Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Share(א) וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃ (ב) וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃ (ג) וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃ (ד) וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֽוֹן׃ (ה) וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
(1) When Jacob saw that there were food rations to be had in Egypt, he said to his sons, “Why do you keep looking at one another? (2) Now I hear,” he went on, “that there are rations to be had in Egypt. Go down and procure rations for us there, that we may live and not die.” (3) So ten of Joseph’s brothers went down to get grain rations in Egypt; (4) for Jacob did not send Joseph’s brother Benjamin with his brothers, since he feared that he might meet with disaster. (5) Thus the sons of Israel were among those who came to procure rations, for the famine extended to the land of Canaan.
למה תתראו. לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו כְּאִלּוּ אַתֶּם שְׂבֵעִים? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י'). וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ לָמָּה תִּתְרָאוּ, לָמָּה יְהְיוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם. וּמִפִּי אַחֵרִים שָׁמַעְתִּי, שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה, לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב, וְדוֹמֶה לוֹ וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא (משלי י"א):
למה תתראו WHY DO YE LOOK UPON ONE ANOTHER? — Why do you show yourselves (pretend) before the children of Ishmael and the children of Esau as though you have plenty to eat (Taanit 10b). For at that time they still had some grain. I am of opinion that the real meaning of למה תתראו is: Why should every one gaze at you and wonder at you because you do not search for food before what you have in your possession comes to an end. From others I have heard that it has the meaning of leanness: why should you become lean through hunger? A similar use of the verb as that in the first explanation is (Proverbs 11:25) “And he that satisfieth abundantly shall be satisfied (יורא) also himself”.
בפ"ק דתעניות פרש"י אל תראו עצמכם שיש לכם חטים הרבה ולא הלכו אלא בשביל שלא להתראות בפני בני עשו שהם שבעים שבאותה שעה עדיין היה להם תבואה וכן נראה ממה שלא ירדו למצרים לקנות אלא אחר תוכחת אביהם במאמר למה תתראו וממה שלא ירדו לקנות בר אלא אחר שעברו משנות הרעב יותר משנה וחצי שהרי בפעם השנית לירידת' אמר להם יוסף כי זה שנתים הרעב ומפני שכל אנשי ארץ כנען היה להם תבואה כמותם הוצרכו רז"ל לומר שפי' אל תראו עצמכם שבעי' הוא לבני עשו וישמעאל השוכני' סביבות ארץ כנען שלא היה להם תבואה כאנשי כנען ויהיה פי' ונחיה ולא נמות שיהיו שומרין אותו שבידם וילכו לקנות אחר שלא ימותו ברעב בכלות הבר שבידם כמו שפי' הרמב"ן ז"ל אבל מה שפי' ואולי היו בני ישמעאל ובני עשו באים דרך ארץ כנען עוברי' עליו ואמר להם שלא יראו עצמם שבעים בפניהם כי יחשדו שיש ליעקב תבואה ויבואו אליו לאכול לחם בביתו הוא תמוה מאד כי ארץ אדום וארץ מצרים שתיהן בדרומה של ארץ כנען הן כמבואר מגבולי הארץ והבאי' מארץ אדום לארץ מצרים אין לו לעבור בארץ כנען ועוד שבגמ' תעניו' אמרו בהדי' כדי שלא יתקנאו עליו [לא] כדי שלא לאכול עמו לחם כדעת הרמב"ן ז"ל וכן אמרו בתנחומ' אל תצאו ובידכם פרוסות מפני התרעומת:
לא בפני עשו כו'. הא דנקט בני עשו וישמעאל שלא היו אז בארץ כנען ולא אמר בפני בני כנען עצמן תירץ הרמב"ן ואולי היו באים בני עשו וישמעאל דרך ארץ כנען כו' ע"ש. והרא"ם דחה דבריו ע"ש, ותירץ מפני שכל בני כנען היה להם תבואה כמותם כו' ע"ש. ואין זה מוכרח גם אם היה להם תבואה מי נימא שהיה לכל בני כנען תבואה? ועוד דאכתי תקשי למה לא אמרו נמי עמון ומואב שהיו ג"כ שכיני ארץ כנען? אבל נראה כי הקנאה שנאמרה הכא לא שייכא רק באחים קרובים ומטעם שיהיה האדם עם אחיו בצרה כדמוכח כל הסוגיא ודבר זה אין לחוש רק בצרת אחים וקרובים ולהכי נקט בני עשו וישמעאל שהיו מזרע אברהם נחשבים אז כאחים וקרובים לבני יעקב, אבל שאר אומות לא שייך ביה קנאה זו להיות בצרה עמהם:
(יב) וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ ה׳׃ (יג) וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃ (יד) וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃ (טו) וְכׇל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃
(12) Isaac sowed in that land and reaped a hundredfold the same year. ה׳ blessed him, (13) and the man grew richer and richer until he was very wealthy: (14) he acquired flocks and herds, and a large household, so that the Philistines envied him. (15) And the Philistines stopped up all the wells which his father’s servants had dug in the days of his father Abraham, filling them with earth.
רב לכם סב את ההר הזה. רבים אומרים כי פסוק זה נוקב ויורד עד תהום ויש בו רמז לשעה ולדורות, וענין סבוב זה שילכו סחור לכרם ה׳ צבאות לא יקרבו, כי ימים רבים לישראל שהיו נדים ונעים סביבו ולא יותן לישראל כח עליהם עד מדרך כף רגל, עד שיבא מי שנאמר בו ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים (זכריה יד ד) וכל זמן שישראל הולכים סחור סחור נאמר להם פנו לכם צפונה ודרשו בזה אם הגיע שעתו של עשו הצפינו עצמכם (דב"ר א יט). וענין הצפנה זו נ"ל, שאם ימצא האיש הישראלי בגלות החל הזה איזו הצלחה זעיר שם, אז יטמינו ויצפינו הכל בפני עשו כי אין לך אומה שמתקנאת בישראל כמו עשו, כי לדעתם הכל גזולה בידם מהם מן ברכת יעקב אבינו שלקח ברכותיו של עשו במרמה, וכן יעקב צוה לבניו למה תתראו (בראשית מב א) פירש רש"י בפני בני ישמעאל ועשו כאילו אתם שבעים כי שניהם סוברים שיצחק גזל הצלחת ישמעאל, ויעקב גזל הצלחת עשו ע"י השתדלות, ע"כ צוה דוקא על עשו פנו לכם צפונה שלא יתקנא בכם. וזה הפך ממה שישראל עושין בדורות הללו בארצות אויביהם, כי מי שיש לו מנה הוא מראה את עצמו במלבושי כבוד ובתים ספונים וחשובים כאילו היו לו כמה אלפים ומגרים האומות בעצמם ועוברים על מה שנאמר פנו לכם צפונה. ומנהג זה הוא ברבת בני עמינו והוא המסבב את כל התלאה אשר מצאתנו. והמשכילים יבינו ליקח מוסר:
(1) Many say that this verse...has a hint for that time and for the future. This idea of “going around” refers to the many years which the Jewish People will be wandering (in exile). As long as Israel is in exile they are told, “turn to the Tzafon”. The rabbis interpreted this to mean, “If the time of (the nation of) Esau comes, hide yourselves. (ed.- The root of the word for North, Tzafon, can also mean “to hide”)(2) This idea of hiding means that if a Jewish person in exile finds some small amount of success he should hide it from (the people of) Esau, because there is no nation which is more jealous of Israel than Esau, because in their opinion everything (the Israel has) is stolen from Esau because Jacob our forefather took the blessings from Esau.
כִּי֩ ה׳ אֱלֹקֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה ה׳ אֱלֹקֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃
Indeed, your God ה׳ has blessed you in all your undertakings. [God] has watched over your wanderings through this great wilderness; your God ה׳ has been with you these past forty years: you have lacked nothing.
כי ה׳ אלקיך ברכך. לְפִיכָךְ לֹא תִכְפּוּ אֶת טוֹבָתוֹ לְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ אַתֶּם עֲנִיִּים, אֶלָּא הַרְאוּ עַצְמְכֶם עֲשִׁירִים:
כי ה׳ אלקיך ברכך FOR THE LORD THY GOD HATH BLESSED THEE — therefore you should not show yourselves ungrateful to Him by behaving as though you were poor, but act as rich people.
ומעתה יובן תוכן הנהגתם של בני יעקב, שהראו עצמם כאילו הם שבעים: בני יעקב היו "חזקים בבטחונם" שהקב"ה לא יעזוב את יעקב וב"ב בימי הרעב. ובראותם שיש להם תבואה בעת שכל אנשי ארץ כנען רעבים מפני חוסר התבואה, הי' ברור להם שזכו לברכה (והצלחה) אלקית שלמעלה מן הטבע; ולכן, אף שלמעשה היתה להם תבואה רק "באותה שעה" (ולא תבואה רבה, כנ"ל) - מ"מ לא הי' שום ספק בלבם שגם להבא ימשיך הקב"ה לפרנסם באופן נסי, ולכן הראו עצמם כאילו הם שבעים, כי כך הרגישו בבטחונם החזק בה׳, ועד אשר התבואה הרבה שעדיין לא היתה בידם נחשבה בעיניהם כאילו כבר ישנה בידם. ועל הנהגה זו טען יעקב "למה תתראו" - "למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאילו אתם שבעים": הנהגה כזו, להראות "עצמכם .. כאילו אתם שבעים" (ואין צורך ללכת אל ארץ מצרים לשבר בר), יכולה לעורר קטרוגם של בני ישמעאל ובני עשו יוצאי חלציהם של אברהם ויצחק: איך יתכן שיעקב ובניו יושבים בטח בארץ כנען בשנות רעב אלו? וכי טובים הם מזקניהם אברהם ויצחק שהוזקקו ללכת מארץ כנען בימי הרעב? שהרי בני ישמעאל ובני עשו לא ידעו הטעם האמיתי של יציאת אברהם ויצחק ממקומם. וטענה כזו בכוחה לעורר קטרוג וכו' עד שיצטרכו להטלטל ממקומם:
