive their full reward in this world;
they are not able to receive either an abundance of good nor an abundance of calamities, since the primary place for reward and punishment is in the World-to-Come. And they do not overwhelm him with threats, and they are not exacting with him about the details of the mitzvot.
If he accepts upon himself all of these ramifications, then they circumcise him immediately. If there still remain on him shreds of flesh from the foreskin that invalidate the circumcision, they circumcise him again a second time to remove them. When he is healed from the circumcision, they immerse him immediately, and two Torah scholars stand over him at the time of his immersion and inform him of some of the lenient mitzvot and some of the stringent mitzvot. Once he has immersed and emerged, he is like a born Jew in every sense.
For the immersion of a woman: Women appointed by the court seat her in the water of the ritual bath up to her neck, and two Torah scholars stand outside the bath house so as not to compromise her modesty, and from there they inform her of some of the lenient mitzvot and some of the stringent mitzvot.
The procedure applies for both a convert and an emancipated slave who, upon immersion at the time of his emancipation, becomes a Jew in every sense. And in the same place that a menstruating woman immerses, i.e., in a ritual bath of forty se’a of water, there a convert and an emancipated slave also immerse. And anything that interposes between one’s body and the water of the ritual bath with regard to immersion of a ritually impure person, in a manner that would invalidate the immersion, also interposes and invalidates the immersion for a convert, and for an emancipated slave, and for a menstruating woman.
זוהר
וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (תהלים מ''ט) לָמָּה אִירָא בִימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי, תָּא חֲזֵי תְּלָת אִינָן דְּדָחֲלִין וְלָא יָדְעִין מִמַּה דָּחֲלִין וְאוֹקְמוּהָ, אֲבָל אִית מַאן דְּדָחִיל וְלָא יָדַע מִמַּה אִיהוּ דָּחִיל בְּגִין אִנּוּן חַטָּאֵי דְּלָא יָדַע דְּאִנּוּן חַטָּאִין וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ וְאִיהוּ דָּחִיל מִימֵי רָע מַאן אִנּוּן יְמֵי רָע אִלֵּין אִנּוּן יוֹמִין דְּאִנּוּן אִזְדַּמְּנָן בְּהַהוּא רָע וּמַאן אִנּוּן (ד''א אִיהוּ) דָּא יֵצֶר הָרַע דְּאִיהוּ אִקְּרֵי רָע וְאִית לֵיהּ יוֹמִין יְדִיעָן דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ רָשׁוּ בְּעָלְמָא לְאַסְטָאָה לְכָל אִנּוּן דִּמְסָאֲבֵי אָרְחַיְהוּ דְּמַאן דְּאָתֵי לְאִסְתַּאָבָא מְסָאֲבֵי לֵיהּ וְאִלֵּין אִנּוּן אִקְּרוּן יְמֵי רָע וְאִלֵּין מְמַנָּן עַל אִנּוּן חוֹבִין דְּדָשִׁין בְּהוּ בְּנֵי נְשָׁא בַּעֲקֵבַיְהוּ, תָּא חֲזֵי כָּל אִנּוּן דִּמְסָאֲבֵי אָרְחַיְהוּ כַּמָּה חֲבִילֵי טְהִירִין אִזְדַּמְּנָן לְגַבַּיְהוּ וּמְסָאֲבֵי לְהוּ, בְּאָרְחָא דְּבָעֵי בַּר נַשׁ לְמֵיהַךְ בְּהַהוּא אָרְחָא מְדַבְּרִין לֵיהּ מַמָּשׁ, אָתֵי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכָּאָה כַּמָּה אִנּוּן דִּמְסַיְּעִין לֵיהּ, הָא תָּנֵינָן דְּכַד בַּר נַשׁ קָם בְּצַפְרָא בָּעֵי לְאַסְחָאָה יְדוֹי מִגּוֹ נָטְלָא דְּמַיָּא דְּאִיהוּ מָאנָא לִטּוֹל מִנֵּיהּ מַיָּא מִגּוֹ מָאן דְּאַסְחֵי יְדוֹי בְּקַדְּמִיתָא כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ, וְתָא חֲזֵי בְּגִין נָטְלָא דָּא אוֹקִימְנָא מִלָּה וְתוּ דְּבָעֵי לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְנַטָּלָא יָדָא יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא בְּגִין לְשַׁלְּטָאָה יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא וְיִסְתְּחֵי יְמִינָא מִן שְׂמָאלָא וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ נְטִילָא וְעַל דָּא מַאן דְּנָטִיל יְדוֹי יִטּוֹל יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא לְאַשְׁלָטָא יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא בְּגִין דְּלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְיֵצֶר הָרַע לְשַׁלְּטָאָה כְּלָל וְהָא אוֹקִימְנָא, תָּא חֲזֵי בְּשַׁעְתָּא דְּדִינָא בִּישָׁא שָׁלְטָא לָא אָתִיב יָדֵיהּ מִלְּאַבְאָשָׁא, וּבְשַׁעְתָּא דִּימִינָא שָׁלְטָא עַל עַמִּין עכו''ם לְתַבְּרָא לוֹן חָיִיס קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלַיְהוּ וְלָא שָׁצֵי לוֹן, וּבְגִין כָּךְ כָּל מַאן דְּאִיהוּ חָטֵי בְּאִנּוּן חַטָּאִין דְּדָשׁ בְּהוּ בְּרַגְלוֹי לָא יָדַע בְּהוּ וְדָחִיל תָּדִירָא, דָּוִד מַלְכָּא הַוָּה אִסְתַּמָּר תָּדִיר מֵחוֹבִין אִלֵּין וְכַד הַוָּה נָפִיק לִקְרָבָא הַוָּה מְפַשְׁפֵּשׁ לוֹן וְעַל דָּא לָא דָּחִיל לְאַגָּחָא עִמְּהוֹן קְרָבָא. וְתָא חֲזֵי אַרְבַּע מְלָכִין הֲווּ מַאן דְּשָׁאִיל דָּא לָא שָׁאִיל דָּא. דָּוִד אָמַר (תהלים י''ח) אֶרְדוֹף אוֹיְבַי וְאַשִׂיגֵם וְלָא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם מַאי טַעֲמָא בְּגִין דַּהֲוָה אִסְתַּמָּר מֵאִלֵּין חוֹבִין וְלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְשַׂנְאוֹי לְשַׁלְּטָאָה וְעַל דָּא בָּעֵי לְמִרְדָף אַבַּתְרַיְהוּ תָּדִיר וְלָא יִרְדְּפוּן אִנּוּן אַבַּתְרֵיהּ לְמִתְבָּע חוֹבוֹי וְיִפּוֹל בְּיָדַיְהוּ, אָסָא הַוָּה דָּחִיל יַתִּיר אַף עַל גַּב דַּהֲוָה מְפַשְׁפֵּשׁ בַּחַטָּאוֹי וְלָא כְּדָוִד מַלְכָּא אִיהוּ, בָּעֵי לְמִרְדָף אַבַּתְרַיְהוּ וְלָא יַגִּיחַ לוֹן וְיִקְטוֹל לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָךְ הַוָּה דִּכְתִיב (ד''ה ב' י''ד) וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ וְגוֹ' וּכְתִיב וַיִּגּוֹף יְיָ אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנוּסוּ הַכּוּשִׁים (וְכֵן) דָּוִד מַה כְּתִיב בֵּיהּ (שמואל א' ל') וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעָרֶב לַמָּחֳרָתָם אֲבָל אָסָא אִיהוּ רָדִיף וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחֵי, יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אוֹף הָכִי נַמֵּי הַוָּה שָׁאִיל וְאָמַר לָא יָכִילְנָא לְמִרְדָף וְלָא לְקַטָּלָא אֶלָּא אֲנָא אֲזַמֵּר וְאַתְּ קָטִיל לוֹן בְּגִין דְּלָא הַוָּה מְפַשְׁפֵּשׁ כָּל כָּךְ כְּאָסָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד לֵיהּ הָכִי דִּכְתִיב (ד''ה ב' כ) וּבְעֵת הֵחֵלוּ בְּרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן יְיָ מַאֲרָבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגְפוּ, חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אוֹף הָכִי נַמֵּי אָמַר אַנָּא לָא יָכִילְנָא לָא לְזַמָּרָא וְלָא לְמִרְדָף וְלָא לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּגִין דְּדָחִיל מֵאִלֵּין חוֹבִין דְּקָאֲמָרָן מַה כְּתִיב (מלכים ב' י''ט) וַיְהִי בַלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְיָ וַיַּךְ בְּמַחֲנֶה אֲשׁוּר מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים, וְחִזְקִיָּה הַוָּה יָתִיב בְּבֵיתֵיהּ וְשָׁכִיב בְּעַרְסֵיהּ וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטִיל לוֹן, וּמַה צַדִּיקִים אִלֵּין הֲווּ דָּחֲלִין מֵאִלֵּין חוֹבִין שְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, בְּגִין כָּךְ אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְאִסְתַּמָּרָא מֵאִלֵּין חוֹבִין וּלְפַשְׁפְּשָׁא בְּהוֹן כִּדְקָאֲמָרָן בְּגִין דְּלָא יִשְׁלְטוּן עֲלוֹי אִנּוּן יְמֵי רָע דְּלָא מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ, תָּא חֲזֵי וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלוּ בְּיָדֵיהּ אִיהוּ רָחִים עֲלַיְהוּ בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים, וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ דְּאִנּוּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אָתוּ מִסִטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא וְעַל דָּא לָא רָחִימוּ עֲלֵיהּ דְּהָא כָּל אִנּוּן מָארֵיהוֹן דְּדִינָא קַשְׁיָא לָא מְרַחֲמֵי עֲלַיְהוּ דְּבֵי נְשָׁא בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלֵי בְּיָדַיְהוּ וּבְגִין כָּךְ אָמַר דָּוִד (תהלים מ''ט) לָמָּה אִירָא יָרֵאתִי לֹא כְּתִיב אֶלָּא אִירָא (אֶלָּא) דְּאִית (נ''א דְּלֵית) לִי לְמִדְחָל מֵאִנּוּן יְמֵי רָע כִּדְקָאֲמָרָן, עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי, מַאן עֲקֵבַי אִלֵּין אִנּוּן בְּרָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא דִּכְתִיב (כְּרֵאשִׁית כ''ה) וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו דָּא הוּא עֲקֵיבָא וְאִנּוּן עֲקֵבִין דְּמִסְתַּכְּלִין בְּהוּ תָּדִיר בְּהַהוּא חוֹבָא דְּדָשׁ בֵּיהּ בַּר נַשׁ תָּדִיר בְּעִקְבוֹי, תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב (יְשַׁעְיָה ה') הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה, בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא דְּדָשׁ בֵּיהּ בְּעִקְּבָא וְלָא חַיִּשׁ עֲלֵיהּ וּלְבָתַר אִתְתַּקַּף וְאִתְעֲבִיד (בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא) כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה, וְאִתְתַּקַּף הַהוּא חַטָּאָה וְאַסְטֵי לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּיָדְעִין לְאִסְתַּמָּרָא מֵחוֹבֵיהוֹן וְאִנּוּן מְפַשְׁפְּשִׁין תָּדִיר בְּעוֹבְדַיְהוּ בְּגִין דְּלָא יִשְׁתַּכַּח עֲלַיְהוּ מְקַטְרְגָא בְּהַאי עָלְמָא וְלָא יִסְטוּן עֲלַיְהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי דְּהָא אוֹרַיְתָא מְתַקְּנָא לְהוּ אָרְחִין וּשְׁבִילִין לְמֵיהַךְ בְּהוּ דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי ג') דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:
וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְגוֹ': רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהלים מ''ט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי. בֹּא וּרְאֵה שְׁלֹשָה הֵם שֶׁמְּפַחֲדִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מִמַּה הֵם מְפַחֲדִים וּבֵאָרוּהוּ. נוֹסָף עַל אֵלּוּ שָׁלֹש, יֵשׁ מְפַחֵד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמַּה מְפַחֵד, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל חַטָּאִים שֶׁחָטָא, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם חַטָּאִים, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהֶם, וְהוּא מִתְיָרֵא מִימֵי רָע. מַה הֵם יְמֵי רָע. אֵלּוּ הֵם יָמִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִהְיוֹת בְּאוֹתוֹ הָרַע. וּמִי הֵם, זֶהוּ יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא נִקְרָא רָע, וְיֵשׁ לוֹ יָמִים יְדוּעִים, שֶׁנִּתָּן לוֹ רְשׁוּת בָּעוֹלָם לְהַשְּׂטוֹת לְכָל אֵלּוּ הַמְּטַמְּאִים דַּרְכָּם. כִּי מִי שֶׁבָּא לְהִטָּמֵא מְטַמְּאִים אוֹתוֹ. וְאֵלּוּ הֵם שֶׁנִּקְרָאִים יְמֵי רָע, וְהֵם מְמוּנִים לְהַעֲנִישׁ בָּהֶם, עַל אֵלּוּ עֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו. בֹּא וּרְאֵה כָּל אֵלּוּ הַמְּטַמְּאִים דַּרְכָּם, כַּמָּה חֲבִילוֹת מַזִּיקִים נוֹעָדִים לָהֶם, וּמְטַמְּאִים אוֹתָם. בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לָלֶכֶת, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ מַמָּשׁ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ. אָדָם הַבָּא לְהִטָּהֵר כַּמָּה הֵם הַמְּסַיְּעִים אוֹתוֹ. הֲרֵי לָמַדְנוּ, כְּשֶׁהָאָדָם קָם בַּבֹּקֶר, צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו מִן נַטְלָא דְּמַיִם, שֶׁהוּא כְּלִי לִטּוֹל מַיִם מִמֶּנּוּ. וְיִטוֹל מִמִּי שֶׁכְּבָר נָטַל יָדָיו. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ. וּבֹא וּרְאֵה בִּשְׁבִיל נַטְלָא זוֹ לָמַדְנוּ הַדָּבָר. וְעוֹד, לָמַדְנוּ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִטּוֹל יַד יָמִין בְּיַד שְׂמֹאל, שֶׁהַשְּׂמֹאל יְשַׁמֵּשׁ אֶת הַיָּמִין, כְּדֵי לְהַשְּׁלִיט הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל, וְיִתְרַחֵץ הַיָּמִין מִן הַשְּׂמֹאל וּמִשּׁוּם זֶה הוּא הַנְּטִילָה. שֶׁהַנְּטִילָה בָּאָה לְהַשְּׁלִיט הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל. וְעַל כֵּן מִי שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו, יִטּוֹל הַיָּמִין בִּשְׂמֹאל, לְהַשְׁלִיט הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לָתֵת מָקוֹם לַיֵּצֶר הָרַע לִשְׁלוֹט כְּלָל. בֹּא וּרְאֵה בְּשָׁעָה שֶׁדִּין הָרַע שׁוֹלֵט אֵינוֹ מֵשִׁיב יָדָיו מִלְּהָרַע. וּבְשָׁעָה שֶׁהַיָּמִין שׁוֹלֵט עַל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְשָׁבְרָם, מְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ מְכַלֶּה אוֹתָם. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל מִי שֶׁחוֹטֵא בְּאֵלּוּ הַחַטָּאִים שֶׁאָדָם דָּשׁ בְּרַגְלָיו, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁחָטָא, וְהוּא מְפַחֵד תָּמִיד. דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הָיָה נִשְׁמָר תָּמִיד מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת, וּכְשֶׁיָּצָא לַמִּלְחָמָה, הָיָה מְחַפֵּשׂ בָּהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, וְעַל כֵּן לֹא הָיָה מִתְיָרֵא, לַעֲרֹךְ עִמָּהֶם מִלְחָמָה. וּבֹא וּרְאֵה, אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁשָּׁאַל זֶה, לֹא שָׁאַל זֶה. דָּוִד אָמַר, (תהלים י''ח) אֶרְדֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. מַהוּ הַטַּעַם, הוּא מִשּׁוּם, שֶׁהָיָה נִשְׁמָר מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בְּרַגְלָיו, וְלֹא נָתַן מָקוֹם לְשׂוֹנְאָיו לִשְׁלוֹט. וְעַל כֵּן, רָצָה הוּא לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם לֹא יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו, לְקַטְרֵג עַל עֲוֹנוֹתָיו, וְיִפֹּל בִּידֵיהֶם. אָסָא, הָיָה מִתְיָרֵא יוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְחַפֵּשׂ בַּחֲטָאָיו, וְלֹא כָּל כָּךְ כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, הוּא רָצָה לִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם, אַחַר אוֹיְבָיו, וְלֹא יִלָּחֵם עִמָּהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַהֲרֹג אוֹתָם. וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב (דה''י ב' י''ד) וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְגוֹ', וּכְתִיב וַיִּגּוֹף ה' אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְגוֹ'. וְדָוִד מַה כָּתוּב בּוֹ, (שמואל א' ל') וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לַמָּחֳרָתָם. אֲבָל אָסָא, הוּא רָדַף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכָּה. יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, גַּם כֵּן הָיָה מְבַקֵּשׁ, וְאָמַר, אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לִרְדֹף, וְלֹא לַהֲרֹג אוֹתָם, אֶלָּא אֲנִי אֲזַמֵּר, וְאַתָּה תַּהֲרֹג אוֹתָם. וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה מְחַפֵּשׂ בַּחֲטָאָיו כָּל כָּךְ כְּמוֹ אָסָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לוֹ כֵּן, שֶׁכָּתוּב, (ד''ה ב' כ') וּבָעֵת הֵחֵלוּ בְּרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה' וְגוֹ' וַיִּנָּגְפוּ. חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, גַּם כֵּן אָמַר, אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לֹא לְזַמֵּר, וְלֹא לִרְדֹף, וְלֹא לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. מַה כָּתוּב, (מלכים ב' י''ט) וַיְּהִי בַלַּיְלָה הַהוּא וְגוֹ' וַיַּךְ בְּמַחֲנֶה אֲשׁוּר וְגוֹ'. וְחִזְקִיָּה הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָרַג אוֹתָם. וּמַה צַדִּיקִים הָאֵלּוּ הָיוּ יְרֵאִים מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת, שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִשּׁוּם זֶה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת וּלְחַפֵּשׂ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עָלָיו אֵלּוּ יְמֵי רָע שֶׁאֵינָם מְרַחֲמִים עָלָיו. בֹּא וּרְאֵה: ''וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו'' בְּשָׁעָה שֶׁאֶחָיו נָפְלוּ בְּיָדוֹ, הוּא הָיָה מְרַחֵם עֲלֵיהֶם. מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁלֵם. ''וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ'' שֶׁהֵם, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, בָּאִים מִדִּין קָשֶׁה, וְעַל כֵּן לֹא רִחֲמוּ עָלָיו. כִּי כָּל אֵלּוּ בַּעֲלֵי דִּין הַקָּשֶׁה, אֵינָם מְרַחֲמִים עַל אֲנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹפְלִים בִּידֵיהֶם. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר דָּוִד, (תהלים מ''ט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. יָרֵאתִי, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אִירָא, כִּי אָמַר, שֶׁיֵּשׁ לִי לִירָא תָּמִיד מֵאֵלּוּ יְמֵי רָע, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. ''עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי'' מִי הֵם עֲקֵבַי. אֵלּוּ הֵם בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, שֶׁכָּתוּב, (בראשית כ''ה) וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. וְזֶהוּ עָקֵב, וְהֵן עִקְּבוֹת הַמִּסְתַּכְּלִים תָּמִיד בְּאוֹתָהּ הָעֲבֵרָה, שֶׁהָאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תָּמִיד. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, (ישעיה ה') הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה. בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, הַיְנוּ הֶעָוֹן שֶׁדָּשׁ בּוֹ בַּעֲקֵב, וְאֵינוֹ מַחֲשִׁיב אוֹתוֹ. וּלְאַחַר זֶה הוּא מִתְחַזֵּק וְנַעֲשֶׂה כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה. וּמִתְגַבֵּר אוֹתוֹ הֶעָוֹן, וּמְשַׁטֶּה אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי הֵם הַצַדִּיקִים, שֶׁיּוֹדְעִים לְהִשָּׁמֵר מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, וְהֵם מְחַפְּשִׂים תָּמִיד בְּמַעֲשֵׂיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא עֲלֵיהֶם מְקַטְרֵג בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יַשְׂטִין עֲלֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. כִּי הַתּוֹרָה מְתַקֶּנֶת לָהֶם דְּרָכִים וּשְׁבִילִים לָלֶכֶת בָּהֶם, שֶׁכָּתוּב, (משלי ג') דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
הלכה פסוקה
א. טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס הֲרֵי הֵן סָפֵק נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי הָאִישׁ וְחוּמְרֵי הָאִשָּׁה בְּכָל מָקוֹם וְחַיָּיבִין בַּכֹּל וְאִם עָבְרוּ אֵינָן לוֹקִין:
ב. אַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשָׁהּ הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ וַאֲפִילוּ קָטָן אָסוּר לָהּ לְגַלֵּחַ לוֹ פֵּאָה:
ג. וּפֵאָה שֶׁמַּנִּיחִין בְּצִדְּעָה לֹא נָתְנוּ בּוֹ חֲכָמִים שִׁיעוּר וְשָׁמַעְנוּ מִזְּקֵנֵינוּ שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ פָּחוּת מֵאַרְבָּעִים שַׂעֲרוֹת וּמֻתָּר לְלַקֵּט הַפֵּאוֹת בְּמִסְפָּרַיִם לֹא נֶאֱסַר אֶלָּא הַשְׁחָתָה בְּתַעַר:
A gynander and androgyne, beings of doubtful sex, have the major responsibilities of both, men and women, of all commandments and are obliged to observe them all; nevertheless, if they violate any of them no stripes are inflicted.5Tosefta, Bikkurim, Chapter 2. C. G.
Although a woman may round the corners of her own head, she is forbidden to shave the corners of a man's head, even that of a minor.7See Nazir, 57b. G.
For this lock, which must be left at the corners of the head, the scholars designated no particular size, but we did hear from our elders that one should not leave less than forty (four) hairs. It is permitted, however, to clip the corners with a pair of scissors, for the prohibitive commandment applies only against destroying it with a razor.8Makkot, 20a. C.
מוסר
ספר חרדים דף ס"ח ב'
צָרִיךְ אָדָם בְּשׁוֹמְעוֹ קוֹל הַקוֹרֵא לְהַשְׁכִּים לַעֲבוֹדַת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם לִישָׂא קַל וָחוֹמֶר מֵעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב כְּשֶׁאָמַר לוֹ אֵהוּד (שופטים ג') דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ מִיָּד וַיַּעֲמוֹד מֵעַל הַכִּסֵּא כָּכָה יַעֲמוֹד אָדָם בְּאֵימָה וְלֹא יִתְעַצֵל. כְּתִיב (ויקרא ב') עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח הָרֶמֶז דְּמָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ הַיְינוּ הַיִּסּוּרִין וְהַדְּאָגָה וְהַהַכְנָעָה דִּכְתִיב (תהלים נ''א) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה וּכְשֵׁם שֶׁהַמֶּלַח מְקַיֵּים הַבָּשָׂר כַּךְ הַיִּסּוּרִין כְּדִכְתִיב אַחַר הַקְּלָלוֹת אַתֶּם נִצָבִים כְּלוֹמַר עַל יְדֵי אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין אַתֶּם קַיָּימִין כְּדִכְתִיב (הושע ז') וַאֲנִי יִסַּרְתִּי חִזַּקְתִּי זְרוֹעוֹתָם וְהַדְּאָגָה וְהַמַּרְדּוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם מַכְנִיעַ לִבּוֹ יוֹתֵר מִקְּלָלוֹת כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת כְּתִיב (מלאכי א') אִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי שֶׁקְּרָאָנוּ יִתְבָּרַךְ בָּנִים כְּדִכְתִיב (דברים י''ד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וּקְרָאָנוּ עֲבָדִים לוֹ כְּדִכְתִיב (ויקרא כ''ה) כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים וְהָעֶבֶד יָרֵא מֵאֲדוֹנָיו וּבֵן יְכַבֵּד אָב וְכֵן אוֹהֵב לָכֵן צְרִיכִים לְכַבֵּד אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵיזֶהוּ כָּבוֹד עַל דֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּאָבִיו דְּבָשָׂר וָדָם מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה וּמַלְבִּישׁ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִשְׂרָאֵל כַּבְיָכוֹל מְפַרְנְסִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְהַיְינוּ דִכְתִיב (במדבר כ''ח) אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי וְזֶה הַכָּבוֹד מְקַיֵּים בִּקְרִיאַת הַקָרְבָּנוֹת עַל דֶרֶךְ (הושע י''ד) וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ וְעַל יְדֵי הַשִּׁירָה שֶׁשַּׁרְנוּ עַל הַיָּם עָשִׂינוּ לוֹ יִתְבָּרַךְ מַלְבּוּשׁ נָאֶה כְּדִכְתִיב (שמות ט''ו) וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וּכְשֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ קְרָעוֹ כְּדִכְתִיב (איכה ב') בִצַע אֶמְרָתוֹ כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ יַלְקוּט בְּשִׁירַת בְשַׁלַּח וּבִתְפִלָּתֵנוּ אָנוּ עוֹשִׂים עֲטָרָה לוֹ כִּדְפִירֵשׁ בְּזוֹהַר בְּכַמָּה דוּכְתֵּי עַל פָּסוּק (משלי י') בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִיק וְהָעֲטָרָה בִּכְלַל הַמַּלְבוּשׁ לַמֶּלֶךְ גַם הוּא יִתְבָּרַךְ מְתַקֵּן לָנוּ מַלְבּוּשִׁים לְגַן עֵדֶן חֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּמְעַטְּרֵנוּ:
