The Value of Blessing Hashem. Why Is Jerusalem Called Yerushalayim? The Merit & Strength of Nevuchadnezzar
שלם" "י׳ יראה" -> ירושלם -> ירושלים"
Why is the name of Yerushalayim using the location name Avraham called it instead of Shem ben Noah's calling of the city Shalem and he being the Kohen (Priest) and King of that territory as granted by Noah's splitting of the Earth to his three sons?
It seems the blessing of Hashem with Avrahams naming of the city led to the city to named Yerushalayim and Avraham's name "Hashem YirEh" superceded Shem because of the name of God being afforded the honor. The value of blessing the name of Hashem goes very far and brings great strength to its doers. We see that Nevuchadnezzar, secretary to King Belshatzar wrote or rather corrected an existing letter that was already written to first bless Hashem instead of the king of Judah Hizkiyah. Nebuchadnezzar tells the letter courier "how can you bless the King of a nation and not its Deity who grants the king kingdomship over its people?" A striking rebuke that even had the angels in heaven disheartened by the greatness of this honor this heathen showed the great Lord. Right away the angels grouped and sent the Angel Gavriel to stop this heathen from leaping further, but he had already walked three full steps and was leaping to the fourth. This merit grants Nevuchadnezzar later is given the power to destroy the Bet Hamikdash due to the sins of Bene Yisrael but because he had a distinct merit. Nevuchadnezzar was blessed with three generation of royalty and kingdomship which ended with Vashti Hamalka being killed through Memuchan's (Haman) advice by King Achasverosh.
בראשית יד יח
וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃
וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
בראשית כב יג
וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהֹוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהֹוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃
דניאל ו יא
וְדָנִיֵּאל, כַּאֲשֶׁר יָדַע שֶׁנִּרְשַׁם הַכְּתָב, נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וְחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ מוּל יְרוּשָׁלַיִם, וּפְעָמִים שָׁלֹשׁ בַּיּוֹם, הוּא כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו, וּמִתְפַּלֵּל וּמוֹדֶה לִפְנֵי אֱלֹהָיו, כּמוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִלִּפְנֵי זֶה.
סנהדרין צו.
שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן מִפְּנֵי ה' וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קׇדְשׁוֹ הָנֵי אַרְבַּע פְּסִיעוֹת מַאי הִיא דִּכְתִיב בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וְגוֹ' מִשּׁוּם כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ וַיֶּחֱזָק שַׁדַּר לֵיהּ סְפָרִים וּמִנְחָה אִין לִדְרֹשׁ (אֶת) הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָחָז שְׁתֵּי שָׁעוֹת הָיָה וְכִי חָלָה חִזְקִיָּהוּ וְאִיתְּפַח אַהְדְּרִינְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהָנָךְ עֲשַׂר שָׁעֵי נִיהֲלֵיהּ דִּכְתִיב הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת וַתָּשׇׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה אֲמַר לְהוּ מַאי הַאי אֲמַרוּ לֵיהּ חִזְקִיָּהוּ חֲלַשׁ וְאִיתְּפַח אֲמַר אִיכָּא גַּבְרָא כִּי הַאי וְלָא בָּעֵינָא לְשַׁדּוֹרֵי לֵיהּ שְׁלָמָא כְּתַבוּ לֵיהּ שְׁלָמָא לְמַלְכָּא חִזְקִיָּה שְׁלָם לְקַרְתָּא דִּירוּשְׁלֶם שְׁלָם לֶאֱלָהָא רַבָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר סָפְרֵיהּ דְּבַלְאֲדָן הֲוָה הָהִיא שַׁעְתָּא לָא הֲוָה הָתָם כִּי אֲתָא אֲמַר לְהוּ הֵיכִי כָּתְבִיתוּ אֲמַרוּ לֵיהּ הָכִי כָּתְבִינַן אֲמַר לְהוּ קְרֵיתוּ לֵיהּ אֱלָהָא רַבָּא וְכָתְבִיתוּ לֵיהּ לְבַסּוֹף אָמַר אֶלָּא הָכִי כְּתוּבוּ 'שְׁלָם לֶאֱלָהָא רַבָּא שְׁלָם לְקַרְתָּא דִּירוּשְׁלֶם שְׁלָם לְמַלְכָּא חִזְקִיָּה' אָמְרִי לֵיהּ קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַונְקָא רְהַט בָּתְרֵיהּ כִּדְרָהֵיט אַרְבַּע פְּסִיעוֹת אֲתָא גַּבְרִיאֵל וְאוֹקְמֵיהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִילְמָלֵא לֹא בָּא גַּבְרִיאֵל וְהֶעֱמִידוֹ לֹא הָיָה תַּקָּנָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מַאי בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן אָמְרִי בַּלְאֲדָן מַלְכָּא הֲוָה וְאִישְׁתַּנִּי אַפֵּיהּ וַהֲוָה כִּי דְּכַלְבָּא הֲוָה יָתֵיב בְּרֵיהּ עַל מַלְכוּתָא כִּי הֲוָה כָּתֵיב הֲוָה כָּתֵיב שְׁמֵיהּ וּשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ בַּלְאֲדָן מַלְכָּא הַיְינוּ דִּכְתִיב בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו בֵּן יְכַבֵּד אָב הָא דַּאֲמַרַן וְעֶבֶד אֲדֹנָיו דִּכְתִיב וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ