

(ג) הַטֵּ֤ה אֵלַ֨י ׀ אׇזְנְךָ֮ מְהֵרָ֢ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְֽצוּר־מָ֭עוֹז לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת לְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃
(3) Incline Your ear to me;
be quick to save me;
be a rock, a stronghold for me,
a citadel, for my deliverance.
(כז) ה֣וּא יִ֭קְרָאֵנִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אֵ֝לִ֗י וְצ֣וּר יְשׁוּעָתִֽי׃
(27) He shall say to Me,
‘You are my father, my God, the rock of my deliverance.’
מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.
PLACING OUR TRUST IN THE ROCK OF ISRAEL, WE AFFIX OUR SIGNATURES TO THIS PROCLAMATION AT THIS SESSION OF THE PROVISIONAL COUNCIL OF STATE, ON THE SOIL OF THE HOMELAND, IN THE CITY OF TEL-AVIV, ON THIS SABBATH EVE, THE 5TH DAY OF IYAR, 5708 (14TH MAY,1948).



(ב) כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃
(2) Like a lily among thorns,
So is my darling among the maidens.

(י) לָ֤מָּה ׀ יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֢ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) [בַּגּוֹיִ֣ם] לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃
(10) Let the nations not say, “Where is their God?”
Before our eyes let it be known among the nations
that You avenge the spilled blood of Your servants.
(ד) וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר ׀ כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנוֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃
(4) And that shall afford safety.
Should Assyria invade our land
And tread upon our fortresses,dfortresses Septuagint and Syriac read “soil”; cf. v. 5.
We will set up over that nationethat nation Heb. “it.” seven shepherds,
Eight princes of other nations,fother nations Lit. “human beings.”


Rabbi David Lazar
Mighty stronghold, close and safe,
With delight I give you praise.
My joyous heart extols your being,
While upon your wonders my eyes do gaze.
It is through you that I have seen,
'tis upon you I do depend.
Not only miracles that have been,
Surely new ones you will send.
A wondrous story unfolded here
In the days of the Hasmoneans.
Tales are told, from mouth to ear.
Elders to young ones throughout the eons.
That darkness and shadows were defeated,
When a great light glowed throughout the land
That few found strength when most needed
When to Your people were shown your hand.
Dispersed across the globe for many a year,
Your children lived among the nations.
But now have come together from far and near,
In a time of renewal and salvation.
So at this very moment – if not now when?
Help us put a stop to war,
May there be peace for all women and men.
And may nations not lift up swords anymore.

אל תתן ה' מאוויי רשע זו גרמניה של אדום
שאלמלא הם יוצאים לכל העולם אין שלום
זממו אל תפק שלא ישחית את ישראל
והשב שבות שבטי יעקב והושיענו למען שמך
מעוז צור ישועתי לך נאה לזבח
תיכון בית תפילתי ושם תודה נזבח
לעת תשבית מטבח וצר המנבח
אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח
חַנָּה-יְהוּדִית הַמַּכַּבִּית קָרְאָה לְמֶרֶד בַּיְּוָנִים.
אַמִּיצָה וַאֲמִתִּית יָצְאָה נֶגֶד מְעַנִּים.
מֵאֹפֶל מְצוּקָה הֵרִימָה נֵס וַאֲבוּקָה.
כָּךְ נִזְכֹּר בְּשִׁיר מִזְמוֹר דְּרוֹר נָשִׁיר בַּחֲנֻכָּה.
חשוף זרוע קודשך קרב קץ הישועה
וענה לדורשך ארכה לנו השעה
השרה רוח אהבה בת בבל – זה יהבה,
יחזור אדמון בצל ארמון אתנו יחד בתשובה
מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח!
מה נדיב הוא העולם, בו כל יצור הוא אורח.
לעת ענף פורח או מטר קולח,
אז אבטח, לבי אפתח, ונפשי תתרווח.
מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח
תכון בית תפילתי ובשיר תודה ננצח
לעת תשבית מטבח ושאון קרב תשכח
אז אגמר בשיר מזמור חנוכת המזבח.
שנים רבות גלו בנים בפיזור בין העמים
מירכתי ארץ מקובצים עת תחיה למאמינים
ובשעה הגדולה הוציא את הסגולה
וממרום השכן שלום הבא עלינו גאולה שלמה
משברים עברו עלי באלפים שנות גלותי
ובשואת רבבות בני עוד מעט ונשמדתי
בארץ אבות אז קמתי ותשועה נתתי לי
בניין לבנות חיים לחיות לדורות נחלת לי
חֲזוֹת כִּלָּיוֹן שְׁלִישׁ מֵעַמִּי נִגְזָר עַל בְּנֵי דּוֹרֵנוּ
וְזָדוֹן צַר אַכְזָרִי חֶרֶב קְהִילּוֹתֵינוּ
אַךְ מֵעָפָר מֵתֵינוּ צָמְחָה אֲרוּכָתֵנוּ
בִּמְהֵרָה מִכָּל תְפוּצָה שַׁבְנוּ לְאַרְצֵנוּ:
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּֽחַ
קַבֵּל נָא תְּהִלָתִי בְּךָ אֲנִי שַׂמֵחַ
מְחָלְלֵי מִזְבֵּחַ הָיִיתָ מְשַּׁלֵחַ
וַאֲנִי כֹּל לִבִּי רַק בְּךָ בוֹטֵחַ.
הוֹשַע נָּא בְרֹּב חַסְדֶׁךָ
וְהָּשֵב עֲטֶׁרֶׁת אֻמָּתְךָ
כָּלֶׁה כָּל מַשְטִינֵנוּ
חוֹמְסֵי שִמְךָ, מְחָּרְפֵנוּ
וְעוֹד יָּבוֹא יוֹמֵנוּ
נִזְקֹּף שוּב קוֹמָּתֵנוּ
מִתּוֹךְ הַהֶׁסְתֵּרִים, מִבֵין הַמְצָּרִים
תִּפְאֶׁרֶׁת יִשְרָּאֵל בְשִמְךָ נַרְעִים.
אַנְשֵׁי חָמָס צָבְאוּ עָלַי
בְּיוֹם עֲצֶרֶת בַּשְּׁמִינִי
בְּרִשְׁעָתָם פָּרְצוּ גְּבוּלַי
טָבְחוּ בָּנַי, שָׁבוּ צֹאנִי
גְּבוּרַת בָּנַי עוֹרַרְתָּ
עַזַּת פָּנִים אֵרַרְתָּ
מְחֵה חוֹטֵף וּבְנֵה עוֹטֵף
רַחֵם צִיּוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ



