Indoctrination, Inoculation and Inspiration3 Modes of Jewish Education
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Share(שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם
“And
they stood at the foot of the mountain” (Shemot 19:17)… this teaches that God
suspended the mountain [of Sinai] above them like a barrel and said, “If you
accept the Torah, good; and if you do not, here will be your death.”
והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: בציר מבר שית לא תקביל, בר שית קביל וספי ליה כתורא! אין, ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו עד לאחר שתים עשרה שנה.
Did not Rav, in fact, say to R. Samuel b. Shilath,
'Do not accept [a pupil] under the age of six; a pupil of the age of six you
shall accept and stuff him like an ox'? — Yes, 'stuff him like an ox', but he
may not 'threaten him' until after [he has reached the age of] twelve years.
שולחן ערוך הרב הלכות תלמוד
תורה פרק א
אך אם הבן אינו מגיע למדה זו שיוכל ללמוד ולהבין בעצמו בלי מלמד כל ההלכות שבתורה שבע"פ בטעמיהן או שאינו חפץ ללמוד בעצמו חייב לשכור לו מלמד שיכריחנו וילמדנו היטב כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה וגם לחזור עמו פעמים רבות עד שיהיה זוכר ויודע פעם אחת כל ההלכות שבתורה שבע"פ בטעמיהן כי גם הכפייה לכוף את הבן ללמוד ולידע כל התורה היא בכלל מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם שהרי הכתוב מדבר בקטנים שצריך לכופם.
However, if the son does not is unable to learn and understand himself without one who teaches him all the laws of the Torah She’be’al Peh with their reasons, or he does not want to learn himself, he [the father] must hire a teacher who will force him and teach him well the whole written and oral Torah and will review it with him many times until he remembers and knows all the laws of the oral Torah with their reasons, because coercion – to coerce the son to learn and to know the whole Torah – is also part of the positive commandment of “Teach your children…”, since the verse is referring to minors who must be forced.
אך אם הבן אינו מגיע למדה זו שיוכל ללמוד ולהבין בעצמו בלי מלמד כל ההלכות שבתורה שבע"פ בטעמיהן או שאינו חפץ ללמוד בעצמו חייב לשכור לו מלמד שיכריחנו וילמדנו היטב כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה וגם לחזור עמו פעמים רבות עד שיהיה זוכר ויודע פעם אחת כל ההלכות שבתורה שבע"פ בטעמיהן כי גם הכפייה לכוף את הבן ללמוד ולידע כל התורה היא בכלל מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם שהרי הכתוב מדבר בקטנים שצריך לכופם.
However, if the son does not is unable to learn and understand himself without one who teaches him all the laws of the Torah She’be’al Peh with their reasons, or he does not want to learn himself, he [the father] must hire a teacher who will force him and teach him well the whole written and oral Torah and will review it with him many times until he remembers and knows all the laws of the oral Torah with their reasons, because coercion – to coerce the son to learn and to know the whole Torah – is also part of the positive commandment of “Teach your children…”, since the verse is referring to minors who must be forced.
רש"י דברים פרשת עקב -
ראה פרק יא
יט) לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דב' לג ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו'
From the time that the son is able to speak, teach him "Torah, Moshe commanded us," so that this develops his speech. From here it is said that, when an infant begins speaking, his father should converse with him in the sacred language, and teach him Torah. If he failed to do this, it is as if he had buried him, for it is said, "Teach them to your sons to speak in them, etc."
יט) לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דב' לג ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו'
From the time that the son is able to speak, teach him "Torah, Moshe commanded us," so that this develops his speech. From here it is said that, when an infant begins speaking, his father should converse with him in the sacred language, and teach him Torah. If he failed to do this, it is as if he had buried him, for it is said, "Teach them to your sons to speak in them, etc."
ואמר רבא הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס מותבינן ההוא דגריס ולא דייק שבשתא ממילא נפקא רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס שבשתא כיון דעל על
Raba further said: If
there are two teachers of whom one gets on fast but with mistakes and the other
slowly but without mistakes, we appoint the one who gets on fast and makes
mistakes, since the mistakes correct themselves in time. R. Dimi from Nehardea
on the other hand said that we appoint the one who goes slowly but makes no
mistakes, for once a mistake is implanted it cannot be eradicated.
רש"י
מסכת קידושין דף ל עמוד א
משיתסר - ...לשון אחר אדידך על צוארי דבריך בשעה שעוד ידך תקיפה עליו הוי זהיר ללמדו תוכחות ואיזה זמנו משיתסר ועד עשרים ותרתין בציר משיתסר אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך ואל תכביד יסורין ותוכחות ויותר מעשרים ותרתין יש לחוש שלא יבעט וזה עיקר.
Another interpretation…at the time when your ‘hand’ is effective over him, take care to teach him words of rebuke. And what is the appropriate age? From sixteen until twenty-two: less than sixteen, he is not mentally mature enough to accept rebuke, so one should not punish and rebuke him excessively; more than twenty-two, there is a concern that he will rebel. This is the correct interpretation.
משיתסר - ...לשון אחר אדידך על צוארי דבריך בשעה שעוד ידך תקיפה עליו הוי זהיר ללמדו תוכחות ואיזה זמנו משיתסר ועד עשרים ותרתין בציר משיתסר אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך ואל תכביד יסורין ותוכחות ויותר מעשרים ותרתין יש לחוש שלא יבעט וזה עיקר.
Another interpretation…at the time when your ‘hand’ is effective over him, take care to teach him words of rebuke. And what is the appropriate age? From sixteen until twenty-two: less than sixteen, he is not mentally mature enough to accept rebuke, so one should not punish and rebuke him excessively; more than twenty-two, there is a concern that he will rebel. This is the correct interpretation.
רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
R. ELEAZAR SAID: BE EAGER TO STUDY THE TORAH; AND KNOW WHAT ANSWER THOU SHOULDST GIVE TO THE EPICUREAN, AND KNOW BEFORE WHOM THOU TOILEST, AND WHO IS THINE EMPLOYER WHO WILL PAY THEE THE REWARD OF THY LABOUR.
פירוש רבינו יונה על אבות
פרק ב משנה יד
רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב את אפיקורוס - שיקבע עצמו ללמוד תורה כדי שידע להשיב על דברי האפיקורוס שאם לא ישיבוהו כפי טענותיו ושקריו ילמדו העולם מהם וישתו מים הרעים בראותם כי נוצח אותו ונמצא שם שמים מתחלל ואפיקורוס שבכאן הוא כופר בתורה שבעל פה והוא הדין למורים שלא כהלכה. ולשון הפקר הוא:
That he should study Torah so that he knows how to reply to the Apikoros, since if he does not reply to him according to his claims and falsehoods, the rest of the world will learn from him and will drink the evil waters when they say that he [the Apikoros] is victorious, and the name of Heaven is thus desecrated…
רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב את אפיקורוס - שיקבע עצמו ללמוד תורה כדי שידע להשיב על דברי האפיקורוס שאם לא ישיבוהו כפי טענותיו ושקריו ילמדו העולם מהם וישתו מים הרעים בראותם כי נוצח אותו ונמצא שם שמים מתחלל ואפיקורוס שבכאן הוא כופר בתורה שבעל פה והוא הדין למורים שלא כהלכה. ולשון הפקר הוא:
That he should study Torah so that he knows how to reply to the Apikoros, since if he does not reply to him according to his claims and falsehoods, the rest of the world will learn from him and will drink the evil waters when they say that he [the Apikoros] is victorious, and the name of Heaven is thus desecrated…
Rabbi Samson Raphael Hirsch on Tractate
Avot 2: 14
Only one who is not thoroughly familiar with the Torah will be afraid of the arguments advanced by the Apikorsim. One who has studied and continues to study the law adequately and thoroughly and delves into it with devotion will clearly see the speciousness and invalidity of their allegations and will know that their arguments are founded on ignorance and distortion of facts.
Only one who is not thoroughly familiar with the Torah will be afraid of the arguments advanced by the Apikorsim. One who has studied and continues to study the law adequately and thoroughly and delves into it with devotion will clearly see the speciousness and invalidity of their allegations and will know that their arguments are founded on ignorance and distortion of facts.
רמב"ם הלכות יסודי
התורה פרק ד הלכה יג
ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו א פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס, ואע"פ שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין, ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר, ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות,...
The matters discussed in these four chapters concerning these five mitzvot are what the Sages of the early generations termed the Pardes, as they related: "Four entered the Pardes...." Even though they were great men of Israel and great Sages, not all of them had the potential to know and comprehend all these matters in their totality. I maintain that it is not proper for a person to stroll in the Pardes unless he has filled his belly with bread and meat. "Bread and meat" refer to the knowledge of what is permitted and what is forbidden, and similar matters concerning other mitzvot,..
ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו א פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס, ואע"פ שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין, ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר, ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות,...
The matters discussed in these four chapters concerning these five mitzvot are what the Sages of the early generations termed the Pardes, as they related: "Four entered the Pardes...." Even though they were great men of Israel and great Sages, not all of them had the potential to know and comprehend all these matters in their totality. I maintain that it is not proper for a person to stroll in the Pardes unless he has filled his belly with bread and meat. "Bread and meat" refer to the knowledge of what is permitted and what is forbidden, and similar matters concerning other mitzvot,..
ובמה היתה הגדה היום אמרו לו בפרשת הקהל ומה דרש בה (דברים לא, יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני
And what was the theme of his Haggadic discourse to-day? They answered: The section ‘Assemble’. And what exposition did he give thereon? ‘Assemble the people the men and the women and the little ones’. If the men came to learn, the women came to hear, but wherefore have the little ones to come? In order to grant reward to those that bring them. Said he to them: There was a fair Jewel in your hand, and you sought to deprive me of it.
.... וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל...
.....And ye came near and stood under the mountain; and the mountain burned with fire unto the heart of heaven, with darkness, cloud, and thick darkness. And the LORD spoke unto you out of the midst of the fire; ye heard the voice of words, but ye saw no form; only a voice.....
(שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר
“And
they stood at the foot of the mountain” (Shemot 19:17)… this teaches that God
suspended the mountain [of Sinai] above them like a barrel and said, “If you
accept the Torah, good; and if you do not, here will be your death.” Rav Acha
Bar Yaakov said, “From here there is a great excuse for [the Jews not having
kept] the Torah (the Jews could contend that their acceptance of the Torah was
under duress and therefore they would not be liable for not abiding by it –
Rashi). Rabbah said, “Nonetheless, they later accepted it [willingly] in the
days of Achashveirosh, as it says, ‘The Jews affirmed and accepted upon
themselves’ – they affirmed what they had already accepted.”
. Tosefot,
Shabbat 88a
כפה עליהן הר כגיגית - ואע"פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן וכו'
“[God] suspended the mountain [of Sinai] above them like a barrel.” Even though they had originally preceded “we will do” to “we will obey” [indicating an enthusiastic acceptance of the Torah at Sinai], nevertheless, [God now forced them to accept the Torah since] perhaps they would change their minds when they would see the great fire [of the Divine Revelation at Sinai], which would cause their souls to leave their bodies [from fear].
כפה עליהן הר כגיגית - ואע"פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן וכו'
“[God] suspended the mountain [of Sinai] above them like a barrel.” Even though they had originally preceded “we will do” to “we will obey” [indicating an enthusiastic acceptance of the Torah at Sinai], nevertheless, [God now forced them to accept the Torah since] perhaps they would change their minds when they would see the great fire [of the Divine Revelation at Sinai], which would cause their souls to leave their bodies [from fear].
Rabbi
Yechiel Yaakov Weinberg, Lifrakim, pp. 343-344
עליה
רשמים במדת עוז וגבורה שכמעט אי אפשר לנו כיום להשיג אותה. כל ההר היה בוער באש
ועומד בתוך ים של להבות מתלקחות. הרעימו השמים והבריקו ברקים בתוך חשרת ענני כבוד
וקול אלקים מדבר אליהם מתוך פלאי תופעות הטבע הללו, קול גדול וחזק נשמע על פני כל
הישמון ועל פני כל המחנה,
זה הפעם הראשונה בתולדות בני אדם, מאז ברא אלקים שמים וארץ, אשר עם שלם שמע באזני אנוש קול אלקים חיים ודבור יוצא מפי הגבורה, ואשר חזה בעיני בשר עוצם הפנלאות והגבורה. ומי האיש ולא יהיה נפחד ונרעש בתוך אוירה דתית זו, מי האיש ולא ידבק בקונו ומי יוכל להחליץ מהשפעת דבר יוצא מפי הגבורה? ואיך אפשר לדמות איש בן בשר ודם שמאורע עצום מעין זה עבר עליו לבלי רושם כביר ולא היה מצטרף לקריאת נעשה ונשמע? . . . הרי שדומה תשובה זו כאילו באה מתוך כפייה ולחץ
When the Jewish people arrived at Mt. Sinai they were overcome by experiences of such great magnitude that today are practically beyond our comprehension. The entire mountain was afire in a sea of leaping flames. The heavens thundered and sent forth lightning through the presence of the Clouds of Glory and the voice of God spoke to them from the wonders of nature – a great and mighty voice was heard across the expanse of the wilderness and the entire camp.
This was the first time since God created the Heavens and Earth that an entire nation heard with its human ears the voice of the Living God, speech that went forth from the Almighty, and saw with eyes of flesh the wonders and might. Which person would not fear and be deeply affected in the midst of this spiritually charged atmosphere, and which person would not cling to his Creator and escape being influenced by speech emanating from the Almighty? Is it possible to imagine a human being who experienced an overwhelming event like this without being profoundly impacted? Who would refrain from joining to proclaim, “We will do and we will obey”? … Clearly, this response [of “we will do and we will obey”] is as if it resulted from pressure and duress.
זה הפעם הראשונה בתולדות בני אדם, מאז ברא אלקים שמים וארץ, אשר עם שלם שמע באזני אנוש קול אלקים חיים ודבור יוצא מפי הגבורה, ואשר חזה בעיני בשר עוצם הפנלאות והגבורה. ומי האיש ולא יהיה נפחד ונרעש בתוך אוירה דתית זו, מי האיש ולא ידבק בקונו ומי יוכל להחליץ מהשפעת דבר יוצא מפי הגבורה? ואיך אפשר לדמות איש בן בשר ודם שמאורע עצום מעין זה עבר עליו לבלי רושם כביר ולא היה מצטרף לקריאת נעשה ונשמע? . . . הרי שדומה תשובה זו כאילו באה מתוך כפייה ולחץ
When the Jewish people arrived at Mt. Sinai they were overcome by experiences of such great magnitude that today are practically beyond our comprehension. The entire mountain was afire in a sea of leaping flames. The heavens thundered and sent forth lightning through the presence of the Clouds of Glory and the voice of God spoke to them from the wonders of nature – a great and mighty voice was heard across the expanse of the wilderness and the entire camp.
This was the first time since God created the Heavens and Earth that an entire nation heard with its human ears the voice of the Living God, speech that went forth from the Almighty, and saw with eyes of flesh the wonders and might. Which person would not fear and be deeply affected in the midst of this spiritually charged atmosphere, and which person would not cling to his Creator and escape being influenced by speech emanating from the Almighty? Is it possible to imagine a human being who experienced an overwhelming event like this without being profoundly impacted? Who would refrain from joining to proclaim, “We will do and we will obey”? … Clearly, this response [of “we will do and we will obey”] is as if it resulted from pressure and duress.