Understanding why King Nebuchadnezar was punished with seven years of madness. The stories so far in the Book of Daniel follow one from another.
וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַאֲל֥וּ אִילָ֛ן בְּג֥וֹא אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא׃
In the visions of my mind in bed I saw a tree of great height in the midst of the earth;
Rav Saadiah Gaon
And behold a tree in the land of Israel, in the navel of the world, at the boundary of the cosmos.
And behold a tree in the land of Israel, in the navel of the world, at the boundary of the cosmos.
(יג) לִבְבֵהּ֙ מִן־אנושא [אֲנָשָׁ֣א] יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃
(13) Let his mind be altered from that of a man, And let him be given the mind of a beast, And let seven seasons pass over him.
lit. they will change his heart and an animal's heart will be given to him.
Rav Saadiah Gaon translates as passive - a human heart will be taken from him and his mind will be come stupid like an animal.
Rav Saadiah Gaon translates as passive - a human heart will be taken from him and his mind will be come stupid like an animal.
ושבעה עדנין. שבע שנים:
לבבה, אח"כ נשתנה לבבו מלבב אדם וניתן לו לב חיה עד שלא התירא משום חיה והיה חיה כמוהם משתתף עמהם יחד, ויחלפו עליו שבעה זמנים, ר"ל שבתוך השגעון הזה יהיה שבעה שנוים, שישתנה עליו החולי בכל שנה או תקופה עד שיבוא השינוי האחרון שבו נתרפא:
אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵא֙ אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר מראי [מָרִ֕י] חֶלְמָ֥א לשנאיך [לְשָֽׂנְאָ֖ךְ] וּפִשְׁרֵ֥הּ לעריך [לְעָרָֽךְ׃]
Then Daniel, called Belteshazzar, was perplexed for a while, and alarmed by his thoughts. The king addressed him, “Let the dream and its meaning not alarm you.” Belteshazzar replied, “My lord, would that the dream were for your enemy and its meaning for your foe!
אדין דניאל. אשתומם שתק:
מרי. אדוני, אמרו רבותינו מארי חלמא לשנאך קדש הוא תלה עיניו להקב"ה ואמר חלום זה יתקיים על שנאך זה וא"ת לנבוכדנצר אמר והלא ישראל שונאו אפשר שיקללם:
וְלָ֣ךְ טָֽרְדִ֣ין מִן־אֲנָשָׁ֡א וְעִם־חֵיוַ֣ת בָּרָא֩ לֶהֱוֵ֨ה מְדֹרָ֜ךְ וְעִשְׂבָּ֥א כְתוֹרִ֣ין ׀ לָ֣ךְ יְטַֽעֲמ֗וּן וּמִטַּ֤ל שְׁמַיָּא֙ לָ֣ךְ מְצַבְּעִ֔ין וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן עֲלָ֑יךְ עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט עִלָּיָא֙ בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃
You will be driven away from men and have your habitation with the beasts of the field. You will be fed grass like cattle, and be drenched with the dew of heaven; seven seasons will pass over you until you come to know that the Most High is sovereign over the realm of man, and He gives it to whom He wishes.
ולך טרדין מן אנשא. ואותך יטרדו מבני אדם:
ולך טרדין מן אנשא. ואותך יטרדו מבני אדם:
ושבעה עדנין יחלפון עלך. יש לומר גמול בה"מ שהחריב שנבנתה בשבע שנים:
Rav Saadiah Gaon. . . .seven idanin. somes expalin this as seven momths, others say weeks or years.
ודי אמרו, מזה הוציא שמה שאמרו למשבק עקר שרשוהי באראע, היינו שהמלכות ישאר לו בעצמו, כי בל"ז היה יותר נראה שהמשל הוא על כלל מלכות בבל שתסור לעת עתה רק ששרשה ישאר לבניו אחריו ברבות הימים. ובאר באיזה זמן יוחזר לו המלכות מן די תנדע די שליטין שמיא, מן העת שתגיע לידי הכרה שתדע שה' שולט ומושל אז יוחזר לך המלכות, והנה לא פתר לו מ"ש ושפל אנשים יקום עלוהי, כי עקר הקצף היה עליו על הצלם שעשה שחשב לבטל גזירת שמים על ידי פעולתו זאת, ולבטל גזירת עליון מהד' מלכיות שראה בחלום הראשון, וע"כ נענש והוסר ממלכותו תיכף כדי שידע שה' מושל על בני אדם ואין בכחם לשנות גזרותיו, ואחר שהכיר שלה' המלוכה ושלא הועיל במעשיו ע"י הצלם שעשה רק שה' השולט במלוכה ושלבסוף באחרית הימים יקום עלה בארץ הקדושה מי שהוא עתה שפל אנשים שהוא האבן דאתגזרית די לא בידים אז הוחזר למלכותו, וע"כ לא רצה דניאל להזכיר דבר זה שלא להבעיר חמתו על ישראל:
להן מלכא. באמת אתה מלך שמע לעצתי:
הן תהוה ארכא לשלותך. אולי תהא שהות לשלומך שלא תמהר הרעה לבא ומה ראה דניאל להשיא עצה טובה לנבוכדנצר ראה ישראל עניים שפלי גולה מחזירין על הפתחים והשיאו עצה לחננם אמר לו עניים אלו שהגליתם רעבים הם פרנסם וכן עשה פתח אוצרותיו והיה מפרנסם כל י"ב חדש:
הלא דא היא. שמע עניים באים על הפתח וצועקים אמר מה קול ההמון הזה באזני אמרו לו עבדיו אלו העניים שקבעת להם עת פרנסתם אמר הלא דא היא בבל רבתא וגומר ואלמלא ביזבזתי אוצרותי לפרנסת עניים מהיכן הייתי בונה כל הפלטרין הללו מעתה איני מפרנסם כך דרש רבי תנחומא:
ולקצת יומיא, אחר השבע עדנים, עיני לשמיא נטלת, כי כ"ז שנדמה לבהמה הסתכל לארץ והלך על ארבע, ואז עמד על רגליו והסתכל לשמים, והוחזר לו שכלו, ועז"א ומנדעי עלי יתוב, שידע שאינו בהמה רק אדם, הגם שעדיין לא השכיל שיזכור מענין המלכות, רק זכר ענין גופו וזכר העונש שבא עליו, ולעילא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת, הברכה הוא על השפע שמקבלים ממנו ע"י השגחתו וטובו, והשבח וההידור יחייבו גם הפילוסופים המכחישים ההשגחה מפני שהוא הסבה הראשונה, רק לא יחייבו לו הברכה, ושם עליון נקרא מצד שהוא הסבה הראשונה ושם חי עלמא נקרא מצד שהוא המשגיח ומנהיג העולם והוא כנפש המחיה את הגויה כן השגחתו היא נפש וחיות העולם, ועד עתה חשב שמצד שהוא אל העליון והסבה הראשונה יחוייב לו השבח וההידור אבל לא הברכה, כי חשב שהנהגת העולם שמצדו יקרא חי העולם נמסר לשרי השמים וכו"מ שהם חיי העולם ולהם יחוייב הברכה כי הטוב והשפע יבא מאתם, ועתה השיג כי האל העליון הוא עצמו חי העולם, וראוי לו הברכה הגם שהוא האל העליון, ועז"א ולעילא ברכת, כי השפע יוצאת מהסבה הראשונה בלא אמצעי, וכן ראוי לו השבח וההידור הגם שהוא חי העולם לא כדעתו תחילה שאין כבודו להשגיח בשפלים, עוד הוסיף די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר, בזה העלה והוסיף תהלה עמ"ש למעלה מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר, שכבר בארנו שהמלכות הוא ההנהגה על פי חקי הטבע הסדורים מששת ימי בראשית, שהוא קים לעולם מבלי השתנות והשלטנות הוא שידוד הטבע והדרך הפלאי שזה יהיה לפי הדור, ועתה נתחדש לי שגם השלטונות הוא מתמיד לעולם, שגם ההנהגה הנסיית, שהוא לפי רצון הבורא היא מתמדת, ושגם הנהגת הטבע הוא לפי הדור והמעשים, עד שגם הטבע מלאה נסים נסתרים, וההנהגה הטבעיית נמשכת לפי הזכות והמעשה לפיה תרד הטבע או תתעלה, ועקר ההנהגה הוא לפי הרצון, וכבר התבארה פינה זאת בפי' תהלות בפסוק ה' בהשמים חסדך ושם בפירושי הארכתי בפרט זה:
בה זמנא מנדעי יתוב עלי, אז חזר אליו שכלו גם בעניני המלכות, שתחלה לא שב אליו רק הדעת בעניני גופו, ומפרש וליקר מלכותי הדרי ששב דעתו במה שנוגע ליקר המלכות, וגם הדרי וזיוי יתוב עלי ששב על פניו [שנשתנו עד עתה] הדר וזיו מלכות עד ששריו וגדוליו בקשו אותו והושב למלכותו, ונוסף לו כבוד יותר ממה שהיה לו מקודם. וכבר באר הרי"א כי באשר עשה את הצלם שהיה כונתו לבטל בזה גזרת השי"ת בענין הד' מלכיות ולתפוס מלכות לעולם, נענש והוסר ממלכותו גם בחייו, למען יכיר שה' מלכותו בכל משלה, בענין ששלשת הספורים שבאו בזה הספר נשתלשלו א' מחברו, שע"י חלום הצלם עשה את הצלם בבקעת דורא לבטל גזירת עליון, ועי"ז נענש וגורש ממלכותו גם בחייו, ולא נעקר ממנו המלכות בהחלט שכבר יעד על ידי ירמיה שיעבדו הגוים אותו ואת בנו ואת בן בנו, וגם שהוחזר למלכותו למען יודיע לבני אדם שבח האל וגבורותיו, ולכן כתב זאת במכתב גלוי לכל העמים, וסיים דבריו לאמר.


