Did things go wrong for Shlomo HaMelech? Yonah Adler, Magen Avot 8th Day Pesach 5783

(כד) וְכׇ֨ל־הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חׇכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹקִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃ (כה) וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶ֩סֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ {ס} (כו) וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (כז) וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃ (כח) וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃ (כט) וַֽ֠תַּעֲלֶ֠ה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵ֠ן לְכׇל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃ {פ}

I Kings 10:24-29

(24) All the world came to pay homage to Solomon and to listen to the wisdom with which God had endowed him; (25) and each one would bring his tribute—silver and gold objects, robes, weapons and spices, horses and mules—in the amount due each year. (26) Solomon assembled chariots and horses. He had 1,400 chariots and 12,000 horses, which he stationed in the chariot towns and with the king in Jerusalem. (27) The king made silver as plentiful in Jerusalem as stones, and cedars as plentiful as sycamores in the Shephelah. (28) Solomon’s horses were procured from Mizraim and Kue. The king’s dealers would buy them from Kue at a fixed price. (29) A chariot imported from Mizraim cost 600 shekels of silver, and a horse 150; these in turn were exported by them to all the kings of the Hittites and the kings of the Arameans.

מלכים א י״א:א׳-י״א

(א) וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נׇכְרִיּ֛וֹת רַבּ֖וֹת וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֑ה מוֹאֲבִיּ֤וֹת עַמֳּנִיּוֹת֙ אֲדֹ֣מִיֹּ֔ת צֵֽדְנִיֹּ֖ת חִתִּיֹּֽת׃ (ב) מִן־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ה' אֶל־בְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֹא־תָבֹ֣אוּ בָהֶ֗ם וְהֵם֙ לֹא־יָבֹ֣אוּ בָכֶ֔ם אָכֵן֙ יַטּ֣וּ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ם בָּהֶ֛ם דָּבַ֥ק שְׁלֹמֹ֖ה לְאַהֲבָֽה׃ (ג) וַיְהִי־ל֣וֹ נָשִׁ֗ים שָׂרוֹת֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וּפִלַגְשִׁ֖ים שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיַּטּ֥וּ נָשָׁ֖יו אֶת־לִבּֽוֹ׃ (ד) וַיְהִ֗י לְעֵת֙ זִקְנַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה נָשָׁיו֙ הִטּ֣וּ אֶת־לְבָב֔וֹ אַחֲרֵ֖י אֱלֹקִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙ עִם־ה' אֱלֹקָ֔יו כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥יד אָבִֽיו׃ (ה) וַיֵּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה אַחֲרֵ֣י עַשְׁתֹּ֔רֶת אֱלֹקֵ֖י צִדֹנִ֑ים וְאַחֲרֵ֣י מִלְכֹּ֔ם שִׁקֻּ֖ץ עַמֹּנִֽים׃ (ו) וַיַּ֧עַשׂ שְׁלֹמֹ֛ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה' וְלֹ֥א מִלֵּ֛א אַחֲרֵ֥י ה' כְּדָוִ֥ד אָבִֽיו׃ {ס} (ז) אָז֩ יִבְנֶ֨ה שְׁלֹמֹ֜ה בָּמָ֗ה לִכְמוֹשׁ֙ שִׁקֻּ֣ץ מוֹאָ֔ב בָּהָ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֽוּשָׁלָ֑͏ִם וּלְמֹ֕לֶךְ שִׁקֻּ֖ץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ (ח) וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לְכׇל־נָשָׁ֖יו הַנׇּכְרִיּ֑וֹת מַקְטִיר֥וֹת וּֽמְזַבְּח֖וֹת לֵאלֹהֵיהֶֽן׃ (ט) וַיִּתְאַנַּ֥ף ה' בִּשְׁלֹמֹ֑ה כִּֽי־נָטָ֣ה לְבָב֗וֹ מֵעִ֤ם ה' אֱלֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַנִּרְאָ֥ה אֵלָ֖יו פַּעֲמָֽיִם׃ (י) וְצִוָּ֤ה אֵלָיו֙ עַל־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לְבִ֨לְתִּי־לֶ֔כֶת אַחֲרֵ֖י אֱלֹקִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹ֣א שָׁמַ֔ר אֵ֥ת אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה ה'׃ {פ}
(יא) וַיֹּ֨אמֶר ה' לִשְׁלֹמֹ֗ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר הָֽיְתָה־זֹּ֣את עִמָּ֔ךְ וְלֹ֤א שָׁמַ֙רְתָּ֙ בְּרִיתִ֣י וְחֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי עָלֶ֑יךָ קָרֹ֨עַ אֶקְרַ֤ע אֶת־הַמַּמְלָכָה֙ מֵעָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יהָ לְעַבְדֶּֽךָ׃

I Kings 11:1-11

(1) King Solomon loved many foreign women in addition to Pharaoh’s daughter—Moabite, Ammonite, Edomite, Phoenician, and Hittite women, (2) from the nations of which the LORD had said to the Israelites, “None of you shall join them and none of them shall join you, lest they turn your heart away to follow their gods.” Such Solomon clung to and loved. (3) He had seven hundred royal wives and three hundred concubines; and his wives turned his heart away. (4) In his old age, his wives turned away Solomon’s heart after other gods, and he was not as wholeheartedly devoted to the LORD his God as his father David had been. (5) Solomon followed Ashtoreth the goddess of the Phoenicians, and Milcom the abomination of the Ammonites. (6) Solomon did what was displeasing to the LORD and did not remain loyal to the LORD like his father David. (7) At that time, Solomon built a shrine for Chemosh the abomination of Moab on the hill near Jerusalem, and one for Molech the abomination of the Ammonites. (8) And he did the same for all his foreign wives who offered and sacrificed to their gods. (9) The LORD was angry with Solomon, because his heart turned away from the LORD, the God of Israel, who had appeared to him twice (10) and had commanded him about this matter, not to follow other gods; he did not obey what the LORD had commanded. (11) And the LORD said to Solomon, “Because you are guilty of this^-b—you have not kept My covenant and the laws which I enjoined upon you—I will tear the kingdom away from you and give it to one of your servants.

שבת נ״ו ב:ה׳

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל הָאוֹמֵר שְׁלֹמֹה חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה׳ אֱלֹקָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו״ — כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו הוּא דְּלָא הֲוָה, מִיחְטָא נָמֵי לָא חֲטָא.

Shabbat 56b:5

Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: Anyone who says that King Solomon sinned is nothing other than mistaken, as it is stated: “And his heart was not perfect with the Lord his God, as was the heart of David, his father” (I Kings 11:4). By inference: Solomon’s heart was not equal to the heart of David, his father; however, he also did not sin.

שבת נ״ו ב:ו׳

אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ״ — הַהִיא כְּרַבִּי נָתָן. דְּרַבִּי נָתָן רָמֵי, כְּתִיב: ״וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ״, וְהָכְתִיב: ״כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו״ — כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו הוּא דְּלָא הֲוָה מִיחְטָא נָמֵי לָא חֲטָא! הָכִי קָאָמַר: ״וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹקִים אֲחֵרִים״ — וְלֹא הָלַךְ.

Shabbat 56b:6

However, how then do I establish the meaning of the verse: “For it came to pass, when Solomon was old, that his wives turned away his heart after other gods” (I Kings 11:4)? That verse is in accordance with the statement of Rabbi Natan; as Rabbi Natan raised a contradiction between the two parts of the verse. On the one hand, it is written: “For it came to pass, when Solomon was old, that his wives turned away his heart after other gods.” On the other hand, isn’t it written: “And his heart was not perfect with the Lord his God, as was the heart of David his father,” indicating that Solomon’s heart was not equal to the heart of David his father; however, he also did not sin? Rather, the verse says as follows: For it came to pass, when Solomon was old, that his wives turned away his heart, in an attempt to spur him to go after other gods; however, he did not go after them.

תלמוד ירושלמי סנהדרין ב׳:ו׳

. אָמַר רִבִּי אָחָא. אָמַר שְׁלֹמֹה. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁסִּחֲקָה עֲלֵיהֶן מִידַּת הַדִּין חִילַּלְתִּים. לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים. וְכָתוּב וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נָכְרִיּ֛וֹת.

לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. וְכָתוּב וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אוּרְיוֹת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵֽים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִֽׁים׃

וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. וְכָתוּב וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירֽוּשָׁלַם֖ כַּֽאֲבָנִ֑ים. וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת.

Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:6

Rebbi Aḥa said: Solomon said, three things I desecrated where I got the better of the law. He shall not add wives, and it is written: King Solomonloved foreign women.

He shall not add horses, and it is written: Solomon had 40’000 horse stables for his chariot, and 12’000 riders.

And silver and gold he shall not add excessively, and it is written: The king made silver in Jerusalem to be like stones. Were they not stolen?

סנהדרין כ״א ב:ט״ז

ואמר ר' יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם כתיב (דברים יז, יז) לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכתיב (מלכים א יא, ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו

Sanhedrin 21b:16

And Rabbi Yitzḥak says: For what reason were the rationales of Torah commandments not revealed? It was because the rationales of two verses were revealed, and the greatest in the world, King Solomon, failed in those matters. It is written with regard to a king: “He shall not add many wives for himself, that his heart should not turn away” (Deuteronomy 17:17). Solomon said: I will add many, but I will not turn away, as he thought that it is permitted to have many wives if one is otherwise meticulous not to stray. And later, it is written: “For it came to pass, when Solomon was old, that his wives turned away his heart after other gods” (I Kings 11:4).

ויקרא רבה י״ב:ה׳

(ה) אָמַר רַבִּי יוּדָן, כָּל אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא שָׁתָה בָּהֶן יַיִן, כֵּיוָן שֶׁבְּנָאוֹ וְנָשָׂא בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שָׁתָה יַיִן, וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי בָּלוּזְמָאוֹת, אַחַת שִׂמְחָה לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַת שִׂמְחָה לְבַת פַּרְעֹה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁל מִי אֲקַבֵּל שֶׁל אֵלּוּ אוֹ שֶׁל אֵלּוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְהַחְרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת וגו', אָמַר רַבִּי הִלֵּל בַּר הִילֶנִי, כָּזֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּמָּקוֹם הַמְטֻנָּף וְעוֹקֵם חָטְמוֹ. אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא שְׁמוֹנִים מִינֵי רִקּוּדִין רָקְדָה בַּת פַּרְעֹה בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה, וְהָיָה שְׁלֹמֹה יָשֵׁן עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נְתוּנוֹת תַּחַת רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִתְנַן עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, נִכְנְסָה אִמּוֹ וְהוֹכִיחַתּוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יָרָבְעָם בֶּן נְבָט נִכְנַס וְהוֹכִיחוֹ,

Vayikra Rabbah 12:5

...

Elkan Adler