בְּפֶסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא כב). בַּעֲצֶרֶת, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת (דברים טז). בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (ויקרא כג). בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחֲרֵי מוֹת (שם טז). בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא כג), וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג (במדבר כט):
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי״, וּמַפְטִירִין: ״הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״, וּמַפְטִירִין בְּחַנָּה.
ומפטירין הבן יקיר לי אפרים. מפני שחובת היום להזכיר זכרונות וכתיב זכור אזכרנו:
הבן יקיר לי אפרים - משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו:
וה׳ פקד את שרה ומפטירין בחנה. לפי ששתיהן נפקדו בר"ה כדאיתא פ"ק דר"ה (דף יא.):
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּתִשְׁרִי מֵתוּ אָבוֹת, בַּפֶּסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין.
It is taught in a baraita that the tanna’im disagreed about this point: Rabbi Eliezer says: In Tishrei the world was created; in Tishrei the Patriarchs were born; in Tishrei the Patriarchs died; on Passover Isaac was born; on Rosh HaShana Sarah, Rachel, and Hannah were remembered by God and conceived; on Rosh HaShana Joseph came out from prison;
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה. מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָתְיָא ״פְּקִידָה״ ״פְּקִידָה״, אָתְיָא ״זְכִירָה״ ״זְכִירָה״. כְּתִיב בְּרָחֵל: ״וַיִּזְכּוֹר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל״, וּכְתִיב בְּחַנָּה: ״וַיִּזְכְּרֶהָ ה׳״, וְאָתְיָא ״זְכִירָה״ ״זְכִירָה״ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּכְתִיב: ״שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה״. ״פְּקִידָה״ ״פְּקִידָה״, כְּתִיב בְּחַנָּה: ״כִּי פָקַד ה׳ אֶת חַנָּה״, וּכְתִיב בְּשָׂרָה: ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה״.
וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי — יוֹמָא קַמָּא כְּ”יֵשׁ אוֹמְרִים”, לִמְחַר: ״וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם״, וּמַפְטִירִין ״הֲבֵן יַקִּיר״.
עקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט:
וביום ב' ויהי אחר הדברים האלה. כדי להזכיר ענין עקידת יצחק ואילו שבשביל כך תוקעין בשופר של איל:
(יד) וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃ {ס} (טו) כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃
(14) [GOD] says:
Build up, build up a highway!
Clear a road!
Remove all obstacles
From the road of My people! (15) For thus said the One who high aloft
Forever dwells, whose name is holy:
I dwell on high, in holiness;
Yet with the contrite and the lowly in spirit
Reviving the spirits of the lowly,
Reviving the hearts of the contrite.
(יד) וְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי׃ {ס} (טו) כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים… (יט) בּוֹרֵ֖א נִ֣יב שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר ה׳ וּרְפָאתִֽיו׃
(14) [GOD] says:
Build up, build up a highway!
Clear a road!
Remove all obstacles
From the road of My people! (15) For thus said the One who high aloft
Forever dwells, whose name is holy:
I dwell on high, in holiness;
Yet with the contrite and the lowly in spirit:
Reviving the spirits of the lowly,
Reviving the hearts of the contrite. (19) It shall be well, well with the far and the near —said GOD— who creates the fruit of the lips; and I will heal them.
A voice rings out:
“Clear in the desert
A road for GOD!
Level in the wilderness
A highway for our God!
סלו. מלשון מסילה ודרך
פנו. ענין הסרה
ה׳ יסלול דרך לקבל החוטאים האלה בתשובה סלו, במקום שאין דרך סולו דרך חדש, ובמקום שיש דרך רק שאח"כ נתקלקל פנו דרך, ובמקום שהדרך עוד מתוקן רק שנמצאו עליו אבני מכשול הרימו מכשול מדרך עמי, (ר"ל אותם שלא ידעו דרך ה׳ כלל למדו אותם, ואף אותם שידעו ושכחו, ואף אותם שלא שכחו רק שיצרם היה להם למכשול)
כי כה אמר רם ונשא - ואמר סולו סולו שמדבר במדת התשובה הלא זה צום אבחרהו (ישעיהו נ״ח:ו׳):
בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אדושם יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃
הַמֶּלֶךְ הַיּושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשּא: שׁוכֵן עַד מָרום וְקָדושׁ שְׁמו. וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בה׳. לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה:
(יט) דִבְרָא מַמְלַל סִפְוָן בְּפוּם כָּל אֱנָשָׁא אֲמַר נְבִיָא שְׁלָמָא יִתְעֲבֵד לְצַדִיקַיָא דִנְטָרוּ אוֹרַיְתִי מִלְקָדְמִין וּשְׁלָמָא יִתְעֲבֵד לְתָבַיָא דְתָבוּ לְאוֹרַיְתָא קָרִיב אֲמַר ה׳ וְאֶשְׁבּוֹק לְהוֹן:

(כא) אַל־תִּֽירְאִ֖י אֲדָמָ֑ה גִּ֣ילִי וּשְׂמָ֔חִי כִּֽי־הִגְדִּ֥יל ה׳ לַעֲשֽׂוֹת׃
For GOD has wrought great deeds.
(כג) רׇנּ֨וּ שָׁמַ֜יִם כִּֽי־עָשָׂ֣ה ה׳ הָרִ֙יעוּ֙ תַּחְתִּיּ֣וֹת אָ֔רֶץ פִּצְח֤וּ הָרִים֙ רִנָּ֔ה יַ֖עַר וְכׇל־עֵ֣ץ בּ֑וֹ כִּֽי־גָאַ֤ל ה׳ יַעֲקֹ֔ב וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל יִתְפָּאָֽר׃ {ס}
Shout aloud, O depths of the earth!
Shout for joy, O mountains,
O forests with all your trees!
For GOD has redeemed Jacob,
Has gained glory through Israel.
(ג) לָ֤מָּה צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע הֵ֣ן בְּי֤וֹם צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכׇל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ... (ה) הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ וְשַׂ֤ק וָאֵ֙פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַה׳׃ ... אִם־תָּסִ֤יר מִתּֽוֹכְךָ֙ מוֹטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן׃ (י) וְתָפֵ֤ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֤ח בַּחֹ֙שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲפֵלָתְךָ֖ כַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃ (יא) וְנָחֲךָ֣ ה׳ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַחֲלִ֑יץ וְהָיִ֙יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃
(3) “Why, when we fasted, did You not see?
When we starved our bodies, did You pay no heed?” Because on your fast day
You see to your business and oppress all your laborers! ... (5) Is such the fast I desire,
A day for people to starve their bodies?
Is it bowing the head like a bulrush
And lying in sackcloth and ashes?
Do you call that a fast,
A day when GOD is favorable? ...
If you banish the yoke from your midst,
The finger pointing and evil speech, (10) And you offer your compassion to the hungry and satisfy the famished creature—
Then shall your light shine in darkness,
And your gloom shall be like noonday. (11) GOD will guide you always—
Slaking your thirst in parched places
And giving strength to your bones.
You shall be like a watered garden,
Like a spring whose waters do not fail
(יג) אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖ךָ בְּי֣וֹם קׇדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ ה׳ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃ (יד) אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־ה׳ וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י ה׳ דִּבֵּֽר׃ {פ}
(13) If you refrain from trampling [Lit. “turn back your foot from”] the sabbath,
From pursuing your affairs on My holy day;
If you call the sabbath “delight,”
GOD’s holy day “honored”;
And if you honor it and go not your ways
Nor look to your affairs, nor strike bargains— (14) Then you will take delight in GOD.
I will set you astride the heights of the earth,
And let you enjoy the heritage of your father Jacob—For GOD’s mouth has spoken.
אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הַמְנוּנָא: מַאי דִּכְתִיב ״וְלִקְדוֹשׁ ה׳ מְכוּבָּד״? אֲמַר לֵיהּ: זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אָמְרָה תּוֹרָה: כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה
The Exilarch said to Rav Hamnuna: What is the meaning of that which is written, “The holy one of God is honored” (Isaiah 58:13)? Rav Hamnuna said to him: That is Yom Kippur, when there is no eating or drinking, and so the Torah said: Honor it with a clean garment.
ביוה"כ שחרית קורין אחרי מות. שמדבר בעבודת היום:
ומפטירין כי כה אמר רם ונשא. משום דכתיב ביה ענין תשובה ותענית וכתיב ולקדוש ה׳ מכובד ודרשינן זה יוה"כ:
ובמנחה קורין בעריות. לפי שנפשו של אדם מתאוה להן וצריך אדם לקדש את עצמו מהן:


