אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל־יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה: זֵֽכֶר רַב־טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדָל־חָֽסֶד: טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: יוֹדֽוּךָ יְהֹוָה כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ: לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל־דּוֹר וָדֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים: עֵינֵי־כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל־קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ: בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא: לְעֵֽלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
הַנְּשָׁמָה לָךְ, וְהַגּוּף פָּעֳלָךָ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ: הַנְּשָׁמָה לָךְ, וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ. יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: אָֽתָאנוּ עַל שִׁמְךָ. יְהֹוָה, עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: בַּעֲבוּר כְבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶֽךָ: לְמַֽעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה. וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ, כִּי רַב הוּא:
אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה. וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ. וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ: גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ. תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ: תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים. כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים: בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם: מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב. כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב: וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן. כְּיוֹם וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן: תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם. כְּיוֹם וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם: תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר. כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה, וְשָׁם נֶאֱמַר:
י. פזמון. חתום בראשי החרוזות שפטיה
יִשְֹרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהֹוָה, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים. גַּם־הַיּוֹם יִוָּשְׁעוּ מִפִּיךָ, שׁוֹכֵן מְרוֹמִים. כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים:
שְׁעָרֶיךָ הֵם דּוֹפְקִים, כַּעֲנִיִּים וְדַלִּים. צְקוֹן־לַחֲשָׁם קְשֹׁב יָהּ שׁוֹכֵן מְעֻלִּים. כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים:
פְּחוּדִים הֵם מִכָּל־צָרוֹת. מִמְּחָרְפֵיהֶם וּמִלוֹחֲצֵיהֶם. נָא אַל־תַּעַזְבֵם, יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים:
טוֹבוֹתֶיךָ יְקַדְּמוּ לָהֶם בְּיוֹם תּוֹכֵחָה. וּמִתּוֹךְ צָרָה הַמְצִיאֵם פְּדוּת וּרְוָחָה. כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים:
יִוָּשְׁעוּ לְעֵין כֹּל וְאַל־יִמְשְׁלוּ בָם רְשָׁעִים. כַּלֵּה שֵׂעִיר וְחוֹתְנוֹ, וְיַעֲלוּ לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים. כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים:
הַקְשִׁיבָה אָדוֹן לְקוֹל־שַׁוְעָתָם. וְלִמְכוֹן שִׁבְתְּךָ הַשָּׁמַיִם תַּעֲלֶה תְפִלָּתָם. כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים:
סוגרין הארון:
(א) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:
תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים עָלֵינו וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות. וְלא שמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ: וַאֲנַחְנוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמודִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא: שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים: הוּא אֱלהֵינוּ אֵין עוד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ. אֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בְּתורָתו. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ. כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:
עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ. וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת על מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ. ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:
(1) A mi kötelességünk magasztalni a Mindenség Urát, és nagyságát felismerni a Teremtés Megformálójának. Mert nem csak egy népnek teremtett bennünket a sok közül, és nem olyannak tett bennünket, mint a föld más nemzetségei. Mert nem ugyanazt adta osztályrészünkül, mint nekik, és jussunk nem olyan, mint az ő sokaságaiké. (Mert ők hiábavalóság és üresség előtt borulnak le, és olyan istenséghez imádkoznak, mely nem menti meg őket.) De mi a királyok királyainak Királya, a Szent – áldott Ő – előtt hajtunk térdet, borulunk le és mondunk köszönetet. Ő az, aki az égboltot kifeszíti és magalapozza a földet, hódolatának székhelye az egekben van fent, hatalmának jelenléte pedig a leghatalmasabb magasságokban. Igaz a mi Királyunk, nincs rajta kívül más! Ahogy Tórádban áll: „hogy megtudd ma, és szívedbe vésd, hogy az Örökkévaló az Isten, az egekben fent és a lent a földön, rajta kívül nincs más”.
(2) Ezért mi Benned bízunk, Örökkévaló, Istenünk, hogy mihamarabb meglátjuk hatalmad dicsőségét, a bálványok eltávolítását a föld színéről és a hamis istenek eltörlését, és a világ helyrehozását a Mindenható királysága által. És akkor minden élő a Te nevedet hívja, hogy magadhoz fordítsd a föld minden gonoszát. Vegye észre, és tudja a világ minden lakója, hogy Előtted kell meghajolni minden térdnek, és Neked kell esküt tennie minden nyelvnek. Előtted borulnak majd le és hajolnak meg, és hódolnak majd neved dicsőségéhez; elfogadják mind királyságod jármát, Te pedig uralkodsz felettük, mihamarabb, örökké. Mert Tied a királyág, és dicsőséggel fogsz uralkodni örökkön örökké, ahogy a Tórádban áll: „Az Örökkévaló uralkodik örökkön örökké”. És ahogy az mondva van: „Az Örökkévaló lesz az egész föld Királya, – és azon a napon az Örökkévaló egy lesz, és neve is egy lesz”.
(א) אבל: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. [קהל: אמן]
(ב) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]
(ג) קהל ואבל: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
(ד) אבל: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרומַם וְיִתְנַשּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. [קהל: בריך הוא:]
(ה) לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא בעשי”ת: לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]
(ו) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]
(ז) עוֹשה שָׁלוֹם בעשי”ת: הַשָּׁלום בִּמְרומָיו הוּא יַעֲשה שָׁלום עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: [קהל: אמן]
(1) Mourner: Yitgadal v’yitkadash sh’mei raba: [cong. Amen.]
(2) Mourner: b’alma di-v’ra chirutei, v’yamlich malchutei b’chayeichon uvyomeichon uvchayei d’chol beit yisrael, ba’agala uvizman kariv, v’im’ru: “amen.” [cong. Amen.]
(3) Cong. and mourner: Y’hei sh’mei raba m’varach l’alam ul’almei almaya.
(4) Mourner: Yitbarach v’yishtabach, v’yitpa’ar v’yitromam v’yitnaseh, v’yithadar v’yit’aleh v’yit’halal sh’mei d’kud’sha, b’rich hu, [cong. b’rich hu.]
(5) Mourner: l’eila min-kol-birchata v’shirata, tushb’chata v’nechemata da’amiran b’alma, v’im’ru: “amen.” [cong. Amen.]
(6) Mourner: Y’hei shlama raba min-sh’maya v’chayim aleinu v’al-kol-yisrael, v’im’ru: “amen.” [cong. Amen.]
(7) Mourner: Oseh shalom bimromav, hu ya’aseh shalom aleinu v’al kol-yisrael, v’imru: “amen.” [cong. Amen.]
The LORD is my light and my help;
whom should I fear?
The LORD is the stronghold of my life,
whom should I dread? (2) When evil men assail me
aOr “to slander me”; cf. Dan. 3.8; 6.25.to devour my flesh-a—
it is they, my foes and my enemies,
who stumble and fall. (3) Should an army besiege me,
my heart would have no fear;
should war beset me,
still would I be confident.
(4) One thing I ask of the LORD,
only that do I seek:
to live in the house of the LORD
all the days of my life,
to gaze upon the beauty of the LORD,
bMeaning of Heb. uncertain.to frequent-b His temple. (5) He will shelter me in His pavilion
on an evil day,
grant me the protection of His tent,
raise me high upon a rock. (6) Now is my head high
over my enemies round about;
I sacrifice in His tent with shouts of joy,
singing and chanting a hymn to the LORD.
(7) Hear, O LORD, when I cry aloud;
have mercy on me, answer me. (8) bMeaning of Heb. uncertain.In Your behalf-b my heart says:
“Seek My face!”
O LORD, I seek Your face. (9) Do not hide Your face from me;
do not thrust aside Your servant in anger;
You have ever been my help.
Do not forsake me, do not abandon me,
O God, my deliverer. (10) Though my father and mother abandon me,
the LORD will take me in. (11) Show me Your way, O LORD,
and lead me on a level path
because of my watchful foes. (12) Do not subject me to the will of my foes,
for false witnesses and unjust accusers
have appeared against me. (13) Had I not the assurance
that I would enjoy the goodness of the LORD
in the land of the living…
(14) Look to the LORD;
be strong and of good courage!
O look to the LORD!


