פסול לך - דברי סיום לבבא קמא ופרשת כי תשא
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareסיום מסכת בבא קמא בשבת פרשת כי תשא. על פסולת סטט לסטט כדין מהותי או כסמא
אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא – לְקַיֵּים מִילֵּי דִּנְזִיקִין. רָבָא אָמַר: מִילֵּי דְאָבוֹת. וְאָמְרִי לַהּ: מִילֵּי דִּבְרָכוֹת.
Rav Yehuda says: One who wants to be pious should observe the matters of tractate Nezikin, so as to avoid causing damage to others. Rava said he should observe the matters of tractate Avot. And some say he should observe the matters of tractate Berakhot.
מַתְנִי׳ מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, וְהַסּוֹרֵק מוֹצִיא – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. כּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חוּטִין – וְהֵן שֶׁלּוֹ, יָתֵר מִכֵּן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי הַלָּבָן – נוֹטֵל אֶת הַכֹּל וְהֵן שֶׁלּוֹ.
MISHNA: Strands of wool that the launderer removes from the garment belong to him, as it can be assumed that the customer is uninterested in them, but strands that the carder, i.e., one who prepares wool for use as a textile, removes belong to the customer, as it is assumed that the customer would want them, since the carder often removes a significant number of strands. A launderer takes three threads that were inserted at the edge of a garment, and they are his, but with regard to more threads than this, these additional threads belong to the customer. If these were black threads on a white garment, he takes all of them and they are his. As the removal of the threads improves the appearance of the garment, the customer does not want them.
תָּנוּ רַבָּנַן: מְסַתְּתֵי אֲבָנִים – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל. מְפַסְּגֵי אִילָנוֹת, מְפַסְּגֵי גְפָנִים, מְנַקְּפֵי הִיגֵי, מְנַכְּשִׁי זְרָעִים וְעוֹדְרֵי יְרָקוֹת – בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל; אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
The mishna teaches: And if he was doing his work in the domain of the customer, then even the sawdust belongs to the customer. The Sages taught in a baraita (Tosefta 11:18): Stone chiselers are not in violation of a transgression due to the prohibition against robbery if they take the leftover chips of rock. Furthermore, with regard to those who prune trees, those who prune vines, those who trim shrubs, those who weed plants, and those who hoe vegetables, the halakha is dependent upon the owner’s inclination: When the owner is particular about the plant trimmings, the workers are in violation of a transgression due to the prohibition against robbery if they take the trimmings, but if the owner is not particular about them, then these items belong to the workers.
וַיֹּ֤אמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסׇל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃
יהוה said to Moses: “Carve two tablets of stone like the first, and I will inscribe upon the tablets the words that were on the first tablets, which you shattered.
לוחות ושברי לוחות מונחין בארון, ולהורות כי הראשונים אשר מעשה אלהים המה כמשמעו הוא בכבודו עשאן, רש"י, המה שבורים ולוחות שפסל משה המה השלמים, להראות כי אין בנברא קדושה בעצם רק מצד שמירת ישראל התורה כפי רצון הבורא ית"ש הקדוש, הנמצא האמיתי, הבורא הכל ית"ש וזכרו.
פסל לך. הֶרְאָהוּ מַחְצַב סַנְפִּירִינוֹן מִתּוֹךְ אָהֳלוֹ וְאָמַר לוֹ הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּךָ; מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה הַרְבֵּה (תנחומא):
פסל לך HEW THEE — He showed him a quarry of sapphire in his tent and said to him: The chips (פסל = פסלת) shall be thine (לך). It was from this that Moses became so rich (cf. Midrash Tanchuma 3:9:29; Leviticus Rabbah 32:2).
חשוקי חמד מסכת בבא קמא דף קיט עמוד ב
המסתת אבני שיש יקרים האם החתיכות הנושרות למסתת
שאלה. נאמר במסכת ב"ק דף קיט ע"ב ת"ר מסתתי אבנים אין בהם משום גזל. מה הדין באבני שיש יקרים, האם גם בהם הנסורת למסתת, או שמא מאחר ומחירם רב, הרי הם של בעל השיש?
תשובה. בספר סמיכת חכמים (לגאון רבי נפתלי כץ) בהקדמה כתב וז"ל: והנה סיום המשנה בב"ק דף קיט ע"ב, היא מה שהחרש מוציא במעצד הרי אלו שלו, ומתחיל במשנה שנים אוחזים בטלית, נראה לי דחכמים למדו דיני משנה זאת מהא דאמרינן בנדרים (דף לח ע"א) לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות שנאמר פסל לך, הפסולת יהיה שלך, ומכאן למדו שהאומן העושה במלאכת בעל הבית שהפסולת הן של האומן, כמו משה שעשה מלאכת בעה"ב זה הקדוש ברוך הוא מלאכת שמים לפסול הלוחות, ואמר לו הקדוש ברוך הוא הפסולת שלך יהא, וה"ה לכל האומנים שיהא הפסולת שלהם, עכ"ל. לכאורה לפי זה גם המסתת אבני שיש, הפסולת לסתת, אלא אם כן ברור לנו שלא זה נתכוין בעל האבנים.
עיון יעקב (על עין יעקב) בבא קמא פרק י - הגוזל ומאכיל דף קיט עמוד ב
(בגמ') ת"ר מסתתי אבנים אין בהם משום גזל וכו' באתרא דקפדי יש בהם משום גזל אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא. נראה דאתיא לומר שלא תימא אי אמרינן מסתתי אבנים אין בהם משום גזל א"כ אמאי איצטריך התורה לומר פסל לך הפסולת יהיה שלך הא הדין פשוט הוא כך בכל מסתתי אבנים לה"ק בזמן שבעל הבית מקפיד עליו יש בהן משום גזל וא"כ בדבר חשוב כמו אבנים טובות היו ישראל מקפידים להכי איצטריך הקדוש ברוך הוא לומר פסל לך הפסולת יהיה שלך מטעם לפי שישראל נטלו חלקו בביזה אך ע"ז קשה הלא ישראל מוכרחים ליטול חלקו בביזה לפי שהביזה היה שכר שעבוד מצרים ומשה לא עשה שום עבודה ותדע שכן הוא דהא גבי גביהא בן פסיסא שבאו בני מצרים לדון על הביזה השיבו להן כן תנו לי שכר עבודה כדאי' בפ' חלק לה"ק הדרן עלך פ' הגוזל דהגוזל ומאכיל את בניו פטורים מלשלם אא"כ הניח להם אביהם אחריות נכסים וא"כ בלא"ה אין לבני מצרים טענה על ישראל שהם פטורים מלשלם הביזה כי לא הניח אביהם אחריות נכסים כי ארץ ישראל אינה מוחזקת מאבות העולם וע"ל בחידושינו בסנהדרין דף צ"א. ואפשר ג"כ דתליא ג"כ בזה הא דאמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי נינהו כדאמרינן בברכות דף י"ח שמעו אלי אבירי לב הנהו מתא מחסיא אבירי לב נינהו וכו' אך קשה דלמא הפי' כמ"ד התם דקאי על ר"ח בן דוסא שכל עולם כולו ניזון בזכותו והן אפילו בזכות עצמן אין ניזונין ותדע שכן הוא המדה שהרי במשה רבינו עליו השלום שהוא היה המוציא את ישראל מארץ מצרים בזכותו והוא לא נטל כלום אבל עכשיו מוכח שלכך נטל משה הפסולת של לוחות אם כן שפיר קאי אבירי לב אמתא מחסיא:
