Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
ShareOur Father in Heaven, Rock and Redeemer of Israel, bless the State of Israel, the first manifestation of the approach of our redemption. Shield it with Your lovingkindness, envelop it in Your peace, and bestow Your light and truth upon its leaders, ministers, and advisors, and grace them with Your good counsel.
Strengthen the hands of those who defend our holy land, grant them deliverance, and adorn them in a mantle of victory.
Ordain peace in the land and grant its inhabitants eternal happiness. Lead them, swiftly and upright, to Your city Zion and to Jerusalem, the abode of Your Name, as is written in the Torah of Your servant Moses: "Even if your outcasts are at the ends of the world, from there the Lord your God will gather you, from there He will fetch you. And the Lord your God will bring you to the land that your fathers possessed, and you shall possess it; and He will make you more prosperous and more numerous than your fathers."
Draw our hearts together to revere and venerate Your name and to observe all the precepts of Your Torah, and send us quickly the Messiah son of David, agent of Your vindication, to redeem those who await Your deliverance.
Manifest yourself in the splendor of Your boldness before the eyes of all inhabitants of Your world, and may everyone endowed with a soul affirm that the Lord, God of Israel, is king and his dominion is absolute. Amen forevermore.
The verse states: “I adjure you, O maidens of Jerusalem, by gazelles or by hinds of the field: Do not wake or rouse love until it please!” (Shir Ha-shirim 2:7). The Sages explain that God administered three oaths: two to Israel – not to ascend to their land forcefully all together (lit. “on a wall”) and not to rebel against the nations – and one to the gentiles – not to subjugate the Jews excessively (Ketubot 111a). Afterward, the Gemara adds three other oaths that God administered to the Jews: “That they will not reveal the End of Days, that they will not delay the End, and that they will not reveal the secret to the idolaters.” Furthermore, “R. Elazar says: The Holy One, blessed be He, said to Israel, ‘If you fulfill the oath, well and good; but if not, I will allow your flesh [to be devoured] like [that of] the gazelles and the hinds of the field.’”
שו"ת קול מבשר חלק א סימן כא ד"ה (א) הנה
(א) הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר) שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הצבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויו"ט ולומר הלל. ואף ציבור שבעיר אחת או יחידים שקובעים עליהם יו"ט לעצמם על נס שנעשה להם חייבים לקיים עליהם ועל זרעם והבאים אחריהם עד עולם ואף שהולכים לעיר אחרת להשתקע חייבין לקיים היום ההוא כמ"ש מהר"ם אלשקר בתשו' סי' מ"ט והובא להלכה במג"א סי' תרפ"ו סק"ה ובאלי' רבה שם, והחת"ס או"ח סי' קצ"א כתב שכך נוהגין כמה קהלות ישראל ומגדולי יחידיהם שעושים כן ביום שאירע להם נס עיי"ש שכתב דהיינו דוקא ממיתה לחיים דומיא דמרדכי ואסתר אבל בפדות משארי צרות לא דהרי אחז"ל (הוא במגילה דף י"ד ע"א) במרדכי ואסתר מאי דרוש ק"ו מעבדות לחירות אומרים שירה ממיתה לחיים לא כ"ש, וא"כ כל זמן שאנו בגלות וליכא פדיון מעבדות לחירות כל שאין ההצלה ממיתה לחיים ממש הבו דלא להוסיף לקבוע יו"ט עכ"ל. ועי' בחת"ס או"ח סי' קס"ג בסופו שכתב דשפיר מצי ציבור או יחיד לקבוע יום מועד לעצמם ביום שנעשה להם נס ומצוה נמי עבדי, וממילא פשיטא בנידון דידן הנוגע לציבור של כלל ישראל, ויש כאן פדיון מעבדות לחירות שנגאלנו משיעבוד מלכיות ונעשינו בני חורין והשגנו עצמאות ממלכתית, וגם הצלה ממיתה לחיים שנצלנו מידי אויבינו שעמדו עלינו לכלותנו, בודאי חובה עלינו לקבוע יו"ט. ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דוקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות ע"י הכרזת העצמאות, ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והיתה נדחית ליום אחר אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם, כידוע, ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממות לחיים הן במלחמתנו נגד הערביים בא"י והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לא"י ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות.
R. Meshulam Roth: Kol Mevaser 1:21
There is no doubt that this day (5 Iyar) that was set by the government and the members of the Knesset (who represent the majority of the population) and the majority of the great rabbis to celebrate in all the land as a memorial ot the miracle of our salvation and freedom, it is a mitzvah to make it into a day of rejoicing as on a holiday and to say hallel. And even a community in one city or a few individuals who establish a holiday for themselves in commemoration of a miracle that was done to them are obligated to maintain that holiday for themselves and for their descendants in future generations for all time.
And even if one goes to a new city he is obligated to celebrate that day…And it is obvious that in our case, relating to the entire community of Israel – and that involves redemption from slavery to freedom, for we were redeemed from subjugation to other nations and became a free people achieving national independence, and also is a case of redemption from death to life for we were saved from the hands of our enemies who arose to destroy us – certainly there is an obligation to set the day as a holiday.
And their decision to set the day on the 5th of Iyyar is correct. For that was the day of the essential miracle when we went from slavery to freedom through the declaration of independence and if the declaration had not come on that day, then the holiday would have been observed on a different day too…