(ד) אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃ (ה) וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
(4) “As for Me, this is My covenant with you: You shall be the father of a multitude of nations. (5) And you shall no longer be called Abram, but your name shall be Abraham, for I make you the father of a multitude of nations.
כי אב המון גוים. לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן שֶׁל שְׁמוֹ; וְרֵי"ש שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא הָיָה אָב אֶלָּא לַאֲרָם שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ וְעַכְשָׁו אָב לְכָל הָעוֹלָם, לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ, שֶׁאַף יוֹ"ד שֶׁל שָׂרַי נִתְרָעֲמָה עַל הַשְּׁכִינָה עַד שֶׁנִּתּוֹסְפָה לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (במדבר י"ג):
כי אב המון גוים FOR A FATHER OF A MULTIDUDE OF NATIONS — An acrostic on his name [אב (ר) הם]. But the ר which was previously in his name — denoting that he was the father (chieftain) only of אב (א) רם] ארם] which was his native country (cf. Genesis 21:7 with verse Genesis 21:10 of the same chapter), whilst now he became father of the entire world — nevertheless was not taken out of his name. For we find also, that the 'י in Sarai’s name continued to complain to God that it had been removed from her name when this was changed to Sarah, until it was placed as an additional letter into the name יהושע, as it is said, (Numbers 13:16) “And Moses called Hoshea (הושע) the son of Nun, Joshua (יהושע)” (Genesis Rabbah 47:1).
כָּתַב אוֹת אַחַת נוֹטָרִיקוֹן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתִירָה מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא: מִנַּיִן לִלְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ״ — אָב נְתַתִּיךָ לָאוּמּוֹת, בָּחוּר נְתַתִּיךָ בָּאוּמּוֹת, הֲמוֹן חָבִיב נְתַתִּיךָ בָּאוּמּוֹת, מֶלֶךְ נְתַתִּיךָ לָאוּמּוֹת, וָתִיק נְתַתִּיךָ בָּאוּמּוֹת, נֶאֱמָן נְתַתִּיךָ לָאוּמּוֹת.
We learned in the mishna If one wrote one letter as an abbreviation [notarikon] representing an entire word, Rabbi Yehoshua ben Beteira deems him liable to bring a sin-offering, and the Rabbis deem him exempt. Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yosei ben Zimra: From where is it derived that the language of abbreviation is employed in the Torah? As it is stated: “Neither shall your name any more be called Abram, but your name shall be Abraham; for the father of a multitude of nations [av hamon goyim] have I made you” (Genesis 17:5). The verse itself contracts av hamon into Abraham [Avraham]. The words av hamon themselves are interpreted as an abbreviation: I have made you a father [av] for the nations, I have made you chosen [baḥur] among the nations, I have made you beloved [ḥaviv] among the nations, I have made you king [melekh] for the nations, I have made you distinguished [vatik] for the nations, I have made you trusted [ne’eman] for the nations.
בראשית רבה מ״ד:י״ב
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים מְבַטְּלִים גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְאֵלּוּ הֵם, תְּפִלָּה וּצְדָקָה וּתְשׁוּבָה, וּשְׁלָשְׁתָּן נֶאֶמְרוּ בְּפָסוּק אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב ז, יד): וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְּלוּ, זוֹ תְּפִלָּה. (דברי הימים ב ז, יד): וִיבַקְּשׁוּ פָנַי, הֲרֵי צְדָקָה, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (תהלים יז, טו): אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. (דברי הימים ב ז, יד): וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים, זוֹ תְּשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ (דברי הימים ב ז, יד) וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם. רַבִּי הוּנָא בַּר רַב יוֹסֵף אָמַר אַף שִׁנּוּי שֵׁם וּמַעֲשֶׂה טוֹב, שִׁנּוּי הַשֵּׁם, מֵאַבְרָהָם (בראשית יז, ה): וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם. מַעֲשֶׂה טוֹב, מֵאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג, י): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף שִׁנּוּי מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים מְבַטְּלִים גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְאֵלּוּ הֵם, תְּפִלָּה וּצְדָקָה וּתְשׁוּבָה, וּשְׁלָשְׁתָּן נֶאֶמְרוּ בְּפָסוּק אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב ז, יד): וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְּלוּ, זוֹ תְּפִלָּה. (דברי הימים ב ז, יד): וִיבַקְּשׁוּ פָנַי, הֲרֵי צְדָקָה, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (תהלים יז, טו): אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. (דברי הימים ב ז, יד): וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים, זוֹ תְּשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ (דברי הימים ב ז, יד) וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם. רַבִּי הוּנָא בַּר רַב יוֹסֵף אָמַר אַף שִׁנּוּי שֵׁם וּמַעֲשֶׂה טוֹב, שִׁנּוּי הַשֵּׁם, מֵאַבְרָהָם (בראשית יז, ה): וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם. מַעֲשֶׂה טוֹב, מֵאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג, י): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף שִׁנּוּי מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ.
ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם. תיקן את השם והשביחו ולא זהו שם אחר אלא אותו שם עצמו שהיה לו קודם אלא שהשביחו ולפיכך לא מצינו שנקרא עוד אברם שלא היה כי אם שם אחד אבל יעקב שאמר לו הק' לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך אין השני שייך בראשון כלל אלא שם אחר שם לו ולפיכך שני שמות היו לו ונקרא בה ובזה ולא יקרא שמך עוד יעקב הכי קאמר לא יקרא שמך עוד יעקב לבד כי אם ישראל יהיה שמך כמו כן:
וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זָרַע (בראשית טו, ג), אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הַמַּזָּל דּוֹחְקֵנִי וְאוֹמֵר לִי אַבְרָם אֵין אַתְּ מוֹלִיד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן כִּדְבָרֶיךָ, אַבְרָם לֹא מוֹלִיד אַבְרָהָם מוֹלִיד. (בראשית יז, טו): שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרָי, שָׂרַי לֹא תֵלֵד, שָׂרָה תֵּלֵד.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שָׂרַי אִשְׁתְּךָ וגו' (בראשית יז, טו), כְּתִיב (משלי יב, ד): אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּעֲלָהּ נִתְעַטֵּר בָּהּ וְהִיא לֹא נִתְעַטְּרָה בְּבַעֲלָהּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מָרְתָא לְבַעֲלָהּ. בְּכָל מָקוֹם הָאִישׁ גּוֹזֵר, בְּרַם הָכָא (בראשית כא, יב): כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָֹּׂרַי, נֶחְלַק חֶצְיוֹ לְשָׂרָה וְחֶצְיוֹ לְאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָֹּׂרַי הָיָה טָס וּפוֹרֵחַ לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי קְטַנָּה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת הוֹצֵאתַנִּי מִשָֹּׂרָה הַצַּדֶּקֶת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הָיִית מִשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה וּבְסוֹפָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, עַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתְנָךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר וּבְרֹאשָׁן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רַבִּי מָנָא לְשֶׁעָבַר הָיְתָה שָׂרַי לְעַצְמָהּ, עַכְשָׁיו תְּהֵא הִיא שָׂרָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם.
"God said..., 'Sarai your wife...'" In Proverbs (12:4), it is written, "A woman of valor is a crown to her husband." Rabbi Aha said, "Her husband was crowned through her, but she was not crowned through her husband." Our rabbis taught that she ruled over her husband. In all places, the man gives orders, but here (Genesis 21:12), "In all that Sarah orders you, listen to her voice." Said Rabbi Yehoshua Ben Korcha: 'The Yud that the Holy One of Blessing took from Sarai was given half to Sarah, and half to Avraham. Said Rabbi Shime'on Bar Yochai: The Yud that the Holy One of Blessing took from Sarai flew and posted itself in front of the Throne of the Holy One, and said: 'Master of the Universe! Because I am the smallest letter You took me out of the name of Sarai the Righteous!! The Holy One said: In the past you were in the name of a woman, and in the end of the name! Now I will put you in the name of a man, and on the beginning of the name, as it is written 'And Moshe called Hosea Bin Nun Yehoshua' (Numbers 13:16). Said Rabbi Mana: Sarai was just [a princess] for herself, now she will be a princess for all the world.
דבור מיוחד שלישי בעבור שרה, שרי אשתך עד הנה נקראת שרי, ואברהם קראה שרי ר"ל שרתי שלי, עתה שאתה נעשית אב המון גוים כן היא שרה שמה, ע"ש השררה הכוללת לא המיוחדת לך:
לא תקרא שמה שרי. . על כן נתנו כאן שני ההי״ן אחת לאברהם ואחת לשרה. ונלקחה הי' מן שרה לאברהם, להורות שזכות של שרה גרם להם לתולדה זו, כמו שאמר ואבנה גם אנכי ממנה (שם ל ג) בזכות שהכניסה צרתה לביתה. וא״כ זכותה של שרה גרם לאברהם שיוליד.
ד״א לכך ניתן להם הה״א כי בה״א ברא ה' את העולם ולא לתוהו בראה כי אם לשבת יצרה על כן תהיה הה״א סבה לתולדותם לצורך יישוב העולם. ויכול להיות שמה שנאמר ואגדלה שמך בתוספת ה״א רמז שיוסיף ה״א על שמו, ובסיבה זו אעשך לגוי גדול.

