Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareתָּנוּ רַבָּנַן: הֵטִיל עַל הַקֶּרֶן, אוֹ עַל הַגְּדִיל – כְּשֵׁירָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב (אוֹמֵר) פּוֹסֵל בִּשְׁתֵּיהֶן.
The Sages taught in a baraita: If one affixed the ritual fringes to the tip of the corner or to the border [gadil], they are fit. Rabbi Eliezer ben Ya’akov disqualifies them in both cases.
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: צִיצִית צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא נוֹטֶפֶת עַל הַקֶּרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם״, כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rav Giddel says that Rav says: Ritual fringes must be inserted into a hole above the corner and hang down onto the corner of the garment, as it is stated: “On the corners of their garments” (Numbers 15:38)? In accordance with whose opinion is this? The Gemara answers: It is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov.
על הקרן - על שפת חודה של קרן:
גדיל - חוט עבה וחזק בבגד תחילה כדי שלא יהא נוח ליקרע. ל"א גדיל אלו הן חוטין שבשפתי שני הצדדים וקורין אוריל"ש:
או על הגדיל. על אותו חוט גס שבתחילת הבגד. ואית דאמרי על הגדיל שהטיל הציצית בכנף לרוחב הבגד. שכשאורגין הבגד לרוחבו אורגין אותו וגדל משם:
שתהא נוטפת על הקרן - שתהא תולה ומכה על הקרן כלומר כשיגביהנה למעלה מן השפה כדי שתהא תולה ונוגעת התלויה בקרן:
וכתב רבינו הגדול מהרי"א ז"ל וז"ל בעל העיטור סובר דמאי דאמרינן על הקרן פסולה הוא משום דאמרי' בסיפרי שהיא בעלת ח' ואנן בעינן שיהיה בעלת ארבע ופירוש הדבר לדעתו הוא דמאי דאמרינן על הקרן פסולה הוא כעין ציצית שלנו שיש בטלית שמנה ציציות שהרי לכל צד שתהפוך הטלית אנו יכולים להשתמש באלו הציציות והרי הוא כאלו היו בכאן שמנה ציציות ולפיכך אמרינן בסיפרי שטעמו של דבר הוא משום ארבע ולא שמנה ומטעם זה פסל כל הציציות שאנו עושים בזה הדרך וכן נברר בשם רבותיו אלא דרך הציצית שנעשה שני נקבים בטלית ונטיל הציציות בתוכם ונוציא אותם לצד אחד ואז לא יהיו בכאן אלא ארבע ציציות ולא שמנה וכדי ליישב המנהג שלנו אמר שנפרש הא דאמרינן על הקרן פסולה משום ד' ולא ח' דהיינו כשנותן הציצית על הכנף באלכסון שהציצית נראה שהוא עשוי לכנף זה ולכנף זה וה"ל כב' כנפות
ונתנו על מקום האריג ולא על מקום (הפתיל) [הגדיל] נתנו על מקום (הפתיל) [הגדיל] כשרה. (ר' יהודה פוסל על הקרן ועל הגדיל.) ראב"י פוסל [על הגדיל ועל הקרן]. שנאמר על ארבע כנפות כסותך ולא על שמונה.
וּמֵהַנֶּקֶב עַד הַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נִקְרָא גָּדִיל עֲדַיִן (שֶׁלָּכֶן אֵינוֹ עוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן מִדַּת אֹרֶךְ הַצִּיצִית, שֶׁהוּא רֹחַב שְׁנֵים עָשָׂר גּוּדָלִין אַחַר שֶׁנִּכְפְּלוּ לִשְׁמוֹנָה חוּטִין, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת שִׁעוּר זֶה מִלְּבַד מַה שֶּׁמֵּהַנֶּקֶב עַד הַקֶּשֶׁר). וְאִם הַטַּלִּית דַּקָּה וְרַכָּה וְאֵינוֹ תָּפוּר חֲתִיכַת בֶּגֶד (שֶׁקּוֹרִין כְּנָפוֹת) בְּכַנְפוֹתֶיהָ לְהַקְשׁוֹתָהּ וּלְחַזְּקָהּ כַּנָּהוּג מִקֶּדֶם, וְלָזֹאת גַּם אִם יְהַדֵּק וְיִדְחַק קֶשֶׁר הָרִאשׁוֹן עַל צִדֵּי הַטַּלִּית — לֹא יוֹעִיל כְּלוּם שֶׁלֹּא תֵּרֵד הַצִּיצִית אַחַר כָּךְ מִמְּקוֹמָהּ לְמַטָּה מִמְּלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל בְּקַל וּמִמֵּילָא, וְטוֹרֵחַ הוּא לְעַיֵּן וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל זֶה תָּמִיד, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה — אֲזַי עֵצָה טוֹבָה לוֹ לַעֲשׂוֹת עוֹד נֶקֶב קָטָן סָמוּךְ לִשְׂפַת הַטַּלִּית שֶׁמִּצִּדָּהּ לְרָחְבָּהּ, לְמַעְלָה מִקֶּשֶׁר גּוּדָל מֵהַזָּוִיּוֹת שֶׁלְּמַטָּה, וּלְהַעֲבִיר שָׁם חוּט הַכּוֹרֵךְ שֶׁהוּא הָאָרֹךְ אַחַר שֶׁעָשָׂה הַקֶּשֶׁר הָעֶלְיוֹן כָּרָאוּי, קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לִכְרֹךְ.
י"א שצריך לדקדק שיתלה הציצית לאורך הטלית דבעינן שתהא נוטפות על הקרן (פירוש תלוי על הקרן) ואם היה ברחבו לא היה נוטף שהרי כלפי קרקע היה תלוי. י"א שאין לתת שום בגד בנקבי הטלית שמכניסים בהם הציציות ויש מתירין וכן נהגו:
There are those who require the Tzitzit to hang by the length of the Talit since they must drop by an angle [he means “hang by an angle”]. If the Tzitzit were placed on the width of the Talit, they would not drop but would hang facing the ground. Some say that no material should be in the holes of the talit containing the Tzitzit. Others allow this and so is our custom.
לאורך הטלית - עיין במ"א שמפרש דאורך הטלית נקרא מה שמתעטף בו האדם ורוחב היינו קומתו מראשו לרגליו והקשו האחרונים ע"ז הלא בציצית העליונים אם יעשה אותם לאורך הטלית לא יהיו נוטפות על הקרן שיהיו תלויים כלפי קרקע ותירצו ע"ז ומ"מ למעשה הסכימו שיותר טוב שב' העליונים יעשו ברוחב הטלית ולא בארכו אך כ"ז לכתחלה אבל בדיעבד אין קפידא כמו שפירשתי במשנה ברורה עי"ש:
