A kingdom of priests
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
ShareA kingdom of priest
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
but you shall be to Me a kingdom of priests and a holy nation.’ These are the words that you shall speak to the children of Israel.”
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
On the third new moon after the Israelites had gone forth from the land of Egypt, on that very day, they entered the wilderness of Sinai. Having journeyed from Rephidim, they entered the wilderness of Sinai and encamped in the wilderness. Israel encamped there in front of the mountain, and Moses went up to God. יהוה called to him from the mountain, saying, “Thus shall you say to the house of Jacob and declare to the children of Israel: ‘You have seen what I did to the Egyptians, how I bore you on eagles’ wings and brought you to Me. Now then, if you will obey Me faithfully and keep My covenant, you shall be My treasured possession among all the peoples. Indeed, all the earth is Mine, but you shall be to Me a kingdom of priests and a holy nation.’ These are the words that you shall speak to the children of Israel.”
סגלה. אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב') – כְּלֵי יְקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם, כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת; וְלֹא תֹאמְרוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת:
סגלה means a cherished treasure, the same as (Ecclesiastes 2:8) “and treasures (וסגלת) of kings” — costly vessels and precious stones which kings store up. In the same manner shall ye be unto Me a cherished treasure more than other peoples (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:5:2) . Now do not say that ye alone belong to Me and that I have no other peoples together with (besides) you, and what else, therefore, have I by which the special love I bear you can be made evident; this is not so,
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. שָׂרִים, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "וּבְנֵי דָּוִד כֹּהֲנִים" (שמואל ב ח'):
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים AND YE SHALL BE UNTO ME A KINGDOM OF כהנים — i. e. princes, just as you say, (II Samuel 8:18) “And the sons of David were princes (כהנים)”, which cannot denote priests since his sons were of the tribe of Judah and not of Levi, the priestly tribe.
ממלכת כהנים ותהיו ממלכת משרתי:
A KINGDOM OF PRIESTS. This means that you shall be a kingdom of My servants.
וטעם ושמרתם את בריתי הברית אשר כרתי את אבותיכם להיות להם לאלהים ולזרעם אחריהם (בראשית יז ז). ור''א אמר (אבן עזרא על שמות י״ט:ה׳) הברית שיכרות משה עם ישראל אחר מתן תורה, כמו שאמר (שמות כ״ד:ח׳) הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה: ועל דרך האמת, שתשמרו את בריתי לדבקה בי (שמות כ״ג:כ״ב), כי אם שמוע תשמע בקולי ועשית כל אשר אדבר:
AND YE WILL KEEP MY COVENANT. I.e., “the covenant which I have made with your fathers to be a G-d unto them and to their seed after them.” Rabbi Abraham ibn Ezra explained it as referring to the covenant which Moses was to make with Israel after the Giving of the Torah, as he said, Behold, the blood of the covenant, which the Eternal hath made with you in agreement with all these words.
By way of the Truth, [that is, the mystic lore of the Cabala, the verse is to be understood as meaning] that “you should keep My covenant to cleave unto Me, for if thou shalt indeed hearken unto My voice and do all that I speak, then ye shalt be Mine own ‘s’gulah’ (treasure) from among all peoples.” This means that “you will be a treasure ‘in My hand,’” for a king does not hand over a precious object into the hand of another [for permanent possession]. The word s’gulah here is similar in meaning to the expression: ‘us’gulath’ (and treasure) such as kings and the provinces have as their own.
By way of the Truth, [that is, the mystic lore of the Cabala, the verse is to be understood as meaning] that “you should keep My covenant to cleave unto Me, for if thou shalt indeed hearken unto My voice and do all that I speak, then ye shalt be Mine own ‘s’gulah’ (treasure) from among all peoples.” This means that “you will be a treasure ‘in My hand,’” for a king does not hand over a precious object into the hand of another [for permanent possession]. The word s’gulah here is similar in meaning to the expression: ‘us’gulath’ (and treasure) such as kings and the provinces have as their own.
ממלכת כהנים ותהיו ממלכת משרתי:
A KINGDOM OF PRIESTS. This means that you shall be a kingdom of My servants.
וגוי קדוש לדבקה באל הקדוש, כמו שאמר קדושים תהיו כי קדוש אני ה' (ויקרא יט ב). והנה הבטיחם בעולם הזה ובעולם הבא:
AND A HOLY NATION. I.e., to cleave unto the Holy G-d, just as He said, Ye shall be holy, for I the Eternal your G-d am Holy. Thus He has assured them [of life] in this world and in the World to Come.
והייתם לי סגלה מכל העמים. אף על פי שכל המין האנושי יקר אצלי מכל יתר הנמצאים השפלים, כי הוא לבדו המכוון בהם, כאמרם ז"ל (אבות) חביב אדם שנברא בצלם מכל מקום אתם תהיו לי סגולה מכלם:
And you will be a treasure among all peoples - even though all types of humans are important to me above all the lower beings, since He is represented only in them, as say Hazal (Avot): 'Humans are beloved because they were created in the Image' - still, you will be treasured among them
כי לי כל הארץ. וההבדל ביניכם בפחות ויתר הוא, כי אמנם לי כל הארץ וחסידי אומות העולם יקרים אצלי בלי ספק:
...Because Mine is all the earth - and the difference between you exists in smaller or bigger amounts, despite the fact that the whole earth is Mine, and the Righteous of the Nations are important to Me without a doubt.
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. ובזה תהיו סגולה מכלם כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה', ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבא, כאמרו ואתם כהני ה' תקראו וכאמרו כי מציון תצא תורה:
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, this will make you special for only you will be a kingdom of priests, by teaching and instructing all of mankind to call out in the name of G’d and for all to serve him together. This was to be a forerunner of what will happen in the distant future as predicted by the prophet Isaiah 61,6 “and you will be proclaimed ‘priests’ of the Lord.” This is also the true meaning of כי מציון תצא תורה, “the Torah emanates from Zion.” (Isaiah 2,3) [This statement is attributed to the nations of the world at that time.
וגוי קדוש. בלתי נפסדים, אבל תהיו קיימים לעד באיש, כמו שיהיה הענין לעתיד לבא, כאמרו והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו ואז"ל (סנהדרין פרק חלק) מה קדוש לעולם קיים, אף הם לעולם קיימים. וזה כי אמנם היתה כונת האל יתברך במתן תורה לתת להם אז כל הטוב העתיד, לולי השחיתו דרכם בעגל, כאמרו אז ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב:
וגוי קדוש, never to disappear from the stage of history. You will continue forever to exist as one man, as it will be in the distant future of which the prophet Isaiah 4,3 said “those who survive in Zion and those who will be left over in Jerusalem, all those who are inscribed for life in Jerusalem- shall be called ‘holy’.” [the author is making the point that somebody called קדוש is by definition immortal. Ed.] Our sages in Sanhedrin 92 describe this concept in the following words: “just as He, the Holy One, is forever, so the Jewish people are forever.” It had been G’d’s intention to make the Jewish people immortal at the time of the revelation at Mount Sinai, giving them the status that Adam had enjoyed before he sinned. Alas, just as Adam had sinned and had become mortal in Gan Eden, the Jewish people sinned with the golden calf and suffered the same fate as first man. The disaster is documented in Exodus 33,6 “the Children of Israel had to divest themselves of their jewelry which had been given them at Mount Chorev.”
ועתה אם שמע תשמעו. לשון המכילתא ועתה קבלו עליכם. מדבריהם יראה שאין מפרשים מלת אם לתנאי, כמו אם יעברו בני גד דא"כ ייעץ לשמור ברית התורה כדי לקבל השכר האמור אחריו והייתם לי סגלה וכדומה, ובאמת אין העבודה ע"מ לקבל פרס חביבה כ"כ לפני המקום, לכן ביארו מלת אם לענין תקוה ובקשה (וואונשפארטיקעל), כמו אם תקטל אלה רשע, ישראל אם תשמע לי, אם ישך נא מצליח דרכי, שפירושם כמלת הלואי, וכן כאן אם שמע תשמעו פי' הלואי שתשמעו, וכאילו הוא ית' משתוקק ומתאוה להשלים מעשי ידיו, ורצונו שישמרו בריתו מצד השלמות בעצמותה, אמנם השכר והברכה מאליו בא. דומה לזה אם בחקותי תלכו וכמש"ש:
והייתם לי סגולה. מלת סגולה לרש"י אוצר חביב, ולרמב"ן ענינו דבקות, ודומה לזה בשפתי מערב (כפי עדות בעל אלה"ק), ומובנו העיקרי הסגירה והחתימה מכל צד (אומשליעסען), והושאל על רכישת הממון ואצירתו, להיות העושר שמור באוצר בעליו (איינשליעסען, אנאייגנען), ופה עיקר המכוון במלת סגולה, דבקות האהבה והחביבות (ליעבענד פערבונדען). - והנה לכל המפרשים ענין מאמר זה תשובת התנאי, והוא הגעת השכר על שמעם בקול ה' ולשמרם את בריתו, שיהי' אהובים וחביבים בעיניו ית', ויתנהג עמהם באהבה וחבה; אמנם לפי דבריהם מאמר כי לי כל הארץ הוא רק למותר ואינו מתחבר יפה עם מה שקדם עליו. ונ"ל שאין המכוון במאמר זה התנהגותו ית' עמהם בדבקות האהבה, אבל המכוון בו שהם יתנהגו בדבקות אהבה עמו ית', ומאמר והייתם לי סגולה, הוא מחלק התנאי, וטעמו אם תשמעו בקולי ותשמרו בריתי ותהיו בדבקות אהבה עמדי יותר מכל העמים, וכנתינת טעם על והייתם לי סגלה, אמר, כי לי כל הארץ ומלואה ויש ביכלתי למלא כל חפציכם, וכל עניני העולם הגשמי ותנועותיו הוא ממני, וכל שנעשה בו איננו רק מרצוני לבד בחפצי ובגזרתי; ובמכילתא אמרו והייתם לי סגלה, שתהיו קנויין לי ועוסקין בתורה ולא תהיו עוסקים בדברים אחרים, יכול כשם שהאשה מסגלת אחרי בעלה והבן מאחר אביו והעבד מאחר רבו והשפחה מאחר גברתה יכול אף אתם מסגלין לי מאחרי ת"ל כי לי כל הארץ, ע"כ. מבואר מדבריהם שמאמר זה ידבר מענין אהבת ישראל להש"י וכדברינו. ויותר יתכן דמאמר כי לי כל הארץ מבאר איכות הסגולה כלומר במה ישיג הישראלי לדבקות אהבה אליו ית', אמר כי לי כל הארץ כלומר אם ייחד כל חומריותו אליו ית', שבהיותו עוסק בענינים המוכרחים לחלק חומרית גופו לא יכוין בו להנאת גופו כ"א לקיים רצון הבורא ית' אשר צוה עליו לעסוק בפעולה זו, עד"מ בעת זווגו אף שפעולתו באיברים גשמים חומרים לא ישתף בדעתו שום ערבות חומרית והנאה גשמית כ"א למלאות המצווה עליו לקיום המין והאיש. וכן בכל שאר המעשים אשר יעשה לא יתעורר אליו למלאות תאות חומריותו, כ"א אמנם ייחד כל תנועה מאיבריו לעשות רצון קונו, ובזה ראיי' גדולה לאיש המעלה שהוא איש סגולה כלומר איש הדבוק באהבת השם באמת. וכמאמר רבנו הקדוש, שלא נהנה מן עה"ז אפי' באצבע קטנה. מלת כי הוא לביאור משפט הקדום כמו וישמע אברם כי נשבה אחיו, השביה היא פעול השמיעה (דאס) כן כאן מלת כי הוא לבאר איכות הסגולה. מלת הארץ לא הונח בכ"מ על כדור הארץ לבד, כי גם האדם יכונה בשם ארץ כשם אדם, להיות עיקר הויתו מן האדמה (ערדענזאָהן) אמר (מלאכי ג) ואתם תהיו ארץ חפץ, כלומר אף שמצד חומרית גופכם אתם ראויים להיות מרוחקים ממני, בכל זה תתעלו אל מדרגה מעליתית עד שחפצי ורצוני בכם יהי' (ווינשענסווערטהע ערדענזאֶהנע) וכן תארו רבותינו את הגוף בשם ארץ (סנהנדרין צ"א ב') ואל הארץ זה הגוף. וטעם כי לי כל הארץ, כל חלק החומרי והארצי יהי' מיוחד לי (דאס מיר געווייהעט ווירד דאס אירדישע) עמ"ש (ראה י"ב א') על האדמה:
ועתה אם שמע תשמעו. לשון המכילתא ועתה קבלו עליכם. מדבריהם יראה שאין מפרשים מלת אם לתנאי, כמו אם יעברו בני גד דא"כ ייעץ לשמור ברית התורה כדי לקבל השכר האמור אחריו והייתם לי סגלה וכדומה, ובאמת אין העבודה ע"מ לקבל פרס חביבה כ"כ לפני המקום, לכן ביארו מלת אם לענין תקוה ובקשה (וואונשפארטיקעל), כמו אם תקטל אלה רשע, ישראל אם תשמע לי, אם ישך נא מצליח דרכי, שפירושם כמלת הלואי, וכן כאן אם שמע תשמעו פי' הלואי שתשמעו, וכאילו הוא ית' משתוקק ומתאוה להשלים מעשי ידיו, ורצונו שישמרו בריתו מצד השלמות בעצמותה, אמנם השכר והברכה מאליו בא. דומה לזה אם בחקותי תלכו וכמש"ש:
ואתם. זה יגיד לבני ישראל הגדולים, אולם אתם בני ישראל [שכנוי הגוף הנוסף על הפעל בא תמיד לדיוק] אתם גדולי האומה וזקניה, לכם אני מצוה שתהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, שהכהנים הם המיוחדים לעבודת ה' וכן תהיו כהני ה' עובדים עבודתו, ותהיו גוי קדוש מתקדשים במעשים נפלאים בקדושה יתרה ובקורבה לאלהים, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל, ר"ל בדברים האחרונים שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש לא תאמר אל בית יעקב רק אל בני ישראל, כי כמו שא"א שכל האילן יהיה פרי, וכל הגוף יהיה לב ומוח, שבהכרח ימצא בהאילן שרשים וקליפה ועץ ועלים שהם טפלים אל הפרי ושומרים את הפרי, וכן ימצא בגוף עצמות ובשר ידים ורגלים שכלם טפלים אל הלב והמות ששם משכן הנפשות, כן ימצאו בהאומה אנשים המונים שהם במדרגת העץ והעלים או הבשר והעצמות, ואנשים אלהיים יחידי סגולה שהם במדרגת הלב והפרי, והבטיח להם שגם בית יעקב ההמונים יהיו סגולה כשישמרו תורת ה', ושהגדולים שבהם יהיו קדושים וכהני ה' נעלים מעניני הטבע מושלים על כל המעשים, שעז"א ממלכת כהנים, וזה הגדה מיוחדת חדשה לבני ישראל גדולי האומה:
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ע"ד הפשט תהיו לי לחלקי. וקראם מלכים וכהנים וקראם גם כן גוי קדוש בקבלת התורה, ובאר לך הכתוב כי בכתר תורה נכללים כתר כהונה וכתר מלכות, וכן דרשו רז"ל (משלי ג׳:ט״ו) יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, “and you are to be for Me a kingdom of priests and a holy nation.” The plain meaning of these words is that “you will be My share.” G’d calls the Jewish people “kings, priests, and holy nation,” at the time they received the Torah in order to make clear that he who wears the כתר תורה, the crown of Torah, also has attained the stature of the other two crowns i.e. priesthood and Royalty. This is the meaning of the statement by the sages in Horiot 13 that the meaning of Proverbs 3,15: “she (wisdom, read Torah) is more precious than rubies.” Seeing that the “crown” of Torah includes the two other crowns it is more precious than rubies. Although the High Priest (crown of priesthood) may enter the Holy of Holies, a great distinction, the crown of Torah is superior even to that distinction.
והייתם לי סגולה. המטמון המוצנע והסמוי מן העין יקרא סגולה והוא מיוחד וחביב אצל המלך ותחת ידו לא יפקיד עליו פקיד ולא ימנה עליו שוטר ומושל כענין שכתוב (קהלת ב׳:ח׳) וסגולת מלכים והמדינות. ומטעם זה אמר מכל העמים כלומר שאין מעלה זו לשאר העמים, כי הם היו תחת ממשלת פקידי המלך ושוטריו, ומפורש אמר הכתוב (דברים ד׳:י״ט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים ואתכם לקח ה' כי ישראל לקוחים לחלקו יתברך וסגולה תחת ידו ביחוד. כי לי כל הארץ. ולא בחרתי באומה ולשון כי אם בכם. וע"ד הקבלה כי לי כל הארץ כבר רמזתי ענין הארץ הנקראת כל בפסוק בראשית. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ע"ד הפשט תהיו לי לחלקי. וקראם מלכים וכהנים וקראם גם כן גוי קדוש בקבלת התורה, ובאר לך הכתוב כי בכתר תורה נכללים כתר כהונה וכתר מלכות, וכן דרשו רז"ל (משלי ג׳:ט״ו) יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.
וע"ד הקבלה ממלכת כהנים ממלכת משרתים שתעבדוני בעולם הזה וגוי קדוש לעולם הבא כי מלת גוי סמוכה כלומר גוי של קדוש הוא האל הקדוש הנקדש בצדקה וכמוהו (ישעיהו כ״ו:ב׳) ויבא גוי צדיק גוי של צדיק, והנה הם מובטחים בעולם הזה ובעולם הבא.
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, “and you are to be for Me a kingdom of priests and a holy nation.” The plain meaning of these words is that “you will be My share.” G’d calls the Jewish people “kings, priests, and holy nation,” at the time they received the Torah in order to make clear that he who wears the כתר תורה, the crown of Torah, also has attained the stature of the other two crowns i.e. priesthood and Royalty. This is the meaning of the statement by the sages in Horiot 13 that the meaning of Proverbs 3,15: “she (wisdom, read Torah) is more precious than rubies.” Seeing that the “crown” of Torah includes the two other crowns it is more precious than rubies. Although the High Priest (crown of priesthood) may enter the Holy of Holies, a great distinction, the crown of Torah is superior even to that distinction.
והייתם לי סגולה. המטמון המוצנע והסמוי מן העין יקרא סגולה והוא מיוחד וחביב אצל המלך ותחת ידו לא יפקיד עליו פקיד ולא ימנה עליו שוטר ומושל כענין שכתוב (קהלת ב׳:ח׳) וסגולת מלכים והמדינות. ומטעם זה אמר מכל העמים כלומר שאין מעלה זו לשאר העמים, כי הם היו תחת ממשלת פקידי המלך ושוטריו, ומפורש אמר הכתוב (דברים ד׳:י״ט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים ואתכם לקח ה' כי ישראל לקוחים לחלקו יתברך וסגולה תחת ידו ביחוד. כי לי כל הארץ. ולא בחרתי באומה ולשון כי אם בכם. וע"ד הקבלה כי לי כל הארץ כבר רמזתי ענין הארץ הנקראת כל בפסוק בראשית. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ע"ד הפשט תהיו לי לחלקי. וקראם מלכים וכהנים וקראם גם כן גוי קדוש בקבלת התורה, ובאר לך הכתוב כי בכתר תורה נכללים כתר כהונה וכתר מלכות, וכן דרשו רז"ל (משלי ג׳:ט״ו) יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.
וע"ד הקבלה ממלכת כהנים ממלכת משרתים שתעבדוני בעולם הזה וגוי קדוש לעולם הבא כי מלת גוי סמוכה כלומר גוי של קדוש הוא האל הקדוש הנקדש בצדקה וכמוהו (ישעיהו כ״ו:ב׳) ויבא גוי צדיק גוי של צדיק, והנה הם מובטחים בעולם הזה ובעולם הבא.
והייתם לי סגולה, “you shall be My treasured possession;” any treasure which is hidden is called סגולה, it is the kind of treasure which is most dear and beloved to a king and something which he constantly keeps under his personal control. They are matters which the king does not entrust even to his closest ministers or officials. Kohelet 2,8 speaks of such a situation, i.e. “and the treasure of kings and the provinces.” The reason G’d said מכל העמים in our verse is to contrast the other nations whose entire fate is being monitored by G’d’s agents rather than by G’d Himself with the Jewish people whose fate is monitored by G’d Himself. The Torah is even more outspoken about the fact that the fate of the 70 nations has been delegated to His agents in Deut. 4,19-20 “which Hashem has apportioned to all the peoples,....but Hashem has taken you and withdrawn you from the crucible of Egypt to be a nation of heritage to Him.”
והייתם לי סגולה. המטמון המוצנע והסמוי מן העין יקרא סגולה והוא מיוחד וחביב אצל המלך ותחת ידו לא יפקיד עליו פקיד ולא ימנה עליו שוטר ומושל כענין שכתוב (קהלת ב׳:ח׳) וסגולת מלכים והמדינות. ומטעם זה אמר מכל העמים כלומר שאין מעלה זו לשאר העמים, כי הם היו תחת ממשלת פקידי המלך ושוטריו, ומפורש אמר הכתוב (דברים ד׳:י״ט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים ואתכם לקח ה' כי ישראל לקוחים לחלקו יתברך וסגולה תחת ידו ביחוד. כי לי כל הארץ. ולא בחרתי באומה ולשון כי אם בכם. וע"ד הקבלה כי לי כל הארץ כבר רמזתי ענין הארץ הנקראת כל בפסוק בראשית. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ע"ד הפשט תהיו לי לחלקי. וקראם מלכים וכהנים וקראם גם כן גוי קדוש בקבלת התורה, ובאר לך הכתוב כי בכתר תורה נכללים כתר כהונה וכתר מלכות, וכן דרשו רז"ל (משלי ג׳:ט״ו) יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.
וע"ד הקבלה ממלכת כהנים ממלכת משרתים שתעבדוני בעולם הזה וגוי קדוש לעולם הבא כי מלת גוי סמוכה כלומר גוי של קדוש הוא האל הקדוש הנקדש בצדקה וכמוהו (ישעיהו כ״ו:ב׳) ויבא גוי צדיק גוי של צדיק, והנה הם מובטחים בעולם הזה ובעולם הבא.
כי לי כל הארץ, “for the whole earth is Mine,” and I have not chosen any other nation except you.
A kabbalistic approach: I have already discussed that the word כל is reference to an attribute of G’d in Genesis 1,1 where the terms השמים and הארץ have been discussed.
A kabbalistic approach: I have already discussed that the word כל is reference to an attribute of G’d in Genesis 1,1 where the terms השמים and הארץ have been discussed.
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי. לקיים מצותי ושמרתם בריתי אשר אני כורת עמכם להיות לי לעם ולקיי' דברי התורות בכללם והוא הברית הנזכר בסוף פרשת ואלה המשפטים הנה תהיו לי סגולה מכל העמים לשמר אתכם ולהשגיח בכם כי לי כל הארץ לעשות בה כחפצי ולזה אוכל לשמור אתכם מכל רע מצד יתרון השגחתי בכם ויהיה אמרו כי לי כל הארץ על דרך אמרו למען תדע כי ליי' הארץ ולא תחשבו שיהיו דברי תורותי אשר אצוה אתכם עומסים עליכם מעמס כבד ומנהיגים אתכם בשפלות ובבוז פי לא אעביד אתכם בעבודה קשה אבל אשים אתכם בני חורין ונכבדים בדרך שתהיו ממלכת כהנים ושרים וגוי קדוש לבלתי התגאל בפעולות המגונות אשר יתנהגו בהם שאר האומות כמו שאמר ועתה ישראל מה יי' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה: