New Source Sheet

(א) וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ (ב) וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃

Exodus 28:1-2

(1) You shall bring forward your brother Aaron, with his sons, from among the Israelites, to serve Me as priests: Aaron, Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar, the sons of Aaron. (2) Make sacral vestments for your brother Aaron, for dignity and adornment.

תפסיר רס"ג, שמות כ״ח:א׳

(א) ואנת איצ̇א פקרב אליך הרון אכ̇אך ובניה מעה מן בין ג̇מיע בני אסראיל ליאמו לי הרון ונדב ואביהוא ואלעזר ואיתמר בניה

Tafsir Rasag, Exodus 28:1

...

תפסיר רס"ג, שמות כ״ח:ב׳

(ב) ואצנע ת̇יאב אלקדס להרון אכ̇יך לכראמה ופכ̇ר

Tafsir Rasag, Exodus 28:2

...

ספורנו על שמות כ״ח:ב׳:א׳

(א) לכבוד. לכבוד האל יתברך בהיותם בגדי קדש לעבודתו:

Sforno on Exodus 28:2:1

(1) לכבוד, to render honour and glory to the Almighty through the wearing of such resplendent garments when performing Temple service.

ספורנו על שמות כ״ח:ב׳:ב׳

(ב) ולתפארת. שיהיה כהן מורה נורא על כל סביביו, שהם תלמידיו החקוקים על לבו וכתפיו:

Sforno on Exodus 28:2:2

(2) ולתפארת, also the Priest should inspire awe among the Israelites who are all considered his disciples seeing he had the names of all the tribes engraved on these garments right opposite his heart when he wore them in his official capacity.

רש"י על שמות כ״ח:א׳:א׳

(א) ואתה הקרב אליך. לְאַחַר שֶׁתִּגָּמֵר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן:

Rashi on Exodus 28:1:1

(1) ואתה הקרב אליך AND THOU TAKE TO THEE after the work of the Tabernacle is finished.

רמב"ן על שמות כ״ח:א׳:א׳

(א) וטעם נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן שלא יחשב כי בהמשח האב לכהנו יהיו הבנים האלה כהונים, אבל להם בעצמם יכהן. והנה יצא פנחס ושאר הנולדים, שלא נתכהנו רק אלה הארבעה הנמשחים עמו ומולדתם אשר יולידו אחרי כן:

Ramban on Exodus 28:1:1

(1) AND THOU BRING THOU NEAR AARON THY BROTHER, AND HIS SONS WITH HIM … THAT THEY MINISTER UNTO ME IN THE PRIEST’S OFFICE, EVEN AARON, NADAB AND ABIHU, ELEAZAR AND ITHAMAR, AARON’S SONS. The reason for mentioning Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar [when it mentioned already “and his sons”] is that Moses should not think that by anointing the father to minister as priest, his sons would automatically become priests; instead he had to initiate them personally into the priesthood. Thus Phinehas [the son of Eleazar] and others already born were excluded [from the priesthood], for only these four sons who were anointed with Aaron, and their children born to them henceforth, were appointed as priests.

רמב"ן על שמות כ״ח:ב׳:א׳

(א) לכבוד ולתפארת שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיה סא י), כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, כמו שמצינו בכתנת ועשה לו כתנת פסים (בראשית לז ג), שפירושו מרוקמת כדמות פסים, והיא כתונת תשבץ כמו שפירשתי (רמב"ן על שמות כ״ה:ז׳), והלבישו כבן מלכי קדם. וכן הדרך במעיל וכתנת, וכתוב ועליה כתנת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים (שמואל ב י״ג:י״ח), ופירושו כי עליה כתנת פסים נראית ונגלית, כי המנהג ללבוש בנות המלך הבתולות מעילים שתתעלפנה בהן, ונמצא שכתנת הפסים עליה מלבוש עליון, ולכן אמר וכתנת הפסים אשר עליה קרעה (שם שם יט): והמצנפת ידועה גם היום למלכים ולשרים הגדולים, ולכן אמר הכתוב בנפול המלכות הסר המצנפת והרם העטרה (יחזקאל כא לא), וכן כתוב וצניף מלוכה (ישעיה סב ג), וכך יקראם הכתוב פארי המגבעות (שמות ל״ט:כ״ח), וכתיב פארי פשתים יהיו על ראשם (יחזקאל מד יח), שהם פאר ושבח למכתירים בהם והאפוד והחשן לבוש מלכות, כענין שכתוב והמניכא די דהבא על צוארך (דניאל ה טז). והציץ נזר המלכים הוא, וכתיב (תהלים קלב יח) יציץ נזרו. והם זהב וארגמן ותכלת, וכתיב (שם מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, וכתיב (דניאל ה טז) ארגוונא תלבש והמניכא די דהבא על צוארך. והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים, וכתיב (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והתכריך הוא המעיל שיעטף בו:
ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם, כדכתיב (תהלים פט יח) כי תפארת עזמו אתה וכתיב (ישעיה סד י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקדשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל, ועוד נאמר (תהלים צו ו) עוז ותפארת במקדשו, וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיה ס יג), שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת, ומקום רגליו, שהוא מקום בית המקדש, מכובד בכבוד השם. וכן ובישראל יתפאר (שם מד כג), שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו, וכן אמר למטה גם בבגדי הבנים כלם לכבוד ולתפארת (שמות כ״ח:מ׳), ואמר בקרבנות יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר (ישעיה ס ז). והנה המזבח רצונו, והכבוד בית תפארתו. והיו הבגדים צריכין עשייה לשמן, ויתכן שיהיו צריכין כוונה, ולכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה (שמות כ״ח:ג׳), שיבינו מה שיעשו וכבר אמרו (יומא סט.) דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי:

Ramban on Exodus 28:2:1

(1) AND THOU SHALT MAKE HOLY GARMENTS FOR AARON THY BROTHER FOR SPLENDOR AND BEAUTY — this means that he be distinguished and glorified with garments of distinction and beauty, just as Scripture says, as a bridegroom putteth on a priestly diadem.27Isaiah 61:10. For these garments [of the High Priest] correspond in their forms to garments of royalty, which monarchs wore at the time when the Torah was given. Thus we find with reference to the tunic, and he made him a tunic of ‘pasim’28Genesis 37:3. — meaning, a cloth woven of variegated colors, this being the tunic of chequer work [mentioned here], just as [Ibn Ezra] explained, which clothed him as a son of ancient kings.29Isaiah 19:11. The same applies to the robe and the tunic, as it is written, Now she [Tamar] had a garment of many colors upon her; for with such robes were the king’s daughters that were virgins apparelled,30II Samuel 13:18. which means that a garment of many colors was seen clearly upon her, for such was the custom that the virgin daughters of the king wore robes with which they wrapped themselves; thus the coat of many colors was upon her as an upper garment. It is for this reason that it says there, and she rent her garment of many colors that was on her.31Ibid., Verse 19. The mitre [mentioned here] is to this day known among kings and distinguished lords. Therefore Scripture says with reference to the fall of the kingdom [of Judah], The mitre shall be removed, and the crown taken off.32Ezekiel 21:31. Similarly it is written, and a royal diadem.33Isaiah 62:3. Scripture also calls them the ornamented high caps,34Further, 39:28. and it is further written, They shall have linen ornamented [caps] upon their heads,35Ezekiel 44:18. which are for the beauty and glory of those that are adorned with them. The ephod and the breastplate are also royal garments, just as it is written, and thou shalt have a chain of gold about thy neck.36Daniel 5:16. The plate [around the forehead, which the High Priest wore], is like a king’s crown. Thus it is written, ‘yatzitz nizro’ (his crown will shine).37Psalms 132:18. — Ramban thus associates the word tzitz (plate) with the expression yatzitz nizro (his crown will shine), thus suggesting that the tzitz of the High Priest is a sort of royal crown. Furthermore, [the High Priest’s garments] are made of gold, blue-purple, and red-purple38Further, Verse 5. [which are all symbolic of royalty]. Thus it is written, All glorious is the king’s daughter within the palace; her raiment is of chequer work inwrought with gold,39Psalms 45:14. and it is further written, thou shalt be clothed with purple, and have a chain of gold about thy neck.36Daniel 5:16. As for the blue-purple, even to this day no man will lift up his hand40Genesis 41:44. to wear it except a king of nations,41See Isaiah 14:9. and it is written, And Mordecai went forth from the presence of the king in royal apparel of blue and white, and with a great crown of gold, and with a ‘tachrich’ (robe) of fine linen and purple42Esther 8:15. — the tachrich being a robe in which the wearer wraps himself.
By way of the Truth, [the mystic teachings of the Cabala,] majesty is to kavod (glory) and to tiphereth (splendor),43Cabalistic terms for certain Emanations. the verse thus stating that they should make holy garments for Aaron to minister in them to the Glory of G-d Who dwells in their midst, and to the Splendor of their strength, as it is written, For Thou art the Glory of their strength,44Psalms 89:18. and it is further stated, Our holy and our beautiful house, where our fathers praised Thee,45Isaiah 64:10. meaning [“the house of] our Holy One” which is the Glory, and “of our Splendor” which is the Splendor of Israel. And it is further stated, Strength and beauty are in His Sanctuary,46Psalms 96:6. and similarly, To beautify the place of My Sanctuary, and I will make the place of My feet glorious47Isaiah 60:13. — meaning, that the place of the Sanctuary will be glorified by the Splendor, and the place of His feet, which is the place of the Sanctuary, will be honored by the presence of the Glory of G-d. And in Israel will He glorify Himself48Ibid., 44:23. also means that in Israel He will show and designate His Splendor. Likewise He says further with respect to the garments of all of Aaron’s sons, that they are for splendor and for beauty.49Further, Verse 40. Of the sacrifices He also says, they will come up with ‘ratzon’ (‘will’ — acceptance) on Mine altar, and I will glorify My glorious house.50Isaiah 60:7. Thus the altar is His Will and the house of His Glory is the Splendor.
The [priestly] garments had to be made with the intention to be used for that purpose. It is possible that in making them, intent of heart [for what they symbolize] was also needed on the part of their makers. It is for this reason that He said, And thou shalt speak unto all that are wise-hearted, whom I have filled with the spirit of wisdom51Verse 3. — who will understand what they will do. And the Rabbis have already said [of Alexander the Great, that when asked by his generals why he descended from his chariot to bow before the High Priest Simon the Just, he answered]:52Yoma 69a. The story told there is that when Alexander the Great conquered the Land of Israel the Samaritans petitioned him to destroy the Temple in Jerusalem. Thereupon a procession of notables went out from Jerusalem headed by Simon the Just, the High Priest, who was attired in the high priestly garments. They walked a whole night with torches in their hand until dawn. In the morning as soon as Alexander saw Simon the Just, he descended from his chariot and bowed down to him. When the Samaritans said to him, “Such a great king as thou art dost thou bow thyself to that Jew?” He replied, “His image etc.” “His image glistened before me whenever I had a victory.”

אור החיים על ויקרא ט״ז:ד׳:ג׳

(ג) עוד נראה כי מתכוון באומרו בגדי קודש הם, לבל יראה הדבר שהוא חוץ מהמוס' כי עבד מלך שהוא הכהן אשר פארו ה' וכבדו במלבושי כבוד דכתיב (תצוה כח ב) לכבוד ולתפארת ובעת אשר יתעלה לשירות גדול כזה יאמר אליו הורד עדיך מעליך, לזה אמר בגדי קודש הם פירוש בגדים הראוים לקודש הם ולא אחרים, והטעם כי הבגדים המפוארים ההם יש בהם דברים בגו כמאמרם ז"ל (ויק"ר פכ"א ר"ה כו) אין קטיגור נעשה סניגור.

Or HaChaim on Leviticus 16:4:3

(3) The Torah may also have intended to convey that these garments are of holy character by writing the words בגדי קודש הם, One should not think that it is demeaning that the very servant of G'd who had been equipped with eight garments described in Exodus 28,2-5 as לכבוד ולתפארת, "for glory and splendour," should now wear only inferior garments when performing the service inside the Holy of Holies. Only the four garments listed here are suitable for the mission the High Priest was to fulfil inside the Holy of Holies. One of the reasons is that אין קטגור נעשה סנגור, that the accuser cannot also function as the counsel of defence, as we pointed out repeatedly. The presence of gold on the garments of the High Priest would have reminded the attribute of Justice of the episode of the golden calf.

אסתר רבה ב׳:א׳

(א) כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל (משלי כט, יא), זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְשַׁדֵּיךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים סה, ח): מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים.
בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, דְּבֵית רַבִּי יַנַּאי וְחִזְקִיָּה, תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין שִׁשָּׁה נִיסִין הָיָה פּוֹתֵחַ וּמַרְאֶה לָהֶן בְּכָל יוֹם. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, מִינֵי יְצִיאוֹת הֶרְאָה לָהֶן. רַבִּי יוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר סְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֶרְאָה לָהֶן. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה הֶרְאָה לָהֶם, נֶאֱמַר כָּאן תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כח, ב): וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, מַה תִּפְאֶרֶת הָאָמוּר לְהַלָּן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף תִּפְאֶרֶת הָאָמוּר כָּאן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר בֵּין מִן דִּידֵיהּ וּבֵין לָא מִדִּידֵיהּ מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּת קְבַרְיָיא. מֵהֵיכָן הֶעֱשִׁיר אוֹתוֹ רָשָׁע, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק מְחִיק, סִגֵּל כָּל מָמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה בְּמָמוֹנוֹ, כֵּיוָן שֶׁנָּטָה לָמוּת אָמַר מָה אֲנִי אֲנִיחַ כָּל מָמוֹן זֶה לֶאֱוִיל, עָמַד וְגָזַר וְעָשָׂה סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל נְחשֶׁת, מִלֵּא אוֹתָן מָמוֹן וְחָפַר וְהִטְמִינָם בִּפְרָת, וְהָפַךְ פְּרָת עֲלֵיהֶן, וְיוֹם שֶׁעָמַד כּוֹרֶשׁ וְגָזַר שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, גִּלָּה אוֹתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מה, א): כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וגו' וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים וגו'.

Esther Rabbah 2:1

(1) The fool vents all his spirit, and the wise will soothe it, restraining it” (Proverbs 29:11). “The fool vents all his spirit” – this is Aḥashverosh; “and the wise will soothe it, keeping it back” – this is the Holy One, blessed be He, who soothes Aḥashverosh. That is what you said: “Who stills the raging seas, the raging waves, and the tumult of the peoples” (Psalms 65:8).
“With his display of the wealth of his glorious kingdom, and the honor of his splendid majesty for many days, one hundred and eighty days” (Esther 1:4).
“Of the wealth of his glorious kingdom” – the school of Rabbi Yannai and Ḥizkiyya both said that he [Aḥashverosh] would open [his treasury] and display six treasures each day.1The verse lists six words that relate to Aḥashverosh’s wealth: Osher, kevod, malkhuto, yekar, tiferet, gedulato. Rabbi Ḥiyya bar Abba said: He showed them various types of expenditures. Rabbi Yuda son of Rabbi Simon said: He showed them the feast of the Land of Israel. Rabbi Levi said: He showed them the vestments of the High Priest. Here it is stated: “His splendid [tiferet] majesty” and there it is stated: “You shall make holy vestments for Aaron your brother, for glory and for splendor [tiferet]” (Exodus 28:2). Just as tiferet stated there refers to the vestments of the High Priest, so does tiferet stated here refer to the vestments of the High Priest.
Rabbi Berekhya said in the name of Rabbi Ḥelbo: The raven flaunts both what is its own and what is not its own. From where did that wicked one become wealthy? Rabbi Tanḥuma said: Nebuchadnezzar, may he be crushed and obliterated, gathered all the riches of the world, and he was possessive of his riches. When he was dying, he said: Shall I leave all these riches to Evil [Merodakh, his son]? He immediately decreed that great bronze ships be built; he filled them with riches, dug and buried them adjacent to the Euphrates, and diverted the Euphrates over them. On the day that Cyrus arose and decreed that the Temple will be built, the Holy One blessed be He exposed them; that is what is written: “So said the Lord to His anointed, to Cyrus, whose right hand I held to subdue nations before him…and gates will not be shut” (Isaiah 45:1), and it is written thereafter: “I will give you treasures of darkness and hidden riches of secret places…” (Isaiah 45:3).

Eliyahu Levin