וכן מה שאמר (סוכה כט.) בשביל ד' דברים מאורות לוקים, בשביל ההפרש שיש בין לקוי החמה ובין לקוי שאר המאורות; כי החמה היא עצם האור, וכאשר החמה נלקה, אז יש כאן העדר המציאות לגמרי. אבל שאר המאורות, אין לקוי שלהם נקרא העדר לגמרי, רק העדר במה. ולפיכך אמרו (שם) 'בשביל ד' דברים מאורות לוקים; על כותבי פלסתר', והם שטרות מזויפים, והזיוף אין לו מציאות כלל, שכתב מה שאינו נמצא. וכן (שם) 'מעידי עדי שקר', מעיד על דבר שאינו נמצא כלל. וכן (שם) 'מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל', משחיתים ארץ ישראל, שהוא עיקר המציאות. וכן קוצצי אילנות טובות, משחיתים* הדבר שהוא המציאות*. הרי כל הדברים האלו הם העדר המציאות במה. רק כי הראשונים הם דברים שהם העדר גמור בתכלית, עד שאין עוד, כמו שאמרנו. ואלו הם העדר המציאות במה, ואין כל כך העדר. הרי כי הדברים האלו הם לפי החכמה מאוד משוערים, שידעו בחכמתם החטאים אשר הם מתיחסים אל העדר אשר הוא שייך בתחתונים, ולפי מדריגתם היה האור. ואין להאריך בדברים אלו כאן, שאין כאן מקומן.

(169) דברים כ, יט "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור", וראה נצח ישראל פ"ז [קפה:]. והעון של אחר נקרא בלשון חכמים [חגיגה יד:] "קיצץ בנטיעות". ובדרוש על התורה [מ:] סלל לו דרך אחרת בביאור המאמר, והוא שמדובר בבזוי חז"ל ות"ח. ובסוף דבריו שם כתב: "ומפני כי על כל פנים המאמר הזה צריך ביאור, ואין קרוב אצלינו יותר מהביאור הזה".