לַיְּהוּדִימ יֵשׁ סִפּוּר וְנִגּוּנ וְאִתּוֹ הֵנ/מ יוֹצְאִימ לְתַקֵּנ אֶת הָעוֹלָמ...
מהו זמנ עבורי?
מהו סתיו יהודי?
מהם רמזי אלול?
מהו העצב של יום הכיפורים?
מהו זמנ עבורי?
מהו סתיו יהודי?
מהם רמזי אלול?
מהו העצב של יום הכיפורים?
סתיו יהודי / אריק אינשטיין
סתיו יהודי בארץ אבותי
שולח בי
רמזי אלול.
כבר משתגעות בי קצת
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב
של יום הכיפורים.
אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים.
ופנים יהודיות מן הגולה
באפרפר נוגה
ירחפו לפני כסא אדון עולם.
ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה
בעומק עיניהן.
סתיו יהודי בארץ אבותי
שולח בי
רמזי אלול.
כבר משתגעות בי קצת
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב
של יום הכיפורים.
אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים.
ופנים יהודיות מן הגולה
באפרפר נוגה
ירחפו לפני כסא אדון עולם.
ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה
בעומק עיניהן.
| ||
למה התכוון נתן יונתן במילים 'מת אב ומת אלול' ?
מה הקשר לטבע?
מהם המטפורות התנ"כיות המופיעות בשיר?
מהו זמן אלול?
איזה צבע/צליל/ריח/טעם עולה מהשיר?
מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל / שמואל הנגיד
מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם,
בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.
לָכֵן, יְדִידִי, סֹב אֱלֵי רֵעִים / כָּל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶׁר זָמַם!
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְּהַגְשִׁימָם / וּשְׁמַע שְׁמֵי מָרוֹם בְּהַרְעִימָם
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה / יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
קוּמָה, שְׁתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְׁתֵה / בַכַּד, וּבַלַּיִל וְגַם יוֹמָם!
פירוש מילים
חֻמָּם: החום שלהם.
נאסף: קיצור של "נאסף אל עמיו" או "נאסף אל אבותיו", מת, נפטר.
תִּירוֹשׁ: עסיס ענבים, יין צעיר.
דָּמַם: נדם, השתתק.
סֹב: הסתובב, פנה.
רֵעִים: חברים.
יַעַשׂ: יעשה
זָמַם: תכנן.
חֲזֵה: רְאֵה.
עָבִים: עננים.
בְּהַגְשִׁימָם: בהורידם גשם.
שְׁמֵי מָרוֹם: כינוי מליצי לשמים.
בְּהַרְעִימָם: בהשמיעם קול רעם.
יַעַל: יעלה.
יוֹמָם: ביום.
שיר יין
"מת אב ומת אלול " הוא שייר יין המשתייך לקבוצת שירי החול שנכתבו ע"י ר' שמואל הנגיד .
שירי היין היו סוג שירה נפוץ מאד בשירה העברית בספרד בימי הביניים. בדרך כלל שירים אלו מתארים משתה יין שנערך בגן המלבלב בין ערוגות הפרחים בתקופת האביב ולצלילי מוזיקה/נגינה או בחורף , בין כותלי הבית ליד האח הבוערת.( כמו בשיר זה )
בשירי היין יש לרובה הזמנה של הדובר לידידו לבא /להצטרף אל המשתה ולהנות מטיבו של היין וסגולותיו.
שירי היין מתארים את היין ותכונותיו. את המשתאות, את המוזגים יפי התואר , את המסובים ואת האווירה במשתה. שירי היין כוללים תיאור הגן בו נערך המשתה . ההזמנה למשתה היא לרוב הזמנה לטעימה ראשונה של היין החדש שזה עתה התאדם וחדל לתסוס.
מעריכים ששמואל הנגיד , ששימש במשך 19 שנים שר צבא ממלכת גראנאדה, כתב את שירי היין בעת ששהה בביתו בין קרב לקרב עת חגג עם מכריו.
מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָּם / גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי וּמֵת עִמָּם,
בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.
לָכֵן, יְדִידִי, סֹב אֱלֵי רֵעִים / כָּל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶׁר זָמַם!
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְּהַגְשִׁימָם / וּשְׁמַע שְׁמֵי מָרוֹם בְּהַרְעִימָם
וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה / יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
קוּמָה, שְׁתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְׁתֵה / בַכַּד, וּבַלַּיִל וְגַם יוֹמָם!
פירוש מילים
חֻמָּם: החום שלהם.
נאסף: קיצור של "נאסף אל עמיו" או "נאסף אל אבותיו", מת, נפטר.
תִּירוֹשׁ: עסיס ענבים, יין צעיר.
דָּמַם: נדם, השתתק.
סֹב: הסתובב, פנה.
רֵעִים: חברים.
יַעַשׂ: יעשה
זָמַם: תכנן.
חֲזֵה: רְאֵה.
עָבִים: עננים.
בְּהַגְשִׁימָם: בהורידם גשם.
שְׁמֵי מָרוֹם: כינוי מליצי לשמים.
בְּהַרְעִימָם: בהשמיעם קול רעם.
יַעַל: יעלה.
יוֹמָם: ביום.
שיר יין
"מת אב ומת אלול " הוא שייר יין המשתייך לקבוצת שירי החול שנכתבו ע"י ר' שמואל הנגיד .
שירי היין היו סוג שירה נפוץ מאד בשירה העברית בספרד בימי הביניים. בדרך כלל שירים אלו מתארים משתה יין שנערך בגן המלבלב בין ערוגות הפרחים בתקופת האביב ולצלילי מוזיקה/נגינה או בחורף , בין כותלי הבית ליד האח הבוערת.( כמו בשיר זה )
בשירי היין יש לרובה הזמנה של הדובר לידידו לבא /להצטרף אל המשתה ולהנות מטיבו של היין וסגולותיו.
שירי היין מתארים את היין ותכונותיו. את המשתאות, את המוזגים יפי התואר , את המסובים ואת האווירה במשתה. שירי היין כוללים תיאור הגן בו נערך המשתה . ההזמנה למשתה היא לרוב הזמנה לטעימה ראשונה של היין החדש שזה עתה התאדם וחדל לתסוס.
מעריכים ששמואל הנגיד , ששימש במשך 19 שנים שר צבא ממלכת גראנאדה, כתב את שירי היין בעת ששהה בביתו בין קרב לקרב עת חגג עם מכריו.
אֲזַי יִמּוֹלוּ שָׁם הַלְּבָבוֹת וְיַרְגִּישׁוּ כַּנַּ"ל: וְהַזְּמַן הַמְּסֻגָּל לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי אֱלוּל רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב; הַיְנוּ שֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ וְאֶת לְבַב סְתָם.
(ו) וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
(6) Then the LORD your God will open up your heart and the hearts of your offspring to love the LORD your God with all your heart and soul, in order that you may live.
(יב) לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃
(12) Fashion a pure heart for me, O God; create in me a steadfast spirit.


