You're Right and You're wrong

(ה) וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹקִֽים׃ (ו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃ (ז) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃ (ח) וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה ה' לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כׇּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם ה'׃ (ט) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כׇּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה ה' לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃ (י) וַיֹּ֘אמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ ה' אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃ (יא) עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל ה' מִכׇּל־הָאֱלֹקִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃ (יב) וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹקִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכׇל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹקִֽים׃

Exodus 18:5-12

(5) Jethro, Moses’ father-in-law, brought Moses’ sons and wife to him in the wilderness, where he was encamped at the mountain of God. (6) He sent word to Moses, “I, your father-in-law Jethro, am coming to you, with your wife and her two sons.” (7) Moses went out to meet his father-in-law; he bowed low and kissed him; each asked after the other’s welfare, and they went into the tent. (8) Moses then recounted to his father-in-law everything that ה' had done to Pharaoh and to the Egyptians for Israel’s sake, all the hardships that had befallen them on the way, and how ה' had delivered them. (9) And Jethro rejoiced over all the kindness that ה' had shown Israel when delivering them from the Egyptians. (10) “Blessed be ה',” Jethro said, “who delivered you from the Egyptians and from Pharaoh, and who delivered the people from under the hand of the Egyptians. (11) Now I know that ה' is greater than all gods, yes, by the result of their very schemes against [the people].”*yes, by the result of their very schemes against [the people] Meaning of Heb. uncertain. (12) And Jethro, Moses’ father-in-law, brought a burnt offering and sacrifices for God; and Aaron came with all the elders of Israel to partake of the meal before God with Moses’ father-in-law.

שמות י״ח:י״ג-י״ט

(יג) וַיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃ (יד) וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכׇל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב׃ (טו) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹקִֽים׃ (טז) כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹקִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃ (יז) וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ (יח) נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃ (יט) עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹקִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹקִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹקִֽים׃

Exodus 18:13-19

(13) Next day, Moses sat as magistrate among the people, while the people stood about Moses from morning until evening. (14) But when Moses’ father-in-law saw how much he had to do for the people, he said, “What is this thing that you are doing to the people? Why do you act*act Lit. “sit” as magistrate; cf. v. 13. alone, while all the people stand about you from morning until evening?” (15) Moses replied to his father-in-law, “It is because the people come to me to inquire of God. (16) When they have a dispute, it comes before me, and I decide between one party and another, and I make known the laws and teachings of God.” (17) But Moses’ father-in-law said to him, “The thing you are doing is not right; (18) you will surely wear yourself out, and these people as well. For the task is too heavy for you; you cannot do it alone. (19) Now listen to me. I will give you counsel, and God be with you! You represent the people before God: you bring the disputes before God,

רש"י על שמות י״ח:י״ז:א׳

ויאמר חתן משה. דֶּרֶךְ כָּבוֹד קוֹרְאוֹ הַכָּתוּב חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ:

Rashi on Exodus 18:17:1

ויאמר חתן משה AND MOSES’ FATHER-IN-LAW SAID — By way of honour Scripture describes him as the father-in-law of the king.

אבן עזרא על שמות י״ח:י״ז:א׳

ויאמר לא טוב הדבר אשר אתה עושה. בעיני. ונתן טעם לדבריו והוא נבול תבול. מגזרת ועלהו לא יבול. כאלה נובלת עליה. כי הטעם שיפול מעצמו כנבול עלה. דרך משל. ומלת גם כמוה גם כי כבד ממך הדבר:

Ibn Ezra on Exodus 18:17:1

AND…SAID…THE THING THAT THOU DOEST IS NOT GOOD. In my eyes. Jethro then explained himself, Thou wilt surely wear away. Navol tibbol (thou shalt surely wear away) comes from the same root as yibbol (wither) in And whose leaf doth not wither (Ps. 1:3) and novelet (fadeth) in For ye shall be as a terebinth whose leaf fadeth (Is. 1:30). Its meaning is, you shall, as it were, drop like a withered leaf. The word gam (both) is to be prefaced also to for the thing is too heavy for thee.

שמות י״ח:כ״ג-כ״ד

(כג) אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹקִ֔ים וְיָֽכׇלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃ (כד) וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃

Exodus 18:23-24

(23) If you do this—and God so commands you—you will be able to bear up; and all these people too will go home unwearied.” (24) Moses heeded his father-in-law and did just as he had said.

אבן עזרא על שמות י״ח:כ״ד:א׳

וטעם וישמע. הזכיר עצת יתרו. ולא הזכיר עצתו שהוא הוסיף על עצת יתרו. והוא ששם שוטרים על השבטים לעשות מה שציוו השופטים. וכן כתוב ושוטרים לשבטיכם וכתוב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעדיך:

Ibn Ezra on Exodus 18:24:1

[SO MOSES HEARKENED.] Scripture mentions Jethro’s council but does not mention Moses’ council. Moses added to Jethro’s council: that is, Moses placed officers over the tribes to enforce the decrees of the judges. Scripture thus reads, and officers, tribe by tribe (Deut. 1:15), and Judges and officers shalt thou make thee in all thy gates (Deut. 16:18).

שד"ל על שמות י״ח:כ״ד:א׳

וישמע משה לקול חתנו: אין ספק שאם היה מתחיל הנהגתו דרך שררה, ולא היה מתראה אל העם ושומע דבריהם כקטון כגדול לא היה לב העם נוטה אליו, ולא היו מקבלים תורתו ומצותיו; לפיכך לא אמר לו ה' שיעשה הדבר הזה, רק הניח לו שיעשהו אחר שכבר נסו העם את לבבו ואת דרכיו ודבקו בו.

Shadal on Exodus 18:24:1

...

שמות י״ח:כ׳-כ״ז

(כ) וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃ (כא) וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹקִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ (כב) וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֮ בְּכׇל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כׇּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכׇל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃ (כג) אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹקִ֔ים וְיָֽכׇלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃ (כד) וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃ (כה) וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ (כו) וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּכׇל־עֵ֑ת אֶת־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְכׇל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃ (כז) וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ׃ {פ}

Exodus 18:20-27

(20) and enjoin upon them the laws and the teachings, and make known to them the way they are to go and the practices they are to follow. (21) You shall also seek out, from among all the people, capable individuals*individuals Lit. “participants whose involvement defines the depicted situation”; trad. “men.” See the Dictionary under ’ish. who fear God—trustworthy ones who spurn ill-gotten gain. Set these over them as chiefs of thousands, hundreds, fifties, and tens, and (22) let them judge the people at all times. Have them bring every major dispute to you, but let them decide every minor dispute themselves. Make it easier for yourself by letting them share the burden with you. (23) If you do this—and God so commands you—you will be able to bear up; and all these people too will go home unwearied.” (24) Moses heeded his father-in-law and did just as he had said. (25) Moses chose capable individuals*individuals See note at v. 21. out of all Israel, and appointed them heads over the people—chiefs of thousands, hundreds, fifties, and tens; (26) and they judged the people at all times: the difficult matters they would bring to Moses, and all the minor matters they would decide themselves. (27) Then Moses bade his father-in-law farewell, and he went his way to his own land.

Ethan Witkovsky