Upon donning his phylacteries on his arm, one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us to don phylacteries.
Upon donning phylacteries on his head one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the mitzva of phylacteries.
Upon ritually washing his hands: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the washing of the hands.
Upon washing his face, one recites: Blessed…Who removes the bands of sleep from my eyes and slumber from my eyelids.
And may it be Your will, O Lord my God, to accustom me in Your Torah,
attach me to Your mitzvot, and lead me not into transgression,
nor into error, nor into iniquity, nor into temptation nor into disgrace.
Bend my evil inclination to be subservient to You,
and distance me from an evil person and an evil acquaintance.
Help me attach myself to the good inclination and to a good friend in Your world.
Grant me, today and every day, grace, loving-kindness, and compassion in Your eyes and the eyes of all who see me,
and bestow loving-kindness upon me.
Blessed are You, O Lord, Who bestows loving-kindness on His people, Israel.
לא סח - אין מברך אלא על של יד בלבד: סח מברך שתים - כדשלח רב חייא:
והרב מהרי"ן [...] והוא ז"ל כתב שהיה נוהג לברך שתים כדברי ר"ת ולהציל עצמו מספק ברכה לבטלה היה אומר אחר הברכה בשכמל"ו ואע"פ שאין משיבין את הארי אין דבר זה נראה בעיני שיביא האדם עצמו לידי ספק ברכה לבטלה ויסמוך על שיאמר בשכמל"ו
וי"א כו'. לפי' תוס' שם ותלוי בחילוף הגי' דלגי' ספרים שלנו חוזר ומברך [פ"פ - משמע חוזר ומברך מה שכבר ברך קודם] א"א לפרש אלא כפי' תוס' דמאי פריך ומאי משני וכ"ה בתנחומא ולגי' הרי"ף ורמב"ם דל"ג חוזר אלא מברך ע"כ כפירש"י ודעת רש"י ורי"ף ורמב"ם עיקר וכ"כ הרשב"א בתשובה דגירסא דידהו נכונה מאד דל"ג "חוזר" וראיה מכרחת ממ"ש בתוספתא דברכות [...]
ויניח של יד. והרא"ש נתן טעם לדברי ר"ת שמסתבר היא שעיקר תיקון הברכות כך היתה מתחלת הנחתם תקנו להניח וקאי נמי על של ראש וכשמניח של ראש מברך על מצות שזו היא גמר המצות הלכך אם סח והסיח דעתו צריך לחזור ולברך גם להניח וכן אם מניח של ראש לבדו יברך שתים עכ"ל. ומשמע מדברי הרז"ה שמביא ב"י שאם סח ומברך ב' על של ראש צריך למשמש ביד על של יד כשאומר שנית להניח:
פ"פ - אפשר לומר שלפי המהר"ל צריך לשנות את התנאי של רעק"א. עכשיו צריך רק לכוון שבברכה ראשונה שהוא קאי רק על התש"י. וזה הכוונה האידאלי לפי תוס', ולפי רשי אז צריך לומר עכשיו "על מצות."
והאגור כתב וז"ל ואני המחבר מצאתי בספר הזוהר בפרשת פנחס מאמר דרשב"י דאין לברך על שניהם אלא ברכה אחת וז"ל אר"ש תפילין אינון על מוחא לקבל זכור ותפילין דדרועא שמאלא על לביה לקבל שמור ומה זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו אף הכא ברכה אחת לתרווייהו

