גם יוציא דיבורו בדברי תורה, ולקבל פני רבו ולגדולים ממנו בשבת בדברי שלום, וכיוצא בזה דברי קדושה. גם לזכור בפיו קדושת שבת. וקבלתי, אדם המבקר לחבירו בשבת שחרית, לא יאמר לו כדרך שאומר בחול צפרא טבא, רק יאמר לו שבת שלום או שבת טוב, לקיים (שמות כ, ח) זכור את יום השבת לקדשו:

אח"כ תלך לביתך, ותאמר בקול רם שבת שלום, כי הוא המקבל הכלה בסבר פנים יפות, בשמחה גדולה. גם היה נוהג מורי זלה"ה, לנשק ידי אמו בליל שבת, כי כך הזעיר אנפין עולה ומנשק ידי אמו בכל ליל שבת. וסוד הענין - כי כיון שעולה בסוד ל' של צלם דתבונה, הוא עולה בין זרועות הידים ואז נושק הידים. כי בחול הוא בג"ת שלה לבד, שהוא צ' דצלם, היא נגד החזה. גם אתה תנשק ידי אמך בכל ליל שבת. וביאור הדבר הזה - כי בחול אין לזעיר אנפין רק מוחין פנימים מן צ' דצלם, שהם נה"י דתבונה כמבואר. אך בליל שבת, עולה עד מקיפים, שהם ל' דצלם חג"ת, שהם חג"ת דתבונה כאמור, ושם הזרועות של התבונה אמא דז"א, והוא עולה שם ומנשק כנ"ל: