Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareבְּיוֹם־שְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וְנ֗וֹחַ בְּאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃
That was on the thirteenth day of the month of Adar; and they rested on the fourteenth day and made it a day of feasting and merrymaking.
כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים׃
the same days on which the Jews enjoyed relief from their foes and the same month which had been transformed for them from one of grief and mourning to one of festive joy. They were to observe them as days of feasting and merrymaking, and as an occasion for sending gifts to one another and presents to the poor.
[...] מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו ע"י משתה כי בתחלה נטרדה ושתי ע"י משתה ובאה אסתר וכן ענין המן ומפלתו היה ע"י משתה... כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין.
Because all of the miracles done for the Jewish people during the days of Achashveirosh were via parties with wine; Vashti was removed from the throne and Esther came, and so too Haman's downfall was via a party... to remember that this great miracle was via drinking wine.
אָמַר רָבָא: מִיחַיַּיב אִינִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי. רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא עֲבַדוּ סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אִיבַּסּוּם. קָם רַבָּה שַׁחְטֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא. לְמָחָר, בָּעֵי רַחֲמֵי וְאַחֲיֵיהּ. לְשָׁנָה, אֲמַר לֵיהּ: נֵיתֵי מָר וְנַעֲבֵיד סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ: לָא בְּכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מִתְרְחִישׁ נִיסָּא.
Rava said: A person is obligated to become intoxicated on Purim until he is so intoxicated that he does not know how to distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordechai. The Gemara relates that Rabba and Rabbi Zeira prepared a Purim feast with each other, and they became intoxicated to the point that Rabba arose and slaughtered Rabbi Zeira. The next day, when he became sober and realized what he had done, Rabba asked God for mercy, and revived him. The next year, Rabba said to Rabbi Zeira: Let the Master come and let us prepare the Purim feast with each other. He said to him: Miracles do not happen each and every hour, and I do not want to undergo that experience again.
לאבסומי - להשתכר ביין:
"To become intoxicated" - This means to become intoxicated by drinking wine.
יש אומרים שדברי חכמים כפשוטם, שאדם צריך להשתכר כל כך עד שלא ידע להבחין בין "ארור המן לברוך מרדכי". כלומר, יגיע למדרגה של שמחה פשוטה שבה הוא שמח בכל הדברים בלא חילוקי מדרגות, ואז יהיה אצלו 'ארור המן' שווה ל'ברוך מרדכי'...
ויש אומרים, שהמצווה היא לשתות יותר מהרגיל, עד שיהיה שתוי... דעת ביניים, שמצד אחד צריך להגיע ל'עד דלא ידע', אלא שלא יגיע לזה במצב של עירנות, שאז הוא שיכור גדול, אלא שמתוך השיכרות ירדם.
Some take the words of the Sages literally, meaning that one must get so drunk that he actually cannot differentiate between “Cursed is Haman” and “Blessed is Mordechai”. That is, he should reach a state of simple joy, in which there is no distinction between different levels. In the eyes of one who has reached such a state, “Cursed is Haman” is the same as “Blessed is Mordechai,” since everything is good and everything is for the good... Others maintain that the mitzva is to drink more than usual, until one becomes tipsy... an intermediate opinion. On the one hand, one must reach the level of “until he does not know,” but he should not do so while awake, because that would mean he is very drunk. Rather, he should fall asleep as a result of his drunkenness.
דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. [בירושלמי] ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל היהודים:
In the Yerushalmi they add (until he does not know how to distinguish between) cursed is Zeresh and blessed is Esther, cursed are all of the wicked ones and blessed are all of the Jewish people.
וכוונתם דבזה יש אריכות קצת. וכשהוא מבוסם – קשה לאמרו כולו (ב"ח).
And they (Tosafot) mean that this is slightly longer [than the Bavli's formulation], and when he becomes drunk it will be difficult to say in full.
[...] וכשיצטרך לחזור ולומר פעמים רבות "ארור המן וברוך מרדכי" יתבלבל לפעמים (תוס').
[...] when he has to repeat the phrase “Cursed is Haman and blessed is Mordechai” several times, he will occasionally stumble (Tosafot).
רא"ש מגילה א:ח
אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן:
Rosh Megillah 1:8
Rava said: A person is obligated to become intoxicated on Purim until he is so intoxicated that he does not know how to distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordechai.
אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן:
Rava said: A person is obligated to become intoxicated on Purim until he is so intoxicated that he does not know how to distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordechai.
וכתב רבינו אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה ושחטיה לר' זירא כדאי' בגמ' אידחי ליה מימרא דרבא ולא שפיר דמי למעבד הכי:
And Rabbeinu Ephraim writes that from the act of Rabba getting up and slaughtering Rabbi Zeira, the Gemara pushes away [i.e. rejects] Rava's statement, and says that it is not good to follow it.
ומה שאמר כאן עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי [...] גדולי המחברים כתבו עד שירדם...
And when it says "until he does not know how to distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordechai" [...] the great authors wrote that it means until he falls asleep.
כֵּיצַד חוֹבַת סְעֻדָּה זוֹ. שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וִיתַקֵּן סְעֻדָּה נָאָה כְּפִי אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ. וְשׁוֹתֶה יַיִן עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר וְיֵרָדֵם בְּשִׁכְרוּתוֹ.
What is the nature of our obligation for this feast? A person should eat meat and prepare as attractive a feast as his means permit. He should drink wine until he becomes intoxicated and falls asleep in a stupor.
כיצד חובת וכו'. שם מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן ובשאר מקומות אמרו אין שמחה אלא בבשר:
(The feast must include wine as) It says there that "one is obligated to become intoxicated on Purim until he is so intoxicated that he does not know how to distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordechai", and (as for meat) in other places they said that "there is no joy except for meat".
[...] נראה דאין כוונת הרמב"ם לפרש הגמרא (כן), אלא שדחה מאמר זה מהלכה[...]
It seems that the intent of the Rambam is not to explain the Gemara, but rather to push it away from practical halacha [...]
...וְכָל הַמִּשְׁתַּכֵּר הֲרֵי זֶה חוֹטֵא וּמְגֻנֶּה וּמַפְסִיד חָכְמָתוֹ. וְאִם נִשְׁתַּכֵּר בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם. וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּצָּהֳרַיִם וַאֲפִלּוּ מְעַט אֶלָּא אִם הָיָה בִּכְלַל הָאֲכִילָה. שֶׁהַשְּׁתִיָּה שֶׁהִיא בִּכְלַל הָאֲכִילָה אֵינָהּ מְשַׁכֶּרֶת. וְאֵין נִזְהָרִין אֶלָּא מִיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן:
Whoever becomes drunk is a sinner, is shameful, and will lose his wisdom. If he becomes drunk before the common people, he desecrates God's Name. It is forbidden to drink even a small quantity of wine in the afternoon hours, unless it is taken together with food. Drink that is taken together with food is not intoxicating. Only wine that is taken after the meal is to be avoided.
There seems to be an initial conflict of whether or not we even accept Rava's statement as halachically significant (Tosafot, Rosh, Rif, Maggid Mishneh on Rambam), or the aggadic story refuted it (Ran, Arukh HaShulchan on Rambam).
מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי...
It is a mitzvah to increase (food and drink) for the Purim feast, and one must become intoxicated until he cannot distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordechai.
מימרא דרבא בפ"ק דמגילה (ז:) וכתבו התוספות לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים וכ"כ הר"ן כלומר דאי בין ארור המן לברוך מרדכי לחוד אפי' שתה טובא לא טעי ביה וכתב הר"ן בשם רבינו אפרים דמההוא עובדא דקם רבה בסעודת פורים ושחטיה לר' זירא כדאיתא בגמרא אידחי ליה מימרא דרבא ולא ש"ד למעבד הכי כתוב בא"ח חייב איניש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לג"ע וש"ד וכמה עבירות זולתן אך שישת' יותר מלימודו מעט:
This is a statement of Rava in the first chapter of Tractate Megillah (7b). And Tosafot writes that he cannot distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordechai, cursed is Zeresh and blessed is Esther, cursed are all of the wicked ones and blessed are all of the Jewish people. And so too the Ran writes that it means to say that if it was only between cursed is Haman and blessed is Mordechai, then even one who drinks a lot will not make a mistake. And Ran writes in the name of Rabbeinu Ephraim writes that the act of Rabba getting up and slaughtering Rabbi Zeira is the Gemara's pushing away [i.e. rejection] of Rava's statement and that it is not good to follow it. The Orchot Chaim writes that "one is obligated לבסומי on Purim" does not mean to become drunk, for drunkenness is a definitive prohibition, and there is no greater sin than it, for it leads to adultery, murder, and other sins. Rather, one should drink a little bit more than he usually does.
אבל בחידושי אגודה ובתא"ו נתיב י' ח"א כתב דחשבון ארור המן וברוך מרדכי שוה וצריך להשתכר שלא ידע החשבון ומהרי"ב כתב דר"ל שישתכר וישן ולא ידע בין ארור המן וכ"מ במיי' והמנהגים כתבו דפיוט א' היה שהיו עונין בבית א' ארור המן ועל בית א' ברוך מרדכי וצריך צילותא שלא יטעה לפעמים כתב הגה"מ פ"ב צריך להשתכר היינו למצוה אבל ידי פורים יצא אפילו לא השתכר...
But the Chidushei Aguda and תא"ו write that the numerology of "cursed is Haman" and "blessed is Mordechai" is equivalent, and one must become intoxicated to the point that he cannot calculate the values. And the Mahari writes that it means to say that he should become intoxicated and then go to sleep, and then he be unable to distinguish between "cursed is Haman and blessed is Mordechai". And מיקוק' והמנהגים writes that there is a song where the listeners would respond to the first stanza with "cursed is Haman" and to the second stanza with "blessed is Mordechai", and they needed to pay attention so as not to make a mistake. And the Haigot Maimoniot writes that one must become intoxicated, as it is a mitzvah, but one fulfills Purim in full even if he does not become intoxicated.
חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי:
הגה וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל) ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים...
One is obligated to be intoxicated on Purim to the point where he does not know [the difference] between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai".
REMA: Some say it is not necessary to become drunk so much, but rather to drink more than he is used to (Kol Bo), and to fall asleep, and while he sleeps he does not know [the difference] between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai" (Maharil). [There is no difference on Purim] between one who has more and one who has less, as long as his heart is directed to heaven.
אמנם רבינו הבית יוסף בספרו הגדול כתב בשם אורחות חיים, [...] וקשה: דאם כן מאי "עד דלא ידע…"? ואם מפרש כאיזו פירוש שנתבאר, איך סתם רבינו הבית יוסף דבריו בשולחן ערוך, דלהדיא משמע שכרות גמורה? וצריך עיון. (ואולי יפרשו: עד ולא עד בכלל...
But our Master the Beit Yosef in his great book writes in the name of the Orchot Chaim [see above...]. And this is difficult: If so, what does "until he does not know mean" (according to him)? And if we explain it according to our explanations above, how did our Master the Beit Yosef conclude his words in his Shulchan Aruch which an implication to get fully drunk? And this requires further study. (Some explain: "until he does not know" means up to but not including that point of intoxication...)
רב יוסף צבי רימון - "כמה יין צריך לשתות בפורים?"
יש שפירשו ש”ביסום” משמעו שתיית יין בכמות פחותה בהרבה מאשר “שכרות”, וייתכן שכך יש לפרש גם את פסיקת הרי”ף והרא”ש. כך כותב גם בעל יסוד ושורש העבודה (יב, ז) בשם האר”י:
והנה דקדקו חכמי הגמרא בלשונם הצח והקדוש ואמרו “לבסומי” ולא אמרו חייב אינש “להשתכר” בפורים… וגם האריז”ל בכוונת השתיה ביום זה על דרך הסוד, כתב באר היטב בלשונו הקדוש: ולא ישתכר אלא יתבסם.
Rabbi Yosef Zvi Rimon - "How much wine should one drink on Purim?"
Some have interpreted that "בישום" [lit. "fragrant" or "spiced"] means drinking much less than "drunkenness", and it is possible that this is how the ruling of the Rif and the Rosh should be interpreted as well. This is also what the author of יסוד ושורש העבודה writes in the name of the Ari:
The sages of the Gemara were meticulous in their clear and holy language, and said "לבסומי" and not that no one must "get drunk" on Purim... and the Arizal also refers to drinking on this day על דרך סוד, explaining well in his holy words: he shall not get drunk but get בסים.
חייב איניש וכו' - [...] כ"ז למצוה ולא לעכב [א"ר]:
All of this fulfills a mitzvah, but it is not mandatory [Eliyah Rabbah].
[...] צריך לבסומי עד שלא ידע מעלתינו מן ארור המן שזה מפל' שלו לברוך מרדכי שזה מעלתינו שני' והכוונ' מדאמר עד דלא ידע מכלל שקודם שכרות שלו ידע ונתן שבח ע"ז בזה נתכוונו שלא יפסיק מליתן שבח ע"ז בשמח' עד שיבו' לידי כך שלא יבחין עוד ואז פטור מזה כנלע"ד:
One must become intoxicated until he does not know which is greater between "cursed is Haman" i.e. that he fell, or "blessed is Mordechai" i.e. our virtues. And the intent when it says "until he does not know" implies that before his drunkenness he does know gives praise to God for it. They intended that he should not stop speaking joyful praises until he no longer can distinguish [as per the above], and then he becomes exempt [from drinking].
More interestingly, he gives us insight into the nature of the day. Chazal intended that we have praise towards God on our lips until we can't anymore, and then our simple joy will act as that praise.
ו) שם. סעודת פורים וכו' כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות.
What is the nature of our obligation for this feast? A person should eat meat and prepare as attractive a feast as his means permit. He should drink wine until he becomes intoxicated and falls asleep in a stupor. (Quoting Rambam verbatim)
טז) שם. עד דלא ידע בין ארור המן וכו' ובשער הכוו' דף ק"ט ע"ד כתב כפשוטו שיטעה לומר במקום ברוך מרדכי ברוך המן ויעו"ש טעם בסוד. וכ"כ בסידור עמודי שמים לרב יעב"ץ שאביו הגאון ז"ל היה בבחרותו לקיים המימרא כפשוטו. [...] שע"ת או' ב' ומ"מ אף מי שאינו יכול להשתכר יעשה סעודה ובתוך הסעודה ישתה איזה כוס של יין כדי לקיים ימי משתה ושמחה. וקודם הסעודה יאמר לשם יחוד קבה"ו וכו' הריני בא לקיים מצות סעודת פורים במאכל ומשתה כמו שתיקנו מרדכי ואסתר לעשות ביום זה כמ"ש לעשות אותם ימי משתה ושמחה
And in the Arizal's Shaar HaKavanot he writes as per the simple explanation that he mistakenly says "blessed is Haman" instead of "blessed is Mordechai", and look there for a mystical explanation. And so writes Rav Yaavetz that his father the Gaon fulfilled the Gemara's basic reading in his youth. [...] Shaarei Teshuva writes that even one who cannot become intoxicated should make a feast and drink a cup of wine during the feast to fulfill "days of משתה and joy". And before the feast he should say, "For the sake of unifying God and his Divine Presence etc. I hereby come to fulfill the מצוה of the feast of Purim via food and drink, as Mordechai and Esther instituted to do on this day, as it says, 'observe them as days of feasting and merrymaking' (Esther 9:22)".
And maybe this relates to the other rabbinic holiday, and נר חנוכה's three levels of חיוב, and מהדרין and מהדרין מן המהדרין.
[ב] בין ארור וכו'. דארור המן וברוך מרדכי שוין בגימטריא ושיכור בקל טועה בחשבון, ויש אומרים שפיוט היו שעל הבית אחד עונין ארור המן ועל בית אחד ברוך מרדכי וצריך צילותא שלא לטעותו...
"Cursed is Haman" and "blessed is Mordechai" are numerically equivalent, and a drunk easily messes up that calculation. And some say that there is a song where the listeners would respond to the first stanza with "cursed is Haman" and to the second stanza with "blessed is Mordechai", and they needed to pay attention so as not to make a mistake.
אלא שישתה יותר וכו'. וי"א שלא ידע לחשוב שארור המן בגי' ברוך מרדכי:
And some say that they cannot calculate that "cursed is Haman" in numerology is equivalent to "blessed is Mordechai".
ויש לפרש "עד דלא ידע…" כלומר: עד שלא יוכל להכריע איזו טובה היתה יותר גדולה לפנינו, אם מפלת המן אם גדולת מרדכי (עיין ט"ז) [...]ויש לומר שיש לפרש דהכי פירושו: "מחייב אינש לבסומי" – כלומר דזהו חיוב על כל אחד "עד דלא ידע…", כלומר: והרשות ביד השותה לשתות "עד דלא ידע…" [...] אפילו אם שותה עד דלא ידע – לא נגעור בו.
Let us explain "until he does not know..." as follows: until he cannot determine which goodness is greater before us - the fall of Haman or growth of Mordechai (see the Taz)[...] And let us explain as follows: "A person is obligated to become intoxicated" - this means to say it is obligatory for everyone, while "until he is so intoxicated that he does not know" means to say an individual may drink to that point [...] and if he does we should not shame him.
ולמעשה יש להתרחק מן השכרות ... ורק לשתות מעט יותר מלימודו ולישן קצת.
In practice, one should distance himself from drunkenness ... and only drink a little bit more than he normally does, and take a nap [as the Rema instructs].
(ה) וישן ומתוך שישן וכו' - וכן ראוי לעשות [פמ"ג]:
5. And sleeps and since he sleeps etc. And such should be done. [Pri Megadim]
Taz and Kaf Hachayim both define עד דלא ידע pretty close to כפשוטו, and highlight that the entire day of פורים should be one of thanksgiving. Arukh Hashulchan agrees with Taz's definition, but instructs us to forego עד דלא ידע for the Rema's advice of drinking a little bit more than the personal norm before going to nap. The Pri Megadim and Mishna Berurah agree that that is the correct course of action. Similarly, Magen Avraham and Eliyah Rabbah both advocate for low-level drinking.
עד דלא ידע וכו' - הח"א [...] היודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצות בנט"י וברכה ובהמ"ז או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהוג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לש"ש עכ"ל:
The Chayei Adam writes [...] If one knows that he will then disregard מצוות such as washing hands before bread, blessings, Grace After Meals, that he will not pray מנחה or מעריב, or that he will act frivolously, it is better that he does not become intoxicated and that all of his deeds be for the sake of Heaven.
מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר. אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז).
According to many authorities, one who knows that he may not be able to pray Minḥa or Ma’ariv if he gets drunk should not get drunk. However, R. Avraham Yitzḥak Kook writes that one who drinks on Purim is engaged in performing a mitzva, and the rule is that one who is engaged in performing a mitzva is exempt from performing another mitzva (Oraḥ Mishpat, omissions §7).
חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר ומ"מ אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו.
One is obligated to increase his joy on this day via food and drink until he's lacking nothing. Nonetheless, we are not commanded to get drunk and degrade ourselves due to this joy, for we were not commanded in "joy" of debauchery and nonsense, but rather joy of the pleasure that leads to loving God and thanking Him for the miracles he did for us.
[...] החלש שמזיק לו השכרות פשיטא שאינו מחוייב בכך גם לא המשתטה ביינו ואין בו מדעת קונו [...] ר' יהודה בר' אלעאי אמר בירושלמי דלא שתי אלא מפסחא לפסחא וחוגרני צדעי וכו' משמע דבפורים לא שתה ששתייתו היה מזיק לבריאת גופו.
[...] One who is weak and damaged by intoxication obviously is not obligated to do so, nor is one becomes a drunken fool and has no thoughts of his Creator [...] It teaches in the Yerushalmi that R. Yehuda b. Ilai only drank wine annually on Pesach and tied his temples [to treat a headache] etc., implying that he did not drink on Purim because it would damage his bodily health.
הליכות שלמה פרק יט הערה 77
77. לא היתה נוחה מההנהגה הרווחת בכמה מקומות בענין המשתה דפורים, והיה מדריך כי הדרך הישרה היא לקיים מצוות היום כמבואר בשו"ע ופוסקים מתוך חדרות והתרוממות הנפש והתבוננות בגדולת הנסים והודאה לד' עליהם, ואז הריהי שמחה של מצוה בטהרתה, ולא בדברים של תפלות. ומשום כך לא נחה דעתו כלל מכמה דברים שנשתרשו בימי הפורים היוצאים מגדר שמחה של מצוה... עניני ליצנות. וסיפרו תלמידים שמעודם לא ראו את רבנו גוער בחזקה בתלמידיו כי אם פעם אחת בהבחינו בכרוז שתלו על כתלי הישיבה לקראת פורים בסגנון לישנא דגמ' בדרך היתול ושחוק, שתלשו מיד ונכנס לאולם האוכל וגער על ליצנות זו בסערת רוח במעמד כל בני הישיבה... הי' מתאונן על ריבוי קלות הראש בימים אלו במשתאות וכדו', הגורם לבטול ת"ת הרבה יותר מכפי הדין ולמעשים שאין הדעת היפה סובלתם.
Halichot Shlomo (Zalman Auerbach) Volume 1 Chapter 19 note 77
77. He was not comfortable with the prevailing behavior in some places during the Purim feast, and he guided that the correct way is to observe the mitzvah of the day as explained in the Shulchan Aruch and poskim in a state of elevation of the soul and contemplating the greatness of the miracles and thanking God for them, and then there will be שמחה של מצוה in purity, rather than matters of vapidity. Thus, his mind was not at ease due to some matter that took root during the days of Purim that left the realm of שמחה של מצוה [to]... matters of buffoonery. And the students recounted that they had never seen our rabbi rebuke his students in a strong way, but once when they noticed a proclamation planted on the walls of the yeshiva in preparation for Purim in the style of ליצנות, for example, in the way of the jest and fooling around, he immediately tore it down and went into the dining hall and reprimanded the ליצנות antics in flared temper (lit. "a storm of wind") in front of all the members of the yeshiva... he complained about the increased light-headedness nowadays at the feasts, etc., which causes the nullification of Torah study much more than the law tolerates, and for deeds that good sense does not tolerate.
רב אביגדור נבנצל - ביצחק יקרא על שו"ע תרצה:ב
מי שעלול לבוא לידי הלבנת פנים, או שאר עבירות, טוב שישתכר בצנעה. מי שהשתכר ונרדם אין להעירו לערבית אלא יתפלל כשיתעורר.
רב אביגדור נבנצל - ירושלים במועדיה פורים עמוד תל
מי שע״י השכרות עלול להזיק או לדבר דיבורים שאינם ראויים, ישתה בחדר סגור ולא יצא משם עד אשר יפוג יינו. ואם אין לו חדר סגור לשהות שם בעת שכרותו, אסור לו להשתכר, כיוון שהמצוה של שתיית יין בפורים אינה דוחה מצוות לא תעשה, הן של בין אדם לחברו והן של בין אדם למקום.
Rav Avigdor Nebenzahl in Biyitzchak Yikareh on Shulchan Aruch 695:2
If one is liable to embarrass another, or commit any other sin, he should get drunk privately. If one got drunk and fell asleep, do not wake him to pray Maariv, but rather he will pray when he wakes up.
Rav Avigdor Nebenzahl in Yerushalayim Bimoadeha Purim p430
One who is liable to cause damage or speak improperly while drunk, should drink [alone] in a closed room and not leave from there until he sobers up. And if he does not have access to such a room to be in during his drunkenness, it is forbidden for him to become drunk, as the commandment of drinking wine on Purim does not push away any negative commandment - it does not push away a negative commandment between man and his fellow, nor one between man and God.
הלכות פורים (שו"ת) - רב שלמה אבינר
ש: האם אדם חייב לשתות בפורים אם עקב זה יעשה שטויות?
ת: לא. נביאים ראשונים לא ציוו אותנו אלא לשמחה של הודאה לד' ולא של הוללות וסכלות. ואין עושים מצוה על ידי עיברה, כגון ביטול תפילה. אלא במצב זה רק ישתה יותר מהרגלו.
Laws of Purim (Q&A) - Rav Shlomo Aviner
Question: Is one obligated to drink on Purim if this will cause him to act nonsensically?
Answer: No. The prophets only commanded us to have joy of thanksgiving to God, not of debauchery and foolishness. And do not perform a מצוה via a sin, such as missing prayer. Rather in this situation, he should only drink a little bit more than he normally does.
מי שיודע בעצמו שכל אימת שהוא שותה הרבה יין הוא מתחיל לבכות ולהצטער, או שכואב לו הראש, מוטב שישתה רק מעט יותר ממה שהוא רגיל, ובכך יקיים את המצווה. מפני שעיקר המצווה לשמוח, ואם מתוך השתייה הוא נעשה עצוב, הרי שהפר את המצווה...
מי שיודע בעצמו שאם ישתכר יתפרע ויפגע באנשים אחרים, או שיגיע להתגולל בקיאו ויבזה את עצמו ברבים – לא ישתכר, ויקיים את מצוות השתייה בשתייה של יותר מכדי לימודו. [...]
If one knows that drinking a lot of wine causes him to cry and become depressed, or causes headaches, it is preferable for him to fulfill the mitzvah by drinking just a little more than usual. This is because the main objective of the mitzvah is to be happy, and if drinking makes one sad, he undermines the mitzvah...
If one knows that when he gets drunk he goes wild and hurts others, or he ends up wallowing in his own vomit and degrading himself in public, he should not get drunk. Rather, he should fulfill the mitzvah by drinking more than usual. [...]
Thus, even according to the Shulchan Aruch, this mitzvah does not apply in cases of danger to life. Indeed, Rav Mordechai Eliyahu and Rav Avigdor Neventzall (cited in Rav Moshe Harari's Mikra'ei Kodesh, Hilchot Purim, Milu'imto ch. 13, n. 5) forbid Israeli soldiers to get drunk if they have access to firearms. It is obvious that, similarly, one who is driving after the Seudat Purimmust refrain from drinking. Furthermore, it is also obvious that it is forbidden to offer alcoholic beverages to someone who plans to drive on Purim.
הרב מרדכי אליהו - הלכות פורים
"חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו'", אמנם לא עד בכלל (שולחן ערוך תרצה סע' ב).
Harav Mordechai Eliyahu - Laws of Purim
"A person is obligated to become intoxicated on Purim until he is so intoxicated that he does not know etc.", but not including that point [i.e. not getting quite that drunk] (Shulchan Aruch 695:2).
בן איש חי שנה א' תצוה הלכות פורים
(יט) מצוה להרבות בסעודת פורים, ועיקר הסעודה ביום, ואם עשאה בלילה לא יצא ידי חובתו...
Ben Ish Chai Year 1 Tetzaveh Laws of Purim
(19) It is a mitzvah to eat a lot at the Purim feast, and the main part of the feast is during the day, and if one made it at night he did not fulfill his obligation...
ילקוט יוסף מועדים הלכות סעודת ושמחת פורים (עמוד שמ)
(ב) וכיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תשיג ידו ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו...
(ג) ...והיודע בעצמו שאם ישתכר ביין ובשאר משקים המשכרים יזלזל באיזה מצוה, או ימנע מברכת המזון, וכדומה, לא ישתה אלא שיעור מועט שלא יבא לידי שכרות.
Yalkut Yosef Volume 5 (Holidays) Laws of the Purim Feast and Joy of Purim (p. 340)
(2) What is the nature of our obligation for this feast? A person should eat meat and prepare as attractive a feast as his means permit. He should drink wine until he becomes intoxicated and falls asleep in a stupor [quoting Rambam verbatim]...
(3) And one who knows that if he gets drunk with wine or other intoxicating beverages he will then disregard and מצוה or be prevented from from saying Grace After Meals or the like, he should only drink a minimal quantity so as not to become drunk.
מורשת מרן - דיני פורים לפי רב עובדיה יוסף
יד. חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. וישתה יין כדי שיהיה שמח ומבושם, וישתכר מעט וירדם בשכרותו. והא דאמרינן חייב איניש לבסומי בפוריא, לא שישתכר, שהרי השכרות איסור גמור הוא, ואיך לך עבירה גדולה מזו, שגורמת לגילוי עריות ולשפיכות דמים, ושאר עבירות זולתן, אלא רק שישתה מעט יותר מלימודו. דהיינו התחלת שכרות. וכל שכן מי שיודע בעצמו שאם ישתכר ביין ובשאר משקים המשכרים יזלזל באיזה מצוה, או ימנע מברכת המזון, וכדומה, או שהוא תלמיד חכם ואם ישתכר יגרום לבזיון כבוד התורה, לא ישתה אלא שיעור מועט שלא יבוא לידי שיכרות. [ילקו"י מועדים מהדו' תשס"ד עמו' תרפ. וילקו"י תפלה א' עמו' שפח סי' צט הערה ב'. חזו"ע פורים עמו' קעה].
Moreshet-Maran.com - Laws of Purim according to Rav Ovadia Yosef
(14) A person is obligated to לבסומי on Purim until he is so intoxicated that he does not know how to distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordechai. And he should drink wine so he is happy and tipsy, until he becomes slightly intoxicated and falls asleep in a stupor (as the Rambam writes). And when it says "one is obligated לבסומי", that does not mean to become drunk, for drunkenness is a definitive prohibition, and there is no greater sin than it, for it leads to adultery, murder, and other sins. Rather, one should drink a little bit more than he usually does (Orchot Chaim), meaning the beginning of intoxication. And certainly if one knows that if he gets drunk from wine or other alcoholic beverages he will disregard any mitzvah, or not recite Grace After Meals, or the like, or that he is a Torah scholar and if he gets drunk he will disgrace the respect owed to Torah, he should only drink a minimal quantity so he does not come to be intoxicated. (Yalkut Yosef Holidays 5764 p. 680, Yalkut Yosef Prayer I p. 388 99n.2, Chazon Ovadia Purim p. 175).
דרכי משה II עמ׳ 410-412
יום פורים במחיצת רבינו
מעולם לא היה משתכר משתיית יין ויש שנים שקיים עד דלא ידע ע"י שינה כמ"ש הרמ"א…
חייב אינש לבסומי
הנהגת מרן זצ"ל היתה תמיד ששתה מעט. וטען שהחיוב לשתות הוא רק עד שלא משתכרים ומעולם לא שמעתי שנשתכר בפורים או זלזל בפורים… סיפר לי הרב יחזקאל שיף שיחי׳ בנו של הרב מרדכי שיף ז"ל הגבאי של ישיבת תפארת ירושלים: כשהייתי בערך בגיל בר מצוה הודעתי לאבי בפורים שאני רוצה לשתות ולהשתכר לקח אותי אבי למרן זצ"ל לחוות דעתו ואמר לי "מען טאר נישט פטרן די געזונט״ (אין לאדם להזיק לבריאות שלו)
Darchei Moshe (Feinstein) Volume 2 pp. 410-412
Purim in the midst of our Rabbi
Rav Moshe Feinstein never got drunk from drinking wine, and there were some years where he fulfilled, "until he does not know" by going to sleep as Rema writes...
"One is Obligated to Get Drunk"
The practice of our master was always to drink a little bit. And he claimed that the obligation to drink is not to the point of getting drunk, and I never heard that he got drunk on Purim or was irreverent on Purim.
הנהגות רבינו - פורים עמ׳ 168-169
עב. רבינו נהג ללכת לישון באמצע יום הפורים. (עט)
עו. רבינו נהג לשתות קצת יין באמצע הסעודה. (פג)
עז. רבינו סבר דיכול לקיים 'עד דלא ידע' גם בשאר משקים המשכרים. (פד)
(עט) ואמר שהולך לקיים מצות 'עד דלא ידע׳, למרות שעדיין לא שתה יין. כן שמעתי מנכדו הרה"ג רבי אריה אלישיב שליט"א. וכן שמעתי מרבינו דמה שמבואר לכאורה מתוך דברי הרמ"א (סי' תרצ"ה סעיף ב) שכתב ״דאין צריך להשתכר כל כך אלא ישתה יותר מלימודו ויישן״, דכדי לקיים 'עד דלא ידע׳ צריכה השינה להיות ע"י שתיית יין, זה אינו, אלא הרמ"א מביא היכי תימצי איך ללכת לישון ולא שדווקא ע"י היין. וכן נשאל רבינו, מה המינימום שצריכים לשתות והשיב: לך לישון.
(פג) שמעתי ממו״ר הגאון הגדול רבי משה אלישיב שליט״א, שהיה אאמו"ר רבינו זצוק״ל שותה יותר מלימודו. ושמעתי מחדב״נ הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבך שליט״א, שבשנים האחרונות לא שתה רבינו כלל מחמת בריאותו. ויש לציין שראיתי בשו״ת ידון משה ששאל את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, דהא דקיי״ל ד׳חייב איניש לבסומי׳, האם זה קאי עלי כל היום או שרק בסעודה. והשיב שכל היום יש ענין, אמנם המצוה היא בסעודה.
(פד) שנשאל רבינו אם יכול להשתכר בפורים גם עם יין שרף או דוקא ביין. והשיב רבינו כל דבר שעושה אותך מבולבל.
Hanhagat Rabbeinu - Purim pp. 168-169
72. Our Rabbi (Y.S. Elyashiv) used to go to sleep in the middle of Purim Day. (79)
76. Our rabbi used to drink a little bit of wine in the middle of the feast. (83)
77. Our rabbi believed that it is possible to fulfill "until he does not know" with other alcoholic beverages. (84)
(Note 79) And he said that he was going to fulfill "until he does not know", even though he did not yet drink wine. And so I heard from his grandson R. Aryeh Elyashiv. And so I heard from our rabbi that what's explained initially from the words of the Rema that, "it is not necessary to become drunk so much, but rather to drink more than he is used to and to fall asleep", that in order to fulfill "until he does not know" the sleep must be due to drinking wine, that is not so, but rather Rema brought an example of how to go to sleep but not specifically that it (has to be) is via wine. And when our Rabbi was asked what is the minimum you need to drink, he responded: go to sleep.
(Note 83) I heard from Rabbi Moshe Elyashiv, that Rav Yosef Shalom Elyashiv drank more than he was used to. And I heard from Rabbi Azriel Auerbach, that in the last years, our Rabbi did not drink at all on account of his health. It should be noted that I saw in Shu"t Yadun Moshe that he asked Rav Chaim Kanievsky if "one is obligated to get drunk" applies all day or only during the feast. He responded that there is an idea all day, but the mitzvah is only during the feast.
(Note 84) Our Rabbi was asked if one can get drunk on Purim with brandy or only with wine. And our Rabbi responded that anything that makes you confused (is valid).
שלמי מועד פרק סב
סבר רבינו דהך חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע, אינו רק דין בסעודת פורים, אלא מתקיים כל היום.
Shalmei Moed Chapter 62
Our teacher (Rav Shlomo Zalman Auerbach) thought that "one is obligated to become intoxicated on Purim until he does not know", is not just a law in the feast of Purim, but rather can be fulfilled all day.
הליכות שלמה פרק יט - דבר הלכה לח
לח. ויקיים המצוה על ידי שתייית יין יותר מלמודו ושינה לאחריה, וכמו שכתב הרמ"א ס' תרצ"ה ס"ב בשם כלבו ומהרי"ל דמתוך שישן אינו יודע בין ארור המן וברוך מרדכי (78)
הערה 78 - וכן נהג רבנו, כנ"ל בציון 28.
28. [...] ולאחריה ישב לקבל פני הבאים, וכיבדם בשתיית יין [...] קצת עמהם, יותר מלימודו, ואח"כ שכב לישן לקיים בכך מצות עד דלא ידע (רמ"א סי' תרצ"ה ס"ב, ועיין מ"ב סק"ה בשם פמ"ג שכן ראוי לעשות). ואחר חצות, קודם שנטל ידיו לסעודת היום...
Halichot Shlomo (Zalman Auerbach) Volume 1 Chapter 19 - Dvar Halacha 38
38. And one fulfills the mitzvah by drinking more than he is used to and then going to sleep, as the Rema writes in 695:2 in the name of the Kolbo and Maharil that while sleeping he does not know the difference between "cursed is Haman" and "Blessed is Mordechai" (see note 78).
Note 78 - And so was the custom of our teacher Rav Shlomo Zalman Auerbach, as is seen above in note 28.
Note 28 - [He would hurry home from shul to send משלוח מנות, wash his hands for breakfast] and afterwards sit to welcome those who came, and honor them by drinking a little bit of wine with them, more than he normally drank, and then go lay to sleep in order to fulfill the mitzvah of "until he does not know" (Rema 695:2, see MB 5 in the name of Pri Megadim that this is the proper way to do it). And after midday, before washing his hands for the Purim feast...
...ואני נוהג, כדברי הרמ"א לשתות יין ולישן...
We would do well to follow the advice of the Rema […] I personally drink a sizable cup of wine together with breakfast on Purim morning and then I go to sleep immediately. This fulfills the משתה element of drinking wine on Purim. Then, to fulfill the שמחה aspect, we have a little more wine than usual at the סעודה later in the day. I believe that this is the preferred way to fulfill this mitzvah [...] According to almost all authorities, there is no mitzvah to drink on the night of Purim.
[...] wine עד דלא ידע does not really constitute an independent מצוה, but is merely a detail within the מצוה of סעודת פורים. The סעודה should consist of meat and wine -- עד דלא ידע. Many people get stone-drunk on Purim but not as part of the סעודה. Many others get drunk on the night of Purim, when most assume that there is no mitzvah of סעודה at all. According to Rav Velvel Soloveitchik, these practices are improper. Getting drunk on Purim outside the context of the סעודה would be the same as getting drunk on July 4th. [...] Even on Purim-proper when the accepted opinion is that there is an idea of עד דלא ידע, the proper practice should be as spelled out by the Rema in Orach Chaim: one should drink more than he would normally drink and after bentching take a nap, and while he would be napping he will be in a state of עד דלא ידע.
(67:00-70:00) The notion of “עד דלא ידע is not a separate מצוה. It’s the way to fulfill the סעודה in the proper fashion... it should be בכבוד. It shouldn’t be a person talking ניבול פה and דברים בטלים and דברים אסורים. The whole respectful סעודה is supposed to be לכבוד קבלת התורה.”
Rabbi Asher Weiss - Simchas Purim (5778)
(20:58-21:06) [Men] “need to drink, and women are not required to drink. Children - definitely should be prohibited to drink.”
(32:00-41:30) “...I must say a few words about עד דלא ידע, because I personally was never drunk in my life... Almost all the Rishonim clearly indicate that this הלכה should not be taken literally… why did the Rishonim write such far-fetched פשטים? When the Gemara writes חייב איניש לבסומי עד דלא ידע, why would we say, ‘He has to become drowsy, and then go to sleep, and when you sleep, you don’t know בין ארור המן לברוך מרדכי’?... It is only because the Rishonim and the great poskim totally rejected drunkenness, and that’s why they went to extremes […] It was פשוט to them - if you become drunk, how are you going to serve הקדוש ברוך הוא? How are you going to thank הקדוש ברוך הוא? [...] How will you be happy with שמחת החג? [...] the majority of poskim say a person should not become totally drunk […it] is not acceptable in הלכה…”
(43:30-44:25) The notion of “...חייב איניש לבסומי is [only with]in סעודת פורים (citing Rambam). So when you go visiting houses and you drink wine, that is not the מצוה of חייב איניש לבסומי […It is] part of סעודת פורים […] This is an important הלכה…"
“Rabbi Willig is very strict. Rabbi Willig says, ‘I drink a רביעית of wine, and then I take a short nap’, something like that. ‘At the סעודה, during the daytime.’ That part is פשוט, by the way. There’s no ענין whatsoever to drink at night, and the real ענין is דווקא wine, and דווקא in the סעודה. So that, I am מקפיד about. I’ll drink wine. But, since you’re supposed to drink a little bit more than you normally drink, and unlike Rabbi Willig I do drink wine every שבת … so for me to drink more than I normally do, would be to drink more than I do on a שבת, which is a little bit more. But, I try to be very careful that I never get to the point where it’s going to impede my ability to bentch, it’s going to impede my ability to daven מעריב, to function that evening. So that’s my מהלך - during the סעודה, more wine than I normally would drink (which for me is not just a רביעית, it’s more than that. It’s more than I would drink on a שבת), if I had the ability to take a nap I would [but] most often I do not have that ability…”
רב יוסף צבי רימון - "כמה יין צריך לשתות בפורים?"
הלכה למעשה, במציאות בימינו, שתיית אלכוהול והגעה לשכרות עלולות להביא לנזקים נפשיים, חברתיים ובריאותיים, ויש פריצות גדולה בתחום זה. מחקרים מראים, שהנזק שעלול להיגרם כתוצאה משתיית אלכוהול חמור יותר מהנזק שעלול להיגרם כתוצאה מצריכת סמים! לכן, ראוי שלא לשתות יין, פרט לכמות קטנה – בישום מועט. כל אחד ינהג באופן שבו השתייה המועטת תביא אותו לתוספת רוחניות ולהתקדמות בעבודת ה’, ולא להתנהגות בזויה; לשחרור מועט של המסגרים והמיצרים הפנימיים, המביא לידי קדושה, ולא לשכרות המביאה לידי ביזיון. כאשר יש ספק – עדיף שלא לשתות כלל, או לשתות מעט מאוד, ולנהוג כשיטות המסתפקות בשתייה מעטה מאוד של יין.
Rabbi Yosef Zvi Rimon - "How much wine should one drink on Purim?"
In practice, in today's reality, drinking alcohol and getting drunk can lead to mental, social and physical damage, and there are major breakthroughs in this area. Studies show that the damage that may be caused by drinking alcohol is more serious than the damage that may be caused by drug consumption! Therefore, it is appropriate not to drink wine, except for a small amount - slight "בישום". Everyone should behave in such a way that the little drinking will bring him to additional spirituality and progress in the service of God, and not to despicable behavior; to a slight release of internal restraints and straits, which leads to holiness, and not to drunkenness which leads to disgrace. When in doubt - it is better not to drink at all, or to drink very little, and to follow the opinions that suffice with drinking very little wine.
למעשה, כל אדם צריך לבחור בעצמו את הדרך שבה יוכל יותר לשתות ולשמוח לשם שמים. וכיוון שהאנשים שונים זה מזה בטבעם, יש דעות שונות כיצד לקיים את המשתה והשמחה.
In practice, each person must choose for himself the way that will best allow him to drink and rejoice for the sake of heaven. Since people’s natures are different from one another, there are varying opinions as to how one should drink and rejoice.