(יח) וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃
(18) Yet I will keep My countenance hidden on that day, because of all the evil they have done in turning to other gods.
כשאנו קוראים על "הסתר פנים", המחשבה הראשונה שעולה היא כעס או נטישה. אך בכור השור מעניק לנו מבט מרגש שמשנה את כל התמונה. הוא מסביר שההסתרה היא דווקא "דרך חיבה". הוא מדמה זאת לאב שחטא לו בנו, והוא נאלץ להסכים לכך שהבן ייענש, אך "אינו יכול לראות במכות בנו, מפני שמרחם עליו, ומסתיר פניו".
כשההשגחה הגלויה נעלמת, האדם מוצא את עצמו בתוך מציאות מבולבלת ומסוכנת. חז"ל ממחישים זאת בדימוי המפורסם של "זיבורא ועקרבא" – עקיצת דבורה ועקיצת עקרב. התרופה לעקיצת דבורה היא מים צוננים, אך אותם מים הם סכנת נפשות למי שנעקץ על ידי עקרב, הזקוק דווקא למים חמים.
מַאי ״רָעוֹת וְצָרוֹת״? אָמַר רַב: רָעוֹת שֶׁנַּעֲשׂוֹת צָרוֹת זוֹ לָזוֹ — כְּגוֹן זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא.
The Gemara asks: What is the verse referring to when it states: “Evils and troubles”? Rav said: Evils that become troubles for one another, i.e., the remedy for one problem has a deleterious effect on the other. For example, one who is stung by a hornet and a scorpion. The sting of a hornet must be treated only with a cold ointment, while that of a scorpion must be treated with a hot ointment. As these medicaments are mutually exclusive, one cannot treat both stings at the same time.
כאן שואל אור החיים הקדוש שאלה נוקבת: אם העם כבר התוודה והכיר בכך שחטאיו הם שגרמו לסילוק השכינה, מדוע התורה ממשיכה ואומרת "ואנוכי הסתר אסתיר"? התשובה טמונה בעיקרון הצדק האלוקי של "מידה כנגד מידה".
המסר המעצים של הפרשה הוא ששמירת השם על עם ישראל היא ברירת המחדל הקבועה שלנו – 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בכל ימות השנה. אנחנו זוכים לשמירה מובחרת ומלאה בכל רגע נתון.


