That's Halachah?
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
ShareThe following are taken from:
HALACHOT YOU’VE NEVER HEARD OF
THE FOLLOWING ARE HALACHOT:
1. Getting dressed and other bodily routines:
אורח חיים ב׳
(א) לֹא יִלְבַּשׁ חֲלוּקוֹ מְיֻשָּׁב (טוּר) אֶלָּא יִקַּח חֲלוּקוֹ וְיַכְנִיס בּוֹ (רֹאשׁוֹ וּ) זְרוֹעוֹתָיו בְּעוֹדֶנּוּ שׁוֹכֵב, וְנִמְצָא כְּשֶׁיָּקוּם שֶׁהוּא מְכֻסֶה.
(ב) אַל יֹאמַר הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מִי רוֹאֵנִי, כִּי הָקָּבָּ''ה מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
(ג) יְדַקְדֵּק בַּחֲלוּקוֹ לְלָבְשׁוֹ כְּדַרְכּוֹ שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ הַפְּנִימִי לַחוּץ.
(ד) יִנְעֹל מִנְעַל יָמִין תְּחִלָּה, וְלֹא יִקְשְׁרֶנּוּ, וְאַחַר כָּךְ יִנְעֹל שֶׁל שְׂמֹאל וְיִקְשְׁרֶנּוּ, וְיַחֲזֹר וְיִקְשֹׁר שֶׁל יָמִין: הַגָּה: וּבְמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין לָהֶם קְשִׁירָה יִנְעֹל שֶׁל יָמִין תְּחִלָּה (תוס' פ' בַּמָּה אִשָּׁה דס''א).
(ה) כְּשֶׁחוֹלֵץ מִנְעָלָיו חוֹלֵץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה.
(ו) אָסוּר לֵילֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְלֹא יֵלֵךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ: הַגָּה: וִיכַסֶּה כָּל גּוּפוֹ וְלֹא יֵלֵךְ יָחֵף (אוֹר זָרוּעַ) וְיִבְדֹּק נְקָבָיו: וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לִפָּנוֹת בֹּקֶר וְעֶרֶב שֶׁהוּא זְרִיזוּת וּנְקִיּוּת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ' ה' מה' דֵּעוֹת):
חֲלוּקוֹ -undershirt בְּקוֹמָה זְקוּפָה - overly upright posture
מְיֻשָּׁב-from a sitting position יָחֵף - barefoot
יְדַקְדֵּק - be sure to וְיַרְגִּיל - get oneself used to
כְּשֶׁחוֹלֵץ - when taking off לִפָּנוֹת - to go to the washroom
1.b Shoes, shoelaces, and more:
שבת ס״א א
דאמר ר' יוחנן כתפילין כך מנעלין מה תפילין בשמאל אף מנעלין בשמאל מיתיבי כשהוא נועל נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל אמר רב יוסף השתא דתניא הכי ואמר רבי יוחנן הכי דעבד הכי עבד ודעבד הכי עבד אמר ליה אביי דילמא רבי יוחנן הא מתני' לא הוה שמיע ליה ואי הוה שמיע ליה הוה הדר ביה ואי נמי שמיע ליה וקסבר אין הלכה כאותה משנה אמר רב נחמן בר יצחק ירא שמים יוצא ידי שתיהן ומנו מר בריה דרבנא היכי עביד סיים דימיניה ולא קטר וסיים דשמאליה וקטר והדר קטר דימיניה אמר רב אשי חזינא לרב כהנא דלא קפיד תנו רבנן כשהוא נועל נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל כשהוא חולץ חולץ של שמאל ואח"כ חולץ של ימין כשהוא רוחץ רוחץ של ימין ואח"כ רוחץ של שמאל כשהוא סך סך של ימין ואח"כ של שמאל והרוצה לסוך כל גופו סך ראשו תחילה מפני שהוא מלך על כל איבריו:
Shabbat 61a
As Rabbi Yocḥanan said: Just like one dons Tefilin, one puts on shoes. Just as Tefilin are placed on the left arm, so too, when putting on shoes one begins with the left foot. The Gemara raises an objection from a b'raita: When one puts on his shoes, he puts on the right shoe and afterward puts on the left shoe. Rav Yosef said: Now that it was taught in a baraita in this manner, and Rabbi Yocḥanan stated the Halacha in that manner, one who acted this way acted properly, and one who acted that way acted properly, as each has a basis. Abaye said to him: Perhaps Rabbi Yocḥanan had not heard this b'raita, and had he heard it, he would have retracted his opinion. And if he heard it, perhaps he held that the Halacha is not in accordance with that Mishna. (How can both be the correct ruling?) Rav Nacḥman bar Yitzḥak said: And one who fears Heaven fulfills both opinions. And who is this God-fearing person? Mar, son of Rabbana. How does he conduct himself? He puts on his right shoe and does not tie the laces. And then he puts on his left shoe and ties it, and then afterward ties the laces of his right shoe. Rav Ashi said: I saw that Rav Kahana was not particular with the order in which he put on his shoes. The Sages taught: When one puts on his shoes, he puts on the right shoe first and afterward puts on the left shoe (b/c the right always takes precedence). When he removes them, he removes the left and afterward he removes the right (so that the right shoe will remain on the foot longer). When one washes his feet, he washes the right first and afterward he washes the left. And one who wishes to spread oil on his feet spreads oil on the right first and afterward spreads oil on the left. And one who wishes to spread oil on his entire body, spreads oil on his head first because it is the king of all his other limbs.
1.c When skipping the line is the right thing to do:
אורח חיים ר״ס:א׳
(א) וּכְשֶׁנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו לֹא יִטֹּל אוֹתָן כְּסִדְרָן. וְיַתְחִיל בִּשְׂמֹאל, בַּקְּמִיצָה; וּבְיָמִין, בָּאֶצְבַּע. וְסִימָן לָזֶה: דבהג''א, בִּשְׂמֹאל; ובדאג''ה, בְּיָמִין (אַבּוּדַרְהַם וְסֵפֶר הַמּוּסָר).
1.d Burn your nails:
משנה ברורה ר״ס:ו׳
(ו) (ו) בע"ש - וביום ה' מקפידין שלא ליטלן מפני שהצפרנים מתחילין לחזור ולצמוח ביום ג' לגלוחן וא"כ אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת. יש שכתבו שלא לקוץ צפרני הידים ורגלים ביום אחד ואין לקוץ אלא בע"ש או בעיו"ט והנכון שיקוץ מן הרגלים ביום ה' ומן הידים ביום ו' [מ"א]. איתא בגמרא השורף צפרנים חסיד קוברן צדיק זורקן רשע שמא תעבור עליהן אשה מעוברת ותפיל ולכן בבית המדרש דלא שכיחי נשי או בית המרחץ שעשוי רק להרחצת אנשים מותר לזרוק. גם איתא שם בגמרא דאין בכחן להזיק רק בדוכתא דנפילי אבל אי כניש להו בתר הכי ושדי להו לאבראי לית לן בה וכתב בפרישה סימן רמ"א מכאן דאם חתך בביתו במקום דשכיחי נשי ונפל מידו קצת צפרניו יכבד אותו המקום ויזיזם ממקומם ושוב לית לן בה והא"ר כתב דאפשר דדוקא כשהשליכן חוץ לחדר הוי שינוי מקום. ויש ליטול הידים אחר גילוח הצפרנים וכדלעיל בסימן ד':
2. Halacha covers more than just knees and elbows when it comes to clothing...
3a. Washroom Laws: How Relieving!
3b. Hygienically speaking
3c. A quick guide to Netilat Yadayim (not obligatory after using the washroom)
אורח חיים ד׳:י׳
(י) נוֹטֵל כְּלִי שֶׁל מַיִם בְּיַד יְמִינוֹ, וְנוֹתְנוֹ לְיַד שְׂמֹאלוֹ כְּדֵי שֶׁיָּרִיק מַיִם עַל יְמִינוֹ תְּחִלָּה.
Miscellaneous #1: Don't drink and stand.
משנה ברורה רצ״ו:ו׳
(ו) (ו) שופכין מן הכוס - היינו לאחר שתיה. ושתית הכוס תהיה בישיבה דאין שותין מעומד לכתחלה.
Miscellaneous # 2: Not sharing is caring
אורח חיים ק״ע:ט״ז
(טז) לֹא יִשְׁתֶּה מֵהַכּוֹס וְיִתֵּן לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.
Miscellaneous # 3: Dangers on the street
Miscellaneous #4: Home sweet home
משנה תורה, הלכות אישות י״ג:י״א
(יא)לְפִי שֶׁכָּל אִשָּׁה יֵשׁ לָהּ לָצֵאת וְלֵילֵךְ לְבֵית אָבִיהָ לְבַקְּרוֹ וּלְבֵית הָאָבֵל וּלְבֵית הַמִּשְׁתֶּה לִגְמל חֶסֶד לְרֵעוֹתֶיהָ אוֹ לִקְרוֹבוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ הֵם לָהּ. שֶׁאֵינָהּ בְּבֵית הַסֹּהַר עַד שֶׁלֹּא תֵּצֵא וְלֹא תָּבוֹא. אֲבָל גְּנַאי הוּא לְאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה יוֹצְאָה תָּמִיד פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחוֹבוֹת. וְיֵשׁ לַבַּעַל לִמְנֹעַ אִשְׁתּוֹ מִזֶּה וְלֹא יְנִיחֶנָּהּ לָצֵאת אֶלָּא כְּמוֹ פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ אוֹ כְּמוֹ פַּעֲמַיִם בְּחֹדֶשׁ לְפִי הַצֹּרֶךְ. שֶׁאֵין יֹפִי (nothing better) לָאִשָּׁה אֶלָּא לֵישֵׁב בְּזָוִית (corner) בֵּיתָהּ שֶׁכָּךְ כָּתוּב (תהילים מה יד) "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה:"
3Miscellaneous #5: Concerns about concerts
אורח חיים של״ט:ג׳
(ג) אֵין מְטַפְּחִין לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף, וְלֹא מְסַפְּקִין לְהַכּוֹת כַּף עַל יָרֵךְ, וְלֹא מְרַקְּדִין, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר (musical instrument). וַאֲפִלּוּ לְהַכּוֹת בְּאֶצְבַּע עַל הַקַּרְקַע (ground), אוֹ עַל הַלּוּחַ (board), אוֹ אַחַת כְּנֶגֶד אַחַת (snapping) כְּדֶרֶךְ הַמְשׁוֹרְרִים (singers), אוֹ לְקַשְׁקֵשׁ בֶּאֱגוֹז לְתִינוֹק, אוֹ לְשַׂחֵק בּוֹ בְּזוּג כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֹּק, כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר; וּלְסַפֵּק כִּלְאַחַר יָד, מֻתָּר. הַגָּה: וְהָא דִּמְסַפְּקִין וּמְרַקְּדִין הָאִדָּנָא וְלֹא מָחִינָן בְּהוּ מִשּׁוּם דְּמוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְכו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה הַכֹּל שָׁרֵי, דְּאֵין אָנוּ בְּקִיאִין (experts) בַּעֲשִׂיַּת כְּלֵי שִׁיר וְלֵיכָּא לְמִגְזָר שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר דְּמִלְּתָא דְּלֹא שָׁכִיחַ הוּא וְאֶפְשָׁר שֶׁעַל זֶה נָהֲגוּ לְהָקֵל בַּכֹּל (תּוֹסָפוֹת סוֹף פֶּרֶק הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן).
Miscellaneous #6: Fun for your sole, good for your soul
Source Sheet created on Sefaria by Rivka Werner
HALACHOT YOU’VE NEVER HEARD OF
- If you issue a psak on an airplane, it is not considered to be a valid ruling since "lo ba'shamayim hi."
- It is forbidden to drink milk from a bottle that has been left out of the fridge overnight for fear that some apikores who doesn't keep cholov yisroel came by and poured unheckshered Canadian milk in there.
- A non-jew is allowed to kill someone for you if you hint, but not if you ask directly
- One is not allowed to open or close doors on Shabbat, as to do so would be creating or breaking a circuit.
- A Cohen Gadol can only use plastic utensils for shechita since we're choshesh of everyone's kashrut
- One must kill any random passerby as they might be Amalek and safek deOraita le'khumra.
- Parents can avoid giving their son a brit milah if they sell him to a non-Jew for the first 8 days of his life.
- If you mess up one of the Bar Pappa's in a siyum, you need to learn the whole Masechet again.
- If you are a first-born son, but your parents never performed pidyon haben, on the day before pesach a cohen must fast in your place.
- If you hear someone sneeze for the first time in a long time you must make a shehechianu in addition to the standard "bless you." However, if they double sneeze and you make the brachot after the second sneeze you must immediately eat a new fruit to make sure you haven't made a bracha levatala.
- It's an ayin harah if you don't see a frum Jew at an airport.
- In commemoration of the anticipation before Matan Torah, some are machmir not to observe any of the mitzvoth of chag on the first night of Shavuot since the aseret hadibrot had yet to be given.
- One may eat M&M's following a meat meal if they are eaten one at a time since each one is less then a kazayit.
THE FOLLOWING ARE HALACHOT:
1. Getting dressed and other bodily routines:
אורח חיים ב׳
(א) לֹא יִלְבַּשׁ חֲלוּקוֹ מְיֻשָּׁב (טוּר) אֶלָּא יִקַּח חֲלוּקוֹ וְיַכְנִיס בּוֹ (רֹאשׁוֹ וּ) זְרוֹעוֹתָיו בְּעוֹדֶנּוּ שׁוֹכֵב, וְנִמְצָא כְּשֶׁיָּקוּם שֶׁהוּא מְכֻסֶה.
(ב) אַל יֹאמַר הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מִי רוֹאֵנִי, כִּי הָקָּבָּ''ה מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
(ג) יְדַקְדֵּק בַּחֲלוּקוֹ לְלָבְשׁוֹ כְּדַרְכּוֹ שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ הַפְּנִימִי לַחוּץ.
(ד) יִנְעֹל מִנְעַל יָמִין תְּחִלָּה, וְלֹא יִקְשְׁרֶנּוּ, וְאַחַר כָּךְ יִנְעֹל שֶׁל שְׂמֹאל וְיִקְשְׁרֶנּוּ, וְיַחֲזֹר וְיִקְשֹׁר שֶׁל יָמִין: הַגָּה: וּבְמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין לָהֶם קְשִׁירָה יִנְעֹל שֶׁל יָמִין תְּחִלָּה (תוס' פ' בַּמָּה אִשָּׁה דס''א).
(ה) כְּשֶׁחוֹלֵץ מִנְעָלָיו חוֹלֵץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה.
(ו) אָסוּר לֵילֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְלֹא יֵלֵךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ: הַגָּה: וִיכַסֶּה כָּל גּוּפוֹ וְלֹא יֵלֵךְ יָחֵף (אוֹר זָרוּעַ) וְיִבְדֹּק נְקָבָיו: וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לִפָּנוֹת בֹּקֶר וְעֶרֶב שֶׁהוּא זְרִיזוּת וּנְקִיּוּת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ' ה' מה' דֵּעוֹת):
חֲלוּקוֹ -undershirt בְּקוֹמָה זְקוּפָה - overly upright posture
מְיֻשָּׁב-from a sitting position יָחֵף - barefoot
יְדַקְדֵּק - be sure to וְיַרְגִּיל - get oneself used to
כְּשֶׁחוֹלֵץ - when taking off לִפָּנוֹת - to go to the washroom
1.b Shoes, shoelaces, and more:
שבת ס״א א
דאמר ר' יוחנן כתפילין כך מנעלין מה תפילין בשמאל אף מנעלין בשמאל מיתיבי כשהוא נועל נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל אמר רב יוסף השתא דתניא הכי ואמר רבי יוחנן הכי דעבד הכי עבד ודעבד הכי עבד אמר ליה אביי דילמא רבי יוחנן הא מתני' לא הוה שמיע ליה ואי הוה שמיע ליה הוה הדר ביה ואי נמי שמיע ליה וקסבר אין הלכה כאותה משנה אמר רב נחמן בר יצחק ירא שמים יוצא ידי שתיהן ומנו מר בריה דרבנא היכי עביד סיים דימיניה ולא קטר וסיים דשמאליה וקטר והדר קטר דימיניה אמר רב אשי חזינא לרב כהנא דלא קפיד תנו רבנן כשהוא נועל נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל כשהוא חולץ חולץ של שמאל ואח"כ חולץ של ימין כשהוא רוחץ רוחץ של ימין ואח"כ רוחץ של שמאל כשהוא סך סך של ימין ואח"כ של שמאל והרוצה לסוך כל גופו סך ראשו תחילה מפני שהוא מלך על כל איבריו:
Shabbat 61a
As Rabbi Yocḥanan said: Just like one dons Tefilin, one puts on shoes. Just as Tefilin are placed on the left arm, so too, when putting on shoes one begins with the left foot. The Gemara raises an objection from a b'raita: When one puts on his shoes, he puts on the right shoe and afterward puts on the left shoe. Rav Yosef said: Now that it was taught in a baraita in this manner, and Rabbi Yocḥanan stated the Halacha in that manner, one who acted this way acted properly, and one who acted that way acted properly, as each has a basis. Abaye said to him: Perhaps Rabbi Yocḥanan had not heard this b'raita, and had he heard it, he would have retracted his opinion. And if he heard it, perhaps he held that the Halacha is not in accordance with that Mishna. (How can both be the correct ruling?) Rav Nacḥman bar Yitzḥak said: And one who fears Heaven fulfills both opinions. And who is this God-fearing person? Mar, son of Rabbana. How does he conduct himself? He puts on his right shoe and does not tie the laces. And then he puts on his left shoe and ties it, and then afterward ties the laces of his right shoe. Rav Ashi said: I saw that Rav Kahana was not particular with the order in which he put on his shoes. The Sages taught: When one puts on his shoes, he puts on the right shoe first and afterward puts on the left shoe (b/c the right always takes precedence). When he removes them, he removes the left and afterward he removes the right (so that the right shoe will remain on the foot longer). When one washes his feet, he washes the right first and afterward he washes the left. And one who wishes to spread oil on his feet spreads oil on the right first and afterward spreads oil on the left. And one who wishes to spread oil on his entire body, spreads oil on his head first because it is the king of all his other limbs.
1.c When skipping the line is the right thing to do:
אורח חיים ר״ס:א׳
(א) וּכְשֶׁנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו לֹא יִטֹּל אוֹתָן כְּסִדְרָן. וְיַתְחִיל בִּשְׂמֹאל, בַּקְּמִיצָה; וּבְיָמִין, בָּאֶצְבַּע. וְסִימָן לָזֶה: דבהג''א, בִּשְׂמֹאל; ובדאג''ה, בְּיָמִין (אַבּוּדַרְהַם וְסֵפֶר הַמּוּסָר).
1.d Burn your nails:
משנה ברורה ר״ס:ו׳
(ו) (ו) בע"ש - וביום ה' מקפידין שלא ליטלן מפני שהצפרנים מתחילין לחזור ולצמוח ביום ג' לגלוחן וא"כ אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת. יש שכתבו שלא לקוץ צפרני הידים ורגלים ביום אחד ואין לקוץ אלא בע"ש או בעיו"ט והנכון שיקוץ מן הרגלים ביום ה' ומן הידים ביום ו' [מ"א]. איתא בגמרא השורף צפרנים חסיד קוברן צדיק זורקן רשע שמא תעבור עליהן אשה מעוברת ותפיל ולכן בבית המדרש דלא שכיחי נשי או בית המרחץ שעשוי רק להרחצת אנשים מותר לזרוק. גם איתא שם בגמרא דאין בכחן להזיק רק בדוכתא דנפילי אבל אי כניש להו בתר הכי ושדי להו לאבראי לית לן בה וכתב בפרישה סימן רמ"א מכאן דאם חתך בביתו במקום דשכיחי נשי ונפל מידו קצת צפרניו יכבד אותו המקום ויזיזם ממקומם ושוב לית לן בה והא"ר כתב דאפשר דדוקא כשהשליכן חוץ לחדר הוי שינוי מקום. ויש ליטול הידים אחר גילוח הצפרנים וכדלעיל בסימן ד':
2. Halacha covers more than just knees and elbows when it comes to clothing...
Kitzur Shulchan Aruch 3:3 (3) One must wear neither expensive clothing--for this brings a person to arrogance, nor very scant or dirty clothing--so that he will not be disgraced in the eyes of others. Rather, his clothes must be average and clean (Rambam, Hilchot De'ot 5:9). A person must always sell even the beams of his home to buy shoes for his feet (Orach Chayyim 2:6). | קיצור שלחן ערוך ג׳:ג׳ (ג) לֹא יִלְבַּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים כִּי דָבָר זֶה מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי גַאֲוָה, וְלֹא בְגָדִים פְּחוּתִים מְאֹד אוֹ מְלֻכְלָכִים, שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא יִהְיוּ לוֹ בְּגָדִים מְמֻצָּעִים וּנְקִיִּים (רמב"ם פ"ה מהלכות דעות). לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם אֲפִלּוּ קוֹרוֹת בֵּיתוֹ וְיִקַּח מִנְעָלִים לְרַגְלָיו (אוֹרַח חַיִּים סִימָן ב). |
Shulchan Arukh, Orach Chayim 3 (1) When one enters into the throne room (euphemism for bathroom stall), say: "התכבדו מכובדים, etc." (Berachot 60b). But now we are not habituated to recite it. (2) One should be modest in the bathroom stall, and not reveal oneself until sitting. And two men shall not go together. Also, one shouldn't talk there, and should lock the door for himself for the sake of modesty (Ohr Zarua). (9) One should not go to the washroom in a rushed or forceful manner. And one should not force oneself exceedingly, so that he might not injure an organ. (10) One should not wipe with the right hand. (11) Rema: And now... go out observe what people do (Chidushei Agudah, Chapter Hamotzei) (shows adaptability of Halacha) (17) One who delays going to the washroom transgresses the commandment, "You shall not make yourselves loathsome." | אורח חיים ג׳ (א) כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵא יֹאמְרוּ הִתְכַּבְּדוּ מְכֻבָּדִים וְכו'. וְעַכְשָׁו לֹא נָהֲגוּ לְאָמְרוֹ. (ב) יְהֵא צָנוּעַ בְּבֵית הַכִּסֵא וְלֹא יְגַלֶּה עַצְמוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב: הַגָּה: וְלֹא יֵלְכוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּיַחַד, גַּם לֹא יְדַבֵּר שָׁם, וְיִסְגֹּר הַדֶּלֶת בַּעֲדוֹ מִשּׁוּם צְנִיעוּת. (אוֹר זָרוּעַ). ... (ט) לֹא יֵשֵׁב בִּמְהֵרָה וּבְחֹזֶק, וְלֹא יֶאֱנֹס לִדְחֹק עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁלֹּא יְנַתֵּק שִׁנֵּי הַכַּרְכַּשְׁתָּא. (י) לֹא יְקַנַּח בְּיָד יָמִין. (יא) לֹא יְקַנַּח בְּחֶרֶס מִשּׁוּם כְּשָׁפִים, וְלֹא בַּעֲשָׂבִים יְבֵשִׁים, שֶׁהַמְקַנֵּחַ בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנוֹת נוֹשְׁרוֹת. וְלֹא בִּצְרוֹר שֶׁקִּנַּח בּוֹ חֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי תַּחְתּוֹנִיּוּת: הַגָּה: וְעַכְשָׁו שֶׁבָּתֵּי כִּסְאוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָן בַּשָּׂדֶה נָהֲגוּ לְקַנֵּחַ (בְּחֶרֶס וְכֵן נָהֲגוּ לְקַנֵּחַ) בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, וְאֵינוֹ מַזִּיק, וּפוּק חָזֵי מַאי עַמָּא דַּבָּר. (חִדּוּשֵׁי אֲגֻדָּה פֶּרֶק הַמּוֹצִיא). (יז) הַמַּשְׁהֶה נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תְּשַׁקְּצוּ: |
Shulchan Arukh, Orach Chayim 4:18 (18) The following things require washing the hands in water [after them]: One who rises from bed, goes out of the bathroom, or from the bath house, one who cuts his nails, takes off his shoes, touches his feet, or washes his head, some say: also one who goes among the dead, or touched the dead, one who cleanses his clothes of lice, has sexual intercourse, touches a louse, or touches his body with his hand. Anyone doing any of these and not washing his hands, if he is a scholar, his studies are forgotten, and if he is not a scholar, he goes out of his mind. | אורח חיים ד׳:י״ח (יח) אֵלּוּ דְּבָרִים צָרִיךְ נְטִילָה בְּמַיִם. הַקָּם מֵהַמִּטָּה וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵא. וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ. וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו. וְהַחוֹלֵץ מִנְעָלָיו. וְהַנּוֹגֵעַ בְּרַגְלָיו. וְהַחוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַהוֹלֵךְ בֵּין הַמֵּתִים. וּמִי שֶׁנָּגַע בְּמֵת. וּמִי שֶׁמְּפַלֵּא כֵּלָיו. וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. וְהַנּוֹגֵעַ בְּכִנָּה. וְהַנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ בְּיָדוֹ. וּמִי שֶׁעָשָׂה אַחַת מִכָּל אֵלּוּ וְלֹא נָטַל, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא תַּלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ. וְאִם אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ. |
| Kitzur Shulchan Aruch 2:5 (5) (After one has slept) they must not, before washing, touch their mouth, nose, eyes, ears, anus, or any foods, or any open wound, for an evil spirit rests on his hands prior to washing, and it harms these things. | קיצור שלחן ערוך ב׳:ה׳ (ה) לֹא יִגַּע קֹדֶם נְטִילָה לֹא בַפֶּה, וְלֹא בַחֹטֶם, וְלֹא בָעֵינַיִם, וְלֹא בָאָזְנַיִם, וְלֹא בְפִי הַטַּבַּעַת, וְלֹא בָאֳכָלִים, וְלֹא בִמְקוֹם הַקָּזָה, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה הַשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם קֹדֶם נְטִילָה, מַזֶּקֶת לִדְבָרִים אֵלּוּ. |
אורח חיים ד׳:י׳
(י) נוֹטֵל כְּלִי שֶׁל מַיִם בְּיַד יְמִינוֹ, וְנוֹתְנוֹ לְיַד שְׂמֹאלוֹ כְּדֵי שֶׁיָּרִיק מַיִם עַל יְמִינוֹ תְּחִלָּה.
Miscellaneous #1: Don't drink and stand.
משנה ברורה רצ״ו:ו׳
(ו) (ו) שופכין מן הכוס - היינו לאחר שתיה. ושתית הכוס תהיה בישיבה דאין שותין מעומד לכתחלה.
Miscellaneous # 2: Not sharing is caring
אורח חיים ק״ע:ט״ז
(טז) לֹא יִשְׁתֶּה מֵהַכּוֹס וְיִתֵּן לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.
Miscellaneous # 3: Dangers on the street
Kitzur Shulchan Aruch 3:8 (8) There is cause to be careful that a man not pass between two women, nor between two dogs or two pigs. And so too two men should not allow a woman or dog or pig to pass between them (Pesachim 111a). | קיצור שלחן ערוך ג׳:ח׳ (ח) יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אִישׁ בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים, וְלֹא בֵּין שְׁנֵי כְלָבִים אוֹ שְׁנֵי חֲזִירִים. וְכֵן לֹא יַנִּיחוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁתֵּלֵךְ בֵּינֵיהֶם אִשָּׁה אוֹ כֶלֶב אוֹ חֲזִיר (פסחים קיא). |
משנה תורה, הלכות אישות י״ג:י״א
(יא)לְפִי שֶׁכָּל אִשָּׁה יֵשׁ לָהּ לָצֵאת וְלֵילֵךְ לְבֵית אָבִיהָ לְבַקְּרוֹ וּלְבֵית הָאָבֵל וּלְבֵית הַמִּשְׁתֶּה לִגְמל חֶסֶד לְרֵעוֹתֶיהָ אוֹ לִקְרוֹבוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ הֵם לָהּ. שֶׁאֵינָהּ בְּבֵית הַסֹּהַר עַד שֶׁלֹּא תֵּצֵא וְלֹא תָּבוֹא. אֲבָל גְּנַאי הוּא לְאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה יוֹצְאָה תָּמִיד פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחוֹבוֹת. וְיֵשׁ לַבַּעַל לִמְנֹעַ אִשְׁתּוֹ מִזֶּה וְלֹא יְנִיחֶנָּהּ לָצֵאת אֶלָּא כְּמוֹ פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ אוֹ כְּמוֹ פַּעֲמַיִם בְּחֹדֶשׁ לְפִי הַצֹּרֶךְ. שֶׁאֵין יֹפִי (nothing better) לָאִשָּׁה אֶלָּא לֵישֵׁב בְּזָוִית (corner) בֵּיתָהּ שֶׁכָּךְ כָּתוּב (תהילים מה יד) "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה:"
3Miscellaneous #5: Concerns about concerts
אורח חיים של״ט:ג׳
(ג) אֵין מְטַפְּחִין לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף, וְלֹא מְסַפְּקִין לְהַכּוֹת כַּף עַל יָרֵךְ, וְלֹא מְרַקְּדִין, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר (musical instrument). וַאֲפִלּוּ לְהַכּוֹת בְּאֶצְבַּע עַל הַקַּרְקַע (ground), אוֹ עַל הַלּוּחַ (board), אוֹ אַחַת כְּנֶגֶד אַחַת (snapping) כְּדֶרֶךְ הַמְשׁוֹרְרִים (singers), אוֹ לְקַשְׁקֵשׁ בֶּאֱגוֹז לְתִינוֹק, אוֹ לְשַׂחֵק בּוֹ בְּזוּג כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֹּק, כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר; וּלְסַפֵּק כִּלְאַחַר יָד, מֻתָּר. הַגָּה: וְהָא דִּמְסַפְּקִין וּמְרַקְּדִין הָאִדָּנָא וְלֹא מָחִינָן בְּהוּ מִשּׁוּם דְּמוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְכו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה הַכֹּל שָׁרֵי, דְּאֵין אָנוּ בְּקִיאִין (experts) בַּעֲשִׂיַּת כְּלֵי שִׁיר וְלֵיכָּא לְמִגְזָר שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר דְּמִלְּתָא דְּלֹא שָׁכִיחַ הוּא וְאֶפְשָׁר שֶׁעַל זֶה נָהֲגוּ לְהָקֵל בַּכֹּל (תּוֹסָפוֹת סוֹף פֶּרֶק הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן).
Miscellaneous #6: Fun for your sole, good for your soul
Berakhot 6b:9 Rabbi Ḥelbo said that Rav Huna said: One who leaves the synagogue should not take large strides (b/c it creates the impression that he's eager to leave). Abaye explained Rav Huna’s statement and said: This halakha was only said about leaving shul, but with regard to entering a synagogue, it's a mitzvah to run (displays enthusiasm) and one is permitted to rush and take large strides (Rabbi Yoshiyahu Pinto). As it is said: eagerly strive to know the Lord” (Hosea 6:3). | ברכות ו׳ ב:ט׳ אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט שנא' (הושע ו, ג) נרדפה לדעת את ה' |