תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּוֹל זֶה — מׇשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.
(ד) ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א"כ למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה' ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומי' ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר: וי"ל דהתורה מרמזת לנו בזה מוסר השכל מאוד ע"פ הידוע לנו שיש שני יצרים באדם יצה"ט ויצה"ר וזה היה תכלית בריאת האדם בשני יצרים שישתדל האדם לעשות מיצה"ר יצה"ט והיינו לעבוד הש"י ב"ה בכל עניינים שהם מצד היצה"ר כמאמרם ז"ל איזהו חכם הלומד מכל אדם ואיתא בספרים של הרב הקדוש מפולנאה ואפי' מיצה"ר.
איזהו חכם הלומד מכל אדם - אפילו מן היצר הרע.
מה אפשר ללמוד מיצר הרע? כיצד ניתן להעזר ביצר הרע לעבודת השם שלנו?
וכן כתבתי ביאור משנה (אבות פ"ד מ"א) איזהו חכם הלומד מכל אדם וכו' יעו"ש, והעולה משם כי רבי מאיר תוכו אכל וקליפתו זרק (חגיגה טו:), והכוונה כי קליפתו יזרוק, שלא ישמע ליצה"ר בגוף העבירה, ותוכו אכל דהיינו שיקח מוסר לעצמו מן החשק של עוברי עבירה, והחשק של אנשי החומר בגשמי, מזה יבוא לחשוק ברוחני.
הגם שי"ל מכל חכמת בני קדם היינו מאותם החכמות עצמה של היצה"ר נתרבה החכמת אמת ע"ד איזהו חכם הלומד מכל אדם ואפי' מיצה"ר והבן זה ואין אנו בביאור זה כעת.
(יא) או יאמר ע"פ מה שאמר אא"ז נ"ע זללה"ה כי המחשבה זרה הבאים לאדם בתוך התפלה הוא מחמת תשוקתה ורוצה בתיקונה להעלותה לשורשה והיינו הניצוץ הקדוש שבתוכה מתאוה לבוא לשורשה ושבר גלוי זה כי בראות האדם שבא לו מחשבה זרה מאיזה תאוה או שאר דברים ר"ל יתבונן מזה איך לעבוד לה' מצד הק"ו וזהו איזהו חכם הלומד מכל אדם אפילו מיצה"ר והיינו אם בדבר הזה יש תאוה להתענוג השפל שבו שהוא רק נקודה חיוניות מן תענוג לכל התענוגים ואיך לא אעבוד את ה' שהוא המחיה את כולם והוא תענוג לכל התענוגים וחיות לכל החיים.
מומלץ לעיין בהמשך הקטע בדגל - שם הוא מסייג מעט את הדברים.
ניתן לעיין בדף ההמשך בפרשת וישלח ובדברי רבי ישראל מטשורטקוב שם


