פרשת משפטים - אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
ShareMom beats home invader with burglar bars to protect daughter
2015-10-14 14:07
Durban - In a desperate effort to keep a male intruder away from her 10-year-old daughter, a Durban woman ripped the burglar guard from the wall and beat her attacker with it relentlessly until he fell out of the window.
“I couldn’t let him get into my house and anywhere near my daughter,” Waterfall resident Michele Mayer, 49, explained of her incentive to fight back. She was awoken to the sound of a home invader kicking in the burglar guards on her bedroom window on Sunday night.
In an exclusive interview with News24, the self-employed mother of two relived the night she overpowered the man who was trying to force his way inside her home.
“It was on Sunday night and it was just my daughter and I in the house while my husband and son were driving back from a trip. I had been asleep and then there was this loud banging noise. I woke up and saw this guy kicking in the burglar guard. Two kicks and it was dangling off the wall,” she said.
“He climbed through the window and onto a little desk and he was fumbling with the guard trying to get it off the window, and that is when I attacked him,” she said.
Mayer fearlessly flung herself at the man.
“I just took the metal burglar guard and started beating him in the face with it as hard as I could. I must have hit him about ten times as we struggled. Eventually he fell out of the window and ran away.”
“The struggle was real, because I have bruises on my arms and legs. My first thought had been protecting my daughter. I was always going to fight. I don’t even remember thinking about what I would do if he got inside.
“I could not let him get any further into my home and that was my only thought.” Mayer said.
http://www.news24.com/SouthAfrica/News/Mom-beats-home-invader-with-burglar-bars-to-protect-daughter-20151014
(א) אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃
(1) If the thief is seized while tunneling, and he is beaten to death, there is no bloodguilt in his case.
(ב) אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃
(2) If the sun has risen on him, there is bloodguilt in that case.—He must make restitution; if he lacks the means, he shall be sold for his theft.
1. What does the word במחתרת mean?
a. When is it happening?
2. The word לו is ambiguous. To whom is it referring to the בעל הבית or the גנב?
3. What does דמים mean?
4. What is the reason the homeowner is permitted to kill the robber? When is the homeowner liable for murder?
5. Is this section connected to the previous pasuk and how?
a. When is it happening?
2. The word לו is ambiguous. To whom is it referring to the בעל הבית or the גנב?
3. What does דמים mean?
4. What is the reason the homeowner is permitted to kill the robber? When is the homeowner liable for murder?
5. Is this section connected to the previous pasuk and how?
1. What does this section teach us about how far one can go to protect property based on the mindset of the robber, time of the robbery, and location of the robber?
a. How do they know that from the text?
a. How do they know that from the text?
(א)אם במחתרת. כְּשֶׁהָיָה חוֹתֵר אֶת הַבַּיִת:
(1) אם במחתרת means when he was breaking in into the house (i. e. in the very act of forcing an entry, but at no other moment).
(א)אין לו דמים. אֵין זוֹ רְצִיחָה, הֲרֵי הוּא כְמֵת מֵעִקָּרוֹ;
כַּאן לִמְּדַתְךָ תוֹרָה "אִם בָּא לְהָרְגְּךָ, הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ" וְזֶה לְהָרְגְּךָ בָּא, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁנּוֹטְלִין מָמוֹנוֹ בְּפָנָיו וְשׁוֹתֵק, לְפִיכָךְ עַל מְנָת כֵּן בָּא שֶׁאִם יַעֲמוֹד בַּעַל הַמָּמוֹן כְּנֶגְדוֹ יַהַרְגֶנּוּ (סנהדרין ע"ב):
(1) אין לו דמים THERE SHALL NO GUILT OF BLOOD BE INCURRED FOR HIM — This is not regarded as a murder; it is as though he (the thief) has been dead from the beginning of his criminal act (אין לו דמים is taken to mean: he, the thief, had no blood — no vitality). Here the Torah teaches you the rule: “If one comes with the intention of killing you, be quick and kill him”. — And this burglar actually came with the intention of killing you, for he knew full well that no one can hold himself in check, looking on whilst people are stealing his property before his eyes and doing nothing. He (the thief) therefore obviously came with this purpose in view — that in case the owner of the property would resist him, he would kill him (Sanhedrin 72a).
(א) אם במחתרת - ובלילה או להרוג או ליהרג בא לפיכך אין לו דמים. תשלומי דמים אלא פטור ההורגו.
(1) אם במחתרת, as well as at night, prepared to either kill or be killed in the pursuit of his quest. This is why there is no demand to account for his blood which has been shed. אין לו דמים, the killer does not even have to make financial restitution to the slain thief’s next of kin.
Iben Ezra Short
אם במחתרת – מטעם חתר בחשך בתים (איוב כ"ד:ט"ז).
ואחר שאמר הכתוב אם זרחה השמש עליו, ידענו, כי החותר בלילה יחתור, כי ביום לא יוכל, כי ביום בני האדם יראוהו, ובלילה אין מושיע. ויתכן שיהרוג הגנב בעל הבית, על כן אין לו דמים.
אם במחתרת – מטעם חתר בחשך בתים (איוב כ"ד:ט"ז).
ואחר שאמר הכתוב אם זרחה השמש עליו, ידענו, כי החותר בלילה יחתור, כי ביום לא יוכל, כי ביום בני האדם יראוהו, ובלילה אין מושיע. ויתכן שיהרוג הגנב בעל הבית, על כן אין לו דמים.
ודמים – כמו דם,
כי כן דמיו בו (ויקרא כ':ט'),
דמו בנפשו (ויקרא י"ז:י"ד).
ונקרא כן בעבור היותו אחד והוא והוא נושא כל הארבעה. וחכמי הרפואות יודו כן.
והטעם, אין מי שיבקש דמו להיות גואל.
כי כן דמיו בו (ויקרא כ':ט'),
דמו בנפשו (ויקרא י"ז:י"ד).
ונקרא כן בעבור היותו אחד והוא והוא נושא כל הארבעה. וחכמי הרפואות יודו כן.
והטעם, אין מי שיבקש דמו להיות גואל.
Iben Ezra Long
אם במחתרת ימצא הגנב – בלילה, כי ביום לא יחתור.
הבא אחריו לעד, אם זרחה השמש (שמות כ"ב:ב').
אם במחתרת ימצא הגנב – בלילה, כי ביום לא יחתור.
הבא אחריו לעד, אם זרחה השמש (שמות כ"ב:ב').
ופי' אין לו דמים – אין על הורגו שפיכות דמים.
ויש לתמוה מן המפרשים דמים – חיים.
אם כן,
הוא איש דמים (שמואל ב ט"ז:ח'),
דמיו בו (ויקרא כ,ט)
דמו בראשו (יהושע ב':י"ט)
ויש לתמוה מן המפרשים דמים – חיים.
אם כן,
הוא איש דמים (שמואל ב ט"ז:ח'),
דמיו בו (ויקרא כ,ט)
דמו בראשו (יהושע ב':י"ט)
Bechor Shor
אם במחתרת ימצא הגנב וגו' – כלומר אין המכהו נחשב כשופך דמים,
שהרי כמו אנוס הוא, שאין אדם יכול להעמיד עצמו על ממונו. וזה נחשב כמו רודף, כמו שאמרו רבותינו (בבלי סנהדרין ע"ב.), דדעתו, שאם יעמוד אדם נגדו שימיתנו, ובא להרגך השכם להרגו.
אם במחתרת ימצא הגנב וגו' – כלומר אין המכהו נחשב כשופך דמים,
שהרי כמו אנוס הוא, שאין אדם יכול להעמיד עצמו על ממונו. וזה נחשב כמו רודף, כמו שאמרו רבותינו (בבלי סנהדרין ע"ב.), דדעתו, שאם יעמוד אדם נגדו שימיתנו, ובא להרגך השכם להרגו.
Shadal 1800 – 1865
אם במחתרת – כשהיה חותר את הבית ובוקע בקיר להכנס, וזה בלילה, כי ביום לא יחתור, והכתוב הבא אחריו לעד (ראב"ע).
אין לו דמים – ימים רבים פירשתי כראב"ע, המכה אותו אין לו עון רציחה, וכן נדפס בפירושי לפרשת משפטים בס' בן גרני (אמשטרדם, תרי"א), ועתה (ערב שבועות תרי"ט) רואה אני כי נושא המאמר בפסוק הזה ושלאחריו הוא הגנב, ולא בעל הבית,
והנה טעם אין לו דמים שאינו נחשב כבן אדם חי ובעל דם, אבל הוא נחשב כמת ומי שהרגו גברא קטילא קטל, וכן היא דעת רש"י שכתב: אין לו דמים, אין זו רציחה, הרי הוא כמת מעיקרו;
דמים לו {פסוק ב'} כחי הוא חשוב, ורציחה היא אם יהרגנו בעל הבית.
אם במחתרת – כשהיה חותר את הבית ובוקע בקיר להכנס, וזה בלילה, כי ביום לא יחתור, והכתוב הבא אחריו לעד (ראב"ע).
אין לו דמים – ימים רבים פירשתי כראב"ע, המכה אותו אין לו עון רציחה, וכן נדפס בפירושי לפרשת משפטים בס' בן גרני (אמשטרדם, תרי"א), ועתה (ערב שבועות תרי"ט) רואה אני כי נושא המאמר בפסוק הזה ושלאחריו הוא הגנב, ולא בעל הבית,
והנה טעם אין לו דמים שאינו נחשב כבן אדם חי ובעל דם, אבל הוא נחשב כמת ומי שהרגו גברא קטילא קטל, וכן היא דעת רש"י שכתב: אין לו דמים, אין זו רציחה, הרי הוא כמת מעיקרו;
דמים לו {פסוק ב'} כחי הוא חשוב, ורציחה היא אם יהרגנו בעל הבית.
וראב"ע כתב: ויש לתמוה מן המפרשים דמים חיים,
א"כ מה הוא איש דמים (שמואל ב ט"ז:ח'), דמיו בו (ויקרא כ':ט')? וטענתו בטלה, כי בודאי דמים כמו חיים, כי הדם הוא הנפש, ואיש דמים היא מליצה קצרה, וענינו שופך דמים,
וכן דמיו בו היא מליצה קצרה, והכוונה שפיכת דמו ומיתתו אינה תלויה אלא בו,
וכן ולא תשים דמים בביתך (דברים כ"ב:ח')הכוונה שפיכות דמים.
א"כ מה הוא איש דמים (שמואל ב ט"ז:ח'), דמיו בו (ויקרא כ':ט')? וטענתו בטלה, כי בודאי דמים כמו חיים, כי הדם הוא הנפש, ואיש דמים היא מליצה קצרה, וענינו שופך דמים,
וכן דמיו בו היא מליצה קצרה, והכוונה שפיכת דמו ומיתתו אינה תלויה אלא בו,
וכן ולא תשים דמים בביתך (דברים כ"ב:ח')הכוונה שפיכות דמים.
אבל אין לו דמים איננה מליצה קצרה, אך היא כמשמעה, וסיוע לזה הלמ"ד המשמשת (אין לו דמים, דמים לו),
וכן(במדבר ל"ה:כ"ו-כ"ז) ואם יצוא יצא הרוצח את גבול עיר מקלטו וכו' אין לו דם, הכוונה הרוצח נחשב כמת;
אבל והיה עליך דמים (דברים י"ט:י')הכוונה עון שפיכות דמים, לפיכך הוא נקשר במלת על;
ואמרתי כי זה סיוע ולא ראיה גמורה, מפני שמצאנו אין לנערה חטא מות (דברים כ"ב כ"ו) שגם העון נקשר עם למ"ד;
וכן חכמי המשנה הבינו מליצת אין לו דמים חוזרת לגנב ולא לבעל הבית, כי אמרו (סנהדרין ע"ג) הבא במחתרת וכו' אם יש לו דמים חייב, אם אין לו דמים פטור. והנה הפקירה התורה את דם החותר בלילה מאחר שאין שם עדים, ובעל הבית הרוצה להציל את שלו מוכרח להתקומם נגדו, ואם לא יותר לו להרגו אז הגנב ימיתהו, או יצטרך בעל הבית, לראות ולשתוק; ויפה לימדו רז"ל (סנהדרין ע"ב ע"א) הבא להרגך השכם להרגו; וקרובין לזה דברי רבא (סנהדרין ע"ג).
וכן(במדבר ל"ה:כ"ו-כ"ז) ואם יצוא יצא הרוצח את גבול עיר מקלטו וכו' אין לו דם, הכוונה הרוצח נחשב כמת;
אבל והיה עליך דמים (דברים י"ט:י')הכוונה עון שפיכות דמים, לפיכך הוא נקשר במלת על;
ואמרתי כי זה סיוע ולא ראיה גמורה, מפני שמצאנו אין לנערה חטא מות (דברים כ"ב כ"ו) שגם העון נקשר עם למ"ד;
וכן חכמי המשנה הבינו מליצת אין לו דמים חוזרת לגנב ולא לבעל הבית, כי אמרו (סנהדרין ע"ג) הבא במחתרת וכו' אם יש לו דמים חייב, אם אין לו דמים פטור. והנה הפקירה התורה את דם החותר בלילה מאחר שאין שם עדים, ובעל הבית הרוצה להציל את שלו מוכרח להתקומם נגדו, ואם לא יותר לו להרגו אז הגנב ימיתהו, או יצטרך בעל הבית, לראות ולשתוק; ויפה לימדו רז"ל (סנהדרין ע"ב ע"א) הבא להרגך השכם להרגו; וקרובין לזה דברי רבא (סנהדרין ע"ג).
והנה מאחר שמליצת אין לו דמים חוזרת לגנב, שהוא נחשב כמת, אם כן לא בעל הבית לבדו, אך גם כל אדם רשאי להרגו, וכן פסק הרמב"ם (הלכות גנבה פרק ט' {הלכה ז'}), ואעפ"י שלמדו מכאן הבא להרגך השכם להרגו, הריגתו מותרת גם לשאר כל אדם, מפני שכל אדם חייב להציל את הנרדף אפילו בנפשו של רודף.
והנה גם ראב"ע באמרו אין על הורגו שפיכות דמים, נראה שהוא מסכים שהריגתו מותרת לכל אדם, ואולי גם הוא הבין כי מלת לו חוזרת לגנב, ותהיה הכוונה אין בעבורו עון שפיכות דמים, וכמו שתירגם רמבמ"ן
אבל גם ראב"ע וגם רמבמ"ן היה קשה להם הלשון הזה המושאל והשירי, שמי שהוא חי וקיים יהיה נחשב כמת וכאילו אין לו דם, ונדחקו לפרש שלא יהיה בעבורו עון שפיכות דם. אבל רש"י היה לו חך טועם הדיבור העברי והבין הדבר על בוריו.
והנה גם ראב"ע באמרו אין על הורגו שפיכות דמים, נראה שהוא מסכים שהריגתו מותרת לכל אדם, ואולי גם הוא הבין כי מלת לו חוזרת לגנב, ותהיה הכוונה אין בעבורו עון שפיכות דמים, וכמו שתירגם רמבמ"ן
אבל גם ראב"ע וגם רמבמ"ן היה קשה להם הלשון הזה המושאל והשירי, שמי שהוא חי וקיים יהיה נחשב כמת וכאילו אין לו דם, ונדחקו לפרש שלא יהיה בעבורו עון שפיכות דם. אבל רש"י היה לו חך טועם הדיבור העברי והבין הדבר על בוריו.
והיירונימוס (Eusebius Sophronius Hieronymus) גם קלעריקוס
גם גזניוס (Wilhelm Gesenius) ואחרים פירשו על ההורג, שלא יהיה לו עון שפיכת דמים.
גם גזניוס (Wilhelm Gesenius) ואחרים פירשו על ההורג, שלא יהיה לו עון שפיכת דמים.
רק גוסיציוס הבין כי נושא המאמר הוא הגנב, ולא ההורגו, אך לא הבין שיהיה נחשב כמת ופירש גם הוא בלשון מושאל, אך בדוחק גדול, ואמר שדם ההרוג ניתז על הרוצח ומביא עליו עון רציחה, והתורה אומרת כאן כי הבא במחתרת אין דמו ניתז על הרוצח ואיננו מביא עליו חטא; וכמה זה רחוק מלהתקבל על הדעת! ברוך שבחר ברש"י ונתן ליראיו עין רואה ואוזן שומעת. והיום יהוה אדר שני תרכ"ד הראני תלמידי יוסף ירא כי ראב"ע בפירושו הקצר גילה דעתו בהדיא שאין לו דמים לגנב, וז"ל: והטעם אין מי שיבקש דמו לגאול.
R. David Zvi Hoffmann 1843-1921
אם במחתרת וגו' – מכאן ועד "דמים לו" בפסוק ב מאמר מוסגר, שאותו נבאר מאוחר יותר, ותחילה נבאר את ההמשך. . .
דין גנב הנמצא במחתרת מובא כאן כמאמר מוסגר, והוא משום שהתורה רוצה ללמד את בעל הרכוש, מיד אחר הדין הראשון בנושא גניבה, כיצד לנהוג כלפי גנב, כאשר הוא תופש אותו בשעת מעשה. אם הוא חושש שהגנב עלול להורגו, מותר לו להקדימו להורגו, אך אסור לו לעשות כן כאשר לא נשקפת סכנה לחייו, גם אם יפסיד בשל כך את הרכוש היקר לו ביותר, אותו יכול היה להציל, למשל על ידי ירייה בגנב, כי אז "דמים לו", יהיה חייב מיתה על רצח הגנב. דין גנב הבא במחתרת בא מיד אחר דין הגניבה החמורה ביותר כשהגנב מתחייב בארבעה וחמישה, כדי להדגיש כי אסור ליטול חיי אדם כדי להציל רכוש, ולוּ היקר ביותר, ואין זה מותר אלא לשם הצלת חיי אדם.
דין גנב הנמצא במחתרת מובא כאן כמאמר מוסגר, והוא משום שהתורה רוצה ללמד את בעל הרכוש, מיד אחר הדין הראשון בנושא גניבה, כיצד לנהוג כלפי גנב, כאשר הוא תופש אותו בשעת מעשה. אם הוא חושש שהגנב עלול להורגו, מותר לו להקדימו להורגו, אך אסור לו לעשות כן כאשר לא נשקפת סכנה לחייו, גם אם יפסיד בשל כך את הרכוש היקר לו ביותר, אותו יכול היה להציל, למשל על ידי ירייה בגנב, כי אז "דמים לו", יהיה חייב מיתה על רצח הגנב. דין גנב הבא במחתרת בא מיד אחר דין הגניבה החמורה ביותר כשהגנב מתחייב בארבעה וחמישה, כדי להדגיש כי אסור ליטול חיי אדם כדי להציל רכוש, ולוּ היקר ביותר, ואין זה מותר אלא לשם הצלת חיי אדם.
אין לו דמים – יש שרוצים להסב מלים אלה על בעל הבית ההורג את הגנב – אין על הלה אשמת דם, אין הוא שופך דמים. ברם, שד"ל הראה בצורה משכנעת שמלים אלה מוסבות דווקא על הגנב –"ועתה רואה אני כי נושא המאמר בפסוק הזה ושלאחריו הוא הגנב, ולא בעל הבית. והנה טעם "אין לו דמים" שאינו נחשב כבן אדם חי ובעל דם, אבל נחשב כמת, ומי שהרגו גברא קטילא קטל, וכן היא דעת רש"י שכתב: "אין לו דמים, אין זו רציחה, הרי הוא כמת מעיקרו; דמים לו (פסוק ב) כחי הוא חשוב, ורציחה היא אם יהרגנו בעל הבית".
אם זרחה השמש עליו – רבי ישמעאל אומר, וכי השמש עליו בלבד זרחה, והלא על כל העולם כולו זרחה? אלא מה שמש שלום בעולם, אף זה, אם ידוע ששלום עמו, והרגו, הרי זה חייב"4, כלומר, התיבה "עליו" מלמדת אותנו, שאין זה חשוב אם כבר האיר הבוקר או עדיין לילה הוא, אבל הכתוב בא לומר שכאשר אין סכנת-חיים לבעל הבית, כי אז "דמים לו".
עם זאת, כבר הער ראב"ד5, "אף על פי כן אינו יוצא מידי פשוטו – ביום אינו רשאי להורגו, שאין גנב בא ביום אלא אם יכול להישמט, שומט ובורח, ואינו מתעכב לגנוב ממון גדול ולעמוד על בעליו להורגו אלא גנב בלילה, מפני שהגנב יודע שבעל הבית בבית, אז להרוג או ליהרג, אבל גנב ביום אין בעה"ב מצוי ושמוטא בעלמא הוא, ובחיי ראשי, כל מבין די לו בזה". אך מסתבר שאמנם כדבריו כן הוא רק בדרך כלל, והמציאות מלמדת שיש גם מקרים יוצאים מן הכלל, וכן רמב"ם עצמו נסמך על דברי הגמרא6, והשוה "מגדל עוז" ע"א.
אונקלוס מתרגם "אם זרחה השמש" – "אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי", כלומר כאשר יש עדים, ואילו תרגום יונתן בן עוזיאל הולך אחרי דבריו של רבי ישמעאל שבמכילתא: אין בריר פתגמא כשמשא דלא למיקטל נפש עאל.
עם זאת, כבר הער ראב"ד5, "אף על פי כן אינו יוצא מידי פשוטו – ביום אינו רשאי להורגו, שאין גנב בא ביום אלא אם יכול להישמט, שומט ובורח, ואינו מתעכב לגנוב ממון גדול ולעמוד על בעליו להורגו אלא גנב בלילה, מפני שהגנב יודע שבעל הבית בבית, אז להרוג או ליהרג, אבל גנב ביום אין בעה"ב מצוי ושמוטא בעלמא הוא, ובחיי ראשי, כל מבין די לו בזה". אך מסתבר שאמנם כדבריו כן הוא רק בדרך כלל, והמציאות מלמדת שיש גם מקרים יוצאים מן הכלל, וכן רמב"ם עצמו נסמך על דברי הגמרא6, והשוה "מגדל עוז" ע"א.
אונקלוס מתרגם "אם זרחה השמש" – "אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי", כלומר כאשר יש עדים, ואילו תרגום יונתן בן עוזיאל הולך אחרי דבריו של רבי ישמעאל שבמכילתא: אין בריר פתגמא כשמשא דלא למיקטל נפש עאל.
אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃
Rashi
אם זרחה השמש עליו – אין זה אלא כמן משל אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך, כשמש הזה שהוא שלום בעולם, כך פשוט לך שאינו בא להרוג, אפילו יעמוד בעל הממון כנגדו, כגון אב החותר לגנוב ממון הבן, בידוע שרחמי האב על הבן, ואינו בא על עסקי נפשות.
דמים לו – כחי הוא חשוב ורציחה היא, אם יהרגהו בעל הבית.
אם זרחה השמש עליו – אין זה אלא כמן משל אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך, כשמש הזה שהוא שלום בעולם, כך פשוט לך שאינו בא להרוג, אפילו יעמוד בעל הממון כנגדו, כגון אב החותר לגנוב ממון הבן, בידוע שרחמי האב על הבן, ואינו בא על עסקי נפשות.
דמים לו – כחי הוא חשוב ורציחה היא, אם יהרגהו בעל הבית.
שלם ישלם – הגנב ממון שגנב, ואינו חיב מיתה ואונקלוס שתרגם אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי, לקח לו שטה אחרת, לומר שאם מצאוהו עדים קדם שבא בעל הבית, וכשבא בעל הבית נגדו, התרו בו, שלא יהרגהו, דמים לו, חיב עליו אם הרגו, שאחר שיש רואים לו, אין הגנב הזה בא על עסקי נפשות, ולא יהרוג את בעל הממון.
Rashbam
אם זרחה השמש – שהיה גונב ביום.
אם זרחה השמש – שהיה גונב ביום.
Iben Ezra Long
אם זרחה {השמש עליו דמים לו} שלם ישלם – שבא אל הכתוב למעלה חמשה בקר ישלם תחת השור (שמות כ"א:ל"ז), כמו לעם נכרי (שמות כ"א:ח'), ואף לאמתך תעשה כן (דברים ט"ו:י"ז), כי הוא שב להפסוק העליון, הענק תעניק לו (דברים ט"ו:י"ד).
ונמכר בגנבתו – בעבור גניבתו.
אם זרחה {השמש עליו דמים לו} שלם ישלם – שבא אל הכתוב למעלה חמשה בקר ישלם תחת השור (שמות כ"א:ל"ז), כמו לעם נכרי (שמות כ"א:ח'), ואף לאמתך תעשה כן (דברים ט"ו:י"ז), כי הוא שב להפסוק העליון, הענק תעניק לו (דברים ט"ו:י"ד).
ונמכר בגנבתו – בעבור גניבתו.
Iben Ezra Short
ואם בעל הבית הרגו ביום, יאמר לו הנה בני אדם עוברים ונמצאים בכל מקום למה לא הראיתם שהיה חותר.
וטעם שלם ישלם – שב אל הגנב החי, שאמר בעדו שלם ישלם שור.
ונמכר – בית דין ימכרנו. והיה נתכן להימסר כדי גנבתו, לולי שהיה קבלה ביד אבתינו כי לא ימכר עד שתהיה גנבתוא כנגד שומתו. גם הוא הנכון והאמת.
ואם בעל הבית הרגו ביום, יאמר לו הנה בני אדם עוברים ונמצאים בכל מקום למה לא הראיתם שהיה חותר.
וטעם שלם ישלם – שב אל הגנב החי, שאמר בעדו שלם ישלם שור.
ונמכר – בית דין ימכרנו. והיה נתכן להימסר כדי גנבתו, לולי שהיה קבלה ביד אבתינו כי לא ימכר עד שתהיה גנבתוא כנגד שומתו. גם הוא הנכון והאמת.
Bechor Shor
אם זרחה השמש – שיצא מן המחתרת לאויר העולם, מקום זריחת השמש.
דמים לו – ואם הרגו נחשב עליו כרוצח, ושופך דם, דלא הותר לו רק בשעת חימום במחתרת, ומשום הכי חייב אם המיתו, ואין לו עליו רק תשלומין. ואם תאמר: ואם אין לו לשלם במה מתנקם, לכך נאמר: ונמכר בגניבתו, וישלם לך את שלך. וקודם מתן תורה, אפילו אם היה לו מה לשלם, נעשה עבד לבעל הגניבה, כדכתיב אשר ימצא אתו יהיה לי עבד(בראשית מ"ד:י') גבי בנימין, ואע"פ שהיה לו הרבה מה לשלם. אבל נתנה תורה ונתחדשה הלכה, שכל זמן שיכול לשלם לא ימכר בעבד.
אם זרחה השמש – שיצא מן המחתרת לאויר העולם, מקום זריחת השמש.
דמים לו – ואם הרגו נחשב עליו כרוצח, ושופך דם, דלא הותר לו רק בשעת חימום במחתרת, ומשום הכי חייב אם המיתו, ואין לו עליו רק תשלומין. ואם תאמר: ואם אין לו לשלם במה מתנקם, לכך נאמר: ונמכר בגניבתו, וישלם לך את שלך. וקודם מתן תורה, אפילו אם היה לו מה לשלם, נעשה עבד לבעל הגניבה, כדכתיב אשר ימצא אתו יהיה לי עבד(בראשית מ"ד:י') גבי בנימין, ואע"פ שהיה לו הרבה מה לשלם. אבל נתנה תורה ונתחדשה הלכה, שכל זמן שיכול לשלם לא ימכר בעבד.
Shadal
אם זרחה השמש עליו – אם בעוד שהיה חותר (אחר שהתחיל בלילה) זרחה השמש, אסור להרגו, ולקחת הגנבה מידו בחזקה ובמכת אכזרי שיש בה סכנה, כי אז אפשר להעמיד עליו עדים ולהביאו לבית דין, ואז שלם ישלם, ואם אין לו לשלם, ימכרוהו בעבור גנבתו; ולפי זה תירגם אנקלוס אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי, פירש אמיתת הענין, כי לכך הותר לבעל הבית להרוג החותר, מפני שאינו מוצא עדים, אך אם הוא בזמן ובמקום שעין בני אדם שולטת בו לראותו ויוכל להעמיד עליו עדים, אין ליחיד לעשות משפטו בידו בזולת הכרח עצום, כי לכך נוסדו בתי דינים, ולפי זה אף אם הוא ביום, אלא שאין שם אדם, רשאי בעל הבית להמיתו וכן הוא במכילתא {משפטים י"ג} לכן פסק הרמב"ם (הל' גנבה פ' ט' {הלכה ח'}); ואין כן דעת הראב"ד ורבנו חננאל (והביאו בעל מגיד משנה שם); ורז"ל דרשו בזה אם ברור לך הדבר כשמש שאינו בא על עסקי נפשות (ע' רש"י וסנהדרין ע"ב {ע"א}); ומשפט אמת הוא, רק איננו פשט הכתוב רק אסמכתא.
שלם ישלם – הגנב הנמלט והגנבה בידו, ובעל הבית והעדים רואים אותו, ישלם; לפיכך אסור להרגו וההורגו חייב עליו. וכן מתורגם בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל ואין ישתזיב מידיה.
אם זרחה השמש עליו – אם בעוד שהיה חותר (אחר שהתחיל בלילה) זרחה השמש, אסור להרגו, ולקחת הגנבה מידו בחזקה ובמכת אכזרי שיש בה סכנה, כי אז אפשר להעמיד עליו עדים ולהביאו לבית דין, ואז שלם ישלם, ואם אין לו לשלם, ימכרוהו בעבור גנבתו; ולפי זה תירגם אנקלוס אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי, פירש אמיתת הענין, כי לכך הותר לבעל הבית להרוג החותר, מפני שאינו מוצא עדים, אך אם הוא בזמן ובמקום שעין בני אדם שולטת בו לראותו ויוכל להעמיד עליו עדים, אין ליחיד לעשות משפטו בידו בזולת הכרח עצום, כי לכך נוסדו בתי דינים, ולפי זה אף אם הוא ביום, אלא שאין שם אדם, רשאי בעל הבית להמיתו וכן הוא במכילתא {משפטים י"ג} לכן פסק הרמב"ם (הל' גנבה פ' ט' {הלכה ח'}); ואין כן דעת הראב"ד ורבנו חננאל (והביאו בעל מגיד משנה שם); ורז"ל דרשו בזה אם ברור לך הדבר כשמש שאינו בא על עסקי נפשות (ע' רש"י וסנהדרין ע"ב {ע"א}); ומשפט אמת הוא, רק איננו פשט הכתוב רק אסמכתא.
שלם ישלם – הגנב הנמלט והגנבה בידו, ובעל הבית והעדים רואים אותו, ישלם; לפיכך אסור להרגו וההורגו חייב עליו. וכן מתורגם בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל ואין ישתזיב מידיה.
| לו | אין דמים | Coming to kill or be killed | במחתרת | |
| גנב | הוא כמת | Because the ganav knows that owner will protect his money at all costs | חותר | Rashi |
| גנב | He does not have anyone to avenge his blood – | Because the ganav knows that the owner is aware that there is no one else to protect him at night. So it’s fight for his life. | חותר בלילה | Eben Ezra S |
| בעל הבית | Blood money - Monetary payment | חותר בלילה | Rashbam | |
| בעל הבית | Not a murderer | חותר בלילה | Iben Ezra L | |
| בעל הבית | Not a murderer | Because the ganav knows that owner will protect his money at all costs | Bechor Shor | |
| גנב | שאינו נחשב כבן אדם חי ובעל דם, אבל הוא נחשב כמת – so much so that anyone can kill him any time | Because the ganav knows that owner will protect his money at all costs | חותר | Shadal – (agrees with Rashi) |
| גנב | The actual blood of the ganav will not sprinkle on the owner | גוסיציוס | ||
| גנב | הוא כמת | If you think the ganav is coming to kill you – you can kill him. If he is only coming for the money, you cannot kill him. | Hoffman |
