TBE Minyan - Emor 5782

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, הכנה לתפילה, ברכות התורה א׳

(א) בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Torah Blessings 1

(1) Blessed are You, Adonoy our God, King of the Universe, Who sanctified us with His commandments and commanded us to be engrossed in the words of Torah.

ויקרא כ״ד:א׳-ט׳

(א) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (ב) צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃ (ג) מִחוּץ֩ לְפָרֹ֨כֶת הָעֵדֻ֜ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֜ן מֵעֶ֧רֶב עַד־בֹּ֛קֶר לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִ֑יד חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃

(ד) עַ֚ל הַמְּנֹרָ֣ה הַטְּהֹרָ֔ה יַעֲרֹ֖ךְ אֶת־הַנֵּר֑וֹת לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִֽיד׃ {פ}
(ה) וְלָקַחְתָּ֣ סֹ֔לֶת וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔הּ שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה חַלּ֑וֹת שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים יִהְיֶ֖ה הַֽחַלָּ֥ה הָאֶחָֽת׃ (ו) וְשַׂמְתָּ֥ אוֹתָ֛ם שְׁתַּ֥יִם מַֽעֲרָכ֖וֹת שֵׁ֣שׁ הַֽמַּעֲרָ֑כֶת עַ֛ל הַשֻּׁלְחָ֥ן הַטָּהֹ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ (ז) וְנָתַתָּ֥ עַל־הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה וְהָיְתָ֤ה לַלֶּ֙חֶם֙ לְאַזְכָּרָ֔ה אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃

(ח) בְּי֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת יַֽעַרְכֶ֛נּוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִ֑יד מֵאֵ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ (ט) וְהָֽיְתָה֙ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֔יו וַאֲכָלֻ֖הוּ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֑שׁ כִּ֡י קֹ֩דֶשׁ֩ קׇֽדָשִׁ֨ים ה֥וּא ל֛וֹ מֵאִשֵּׁ֥י יְהֹוָ֖ה חׇק־עוֹלָֽם׃ {ס}

Leviticus 24:1-9

(1) יהוה spoke to Moses, saying: (2) Command the Israelite people to bring you clear oil of beaten olives for lighting, for kindling lamps regularly. (3) Aaron shall set them up in the Tent of Meeting outside the curtain of the Pact [to burn] from evening to morning before יהוה regularly; it is a law for all time throughout the ages.

(4) He shall set up the lamps on the pure lampstand before יהוה [to burn] regularly. (5) You shall take choice flour and bake of it twelve loaves, two-tenths of a measure for each loaf. (6) Place them on the pure table before יהוה in two rows, six to a row. (7) With each row you shall place pure frankincense, which is to be a token offering for the bread, as an offering by fire to יהוה.

(8) He shall arrange them before יהוה regularly every sabbath day—it is a commitment for all time on the part of the Israelites. (9) They shall belong to Aaron and his sons, who shall eat them in the sacred precinct; for they are his as most holy things from יהוה’s offerings by fire, a due for all time.

~~~

אבן עזרא על ויקרא כ״ד:ב׳:א׳

וטעם להזכיר פרשת שמן זית זך בעבור שהזכיר אשה כל מועד והוא צריך להזכיר הלחם והמנורה כנגד השלחן:

Ibn Ezra on Leviticus 24:2:1

[PURE OLIVE OIL.] The reason Scripture now mentions the section dealing with the pure olive oil is that the Torah earlier recorded the fire offering of each festival and now has to mention the show bread. The menorah stood opposite the table.

מנחות פ״ו ב:ה׳

(ויקרא כד, ב) צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך אמר רבי שמואל בר נחמני אליך ולא לי לא לאורה אני צריך:

Menachot 86b:5

§ The Gemara discusses the Candelabrum and other aspects of the Temple. The verse states: “Command the children of Israel, and they shall take for yourself refined pounded olive oil for illumination, to kindle the lamps continually” (Leviticus 24:2). Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: God tells the Jewish people that the oil should be taken “for yourself,” to indicate that it is for their benefit and not for My benefit, as I do not need its light.

אבן עזרא על ויקרא כ״ד:ו׳:א׳

ב׳ מערכות. במספר השבטים כסוד האפוד והחשן או שני עשרונים כמספר המערכות:

Ibn Ezra on Leviticus 24:6:1

IN TWO ROWS. Corresponding to the number of the tribes. This is similar to the secret of the ephod and the breastplate. The two tenth parts (v. 5) corresponded to the arrangement of the two rows.

מגילה כ״א א:ו׳

וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים (״לִפְנֵי ה׳ תָּמִיד״) — שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּלְחָן בְּלֹא לֶחֶם.

Megillah 21a:6

And, according to Rabbi Yosei, how do I uphold that which is written with regard to the shewbread: “He shall set it in order before the Lord continually” (Leviticus 24:8), implying that the bread must be on the table at all times? It means only that the table should not be an entire day without the bread, but if there is bread on the table for even a part of the day, it is considered as being there “continually.”

משנה אבות א׳:י״ב

הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

Pirkei Avot 1:12

Hillel and Shammai received [the oral tradition] from them. Hillel used to say: be of the disciples of Aaron, loving peace and pursuing peace, loving mankind and drawing them close to the Torah.

Rabbi Arthur Green, TO DWELL WITHIN THEM: Teachings on the Weekly Torah Reading

“צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד...ולקחת סולת ואפית
אותה שתים עשרה חלות...ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה׳ תמיד (כ״ד:ב, ה, ח)״.

תיאור זה של עבודת המשכן ובית המקדש משתקף בצורה עדינה בקדושת שולחן השבת בכל בית יהודי. האמונה ש״שולחן דומה למזבח״ מושרשת עמוק בתוך המסורת היהודית. אפשר להבין את העברת מיקום הקדושה מחצרות בית המקדש אל בית במדרש ובית התפילה, אבל גם לתוך הבית, כמגמה עיקרית העומדת בלב היהדות כפי שחז״ל עיצבו אותה. אולי שלא במכוון, צירוף זה של הדלקת נר ועריכת חלות על השולחן כאן בפרשה השפיעה על התמונה האידיאלית של הבית היהודי כמקום קדוש.

“Command the Children of Israel to take pure olive oil, beaten for lighting, raising up a constant light…Take fine flour and bake it into twelves loaves (hallot)…On each shabbat set it out before Y-H-W-H, forever, an everlasting covenant by the Children of Israel (24:2,5,8).”

This description of the service in the mishkan and the Temple is subtly reflected in what becomes the holiness of the shabbat table in every Jewish home. The notion that “one’s table is like an altar” is deeply rooted within the tradition. It may be said that the transfer of the locus of holiness from the
Temple to the synagogue and the bet midrash, but especially to the home, lies at the very heart of rabbinic Judaism. Perhaps unconsciously, this chapter’s combination of the lighting of lamps (or candles) and the setting out of loaves, still called hallot, sets the scene for the ideal shabbat picture of the Jewish home as a holy place.

Ryan Leszner