Onions and Eggs
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareאמר ר"ש בן יוחי ה' דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה והלן בבית הקברות והנוטל צפרניו וזורקן לרה"ר והמקיז דם ומשמש מטתו
Rabbi Shimon ben Yoḥai further says: There are five actions with regard to which one who performs them is held liable for his own life, and his blood is upon his own head, i.e., he bears responsibility for his own demise. They are as follows: One who eats peeled garlic or a peeled onion or a peeled egg, and one who drinks diluted drinks; all these are referring to items only when they were left overnight. And one who sleeps at night in a cemetery, and one who removes his nails and throws them into a public area, and one who lets blood and immediately afterward engages in intercourse.
האוכל שום קלוף כו' ואע"ג דמנחי בסילתא ומציירי וחתימי רוח רעה שורה עליהן ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרן או קליפתן אבל שייר בהן עיקרן או קליפתן לית לן בה
The Gemara analyzes this statement of Rabbi Shimon ben Yoḥai, beginning with the case of one who eats peeled garlic, a peeled onion, or a peeled egg, when they were left overnight. The Gemara notes: And these peeled foods are dangerous even if they are placed in a basket and they are tied and sealed in that basket throughout the night, as an evil spirit rests upon them. And we said that eating them is dangerous only if one did not leave on them their roots or their shells. But if one left on them their roots or their shells, we have no problem with it.
חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הֵן, שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָן מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. נראה לי בס"ד תיבת הֵן לומר שישארו בכך ואין תקוה שיתבטלו לפי אורך הזמן כאשר היה בזוגות ולזה אמר הן בהווייתן יהיו תמיד כך.
והא דאמר מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ כי תחלה מתחייב בנפשו מחמת רוח רעה אשר תדבק בנפשו ואחר כך יגיע מזה נזק לגופו ועל זה אמר דמו בראשו דקאי על נזק גופו.
והא דנקיט לשון זה של 'דָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ' נראה לי בס"ד כי אמרו רבותינו ז"ל לעולם יראה אדם שכינה למעלה מראשו ופרשתי בס"ד כי ראש שם אדם אות א' שהוא צורת וא"ו ושני יודי"ן כמנין שם הוי־ה ברוך הוא ועל זה אומר שכינה למעלה 'מראשו' והנה והאי כאשר תדבק בו רוח רעה ביותר יסתלק ממנו הארת אות א' הרמוז בראשו וישאר בו רק אותיות 'דם' דאדם ולכן אמר 'דָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ' דמו דייקא בראשו דייקא.
והא דאמר מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ כי תחלה מתחייב בנפשו מחמת רוח רעה אשר תדבק בנפשו ואחר כך יגיע מזה נזק לגופו ועל זה אמר דמו בראשו דקאי על נזק גופו.
והא דנקיט לשון זה של 'דָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ' נראה לי בס"ד כי אמרו רבותינו ז"ל לעולם יראה אדם שכינה למעלה מראשו ופרשתי בס"ד כי ראש שם אדם אות א' שהוא צורת וא"ו ושני יודי"ן כמנין שם הוי־ה ברוך הוא ועל זה אומר שכינה למעלה 'מראשו' והנה והאי כאשר תדבק בו רוח רעה ביותר יסתלק ממנו הארת אות א' הרמוז בראשו וישאר בו רק אותיות 'דם' דאדם ולכן אמר 'דָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ' דמו דייקא בראשו דייקא.
שלשה צריכין שימור חולה וחתן וכלה במתניתא מוסיף יולדת וי"א אף אבל וי"א אף ת"ח בלילה [רפ"ט דברכות] וחמשה דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו ואלו הן האוכל שום קלוף ובצל קלוף ובצה קלופה והשותה משקין מזוגין וכל אלו באופן שעבר עליהן הלילה אבל בלא זה לא איכפת לן ומשקין מזוגין דווקא שלנו בכלי מתכות אבל בכלי חרס לית לן בה והלן כבית הקברות והנוטל צפרניו וזורקן לרה"ר משום דכשתעבור עליהן אשה מעוברת תפיל ודווקא שלא חתך אחר זה בהסכין שום דבר אבל אם חתך בהסכין עברה הסכנה ומטעם זה יש נוהגים לחתוך מעט בהסכין אחרי נטילת צפרנים אך במסקנא אומר דגם בכה"ג חיישינן ודווקא שהצפרנים לא נשתנו ממקום למקום והיינו שמונחים במקום שזרקן בעת שחתכן אבל נשתנו ממקום למקום אין בזה סכנה עוד [מ"ק י"ח.] והמקיז דם ומשמש מטתו קודם שטעם דבר מה בפיו [נדה י"ז.]:
לא יתן תבשיל או שאר אוכלין ומשקין תחת המטה מפני שרוח רעה שורה עליהם אפילו אם מחופים בכלי ברזל.
ולא יאכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה מפני שרוח רעה שורה עליהם אפילו הם צרורים בבגד וחתומים ואם שייר בהם עיקרם והוא השער שבראש השום והבצל או מעט קליפתם מותרים. וכן לא ישתה משקין מזוגין שעבר עליהם הלילה אחר שנמזג במים והוא שלנו בכלי מתכות או כלי נתר (ואין צריך לומר מים עצמן שעבר עליהם הלילה בכלי המתכות):
ולא יאכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה מפני שרוח רעה שורה עליהם אפילו הם צרורים בבגד וחתומים ואם שייר בהם עיקרם והוא השער שבראש השום והבצל או מעט קליפתם מותרים. וכן לא ישתה משקין מזוגין שעבר עליהם הלילה אחר שנמזג במים והוא שלנו בכלי מתכות או כלי נתר (ואין צריך לומר מים עצמן שעבר עליהם הלילה בכלי המתכות):