(ד) רבנן פתרין קרא בראש השנה ויום הכפורים. אורי, בר"ה וישעי, ביוה"כ.
(4) Our Sages teach regarding Rosh Hashanah and Yom Kippur: my light on Rosh Hashanah and my salvation on Yom Kippur.
מתני׳ אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים אצטרובלין ובנות שוח ופטוטרות ולבונה ותרנגול הלבן
אסור למכור לעובד כוכבים - דלצורך עבודת כוכבים קבעי לה:
(י) וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹא־בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃
(10) She presented the king with one hundred and twenty talents of gold, and a large quantity of spices, and precious stones. Never again did such a vast quantity of spices arrive as that which the queen of Sheba gave to King Solomon.—
(כב) רֹכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כָּל־בֹּ֜שֶׂם וּבְכָל־אֶ֤בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
(22) The merchants of Sheba and Raamah were your merchants; they bartered for your wares all the finest spices, all kinds of precious stones, and gold.
(ט) כִּֽי־לִ֣י ׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וָאֳנִיּ֤וֹת תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֙יִךְ֙ מֵֽרָח֔וֹק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ ה' אֱלֹקַ֔יִךְ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ (י) וּבָנ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ חֹמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצוֹנִ֖י רִֽחַמְתִּֽיךְ׃ . . . (יד) וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר ה' צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
(9) Behold, the coastlands await me, With ships of Tarshish in the lead, To bring your sons from afar, And their silver and gold as well— For the name of the LORD your God, For the Holy One of Israel, who has glorified you. (10) Aliens shall rebuild your walls, Their kings shall wait upon you— For in anger I struck you down, But in favor I take you back. . . . (14) Bowing before you, shall come The children of those who tormented you; Prostrate at the soles of your feet Shall be all those who reviled you; And you shall be called “City of the LORD, Zion of the Holy One of Israel.”
(לז). . . אמרו ישראל: רבש"ע! הנפש הזו שמקלסת אותך, עד מתי היא נתונה בעפר?! (שם מד) כי שחה לעפר נפשנו. אמר להן הקב"ה: חייכם! יגיע הקץ ונפשותיכם שמחות.
(א) למנצח על ידותון לאסף מזמור. כשהקב"ה מראה לנביאים הצרות הבאות על ישראל הם עומדין ומתרעמין לפני הקב"ה . . . כיון שהיו רואין היו צועקים לפני הקב"ה והיו נותנים את קולם שנאמר קולי אל אלקים ואצעקה, וכן אתה מוצא בחבקוק שאמר על משמרתי אעמודה, אזעק אליך חמס, למה כי עוד חזון למועד. מאנה הנחם נפשי, למה היא ממאנת להנחם שאינה יודעת עד מתי תודיעני עתך ואני מתנחמת. אדם בא להכות את בנו אמר ליה עשר רצועות אתה לוקה, הכהו אחת אמר ליה עוד תשע, שניה אמר ליה עוד שמונה מתנחם והולך. ואימתי אינו מתנחם? בזמן שאין מודיעו כמה עליו ללקות. כך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה מאנה הנחם נפשי למה שאיני יודעת את הקץ שנאמר הודעיני ה' קצי. . .

