Hybrid Composites III- Rosh Chodesh and Shabbat
Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Sharewhat to do if one forget yaleh viyavo in benching on Rosh Chodesh Shabbat and why may it be different from a regular Rosh Chodesh
אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּתְּפִלָּה — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַב אָבִין לְרַב עַמְרָם: מַאי שְׁנָא תְּפִלָּה וּמַאי שְׁנָא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן? אֲמַר לֵיהּ: אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי וּשְׁאֵילְתֵּיהּ לְרַב נַחְמָן, וַאֲמַר לִי: מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל לָא שְׁמִיעַ לִי, אֶלָּא נֶחְזֵי אֲנַן: תְּפִלָּה דְּחוֹבָה הִיא — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בִּרְכַּת מְזוֹנָא, דְּאִי בָּעֵי אָכֵיל אִי בָּעֵי לָא אָכֵיל — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אֶלָּא מֵעַתָּה שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דְּלָא סַגִּי דְּלָא אָכֵיל — הָכִי נָמֵי דְּאִי טָעֵי הָדַר? — אֲמַר לֵיהּ: אִין, דְּאָמַר רַבִּי שֵׁילָא אָמַר רַב: טָעָה — חוֹזֵר לָרֹאשׁ. וְהָא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: טָעָה — אוֹמֵר ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן״! — לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא פָּתַח בְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, אֲבָל פָּתַח בְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ — חוֹזֵר לָרֹאשׁ.
Rav Idi bar Avin said that Rav Amram said that Rav Naḥman said that Shmuel said: If one erred and did not mention the formula for the New Moon in his Amida prayer, we require him to return to the beginning of the prayer and repeat it. However, if one erred and forgot to mention the New Moon in Grace after Meals, we do not require him to return to the beginning and repeat it. Rav Avin said to Rav Amram about this: What is the difference between the Amida prayer and Grace after Meals? He said to him: That question was also difficult for me and I asked Rav Naḥman about it, and he said to me: I did not hear the reason from Mar Shmuel himself, but let us see if we can analyze it ourselves. For the Amida prayer, which is an obligation, we require him to return to the beginning of the prayer and repeat it. For Grace after Meals, which is not an obligation, as if he wants to eat, he eats and if he wants not to eat, he does not eat, we do not require him to return to the beginning and repeat it. Grace after Meals is not a full-fledged obligation; it is dependent upon eating, which is optional. Consequently, failure to mention the New Moon in Grace after Meals is not a source of concern. The Gemara asks: If so, on Shabbatot and Festivals, when there is a mitzva to eat and when it is not possible to refrain from eating, there too, if he erred and failed to mention them in Grace after Meals, would you say that he must return to the beginning and repeat it? He said: Yes. As Rabbi Sheila said that Rav said: If one erred, he returns to the beginning of Grace after Meals. The Gemara asks: Didn’t Rav Huna say that Rav said: If one erred, he recites: Blessed…Who gave? The Gemara rejects this: Wasn’t it stated about this: They only taught that one recites the short blessing in a case where he did not yet begin reciting: Who is good and does good; however, if he already began reciting: Who is good and does good, he must return to the beginning of Grace after Meals.
ומכאן כתבו שבשבת שחל ר"ח בתורה מחיזירים אותו אף בשל ר"ח הואיל וחוזר חוזר לכל, ויש בזו דרכים אחרים לחלוק בהם את התעניות אי זה מותר ואי זה אסור ובמסכת תענית וי"ט יתרחבו בהם הדברים בע"ה:
אם חל ר"ח בשבת והזכיר של שבת ולא של ר"ח היה אומר ה"ר יוסף שאין מחזירין אם פתח בהטוב והמטיב אע"ג דהשתא לא סגי דלא אכיל מ"מ משום האי מיעוטא לא תיקנו להחזיר וגם חיוב אכילה דהאי יומא משום שבת הוא וכתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל ויש חולקים בזה ולזה דעתי נוטה וראיה משום יום שנתחייב בד' תפלות ה"נ כיון דסוף סוף לא סגי דלא אכיל צריך לחזור ולברך ולכ"ע אם שכח גם של שבת ונזכר קודם שפתח בהטוב והמטיב כוללו ואומר ברוך שנתן שבתות למנוחה ור"ח לזכרון ואם פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש ומזכיר של שבת ור"ח כבתחלה וכתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל ובסעודה ג' של שבת צ"ע אם מחזירין אותו לר"ת דאמר שיוצא במיני תרגימא בלא פת ודאי אין מחזירין אותו אפילו אם אכל פת דדמי לר"ח ולדברי המפרשים שצריך פת דילפינן מג"פ דכתיב היום גבי מן שהוא במקום פת לדידהו מחזירין אותו ע"כ:
(ז) אם טעה ולא הזכיר בה של ר"ח בין ביום בין בלילה אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בה והוא שנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב. אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב אינו חוזר מפני שאינו חייב לאכול פת כדי שיתחייב לברך ברכת המזון וחול המועד דינו כר"ח: הגה ואפשר דמ"מ יש לאמרו בתוך שאר הרחמן כמו שנתבאר לעיל ססי' קפ"ז גבי על הנסי' ואולי יש לחלק כי ביעלה ויבא יש בו הזכרת שמות ואין לאמרו לבטל' כן נ"ל וכן נוהגין. אם חל ראש חדש בשבת והזכיר של שבת ולא הזכיר של ראש חדש ולא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב אינו חוזר ואם שכח (גם) של שבת ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב כולל ראש חודש עם שבת ואומר שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון ואם פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש ברכת המזון ומזכיר של שבת ושל ראש חודש ויש מי שאומר שאם שכח של שבת וראש חדש ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון וחותם בשל שבת ואינו חותם בשל ראש חדש:
אם חל ר"ח בשבת כו'. בטור כתוב וכתב אחי הר"ר יחיאל יש חולקין בזה ולזה דעתי נוטה וראיה הוא מיום שנתחייב בד' תפלות ה"נ כיון דלא סגי דלא אכל צריך לחזור עכ"ל כאן פסק דלא כהרר"י ונראה טעמו דגם בי"כ לא נתחייב בנעיל' להזכיר שבת אלא לכתחל' אבל דיעבד שלא הזכיר שבת בנעילה ה"נ דאינו חוזר בשביל זה וכמ"ש ב"י בסי' תרכ"ג שיש מחלוקת בזה בהגמ"ר וספק ברכות להקל אבל הרר"י ס"ל גם שם דחוזר:
אינו חוזר. אף על גב דלא סגי דלא אכל פת, מ"מ משום האי מיעוטא לא תקנו להחזיר כלומר דדוקא ביום הכפורים שחל בשבת שמתפלל ד' תפלות בלא"ה תקנו להזכיר גם של שבת אבל להחזיר בשביל כן לא תיקנו כיון שלעולם אין מחזיר בשביל ר"ח, וגם חיוב אכיל' דההוא יומא משום שבת הוא [טור] וא"כ לעולם ליכא חיוב הזכרה להזכיר בר"ח והוי כמפטיר בשבת ר"ח שאינו מזכיר של ר"ח כמ"ש רפ"ד ס"ב:
שם סעיף ז אם חל ר"ח בשבת והזכיר של שבת ולא הזכיר של ר"ח וכו'. נ"ב כן הוא כאן וכן מצינו בכמה דוכתי בש"ע הלכות יוה"כ לענין הזכרת שבת בהפטורה במנחה ולענין תפלת נעילה וכן בהלכות שבת סי' רפ"ד לענין הזכרת שבת בר"ח בהפטורה. והנה צ"ע לכל זה מן הש"ס דזבחים דף צ"א דקאמר שם אטו ר"ח למוסף דידי' אהני למוספי שבת לא אהני וכן קאמר שם דאטו ר"ה למוספי דידי' אהני למוספי ר"ח לא אהני א"כ מוכח דקדושה חדא מהני אף למה דלא הוי דידי' אם אירע כן ביומו. א"כ ה"נ אם אירע ר"ח בשבת אהני שבת גם לר"ח וכן יוה"כ בשבת אהני יוה"כ גם לשבת. וכן קשה ממה דגרסינן בפסחים דף נ"ט גבי ר"ס רמי וכו' ומשני הבמ"ע בי"ד שחל להיות בשבת דחלבי שבת קריבין ביו"ט וקשה הרי זה הוי סוף סוף עולת חול ומה בכך דהוי היום שבת הרי זה אינו קרבן שבת ולומר דפסח עדיף משבת דהרי דוחה את השבת א"כ לא הוי צריך לומר בי"ד שחל בשבת רק הול"ל כפשוטו דפסח עדיף משבת דהרי דוחה את השבת ואינו בכלל לא עולת חול ביו"ט. ובע"כ דזה לא מהני א"כ מה בכך דהיום שבת כיון דזה אינו קרבן שבת. בע"כ מוכח דשבת אהני גם לקרבן זה כדקאמר בזבחים הנ"ל א"כ קשה למה לענין ברכת המזון והפטורה ותפלה לא נימא כן וצ"ע ודו"ק היטב:
