לַיְּהוּדִימ יֵשׁ סִפּוּר וְנִגּוּנ וְאִתּוֹ הֵנ/מ יוֹצְאִימ לְתַקֵּנ אֶת הָעוֹלָמ...
מהו זמנ עבורי?

מהו סתיו יהודי?
מהם רמזי אלול?
מהו העצב של יום הכיפורים?

סתיו יהודי / אריק אינשטיין


סתיו יהודי בארץ אבותי
שולח בי
רמזי אלול.

כבר משתגעות בי קצת
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב
של יום הכיפורים.

אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים.
ופנים יהודיות מן הגולה
באפרפר נוגה
ירחפו לפני כסא אדון עולם.

ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה
בעומק עיניהן.

מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל / שמואל הנגיד

​​​​​​​מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם,
בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.
לָכֵן, יְדִידִי, סֹב אֱלֵי רֵעִים / כָּל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶׁר זָמַם!
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְּהַגְשִׁימָם / וּשְׁמַע שְׁמֵי מָרוֹם בְּהַרְעִימָם
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה / יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
קוּמָה, שְׁתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְׁתֵה / בַכַּד, וּבַלַּיִל וְגַם יוֹמָם!

פירוש מילים
חֻמָּם: החום שלהם.
נאסף: קיצור של "נאסף אל עמיו" או "נאסף אל אבותיו", מת, נפטר.
תִּירוֹשׁ: עסיס ענבים, יין צעיר.
דָּמַם: נדם, השתתק.
סֹב: הסתובב, פנה.
רֵעִים: חברים.
יַעַשׂ: יעשה
זָמַם: תכנן.
חֲזֵה: רְאֵה.
עָבִים: עננים.
בְּהַגְשִׁימָם: בהורידם גשם.
שְׁמֵי מָרוֹם: כינוי מליצי לשמים.
בְּהַרְעִימָם: בהשמיעם קול רעם.
יַעַל: יעלה.
יוֹמָם: ביום.

שיר יין
"מת אב ומת אלול " הוא שייר יין המשתייך לקבוצת שירי החול שנכתבו ע"י ר' שמואל הנגיד .
שירי היין היו סוג שירה נפוץ מאד בשירה העברית בספרד בימי הביניים. בדרך כלל שירים אלו מתארים משתה יין שנערך בגן המלבלב בין ערוגות הפרחים בתקופת האביב ולצלילי מוזיקה/נגינה או בחורף , בין כותלי הבית ליד האח הבוערת.( כמו בשיר זה )
בשירי היין יש לרובה הזמנה של הדובר לידידו לבא /להצטרף אל המשתה ולהנות מטיבו של היין וסגולותיו.
שירי היין מתארים את היין ותכונותיו. את המשתאות, את המוזגים יפי התואר , את המסובים ואת האווירה במשתה. שירי היין כוללים תיאור הגן בו נערך המשתה . ההזמנה למשתה היא לרוב הזמנה לטעימה ראשונה של היין החדש שזה עתה התאדם וחדל לתסוס.
מעריכים ששמואל הנגיד , ששימש במשך 19 שנים שר צבא ממלכת גראנאדה, כתב את שירי היין בעת ששהה בביתו בין קרב לקרב עת חגג עם מכריו.